אדיסון עורכי פטנטים | מאמרים

אבטחה באמצעות הטלפון הסלולארי

היום הטלפון הסלולארי הפך להיות אביזר אישי המצוי כמעט אצל כל אחד, ובשל כך הוא יכול לשמש כערוץ יחסית בטוח להעברת סיסמה מנותן השירות הפיננסי אל בעל חשבון הבנק / כרטיס האשראי.

מאת ראובן ברמן, עו"פ

מה המוסדות הפיננסיים יכולים עוד לעשות על מנת שגורם בלתי מורשה לא יחגוג על חשבון הלקוחות שלהם


כשני מיליון ישראלים נוהגים לפקוד את חשבון הבנק שלהם באופן תדיר באמצעות אתר האינטרנט של הבנק, וחלקם אפילו מבצעים בצורה זו פעולות בחשבון הבנק שלהם, כגון מסחר בניירות ערך. אולם בפתיחתו של חשבון הבנק לעבודה דרך האינטרנט יש משום נטילת סיכון, שכן גורם בלתי מורשה יכול להשיג גישה לחשבון הבנק, ולרוקן אותו. פורצים יותר מתוחכמים נוהגים למשוך מחשבון הבנק של הקורבן סכום זעיר באופן חד פעמי או קבוע, על מנת שלא למשוך את תשומת לבו של בעל החשבון.

אחת הדרכים המוכרות להשגת פרטי הכניסה לחשבון בנק, כגון מספר חשבון וסיסמה, נקראת "חכת דייג", או בכינויה הבינלאומי Phishing, והאיות השגוי בא במטרה לרמוז על כך שהמדובר במעשה הונאה. חכת הדייג היא דבר דוא"ל (דואר אלקטרוני) הנשלח כהודעת "זבל" (SPAM) למספר גדול של נמענים, בתקווה שלפחות חלק מהם יבלע את הפיתיון. במכתב שנשלח כביכול על ידי הבנק מודיעים לנמען כי התגלתה בעיה בחשבון הבנק שלו ובעקבותיה עליו להיכנס לחשבון דרך האינטרנט על מנת לבצע פעולה זו או אחרת. לנוחיותו של הנמען הודעת הדואר מכילה קישורית, וכל מה שעליו לעשות הוא להקיש עליה על מנת להגיע לאתר האינטרנט של הבנק. אלא שהקישורית לא מובילה אל אתר האינטרנט של הבנק, אלא לאתר האינטרנט של הפורץ. האתר של הפורץ אמנם נראה כמו אתר האינטרנט של הבנק, אבל הוא לא. המשתמש התמים, הדג שעלה בחכת הפורץ, מקיש את הפרטים המזהים כולל הסיסמה, והפלא ופלא אתר האינטרנט מודיע לו שברגע זה ממש מתבצעות פעולות תחזוקה באתר האינטרנט של הבנק ועליו לחזור ולהיכנס לחשבון שלו מאוחר יותר. פרטי הכניסה לחשבון הבנק, כולל הסיסמה, מגיעים לפורץ, והוא יכול לחגוג על חשבונו של הדג שעלה בחכה...

דרך אחרת להשגת פרטי הכניסה לחשבון בנק היא על ידי תוכנת סוס טרויאני. זו תוכנה שרצה על המחשב של הקורבן, ושולחת את תמונת המסך או התווים שהמשתמש מקיש אל המחשב של הפורץ באמצעות האינטרנט. יש דרכים רבות לשתול את תוכנת הסוס הטרויאני במחשב של הקורבן, כמו למשל להטמיע את הסוס הטרויאני בתוכנות חינמיות (Freeware).

אבל חשבון הבנק הינו רק צרה אחת. צרה לא פחות צרורה היא כרטיס האשראי. לכל ישראלי בוגר יש היום לפחות כרטיס אשראי אחד, איתו הוא נוהג לעשות קניות. כידוע, קניות באמצעות כרטיס אשראי ניתן לבצע גם טלפונית או דרך האינטרנט, כלומר ללא הצגה פיסית של כרטיס האשראי. ואפשרות זו חושפת את הכרטיס לשימוש לרעה על ידי גורמים פליליים. אמנם אנו מציצים מדי פעם בתדפיס של חברת האשראי ועוברים על רשימת העסקאות שבצענו במטרה לגלות עיסקה לא מוכרת, אבל האם מישהו יכול לאמר בוודאות שהוא אכן היה זה ששילם עבור כל פעולות התדלוק שמופיעות בחשבון שלו, או שהיה מי שחגג על חשבונו?

המומחים לאבטחה מזהירים אותנו שנבקש את הבנק שלא לאפשר הוצאת כספים מחשבון הבנק שלנו על ידי העברה לחשבון אחר. מגבלה כזו אמנם תבטיח שלא ירוקנו את חשבון הבנק שלנו, אבל זה עדיין לא יפתור בעיות אבטחה אחרות. מכל מקום הזמן שמשתמש צריך להשקיע על מנת לוודא שלא פרצו לחשבון הבנק שלו הוא נכבד, וגם אם המשתמש הקדיש את הזמן הזה, עדיין אין בכך בכדי להבטיח שבחשבון שלו לא נעשות פעולות על ידי גורם בלתי מוסמך.

אבל, מסתבר שלבעיות אלה יש פתרון. היום הטלפון הסלולארי הפך להיות אביזר אישי המצוי כמעט אצל כל אחד, ובשל כך הוא יכול לשמש כערוץ יחסית בטוח להעברת סיסמה מנותן השירות הפיננסי אל בעל חשבון הבנק / כרטיס האשראי. באמצעות כלים המצויים בטלפון הסלולארי, כגון מסרון (SMS) והשמעת הודעה, ניתן להעביר מהחברה הפיננסית אל הלקוח סיסמה חד פעמית שאיתה הוא יוכל לקבל שירות חד פעמי, כגון כניסה לחשבון הבנק שלו דרך האינטרנט, ביצוע רכישה באמצעות האינטרנט, משיכת כסף מהכספומט, וכדומה.

למשל, כאשר בעל חשבון הבנק נכנס לאתר האינטרנט של הבנק, ומקיש את מספר החשבון שלו, מחשב הבנק שולח אל הטלפון הסלולארי שלו סיסמה חד פעמית באמצעותה הוא מקבל היתר כניסה לחשבון. או למשל בד בבד עם מתן האישור לבית העסק על ביצוע עיסקה בכרטיס האשראי של לקוח, המחשב של חברת האשראי שולח אל המכשיר הסלולארי של בעל הכרטיס מסרון (SMS) ובו פרטי העיסקה שאושרה. בעל כרטיס האשראי מקבל הודעה על שימוש בכרטיס האשראי שלו בו זמנית עם ביצוע העיסקה, או לכל היותר זמן קצר לאחר מכן, וכתוצאה מכך מתאפשר לו לבדוק את נכונות העיסקה כשפרטיה עדיין טריים בזכרונו. לכן, שימוש לא חוקי בכרטיס האשראי עשוי להתגלות על ידי בעל הכרטיס די מהר, דבר שהופך את השימוש בכרטיס אשראי גנוב כמעט לבלתי אפשרי. יש טכנולוגיה קצת יותר מתקדמת לפיה בעל כרטיס האשראי מתבקש לאשר את העיסקה לפני ביצועה באמצעות ממשק למשתמש. למשל, הלקוח מקבל אל הטלפון שלו שיחה מהמחשב של חברת האשראי שבה מושמעת הודעה קולית בנוסח "הקש אחת אם אתה מאשר את העיסקה, הקש אפס אם אינך מאשר". פשוט להפליא ויעיל להפליא.

השימוש בטכנולוגיה שתוארה לעיל גורמת לכך שעל מנת לעשות שימוש בלתי חוקי בכרטיס האשראי או חשבון הבנק, הפורץ צריך גם לדעת את פרטי כרטיס האשראי / חשבון בנק, וגם לגנוב לבעליו את הטלפון הסלולארי. אבל מאחר והשימוש במכשירים סלולאריים בחיי היום-יום הוא אינטנסיבי, גניבתו או אובדנו מתגלה די מהר על ידי בעליו, ולכן הזמן שעובר מרגע הגניבה עד שהחברה הסלולארית מתבקשת לנעול את המכשיר הוא יחסית מהיר, ובשל כך הסיכוי שגורם לא מורשה יוכל לעשות שימוש בסיסמאות הנשלחות אל הטלפון הוא יחסית נמוך. קשה להאמין שזה יעצור את הפריצות באופן מוחלט, אבל זה בהחלט צעד נגד הפשטות הבלתי נסבלת של הפריצה לחשבונות בנק של קורבנות תמימים.

למרות שהשימוש בערוץ הסלולארי לצרכי אבטחה הינו יחסית חדש, מסתבר שהוא בכל זאת מוכר בארץ. לפני מספר חודשים שמתי לב שאחת מחברות הטלפונים הסלולאריות מיישמת את הערוץ הסלולארי על מנת להעביר סיסמה חד פעמית כל אימת ששולחים מסרון באמצעות אתר האינטרנט של החברה. כלומר, הרעיון של שימוש בטלפון סלולארי לצרכי אבטחה אינו חדש לציבור בישראל, וודאי ובוודאי למומחי האבטחה של המוסדות הפיננסיים. ומי שמתאמץ מעט יותר יוכל למצוא גם מסמכי פטנטים המציגים את הרעיון. למשל, הבקשה האמריקנית לפטנט מספר 20040203595 שפורסמה באוקטובר 2004 אומרת:

"ההמצאה הנוכחית מכוונת לשיטה ומכשיר עבור מערכת אימות משתמש העושה שימוש בטלפון סלולארי. לפי תצורה אחת, מערכת האימות משמשת לאכסון סיסמאות של משתמש. כאשר המשתמש שוכח את סיסמה, המשתמש יכול לקבל את הסיסמה על ידי שיחה ללא חיוב אל מערכת האימות באמצעות המכשיר הסלולארי שלו, לפני הכניסה למערכת. הטכנולוגית הנוכחית לזיהוי של מתקשר באמצעות טלפון סלולארי המסופקת על ידי חברות סלולאריות מזהה בעליו של טלפון סלולארי והיא משמשת לאימות המשתמש המתקשר אל מערכת האימות." (פיסקה 10)

"לפי תצורה אחרת, מערכת האימות אינה מאכסנת את הסיסמאות, אלא יוצרת, לפי דרישה, סיסמה אקראית התקפה לזמן מוגבל. --- הסיסמאות יכולות להיות מאוד פשוטות, למשל מספר תלת ספרתי, ואמורות להיות הרבה יותר בטוחות באופן התפעול והשימוש שלהן מאשר השימוש העכשווי בסיסמאות." (פיסקה 11)

וזו רק דוגמא אחת מיני רבות.

אבל עם כל ההתלהבות אני לא מרגיש הקלה, כי משום מה מוסדות פיננסיים לא ששים ליישם את החידושים שהטכנולוגיה מציעה, והם מעדיפים להיצמד לדפוסי האבטחה הישנים. למשל, היום יש תחליף הרבה יותר בטוח לכרטיס המכיל פס מגנטי, והכוונה ל"כרטיס חכם", Smartcard. זה למעשה כרטיס פלסטיק המכיל מעבד זעיר וזיכרון "מאובטחים", כלומר לא ניתנים לשכפול באמצעים "רגילים", אלא רק באמצעות ציוד מאוד מתוחכם, אם בכלל. כך רמת האבטחה שמספק הכרטיס החכם הינה הרבה יותר גבוהה מאשר רמת האבטחה שמספק כרטיס האוגר את המידע שבתוכו בפס מגנטי. חברות הטלפון עמדו על היתרונות של הכרטיס החכם, וכבר שנים שכרטיסי חיוג בטלפון ציבורי ברחבי העולם מתבססים על כרטיס חכם, ללמדך שמחירו שווה לכל נפש. אבל למרות שהטכנולוגיה מוכרת ונמצאת בשימוש זמן רב, המוסדות הפיננסיים בכל זאת דבקים בצורה המסורתית של כרטיס הפס המגנטי. אז אם טכנולוגיה אלמנטארית כמו כרטיס חכם לא מיושמת על ידי המוסדות הפיננסיים בארץ, איזה סיכוי יש לטכנולוגיות אחרות?

קרא עוד  

אוסף מאגרי מידע מקוונים של פטנטים

הרשימה סוקרת מספר מאגרי פטנטים

הרשימה סוקרת מספר מאגרי פטנטים


מאגר הפטנטים של Google

איך אפשר בלי גוגל. אם אהבתם את מנוע החיפוש של גוגל, תאהבו גם את מנוע חיפוש הפטנטים של גוגל. פשוט, מהיר, נוח, ובחינם. והכי חשוב - לא צריך להשתמש במילים נרדפות, כי המנוע של גוגל עושה זאת בעצמו. שימו לב, יש גם חיפוש מתקדם. 

מאגר הפטנטים של משרד הפטנטים האמריקאי

אתר הבית של משרד הפטנטים האמריקאי, הכולל גישה למאגר נתונים של פטנטים ובקשות לפטנט שהוגשו למשרד הפטנטים האמריקאי. הממשק למשתמש של מאגר הנתונים הינו ידידותי, והשימוש בו הוא בחינם. מסמך של פטנט מוצג גם בצורת טקסט וגם תצורה גרפית של מסמך הפטנט המקורי. בהצגה הטקסטואלית מילות המפתח של השאילתה מודגשות בגוף הטקסט.

מאחר וארה"ב מהווה שוק גדול, חלק נכבד מהבקשות לפטנט המוגשות בעולם מוגשות גם בארה"ב, ולכן, אם לא נמצאו פרסומים רלוונטיים במאגר זה, הסיכוי שההמצאה חדשה הוא די גבוה. מומלץ.

כמו כן, מאחר והמאגר מכיל את הטקסט של כל פטנט, ניתן לחפש מילים בתוך הטקסט.

מאגר הפטנטים של משרד הפטנטים האירופי (EPO)

המקביל האירופי של USPTO, אבל פחות נוח ממנו. יחד עם זאת הוא מכיל מסמכי פטנטים מהעולם כולו, ולאו דווקא מאירופה, והשימוש הוא בחינם.  

מנוע החיפוש של STN

מנוע חיפוש המקושר למאה מאגרי נתונים בשטח הפטנטים. התפעול דורש קורס קצר (הניתן בארץ על ידי נציגי החברה), והחיפוש כרוך בתשלום. מומלץ רק למי שעוסק בנושא באופן אינטנסיבי. מאפשר חיפוש בבסיסי הנתונים של Derwent ו-INPADOC.  

מאגר הנתונים של Derwent

DWPI, ראשי התיבות של Derwent World Patent Index, הוא בסיס נתונים ייחודי של מסמכי פטנט. הנקודה המבדילה בסיס נתונים זה מבסיסי נתונים אחרים הוא העובדה שהנתונים במאגר המידע של Derwent נכתבו על ידי אנשי מקצוע בתחום ההמצאה, בניגוד לבסיסי נתונים אחרים שמכילים רק את מה שמופיע במסמכי הפטנט. היתרון הוא בכך שהמידע כתוב במונחים המקובלים בתחום, דבר המקל על החיפוש. לכל מסמך פטנט נכתב תקציר וניתנה כותרת חדשה ואינפורמטיבית.

לבסיס הנתונים של Derwent ניתן לגשת דרך מספר מנועי חיפוש לפטנטים, כגון Delphion, STN, ועוד.  

מאגר הנתונים של INPADOC

INPADOC  הוא מאגר נתונים המכיל את הסטטוס המשפטי של מסמכי פטנטים, ומשפחות פטנטים. ניתן לגשת למאגר זה דרך STN, EPO, ועוד

https://www.pat2pdf.org 

מאפשר להוריד קבצי PDF של מסמכי פטנט מארה"ב בלבד. השירות בחינם.



קרא עוד  

איך לקבל פטנט תוך 3 חודשים

רישום פטנט בישראל הוא לרוב הליך ממושך, שאורך מספר שנים. אבל פרוצדורה חדשה יחסית, שרבים אינם יודעים על קיומה, מאפשרת לזרז את בחינת בקשה לפטנט, תוך פרק זמן קצר יחסית

איך לקבל פטנט תוך 3 חודשים

עו"ד גיתית אייאסוב


לא רבים יודעים זאת, אך בישראל קיים הליך שבמסגרתו ניתן לבחון בקשה לפטנט תוך מספר חודשים במקום מספר שנים. איך עושים זאת?
רישום פטנט בישראל הוא לרוב הליך ממושך, שאורך מספר שנים. אבל פרוצדורה חדשה יחסית, שרבים אינם יודעים על קיומה, מאפשרת לזרז את בחינת בקשה לפטנט, תוך פרק זמן קצר יחסית, שיכול להסתכם במספר חודשים ואפילו במספר ימים.
באילו נסיבות ניתן לקצר את הטיפול ברישום פטנט, מה צריך לעשות לצורך כך, ולמי כדאי לפנות - אלו הן חלק מהשאלות בהן נעסוק בכתבה זו. ראשית, נציג מספר מושגי יסוד בדיני פטנטים שיאפשרו להבין את הנושא:

מהו פטנט?

פטנט הוא בעלות בלעדית על המצאה (פתרון טכני לבעיה טכנית), שניתנת לפרק זמן קצוב של עד 20 שנה. פטנט מקנה בלעדיות על פעולות בעלות אופי מסחרי שניתן לעשות בהמצאה, כגון ייצור ההמצאה, שימוש בה, ומכירה לגורם אחר. עם זאת, מותר לעשות שימוש בהמצאה לצורך שכלול שלה.

על מה ניתן לקבל פטנט?

פטנט ניתן לקבל על מוצר או תהליך בתחום טכנולוגי (כולל חקלאות). כדי לקבלו, ההמצאה צריכה להיות מועילה, שימושית וחדשה, וצריכה להיות בה התקדמות המצאתית. למה הכוונה? הפתרון הטכני, כלומר ההמצאה, צריך להיות כזה שאינו מובן מאליו לאיש מקצוע "ממוצע".
ראוי לציין, כי פטנט ניתן לקבל על הדרך להגיע למטרה, ולא על המטרה עצמה. כלומר, על הרעיון להפוך ברזל לזהב לא ניתן לרשום פטנט, אך על הדרך לעשות זאת בהחלט ניתן לקבל פטנט.

על מה לא ניתן לקבל פטנט?

לא ניתן לקבל פטנט על תהליך לטיפול רפואי בגוף האדם (זאת לעומת מכשיר לטיפול רפואי). בנוסף, לא ניתן לקבל פטנט על זנים חדשים של צמחים או בעלי חיים, ועל שיטות לעשיית עסקים. בחלק מן המדינות לא ניתן לקבל פטנט על תוכנה. הסיבה לכך היא שיש הרואים בתוכנה מעין תהליך מחשבתי, ולא יעלה על הדעת להגביל את חופש המחשבה.

מהו התוקף של פטנט?

פטנט תקף רק במדינה שבה ניתן. על פי אמנת פריז, מרגע שהגשת פטנט במדינה מסוימת, ניתנת לך שנה להגישו במדינות נוספות. בשנה זו תינתן לך עדיפות מול מבקשים אחרים ברישום פטנט על אותה המצאה.
אם, לדוגמה, אדם הגיש בקשה לרישום פטנט על המצאה בישראל, וחודשיים אחר כך בארה"ב אדם אחר הגיש בקשה לפטנט על אותה המצאה, הישראלי, יהיה בעל עדיפות, שכן תאריך התחלת הליך בישראל ("תאריך הבכורה") קדם לאמריקאי.
בקשה בינלאומית לפטנט מכוח אמנה בשם PCT מקנה תוספת של 18 חודשים לאפשרות רישום הפטנט במדינות אחרות (מעבר ל-12 החודשים שהוזכרו). סין אף מעניקה חודשיים נוספים מעבר לכך.

מה כולל תהליך הענקת פטנט?

לאחר הגשת בקשה לרישום פטנט, נעשית בחינה ע"י בוחן פטנטים במדינה שבה הוגשה הבקשה לפטנט. בדרך כלל, נערך מעין משא ומתן בין בעל ההמצאה לבין רשות הפטנטים במהלכו הוא יכול לשנות במעט את הגדרת המצאתו, וכאשר הצדדים מגיעים להסכמה, מוענקת לממציא תעודת פטנט. בתום קבלת הפטנט, יש לחדשו כל מספר שנים.

תוך כמה זמן ניתן לקבל פטנט?

רישום פטנט הוא תהליך ממושך שלרוב אורך מספר שנים. בישראל נמשך רישום פטנט בממוצע שלוש שנים ומעלה, ובארה"ב התהליך יכול להימשך בין שנתיים וחצי ל-3 שנים. אם מישהו עושה שימוש בפטנט לאחר הגשת הבקשה לרישומו (ובטרם ניתן הפטנט), לא ניתן לתבוע אותו על כך.
תרופת הפלא: בקשה לזירוז בחינת הפטנט
בדומה לרוב המדינות שבהן קיימת מערכת פטנטים מפותחת, קיימת בישראל פרוצדורה המאפשרת בחינה מזורזת של הבקשה לפטנט, והיא נקראת "בקשה על-אתר". הבקשה לזירוז בחינת הפטנט יכולה להיות מוגשת במקביל לבקשה לרישום שלו, ומרגע שהוגשה ניתן לקבל עליה בתוך 3 חודשים הסכמה לבחינה מזורזת של הבקשה לפטנט.

מה התנאים להגשת בקשה לזירוז בחינה של פטנט?

התנאים לזירוז שונים ממדינה למדינה. אלה העיקריים שבהם בישראל:

  • המצאה "ירוקה"- המצאה אשר צפויה לסייע לשפר את איכות הסביבה.
  • גילו המתקדם או מצבו הרפואי של מגיש הבקשה - אם קיים חשש להרעה במצבו הבריאותי של הממציא קיימת עילה לזירוז.
  • אדם אחר החליט לנצל את ההמצאה - אם מישהו מנסה לחקות את ההמצאה, זו עילה לזירוז.
  • חלף פרק זמן ניכר מהגשת הבקשה לפטנט – אם חלפו 5 שנים ממועד הגשת הבקשה לפטנט? יתאפשר זירוז.
  • טובת הציבור ונסיבות מיוחדות שמצדיקות זאת- שתי עילות סל נוספות שמאפשרות לזרז פטנט.

לאחר הגשת הבקשה לזירוז, ניתן לקבל דו"ח בחינה תוך פרק זמן קצר.

בעניין זה יצוין, כי במקרה מסוים משרדה של הח"מ קיבל הסכמה להענקת פטנט בתוך 8 ימים בלבד מתאריך הבקשה לפטנט! מעבר לכך רק לאחרונה בקשה שאושרה לבחינה בהליך מזורז נבחנה תוך 12 ימים, מדובר בזמני שיא, שכן לרוב דו"ח בחינה ראשון ניתן בתוך מספר חודשים.

איך ניתן לזרז את רישום הפטנט גם מחוץ לישראל?

אמנה בשם PPH שעליה חתומות בין השאר ישראל, ארה"ב ואירופה, מאפשרת לזרז את הבחינה של בקשה לפטנט במדינה אחת על סמך פטנט שניתן במדינה אחרת. לעניין זה, גם הסכמה להעניק פטנט מספיקה. המשמעות: ניתן לקבל פטנט גם בארה"ב ואירופה בהליך מזורז בלי להמתין מספר שנים.

אסטרטגיה מומלצת לניהול תיק פטנטים

תחילה יש להגיש בקשה לרישום הפטנט בארץ, ובמקביל להגיש בקשת זירוז. עם קבלת הסכמה להענקת פטנט בישראל, כלומר כשיש כבר אינדיקציה שאפשר לקבל פטנט על ההמצאה ועוד לפני שתמה השנה מתאריך הבכורה, יש להגיש בקשה בינ"ל לפטנט, שמאריכה כאמור ב-18 חודשים את פרק הזמן שבו ניתן להגיש בקשות לפטנט במדינות נוספות (מעבר ל-12 החודשים הראשונים הניתנים מכוח אמנת פריז). לאחר מכן, יש להגיש בקשות לקבלת פטנט במדינות הרלוונטיות, לצד הגשה של בקשות זירוז.

טיפים חשובים לרישום פטנט

  • ראשית, חשוב לעבוד עם עורך פטנטים שיש איתו כימיה, ויוכל לממש את הפוטנציאל ברישום ההמצאה.
  • שנית, מומלץ לפנות למשרד של עורכי פטנטים מקצועיים ומנוסים, שמיומנים בין היתר בזירוז בטיפול בבקשות לרישום פטנטים.

יש להדגיש שתחום הפטנטים מורכב מאוד, ואין ברשימה זו בכדי למצות את הנושא. יתירה מזו, הדברים הוצגו בצורה פשטנית על מנת שלא לסבך את הקורא. לפיכך, אין רשימה זו יכולה להחליף יעוץ מקצועי.

קרא עוד  

אמנות בינלאומיות בתחום הפטנטים

הרשימה דנה בשלוש אמנות חשובות בתחום הפטנטים: אמנת פאריס, אמנת ה- PCT ואמנת הפטנטים האירופית

כל מדינה, בהיותה ישות ריבונית, רשאית לקבוע את החוקים לפיהם יתנהל בתחומה נושא הקניין הרוחני, ופטנטים בכלל זה. כפועל יוצא מזה לפטנט יש אפקטיביות רק בתחומי המדינה בה הוא ניתן. יחד עם זאת, מאחר והמצאה הינה בעלת אופי רוחני (בניגוד לאופי מוחשי), ובשל כך ניתנת להעתקה בקלות, קיים צורך בשיתוף פעולה בינלאומי על מנת לעזור לבעל המצאה לממש את בעלותו על המצאה גם מחוץ לתחומי מדינתו. לצורך זה נחתמו מספר אמנות בינלאומיות אשר מסדירות נושאים בענייני קניין רוחני מהבחינה הבין-טריטוריאלית. האמנה הידועה ביותר בנושא זה הינה אמנת פאריס.


הרשימה דנה בשלוש אמנות חשובות בתחום הפטנטים: אמנת פאריס, אמנת ה- PCT ואמנת הפטנטים האירופית

אמנת פאריס


אמנת פאריס נחתמה לראשונה ב- 20 במרץ 1883 ומאז היא עברה מספר שינויים, אבל העקרונות שנקבעו בה שרירים וקיימים עד היום. למרות שרוב מדינות העולם חתומות על אמנה זו, עדיין קיימת מדינה אחת חשובה שלא חתומה על האמנה, והיא טייוואן. ישראל חתמה על אמנת פאריס בשנת 1950.

אמנת פאריס קובעת שני עקרונות יסוד חשובים בנושא הקניין הרוחני ככלל, ובתחום הפטנטים בפרט: (א) לנתין מקומי ולנתין זר של כל אחת מהמדינות החתומות על האמנה יינתן יחס שווה; (ב) זכות הבכורה תשמר לזמן קצוב, והוא 12 חודשים לפטנט, 6 חודשים לסימן מסחר ולמדגם. כלומר, מי שהגיש בקשה לפטנט באחת ממדינות האיגוד (מדינות שחתומות על אמנת פאריס), יכול להגיש את אותה בקשה במדינה אחרת בתוך שנה מתאריך הגשת הבקשה הראשונה, ועדיין ישמרו לו הזכויות הקנייניות על ההמצאה בכל מדינות האיגוד, כולל תאריך הבכורה.

סעיף חשוב נוסף קובע שכל מדינה הינה עצמאית בבואה לבחון פטנטביליות של המצאה, ואין היא חייבת לאמץ מסקנות של מדינה אחרת לגבי נושא זה, בין אם המדובר בהענקת פטנט ובין אם המדובר בסירוב להעניק לפטנט. בסעיף אחר נקבע שזכותו של ממציא ששמו יופיע על מסמך הפטנט בתור הממציא.

אמנת פאריס מוצגת לציבור הרחב באתר האינטרנט של האיגוד העולמי לקניין רוחני בכתובת הבאה:

The Paris Convention

אמנת ה- PCT


אמנת ה- PCT, ראשי התיבות של Patent Cooperation Treaty, היא אמנה חדשה יחסית. היא נחתמה בשנת 1970, ונכון להיום חתומות עליה 124 מדינות. ישראל הצטרפה לאמנה בשנת 1996. האמנה מנוהלת על ידי הארגון העולמי לקניין רוחני WIPO. בישראל קיימת מחלקה מיוחדת המסונפת למשרד רשם הפטנטים בירושלים, והיא מטפלת בנושא האמנה בישראל.

בעיקרון, האמנה מאפשרת לבעל המצאה להעריך את הפטנטביליות שלה לפני שיגיש עליה בקשה לפטנט במדינות רבות, פעולה הכרוכה בהוצאה לא מבוטלת. לצורך זה אמנת ה- PCT כוללת שני סעיפים חשובים: הראשון הוא הארכת הזכות להגיש בקשות לפטנט על אותה המצאה לפרק זמן של עד 30 חודשים מתאריך הבכורה, שזה שנה וחצי יותר מאשר הזכות המוענקת מכוח אמנת פאריס. הנושא השני הוא הליך הבחינה של ההמצאה הכולל (א) דו"ח חיפוש של פטנטים ומסמכים שפורסמו לפני תאריך הבכורה ויש להם נגיעה לנושא ההמצאה, ו- (ב) דו"ח בחינה.

על מנת ליהנות מהיתרונות של אמנת ה- PCT יש להגיש בקשה לפטנט לרשויות ה- PCT. בקשת PCT הינה בקשה לפטנט לכל דבר. מאחר ומגישים אותה לרשות בינלאומית בניגוד לרשות לאומית, בקשת PCT זכתה לכינוי "בקשה בינלאומית" לפטנט. יחד עם זאת יש לזכור שהבקשה אמנם הוגשה לרשות בינלאומית, אבל פטנט יכול להיות אפקטיבי רק במישור הלאומי, ולכן גם אם רשויות ה- PCT יקבעו שההמצאה ראויה לקבל פטנט, קביעה זו תהיה בגדר המלצה בלבד, ורשויות הפטנטים הלאומיות עשויות שלא לקבל את ההמלצה. מצד שני מאחר והבחינה נחשבת לאיכותית, ההמלצה של רשויות ה- PCT עשויה לקבל משקל חשוב במדינות מסוימות, בייחוד במדינות בהן מערכת הפטנטים לא מפותחת.

נחזור לרגע לאמנת פאריס. אחד הסעיפים החשובים באמנת פאריס מדבר על שמירת זכות הבכורה למשך שנה. במשך שנה מתאריך הבכורה יכול בעל ההמצאה להגיש בקשות מקבילות לאותה המצאה בכל אחת ממדינות האיגוד, ולצורך בחינת הפטנטביליות של ההמצאה יראו את תאריך ההגשה הראשון כתאריך ההגשה של הבקשה בכל מדינה אחרת של האיגוד. אלא ששנה זה זמן קצר לקבל החלטות לאור העובדה שהזמן הלוקח להפיק את דו"ח הבחינה הראשון במדינה כלשהי הינו גדול משנה. לכן בהיעדר אינדיקציה לגבי הפטנטביליות של ההמצאה, בעל ההמצאה עומד בפני סימן שאלה לגבי נושא הגשת בקשה לפטנט במדינות אחרות, במיוחד לאור העובדה שהדבר כרוך בהוצאה גדולה. כאמור, אמנת ה- PCT באה לעזרת בעל ההמצאה בהאריכה את הזכות להגיש בקשה מקבילה לפטנט על אותה המצאה עד ל- 30 חודש מתאריך הבכורה. 

ניתן להתחיל תהליך לקבלת פטנט גם באמצעות בקשה בינלאומית, ותאריך הגשת הבקשה הבינלאומית יחשב לתאריך הבכורה. אפשר גם להגיש תחילה בקשה לאומית, כמו למשל בקשת פטנט ישראלית, ובתוך 12 חודשים מתאריך הבכורה להגיש בקשת פטנט בינלאומית. נקודה חשובה נוספת היא האפשרות להגיש בקשה בינלאומית לפטנט על סמך תאריך בכורה שהושג באמצעות בקשה ארעית לפטנט (Provisional Application).

בחינת בקשה לפטנט, בין אם היא בקשה לאומית ובין אם היא בקשה בינלאומית, נעשית בשני שלבים: שלב החיפוש ושלב הבחינה. בשלב החיפוש מחפשים פרסומים קרובים לנושא ההמצאה. החיפוש נעשה בדרך כלל על ידי צוות שמתמחה בנושא זה. השלב השני הוא שלב הבחינה, בו הבוחן מקבל לידיו את הפרסומים שנמצאו בחיפוש, ונותן את חוות דעתו לגבי הפטנטיביליות של ההמצאה לאור פרסומים אלה. במידה והבוחן החליט לדחות את התביעות, כולן או מקצתן, בעל ההמצאה רשאי לשנותם, בדרך כלל על ידי צמצום רוחב ההגנה של התביעות, ולהגיש את התביעות המתוקנות לבחינה חוזרת. תהליך זה יכול להמשך עד לקבלת הפטנט, או עד לרגע שבעל ההמצאה מוותר על המשך ההליכים, בדרך כלל בגלל ששוכנע שהמצאתו אינה פטנטבילית.

את ההליך הבינלאומי ניתן לחלק לשלושה שלבים. השלב הראשון הוא שלב החיפוש, כלומר השלב בו נערך חיפוש חומר רלוונטי להמצאה. שלב זה נקרא גם Chapter I, כלומר פרק ראשון. שלב זה הוא חובה בכל הליך PCT, כלומר בעד תשלום האגרה בעל ההמצאה יקבל את דו"ח חיפוש הפטנטים. 

השלב השני הוא שלב הבחינה, בה נבחנת החדשנות, ההתקדמות האמצאתית, והישימות התעשייתית של הבקשה הבינלאומית לפטנט. השלב השני נקרא Chapter II. שלב זה אינו חובה, אבל אם בעל ההמצאה מבקש לבצע את הבחינה, עליו לשלם אגרה מתאימה.

בבקשת PCT המבקש יכול להחליט איזו רשות תבצע את החיפוש ותבחן את הבחינה: האמריקאית או האירופית. בין אם יבחר המבקש באופציה הראשונה ובין אם יבחן באופציה השניה, עדיין החיפוש והבחינה יהיו איכותיים, שכן הם מתבצעים על ידי רשויות שהבחינה שלהם נחשבת בקרב בעלי המקצוע לאיכותית. מבחינת העלות, בחירת רשות החיפוש האירופית כרוכה באגרה גבוהה יותר בכ- $700 מהאופציה האמריקנית.

השלב השלישי הוא השלב הלאומי, כלומר השלב בו בעל ההמצאה מגיש את הבקשה לפטנט במדינות בהן הוא חפץ לקבל פטנט. שלב זה נקרא National phase. השלב הראשון הוא הכרחי, שאר השלבים הם אופציונליים, כלומר ניתנים לשיקול דעתו של בעל ההמצאה. בעל ההמצאה יכול לגשת לשלב הלאומי בלי בחינה, והוא יכול גם להחליט לזנוח את הבקשה הבינלאומית ולא להגיש בקשות מקבילות באף מדינה.

מבחינת התאריכים הליך הבחינה של בקשות PCT אינו גמיש, דבר הפועל דווקא לטובתו של בעל ההמצאה, שכן הוא מחייב את רשויות ה- PCT לעמוד בלוח הזמנים. לפיכך מי שבחר במסלול ה- PCT מקבל דו"ח חיפוש איכותי בתוך שנה וחצי מתאריך הבכורה.

לאחרונה שונתה אמנת ה- PCT, והיום מונפק דו"ח בחינה יחד עם דו"ח חיפוש, וללא אגרה נוספת. דו"ח החיפוש מפורסם לציבור הרחב.

נקודות הציון בהליך ה- PCT הן כדלקמן:

12 חודשים מתאריך הבכורה: בעל המצאה רשאי להגיש בקשה לפטנט על ההמצאה לא יאוחר מ- 12 חודשים מתאריך הבכורה. כאמור, גם תאריך בכורה שנקבע באמצעות בקשה ארעית בארה"ב הינו קביל בבקשת PCT.

16 חודשים מתאריך הבכורה: רשות ה- PCT אמורה לסיים עד תאריך זה את החיפוש ולהעמיד את תוצאותיו לרשות המבקש. הדו"ח כולל גם בחינה. מבחינתו של בעל ההמצאה דו"ח החיפוש והבחינה הינו כלי חשוב מאוד שכן לעיתים זו האינדיקציה הראשונה שיש לו מרשות פטנטים מוכרת לגבי הסיכויים של הבקשה לפטנט לקבל פטנט, והאינדיקציה מתרחשת בתקופה שיש לו עדיין זכות להגיש בקשות לפטנט המסתמכות על אותו תאריך בכורה במדינות נוספות.  

18 חודשים מתאריך הבכורה: רשות ה- PCT מפרסמת את הבקשה הבינלאומית לפטנט ככתבה וכלשונה.

עד 30 חודשים מתאריך הבכורה: לידי בעל ההמצאה עומדת הזכות להגיש בקשות נוספות לפטנט על ההמצאה במדינות אחרות. שלב זה נקרא "השלב הלאומי". בעל הבקשה יכול להציג בפני הרשות הלאומית הבוחנת את הפטנט את תוצאות הבחינה הבינלאומית, דבר שמהווה המלצה לגבי הפטנטביליות של התביעות. מאחר והבחינה נעשית על ידי גוף אמריקאי או על ידי גוף אירופי, הסיכויים לאימוץ תוצאות הבחינה הבינלאומית בארה"ב או באירופה בהתאמה הינם גבוהים. היום ניתן לבקש שרשות חיפוש והבחינה תהיה הרשות הישראלית. לאחר תום 30 החודשים, לא יהיה טעם להגיש בקשות מקבילות שכן דבר ההמצאה כבר פורסם על ידי רשות ה- PCT, ואף אמנה לא שומרת לו את זכות הבכורה לאחר תאריך זה.

עד 31 חודשים מתאריך הבכורה: יש מדינות, כגון מדינות אירופה, שבהן הירידה לשלב הלאומי ניתנת להיעשות עד 31 חודשים. יש כמובן לברר נקודה זו לגופה, שכן לעיתים חלים שינויים.

אמנת ה- PCT היא אמנה חדשה, ובשל כך עוברת שינויים והתאמות מדי פעם בפעם. לפיכך יש לסייג את הדברים הנאמרים כאן, ולזכור שלמרות שהיו נכונים בעת כתיבתם, יתכן שבשעה שיקראו יהיה לא נכונים או שילקו בחוסר דיוק. במיוחד יש לסייג את נושא שמירת זכות הבכורה עד 30 חודשים. נכון ליום 01/01/2005 במדינות הבאות זכות הבכורה מוארכת ל- 30 חודש רק באם המבקש הגיש בקשת בחינה בתוך 19 חודשים מתאריך הבכורה: שוויץ, פינלנד, לוקסמבורג, שבדיה, טנזניה, אוגנדה, וזמביה. יחד עם זאת לגבי המדינות האירופיות ניתן לעקוף את המכשול מאחר וכל המדינות האירופיות שצוינו חתומות על האמנה האירופית.

אמנת ה- PCT מוצגת לציבור הרחב בכתובת האינטרנט הבאה:
 

The Patent Cooperation Treaty

אמנת הפטנטים האירופית –  European Patent Convention

אמנת הפטנטים האירופית נחתמה ב- 5 באוקטובר 1973 במינכן שבגרמניה. אמנת הפטנטים האירופית הינה נפרדת מהאמנה האירופית. למעשה יש מדינות שחתומות על אמנת הפטנטים האירופית, אבל לא חתומות על האמנה האירופית, כמו למשל שוויץ, טורקיה, בולגריה ורומניה.

בקשת פטנטים המוגשת למשרד הפטנטים האירופי, EPO, ראשי התיבות של European Patent Organization, נבחנת על ידי רשות אחת, משרד הפטנטים האירופי, אבל מסקנותיה מחייבות את כל המדינות החתומות על אמנת הפטנטים האירופי. מבחינה מעשית זה אומר שאם משרד הפטנטים האירופי החליט להעניק פטנט על המצאה מסוימת, הרי שעל רשויות הפטנטים הלאומיות של המדינות החתומות על האמנה לכבד את ההחלטה, ולהעניק פטנט בתחומן. כל מה שיידרש ממבקש הבקשה על מנת להחיל את הפטנט האירופי במדינות החתומות על אמנת הפטנטים האירופית הוא לעמוד במספר דרישות פרוצדורליות כגון תשלום אגרה, תרגום התביעות או כל הבקשה לשפת המקום וכו'. יחד עם זאת חשוב לזכור כי למרות שקבלת פטנט אירופי מאפשר לבעל הפטנט להוציא ממנו נגזרות במדינות החתומות על האמנה, עדיין חלות על הפטנט הלאומי חוקי המדינה בה הוא ניתן.

יתרונו של המסלול האירופי הוא בכך שבמקום שבעל המצאה יתדיין עם מספר בוחנים במספר ארצות ואולי אפילו בשפות שונות, הוא מתדיין רק עם בוחן אחד בשפה אחת. זה חוסך מבעל ההמצאה הן מאמץ והן הוצאות. מבחינת העלות, למרות שבקשה אירופית היא יחסית יקרה, אם מחלקים את ההוצאות במספר המדינות האירופיות בהם ניתן לקבל פטנט כנגזרת מפטנט אירופי, מסתבר שההוצאה למדינה אינה כה יקרה.

תהליך קבלת פטנט אירופי מתחיל בהגשת בקשה לפטנט במשרד הפטנטים האירופי. בשלב הראשון נעשה סקר פטנטים ופרסומים אחרים בנושאי ההמצאה. דו"ח החיפוש נמסר לידיו של מבקש הפטנט. השלב הבא הוא פרסום תוכן הבקשה לפטנט. לאחר מכן הבקשה נבחנת. עם קבלת הפטנט בעל ההמצאה מתבקש לשלם אגרות תרגום התביעות לשתי השפות הרשמיות האחרות (השפות הרשמיות של אמנת הפטנטים האירופית הם אנגלית, צרפתית וגרמנית). בשלב זה בעל הפטנט האירופי יכול להגיש בקשות לפטנט במדינות החתומות על האמנה. חשוב להדגיש שעם פרסום קבלת פטנט אירופי, לציבור יש זכות לערער על דבר הענקתו במשך תשעה חודשים מתאריך פרסום הפטנט.
 
אמנת הפטנטים האירופית מוצגת לציבור הרחב בכתובת האינטרנט הבאה:

The European Patent Convention


מאת ראובן ברמן, עו"פ


קרא עוד  

אסטרטגיות ניהול תיקי פטנטים

אסטרטגיות לניהול תיקי פטנטים, פורטפוליו, פטנט, בקשה פרוביזיונאלית, בקשה בינלאומית, PCT, יוטיליטי מודל, Utility model

מהי אסטרטגית ניהול תיקי פטנטים

אילו היתה אופציה לקבל פטנט בינלאומי, בוודאי שלא היה צורך באסטרטגיה לניהול תיקי פטנטים. אלא שלמרות שיש ארגון עולמי לקנין רוחני, עדיין אין הסכמה של המדינות החברות בו על פטנט בינלאומי, וכל מדינה מנהלת את מדיניות הפטנטים שלה בצורה עצמאית. לכן, אסטרטגיה לניהול תיקי פטנטים הינה חיונית. אסטרטגיה נכונה תאפשר התמקדות בארצות בהן יש לחברה עיסקית אינטרס כלכלי, וכן תקטין את העלויות הכרוכות בניהול תיקי פטנטים.

האינטרס של חברה עיסקית שונה ממדינה למדינה. חברת טכנולוגיה עילית למשל עשויה להיות מעוניינת יותר בשווקים של מדינות מפותחות, בעוד שחברת מזון עשויה למצוא עניין גם בשווקים של מדינות מתפתחות. לכן, חברה המחזיקה מלאי גדול של פטנטים חייבת מדיניות לגבי הפורטפוליו שלה. אלא שמדיניות הינו מונח מופשט, וכאשר באים לממש את המדיניות, קשה להגיע לתוצאה שניתנת למדידה.

הגישה שאנו מציגים להלן הינה יותר פרקטית. היא מגדירה בצורה אמפירית את המטרה: הגנה מקסימאלית במחיר הנמוך ביותר, וזאת לאור העדפות החברה הנובעות משיקולים מסחריים. לזה אנחנו קוראים "אסטרטגית ניהול תיקי פטנטים".

חוזק תיק של פטנט

נדגיש שפטנט רשום עדיין אינו סוף פסוק, שכן ניתן לערער על קבילותו בבית המשפט. אבל, פטנט רשום מעיד על כך שההמצאה עמדה בדרישות החוק באותה מדינה, ולכן הסבירות שמישהו יערער על קבילותו נמוכה, ואם מאן דהוא בכל זאת יערער על קבילותה, עדיין הסיכוי שיצליח הינו נמוך. לכן, אחד הגורמים הנלקחים בחשבון בתכנון אסטרטגית ניהול תיקי פטנטים הינו חוזקו של תיק הפטנט במדינה מסוימת. אם למשל נעניק לפטנט רשום חוזק של 95%, הרי שלבקשה לפטנט ניתן להעניק חוזק של 20% בעת הגשת הבקשה למשרד הפטנטים באותה מדינה, ולאחר כשמתקבל דו"ח הבחינה הראשון ממנו ניתן להעריך את הסיכויים לקבלת פטנט, ניתן להגדיל את הסיכויים ל- 60% למשל, תלוי במקרה כמובן.

לאחר שהתוודענו למדד החוזק של תיק של פטנט, הבה נתוודע לצורות אחרות של הגנות על המצאה. ובכן, יש צורות הגנה אחרות שנותנות לבעל ההמצאה אופציה לממש את זכותו לסיים את ההליכים לאחר מכן. יש היגיון רב בצורת הגנה כזו, שכן למרות מלחמות הפטנטים שעולות לאחרונה לכותרות, רוב תיקי הפטנטים בכל זאת לא מגיעים לבית משפט, שכן האיום בהליך משפטי עושה את שלו.

כמו כן, לכל פטנט יש תקופה מקסימלית שבה הוא יכול להיות בתוקף. לכן, בתכנון אסטרטגיית פטנטים יש לקחת בחשבון גם נתון זה.

צורות ההגנה העיקריות על המצאה

פטנט, שהינו הצורה הגבוהה ביותר של ההגנה. הוא מעניק הגנה לפרק זמן של כ- 17 שנים. למעשה מדובר בתקופת הגנה של 20 שנים מיום הגשת בקשה לפטנט, אלא שתהליכי ההתדיינות עם הבוחן עד לקבלת הפטנט המיוחל עשויים להימשך שלוש שנים ולפעמים אף יותר, ולכן ניתן להעריך את התקופה בכ- 17 שנים החל מהשנה השלישית.

יוטיליטי מודל, שיש הקוראים לו גם "פטנט חידוש". מדובר במעין הצהרת כוונות על הנכונות להיכנס להליך משפטי עם כל מי שעושה שימוש בהמצאה המתוארת בפטנט החידוש. פטנט חידוש אינו נבחן מלבד נושא עמידתו בתנאים הצורניים (פורמאליים). מכאן שבמקומות שבהם צורת הגנה זו מעוגנת בחוק, רשויות הפטנטים לרוב לא מערימות קשיים על קבלתו. יש מקומות בהם ניתנת לציבור אפשרות לערער לפני שהיוטיליטי מודל קובל רישמית. פטנט חידוש נותן הגנה של כעשר שנים, בהתאם למדינה. כלומר, אפקטיביות לזמן קצר יותר מאשר פטנט. במילים אחרות, לבעל פטנט החידוש יש אופציה לתבוע את המפר לכאורה, ובית המשפט הוא שידון האם אכן ההמצאה עומדת בקריטריונים של החוק (למשל התקדמות המצאתית), ובמקרה שהתשובה חיובית הרי שנוצרה הפרה.

בקשה בינלאומית (בקשת PCT), הינה מעין הצהרת כוונות להגיש בקשה לפטנט / יוטיליטי מודל במדינות נוספות. היא יכולה להיות בתוקף במשך 30 חודשים (שנתיים וחצי) מתאריך הבכורה, ובמדינות מסוימות אפילו חודש אחד יותר. בעל בקשה בינלאומית יכול לממש את האופציה להגיש בקשה לפטנט בכל מדינה שחתומה על האמנה (רוב המדינות חתומות על אמנת ה- PCT, והמדינה החשובה היחידה שלא חתומה היא טאייוואן), אבל מאחר ומדובר באופציה, הוא אינו חייב לעשות זאת.

יש המכנים בקשה בינלאומית בכינוי "פטנט עולמי" או "פטנט בינלאומי". אולם זה לא פטנט בינלאומי ולא פטנט עולמי, ואפילו לא פטנט כלל. זו אופציה להגיש בקשה לפטנט במדינות אחרות.

בקשה פרוביזיונאלית שהיא מעין אופציה להגיש בקשה רגילה לפטנט או פטנט חידוש בתוך שנה מתאריך הגשת הבקשה הפרוביזיונאלית.

עלות האחזקה של כל אחת מהצורות הנ"ל היא שונה. כמו כן, לכל מדינה יש אגרות שונות לענייני פטנטים, וכמובן שהסוכנים באותה מדינה, כלומר עורכי פטנטים, עשויים לדרוש מחיר שונה עבור שכר טרחתם.

קבלת פטנט ואחזקתו דורשת כמובן תקציב, והתקציב לעולם אינו בלתי מוגבל. אפשר למשל להחליט שהמטרה העיקרית של ההמצאה היא לקבל הגנה בארה"ב, ולשם יופנו 80% מהמשאבים הכספיים, והשאר במדינות אחרות, בהתאם לאינטרס הכלכלי של החברה באותה מדינה.

האם אפשר להכניס את כל הנתונים האלה למבנה מתמטי על מנת לאמוד את הוצאות ההגנה על ההמצאה כפונקציה של הזמן? בוודאי. ואפילו אפשר לשחק עם הפרמטרים על מנת להגיע להחלטה אופטימלית בהתאם לתקציב. אפשר כמובן להציג את הנתונים כגרף של העלויות הצפויות במשך הזמן על אותה המצאה, וכו'.

תכנון ברמה יותר גבוהה מכוון לתת הערכה לגבי חוזק הפורטפוליו של החברה. גם כאן ניתן לבצע כימות של הנתונים. למשל, לכל תיק אפשר להעניק ציון שמתאר את החשיבות של התיק לחברה לפי מדינה. מהשקלול ניתן לקבל ערך שמתאר את חוזק הפורטפוליו של החברה, חוזק הפורטפוליו באזור גיאוגרפי מסוים, וכו''.

אפשר להמשיך ולבצע באותה צורה הערכות גם לגבי הפורטפוליו של המתחרים, שהרי כעבור שנה וחצי מיום הגשת בקשה לפטנט היא מתפרסמת ברבים. מתוך הפרסום ניתן להעריך את חוזקו של כל תיק ותיק, מתי הוא צפוי לקבל תוקף (פטנט), עד כמה הוא משפיע על הפעילות העסקית של החברה, מה נכונותם של המתחרים להיכנס לעימות משפטי, וכן הלאה.


 מאת ראובן ברמן, עורך פטנטים 

קרא עוד  

אסטרטגיות רישום רב-לאומי

הרשימה דנה ברישום פטנט על אותה המצאה במספר מדינות בעולם, כולל רישום פטנט בארה"ב, רישום פטנט באירופה, בקשה בינלאומית (בקשת PCT), בקשה פרוביזיונאלית (ארעית)

מאת ראובן ברמן, עו"פ
 

הרשימה דנה בהגשת בקשות לפטנט על אותה המצאה במספר מדינות 

אילו היה ניתן לקבל פטנט בינלאומי, אין ספק שזה היה מקל על ציבור הממציאים. אלא שפטנט בינלאומי הינו עדיין בגדר חלום רחוק, שכן פטנט הוא זכות קניינית הניתנת על ידי מדינה, ומדינה לא תוותר על זכות זו בנקל, בין אם  משיקולים ריבוניים ובין אם משיקולים כלכליים. ההתמודדות עם יותר מרשות פטנטים אחת מייקרת את ההוצאה על הפטנט, ולכן בעל המצאה המעוניין לרשום פטנט על אותה המצאה ביותר ממדינה אחת, חייב לנתב את הדרך בין מגוון האפשרויות על מנת שיוכל לקבל פטנט על אותה המצאה בכמה שיותר מדינות ובכמה שפחות הוצאות, ואין זה משנה אם הוא תאגיד או אדם פרטי..

המכשול העיקרי העומד בפני הממציא הוא חוסר אינדיקציה מספקת לגבי הסיכויים לקבל פטנט על ההמצאה. אילו לממציא היתה תשובה נאמנה לשאלה זו, אין ספק שזה היה מקל עליו להגיע להחלטה האם להגיש בקשה לפטנט על אותה המצאה במספר מדינות, ובאילו מדינות. אלא שברוב המקרים עליו להחליט בנושא זה כשבידו מידע חלקי בלבד.

כאמור, החלטה בדבר הענקת פטנט נתונה לשיקול דעתה הבלעדי של מדינה. יחד עם זאת, במטרה לעזור לממציא בהליך של קבלת פטנט במספר מדינות, רוב המדינות חתמו על אמנות שמטרתם הסדרת נושאים הקשורים לפטנטים ולקניין רוחני בהם יש לאותן מדינות עניין משותף.

האמנות היותר חשובות בתחום הקניין הרוחני הן אמנת פאריס, אמנת ה- PCT והאמנה האירופית.


אמנת פאריס

אמנת פאריס קובעת שני עקרונות יסוד חשובים בנושא הקניין הרוחני: (א) לנתין מקומי ולנתין זר של כל אחת מהמדינות החתומות על האמנה יינתן יחס שווה; (ב) זכות הבכורה תשמר לזמן קצוב, והוא 12 חודשים לפטנט, 6 חודשים לסימני מסחר ומדגמים. כלומר, מי שהגיש בקשה לפטנט באחת ממדינות האיגוד (מדינות שחתומות על אמנת פאריס), יכול להגיש את אותה בקשה במדינת איגוד אחרת בתוך שנה מהגשת הבקשה הראשונה, ועדיין ישמרו לו הזכויות על ההמצאה בכל מדינות האיגוד, כולל תאריך הבכורה.

סעיפים חשוב נוסף קובע שכל מדינה הינה עצמאית בבואה לבחון פטנטביליות של המצאה, ואין היא חייבת לאמץ מסקנות של מדינה אחרת לגבי נושא זה, בין אם המדובר בהענקת פטנט ובין אם המדובר בסירוב להעניקו.

אמנת פאריס מאפשרת לממציא לדחות את מועד הגשתן של בקשות נוספות לפטנט על אותה המצאה במדינות אחרות ("בקשות מקבילות") לפרק זמן של עד שנה מתאריך הגשת הבקשה הראשונה. אלא שפרק זמן זה אינו מספיק על מנת לקבל תשובה לשאלה העיקרית בה מתחבט הממציא, והיא הסיכויים לקבל פטנט על המצאתו, שכן במרבית המקרים רשויות הפטנט אינן מפיקות את דו"ח הבחינה הראשון, המהווה אינדיקטור חשוב לשאלה זו, בפרק זמן של פחות משנה מתאריך הגשת הבקשה לפטנט.


אמנת ה-PCT

כאמור, השנה שניתנת מכח אמנת פאריס לממציא לדחות את הגשת הבקשות לפטנט על המצאה מסויימת במקומות שונים בעולם אינה עוזרת לממציא בשאלה העיקרית בה הוא מתחבט והיא קבלת אינדיקטור על הסיכוי של המצאתו לקבל פטנט. אמנם חוות דעתן של רשויות הפטנטים במדינה אחת אינה מחייבת את רשויות הפטנטים של מדינה אחרת, וגם חוקי הפטנטים במדינה אחת עשויים להיות שונים מחוקי הפטנטים במדינה אחרת, אבל בכל זאת חוות דעת ראשונית של משרד פטנטים, בייחוד אם הוא משרד בעל מוניטין כמו משרד הפטנטים האמריקאי או האירופי, מהוות אינדיקטור חשוב לשאלת הפטנטביליות של המצאה.

פתרון חלקי לבעיה זו נמצא באמנת ה- PCT. אמנה זו כוללת שני סעיפים חשובים: הראשון הוא הארכת הזכות להגיש בקשות לפטנט על אותה המצאה לפרק זמן של עד 30 חודשים מתאריך הבכורה, כלומר שנה וחצי יותר מאשר הזכות המוענקת מכוח אמנת פאריס. הנושא השני הוא הליך הבחינה של ההמצאה הכולל (א) דו"ח חיפוש של פטנטים ומסמכים שפורסמו לפני תאריך הבכורה ויש להם נגיעה לנושא ההמצאה, ו- (ב) דו"ח בחינה.  בהליך ה- PCT מגיש הבקשה מקבל דו"ח חיפוש בערך בחודש ה- 16 מתאריך הבכורה. דו"ח החיפוש כולל לא רק את הפרסומים הקרובים ביותר לנושא ההמצאה, אלא גם מראי מקום המצביעים על המקומות הרלוונטיים בתוך הפרסום ולאיזו תביעה. לפיכך דו"ח החיפוש של ה- PCT עשוי להוות אינדיקציה די טובה, לפחות לאיש מקצוע בתחום הפטנטים, על מנת להעריך את הסיכויים לקבלת פטנט.

הכניסה למסלול ה- PCT כרוך בתשלום אגרה.

למרות האינדיקציה, יש רבים הממתינים לקבלת דו"ח הבחינה של הבקשה הראשונית לפטנט, ורק לאחר מכן מחליטים האם להגיש בקשות לפטנט במדינות נוספות. לעיתים בפרק הזמן של 30 החודשים הניתן מתוקף אמנת ה- PCT מתקבל לא רק דו"ח הבחינה הראשון במדינה בה הוגשה בקשה לפטנט, אלא גם פטנט על ההמצאה, דבר העוזר לממציא להחליט בשאלת הגשת בקשת הפטנט גם במדינות אחרות.

כמו כן, הגוף שמבצע את החיפוש של ה- PCT הינו או רשות החיפוש האמריקאית או רשות החיפוש האירופית, לפי בחירתו של הממציא. אם בחר ברשות האמריקאית, רוב הסיכויים שהבחינה בארה"ב תתבסס על דו"ח החיפוש שעשתה רשות החיפוש האמריקאית, ואם בחר באירופית, רוב הסיכויים שהבחינה באירופה תתבסס על דו"ח החיפוש שעשתה רשות החיפוש האירופית. מכאן שדו"ח החיפוש של ה- PCT הינו אינדיקציה טובה לגבי הפטנטביליות של המצאה, ביחוד אם הבקשה לפטנט על ההמצאה מוגשת בארה"ב או באירופה.

כלי נוסף שניתן על ידי מסלול ה PCT הוא דו"ח הבחינה, שהזמנתו כרוכה בתשלום אגרה. דו"ח הבחינה של ה- PCT, המכונה בעגה המקצועית Written Opinion, הינו דו"ח בחינה לכל דבר, מלבד נקודה אחת - הוא אינו מחייב את אף אחד. אבל למרות שדו"ח הבחינה וגם דו"ח החיפוש של ה- PCT הינם בגדר המלצה בלבד, יש מדינות, בייחוד כאלה שרשויות הפטנטים שלהן לא מפותחת, שמאמצות את מסקנות בחינת ה- PCT.


אמנת הפטנטים האירופית

אמנת הפטנטים האירופית היא דוגמא לאמנה איזורית, כלומר אמנה בה מדינות החברות באותו גוש כלכלי-פוליטי מגבשות כללים דומים בתחום הקניין הרוחני. בקשת פטנטים המוגשת למשרד הפטנטים האירופי, EPO, ראשי התיבות של European Patent Office, נבחנת על ידי רשות אחת, משרד הפטנטים האירופי, אבל מסקנותיה מחייבות את כל המדינות החתומות על אמנת הפטנטים האירופית. מבחינה מעשית זה אומר שאם משרד הפטנטים האירופי החליט להעניק פטנט על המצאה מסוימת, הרי שעל רשויות הפטנטים הלאומיות של המדינות החתומות על האמנה לכבד את ההחלטה, ולהעניק פטנט בתחומן. כל מה שיידרש ממבקש הבקשה על מנת להחיל את הפטנט האירופי במדינות החתומות על אמנת הפטנטים האירופית הוא לעמוד במספר דרישות פרוצדורליות כגון תשלום אגרה, תרגום התביעות לשפת המקום וכו'. יחד עם זאת חשוב לזכור כי למרות שקבלת פטנט אירופי מאפשר לבעל הפטנט להוציא ממנו נגזרות במדינות החתומות על אמנת הפטנטים האירופית, עדיין חלות על הפטנט הלאומי חוקי המדינה בה הוא ניתן.

יתרונו של המסלול האירופי הוא בכך שבמקום שבעל המצאה יתדיין עם מספר בוחנים במספר ארצות ואולי אפילו בשפות שונות, הוא מתדיין רק עם בוחן אחד ובשפה אחת. זה חוסך מבעל ההמצאה הן מאמץ והן הוצאות. מבחינת העלות, למרות שבקשה אירופית היא יחסית יקרה, אם מחלקים את ההוצאות במספר המדינות האירופיות בהם ניתן לקבל פטנט כנגזרת מפטנט אירופי, מסתבר שההוצאה למדינה אינה כה יקרה.

אגב, המדינות החתומות על אמנת הפטנטים האירופית אינן בהכרח אותן מדינות החתומות על האמנה האירופית.


השגת תאריך בכורה באמצעות בקשה ארעית (Provisional Application)

חוק הפטנטים האמריקאי מאפשר השגת תאריך בכורה באמצעות הגשת בקשה ארעית לפטנט למשרד הפטנטים האמריקאי. אבל גם אמנת ה- PCT מכירה בתאריך בכורה שהתקבל בהליך הארעי האמריקאי, וממציא יכול לנצל זאת לטובתו, וזה אומר שהוא יכול להגיש בקשות לפטנט על אותה המצאה בכל מדינה שחתומה על אמנת ה-PCT בתוך 30 חודשים מתאריך הבכורה, וכל הזכויות ישמרו לו עליה כאילו הגיש את בקשתו בתאריך הבכורה. יחד עם זאת יש לציין שהליך ארעי אינו הליך בטוח בגלל שלא עמד עדיין במבחן משפטי. כמו כן זה הליך אמריקאי, ומדינות אחרות עשויות להחליט שהוא אינו מחייב אותן.


תוכנית ה- PPH

מאחר והתחלת בחינה של בקשה לפטנט מתחילה מספר שנים מתאריך הגשת הבקשה לפטנט, לפני מספר שנים החלה תוכנית ניסיונית בינלאומית שעוזרת לצמצם את הזמן להתחלת הבחינה. כפי שאנחנו יודעים, בבחינת בקשות לפטנט הבקשה הראשונה להבחן היא זו המוגשת מוקדם יותר. ניתן לבקש את הקדמת הבחינה באמצעות בקשת זירוז, אולם הכללים לאישור זירוז הבחינה, כלומר הקדמת בחינת בקשה מסוימת לפטנט על חשבון האחרות, שונה ממדינה למדינה.

תוכנית ה- PPH, ראשי התיבות Patent Prosecution Highway, מנסה להתוות מסלול שיקל על תהליך בחינת בקשות לפטנט על אותה המצאה המוגשות במספר מדינות. זו תוכנית בילטרלית, כלומר כל שתי מדינות חותמות ביניהן על הסכם הדדי. 
 

לפי תוכנית ה- PPH ניתן לבקש זירוז הבחינה במדינה אחת על סמך הסכמה של המדינה האחרת להעניק פטנט על אותה המצאה.


לכן, אם לפני החלת התוכנית בעל בקשה לפטנט היה צריך להמתין להתחלת הבחינה של הזכאות של ההמצאה שלו לקבל פטנט במדינה אחת 4 שנים למשל ובמדינה האחרת רק שנתיים, ברגע שהוא קיבל הסכמה להענקת פטנט במדינה אחת, הוא יכול לבקש להקדים את בחינת ההמצאה שלו במדינה האחרת במסגרת התוכנית.


בקשת להקדמת הבחינה לפי תוכנית ה- PPH לא רק חוסכת זמן לבעל ההמצאה, אלא גם מהווה המלצה למדינה האחרת להעניק פטנט. כלומר, אם רשות הפטנטים במדינה אחת מצאה לנכון להעניק פטנט על ההמצאה, הבוחן של הרשות במדינה האחרת עשוי להרגיש שלא בנוח לדחות את הבקשה לפטנט בשל נימוקים מהותיים, ביחוד אם במדינה הראשונה רשות הפטנטים הינה בעלת מוניטין.

בעת כתיבת שורות אלה ישראל חתומה על הסכם ה- PPH עם ארה"ב, משרד הפטנטים האירופי, יפן, ועוד. כמו כן, בישראל ניתן לבקש את זירוז הבחינה על סמך בחינה של ה- PCT.

פרטים נוספים על תוכנית ה- PPH שניתן למצוא באתר רשות הפטנטים:



UTILITY MODEL

על מנת להקל על אותם ממציאים וחברות קטנות בהגנה על ההמצאות שלהם, רשויות הפטנטים במדינות מסוימות החליטו להציע לממציאים מסלול יותר נוח ופחות יקר, ה- Utility Model. למעשה ההגדרה של Utility Model די דומה להגדרה של פטנט, אבל ההגדרה משתנה ממדינה למדינה. ההבדלים העיקריים בין פטנט ל- Utility Model הם:

 הקריטריונים לקבלת Utility Model הם פחות מחמירים מאשר לקבלת פטנט. בעוד שדרישת החידוש חייבת להתקיים בהמצאה על מנת שתהיה ראויה לקבל Utility Model, הרי שדרישת ההתקדמות ההמצאתית הינה פחות קריטית, או לא קיימת כלל. לצורך השוואה, בפטנט צריכים להתקיים גם חידוש וגם התקדמות המצאתית לעומת הידע הקודם. לכן Utility Model נחשב לעיתים ל"פטנט נחות" ("petty patent"), או "פטנט חידוש" ("innovation patent").


זמן ההגנה של Utility Model קטן יותר מאשר של פטנט, בדרך כלל בין 7-10 שנים (תלוי במדינה), בלי האפשרות להאריך את משך התוקף.


התהליך לקבלת  Utility Model פשוט, ולוקח בדרך כלל עד כחצי שנה. לעומת זאת הליך קבלת פטנט לוקח בדרך כלל מספר שנים.


בארצות מסוימות Utility Model יכול להיות רק בתחומים מסוימים של טכנולוגיה.

העלות של רישום Utility Model נמוכה משמעותית ביחס לעלות רישום פטנט.

ניתן להסתמך על בקשה ל- Utility Model לצורך דין קדימה. כמו כן, Utility Model יכול לבקש דין קדימה מבקשה לפטנט.


דוגמאות קונקרטיות

הבה ננסה ליישם את סבך הכללים שצויינו לעיל בדוגמאות קונקרטיות.

 תאגיד בעל פעילות עסקית ברוב מדינות העולם

תאגיד בעל פעילות עסקית ברוב מדינות העולם, כמו למשל חברה המוכרת מוצרי צריכה, ירצה לרשום פטנטים בכמה שיותר מדינות, כולל מדינות מתפתחות. לצורך זה הוא יבחר בוודאי במסלול ה- PCT על מנת לקבל אינדיקציה על הפטנטביליות של ההמצאה עוד לפני שרשם את הבקשה לפטנט בהרבה מדינות, דבר הכרוך בהוצאה לא מבוטלת. קרוב לוודאי שתאגיד כזה יזמין גם את הבחינה של ה- PCT, ואפילו ישנה את התביעות לאור דו"ח הבחינה, על מנת שמדינות שנוהגות לאמץ את מסקנות דו"ח הבחינה של ה- PCT אכן יעשו זאת.

עם קבלת אינדיקציה חיובית לגבי הפטנטביליות של ההמצאה, התאגיד יגיש בקשות לפטנט ברחבי העולם. בקשות איזוריות לפטנט, כגון בקשה אירופית לפטנט, יוגשו קרוב לוודאי גם כן, וזאת על מנת שעם קבלת הפטנט האיזורי התאגיד יוכל לגזור ממנו פטנטים במדינות החתומות על האמנה האיזורית.

חברת היי-טק

השוק של חברת היי-טק נמצא בדרך כלל במדינות המפותחות ולא המתפתחות. לפיכך חברת היי-טק עשויה להתחיל את המסלול בהגשת בקשה ארעית בארה"ב על מנת לתפוש תאריך בכורה מוקדם ככל האפשר, בייחוד אם החברה פועלת בשוק צפוף בו כל שכלול מזערי במוצר עשוי להשליך על תוצאותיו העסקיות. עוד בטרם חלפה השנה מיום הגשת הבקשה הארעית, קרוב לוודאי שהחברה תעדיף להגיש בקשה בארה"ב על מנת ליצור המשכיות מבקשת הפטנט הארעית, ואולי גם תוגש בקשת PCT. במקרה זה אם עד תום 30 החודשים מתוקף אמנת ה- PCT יתקבל פטנט או דו"ח בחינה בארה"ב, החברה תממש את זכותה מתוקף אמנת ה- PCT להגיש בקשות לפטנט גם במדינות נוספות הנמצאות בפוקוס העסקי שלה, או מדינות שבתוכן מתבצעת פעילות המחקר והפיתוח של החברה.

הממציא הפרטי וחברה קטנה

הממציא הפרטי וחברות קטנות מאופיינים בתקציב דל עבור פעילות הקשורה בקניין רוחני, לפיכך קרוב לוודאי שהם יעדיפו לדחות את ההוצאות הכרוכות בקבלת פטנט ככל האפשר, בין אם במטרה להפנות משאבים אלה לפעילות המחקר והפיתוח, ובין אם במטרה למצוא משקיע שישא בהוצאות אלה. לפיכך קרוב לוודאי שהגוף העסקי הקטן יתחיל את מסלול קבלת הפטנטים על המצאה באמצעות בקשה ארעית, ולו רק בגלל ההוצאה הזעומה יחסית.

היה ונמצא המשקיע המיוחל, הגוף העסקי הקטן ירצה בוודאי לקנות את האופציה להגיש בקשות לפטנט במקומות נוספים בעולם, ולצורך זה ישקיע בהכנת בקשה לא-ארעית (הכתובה לפי הכללים המחמירים של בקשות לפטנט), במטרה להיכנס למסלול ה- PCT.

מבחינת עלויות האגרה, ממבקש בקשת PCT תיחסך עלות אגרת החיפוש אם הגיש כבר בקשה לפטנט בארה"ב או באירופה, לפיכך לא מן הנמנע שלפני הגשת בקשת ה- PCT הוא יגיש בקשה לפטנט בארה"ב או אירופה.

הגשת בקשות נוספות ברחבי העולם תיעשה לאחר קבלת אינדיקציה חיובית לגבי הפטנטביליות של ההמצאה, כפי שתואר לעיל. אם התקציב מוגבל, ניתן לרשום Utility Model במקום פטנט, עם כל החסרונות הכרוכים בכך.

טייוואן

רוב המדינות בעולם חתומות על אמנת פאריס, וחלק נכבד מהן גם על אמנת ה- PCT. אבל בכל זאת קיימת מדינה חשובה אחת שלא חתומה לא על אמנת פאריס ולא על אמנת ה-PCT, והיא טייוואן. נקודה זו חייבת להילקח בחשבון על ידי ממציא שטייוואן נמצאת בפוקוס העסקי שלו. הדבר הבטוח ביותר במקרה זה הוא שבד בבד עם הגשת הבקשה הראשונה לפטנט במדינה כלשהי, תוגש בקשה לפטנט גם בטייוואן. יחד עם זאת, נכון לרגע כתיבת שורות אלה החוק הטייוואני מכיר במקרים מסויימים בתאריך בכורה שהושג באמצעות הגשת בקשה לפטנט במדינות אחרות.

קרא עוד  

בקשת המשך לפי הפרקטיקה האמריקאית

לאחרונה העלה משרד הפטנטים האמריקני הצעה לשינוי הפרקטיקה של בקשות ההמשך. הרשימה דנה בבקשות המשך, ובהשלכות שיהיו לשינוי המוצע.

בקשות המשך לפי הפרקטיקה האמריקנית
 

לאחרונה העלה משרד הפטנטים האמריקני הצעה לשינוי הפרקטיקה של בקשות ההמשך. הרשימה דנה בבקשות המשך, ובהשלכות שיהיו לשינוי המוצע.

מרגע שהוגשה בקשה לפטנט מתחיל לעבוד שעון חול. הוא יפסיק את פעולתו רק אחרי עשרים שנה, כאשר הפטנט שיתקבל, אם יתקבל, יאבד את תוקפו, או לפני כן, אם הממציא החליט לוותר על המשך המאבק לקבלת פטנט על המצאתו. עובדה זו היא שעומדת בבסיס חוקי הפטנטים במרבית מדינות העולם. מצד אחד הממציא (ליתר דיוק מבקש הבקשה לפטנט) רשאי להמשיך ולהתדיין עם רשויות הפטנטים גם לאחר שאלה דחו את בקשתו לקבל פטנט, אבל מצד שני שעון החול הולך ואוזל, ולפיכך גם הערך של הפטנט, אילו היה מתקבל, יורד. בסופו של דבר אחד מהצדדים מרים ידיים, או הבוחן או הממציא.

בארצות הברית הפרקטיקה שונה. בחינת בקשה לפטנט נעשית בסבבים כך שבכל סבב שני שלבים: השגות הבוחן, ותשובת הממציא. בשלב הראשון של הסבב הבוחן מנפיק דו"ח בחינה שבו הוא מפרט מדוע הוא מאשר או דוחה את הבקשה לפטנט. דו"ח זה נקרא בעגה המקצועית Official Action ויש המכנים זאת גם Office Action. בהנחה שהבקשה נדחתה, הממציא רשאי לנמק מדוע לדעתו הבקשה הינה פטנטבילית, וגם רשאי לתקן את התביעות או לבטל כמה מהן על מנת להתגבר על השגות דו"ח הבחינה. הוא גם יכול להוסיף תביעות חדשות.

הבוחן עשוי לקבל את השינויים ולהעניק פטנט על התביעות, או לדחות את כולן או מקצתן. דו"ח בחינה שבו הבוחן לא מקבל את נימוקי הממציא על השגות הדו"ח הראשון נקרא בעגה המקצועית Final Rejection. למרות שהדחייה היא "סופית", בכל זאת הממציא יכול להמשיך ולהתדיין עם הבוחן על ידי הגשת בקשת המשך. הוא יכול לצמצם את היקף התביעות, להעלות טיעונים חדשים, או אפילו לחזור על טיעוניו הקודמים, בדרך כלל עם הסבר יותר מפורט.

לפיכך אופן התנהלות הדיון בבקשה לפטנט בארה"ב הינו כדלקמן:      

בקשה ראשונה (כלומר סבב ראשון):
  • דו"ח בחינה
  • תשובת הממציא
  • דחייה סופית
  • תשובת הממציא
  • מענה הבוחן (ראה לעיל)
בקשת המשך (כלומר סבב שני):
  • דו"ח בחינה 
  • תשובת הממציא
  •  דחייה סופית
  • תשובת הממציא
  • מענה הבוחן (ראה לעיל)

 בקשת המשך (כלומר סבב שלישי):

  • דו"ח בחינה 
  • תשובת הממציא
  • דחייה סופית
  • תשובת הממציא
  • מענה הבוחן (ראה לעיל)

 וכו' וכו'.  כאמור, כל אחד מהסבבים הנוספים הנו בבחינת בקשת המשך.

על כל דו"ח בחינה, בין אם דו"ח ראשון ובין אם דחייה סופית, הממציא צריך להשיב תוך שישה חודשים מתאריך הדו"ח. לא השיב הממציא על דו"ח בחינה בתוך פרק זמן זה, הוא מאבד את זכותו לקבל פטנט. באם התשובה ניתנה בפרק זמן של למעלה משלושה חודשים מתאריך הדו"ח, עליו לשלם קנס שעולה וגדל ככל שמתארך הזמן בו הוגשה תגובת הממציא. כמו כן על כל בקשת המשך עליו לשלם אגרה שגובהה בערך כגובה אגרת הגשה בקשה לפטנט.

הרצף הנ"ל נפסק החל מרגע שהבקשה לפטנט נזנחה על ידי הממציא, כלומר הוא לא ענה על דו"ח בחינה בתוך שישה חודשים, או מרגע שהתקבל עליה פטנט והממציא לא הגיש בקשת המשך על אספקטים נוספים של הבקשה המקורית.

כל עוד הבקשה לפטנט תלויה ועומדת, לממציא עומדת הזכות להגיש בקשות המשך על היבטים נוספים של ההמצאה, כלומר להגיש בקשות לפטנט נוספות שנראות כמו הבקשה המקורית עם או בלי תיקונים, והתובעות תביעות אחרות מאלו שנתבעו. במקרה של תיקונים, אמנם תאריך הבכורה יישמר, אולם תאריך הבכורה של התיקונים יהיה מאותו יום בו נעשו ולא מתאריך הבכורה של הבקשה.

לאחרונה העלה משרד הפטנטים האמריקני הצעה לפיה תוגבל זכותו של הממציא להגיש בקשות המשך לשני סבבים בלבד. החל מהסבב השלישי יהיה עליו לנמק מדוע הוא מעוניין להמשיך ולדון בבקשה, ואפילו לשלם אגרה מיוחדת לעניין זה. והגרוע מכל הוא שההצעה לא כללה כל קריטריונים מנחים לפיהם אמור משרד הפטנטים להחליט האם לאשר בקשת המשך או לא, דבר המשאיר את הממציא כמעט חסר אונים.


מאת ראובן ברמן, עו"פ


קרא עוד  

דו"ח בחינה

הרשימה דנה בשאלה מהו דו"ח בחינה בבקשת פטנט, כיצד להתמודד עם דו"ח בחינה, נימוקים שיכול להעלות הבוחן, וכו'.

דו"ח בחינה בבקשה לפטנט 

בקשת פטנט היא פנייה לרשם הפטנטים לבחון שההמצאה המתוארת במסמך המוגש אליו ("פירוט לבקשת פטנט") עומדת בקריטריונים להענקת פטנט, כלומר פטנטבילית.

דו"ח בחינה הינו מסמך בו רשות פטנטים מסבירה את הסיבות מדוע לדעתה אין להעניק פטנט על ההמצאה כפי שהוגדרה בתביעות.
במקרים נדירים, הבוחן מטעם רשות הפטנטים מעניק פטנט ללא השגות נוספות. אולם, המקרה השכיח הוא שבוחן הפטנטים מעלה השגות על הפטנטביליות של ההמצאה נשוא הבקשה לפטנט.
בארה"ב ולמעשה בכל העולם דו"ח בחינה נקרא "Office Action". בבקשותPCT  דו"ח זה נקרא "Written Opinion".
בישראל דו"ח בחינה נקרא "הודעה על ליקויים בבקשת פטנט" (סעיף 20 לחוק הפטנטים התשכ"ז - 1967).

הודעה על ליקויים בבקשת פטנט 
לגבי הבחינה הישראלית, סעיף 20 לחוק הפטנטים אומר:

20. ראו הרשם או בוחן כי אמצאה אינה כשירה לפטנט או שהבקשה אינה ממלאה אחר ההוראות שבסימן א' לפרק זה, יודיעו למבקש על העילה לאי-כשירות האמצאה או על הליקויים שבבקשה.

 אבל למרות זאת דו"ח הבחינה אינו נוקט בלשון "הודעה על אי כשירות לפטנט" אלא בלשון "הודעה על ליקויים בבקשת פטנט", שזו, כאמור, לשון מטעה, ומי שאינו בקיא ברזי הנושא עשוי לחשוב שעורך הפטנטים שלו לא עשה מלאכתו נאמנה.
כמו כן, הרשם נוהג לפרט את סוג הדחייה:

  • פ.ק. 25 או פ.ק. 26 - בחינה מהותית (כלומר חידוש, התקדמות המצאתית ותחום פטנטבילי)
  • פ.ק. 27 - הודעה על ליקויים לא מהותיים (כלומר תיקון של פגם פורמלי)

ברם, באם דו"ח הבחינה סווג כ- פ.ק. 13, הרי שמדובר בהודעה לפני קיבול, כלומר הרשם מצא שההמצאה כפי שנוסחה בתביעות הינה פטנטבילית, והוא מוכן להעניק עליה פטנט.

נימוקים לדחיית בקשה לפטנט

דו"ח בחינה עשוי להכיל את הנימוקים הבאים לדחיית בקשה לפטנט: 

  • העדר התקדמות המצאתית. לפי סעיף 5 לחוק הפטנטים הישראלי (מקביל לסעיף 103 לחוק בארה"ב) על המצאה להיות בעלת "התקדמות המצאתית". בשאלה מהי התקדמות המצאתית מתחבטים רשויות הפטנטים ובתי המשפט ברחבי העולם זה שנים, ללמדכם שהנושא מורכב. מכל מקום, אחת הדרכים שהתגבשו בפרקטיקה של הפטנטים להוכיח חוסר התקדמות המצאתית היא להוכיח שניתן להרכיב את ההמצאה נשוא הבקשה לפטנט מצירוף של חלקים שנלקחו מהפרסומים שצוטטו (ובתנאי שעצם הצירוף הינו עניין מובן אליו למי שעיסוקו בתחום). 
  • פגמים פרוצדורליים. זה למעשה החלק הפחות מדאיג, שכן ניתן לבצע שינויים בבקשה לפטנט על מנת להתגבר על נקודות כאלה. לכן, גם במקרים בהם אין הצדקה להשגות דו"ח הבחינה על נקודות אלה, בכל זאת נהוג לרצות את הבוחן. 
  • ההמצאה הנתבעת אינה בתחום פטנטבילי. בישראל המצאות היכולות לקבל הגנת פטנט צריכות להיות בתחום טכנולוגי, בניגוד למשל לשיטות לעשיית עסקים. כמו כן, המצאות על טיפול בבני אדם אינן פטנטביליות בישראל. ארה"ב יותר גמישה, והמצאות בתחום שיטות לעשיית עסקים וטיפול בבני אדם יכולות להיות פטנטביליות. למעשה החוק שונה ממדינה למדינה, וגם עשוי להשתנות מדי פעם. 
  • ריבוי המצאות. לפי החוקים שהתגבשו בעולם, פטנט ניתן על המצאה אחת בלבד. הבוחן עשוי להצביע על כך שדעתו התביעות תובעות יותר מהמצאה אחת, ולבקש לחלק את התביעות בין מספר בקשות לפטנט, כך שכל אחת מהבקשות תתבע המצאה אחת בלבד. 
  • תביעות חמדניות. מאחר ונוהגים לנסח את התביעות בצורה כללית מדי, הבוחן עשוי להגיע למסקנה שהתביעות חמדנית ("כלליות מדי" לפי הניסוח המקובל) .

ההתמודדות עם דו"ח הבחינה

ראשית יש לבדוק את נימוקי הבוחן שכן לפעמים הבוחן לא יורד לניואנסים של ההמצאה. לעיתים הבוחן מבין את ההמצאה אך בכוונה תחילה הוא מעלה את ההשגות, כדי שמבקש הפטנט יטרח ויעלה על הכתב את נימוקי ההמצאתיות לעומת אותם הציטוטים, ולא הוא. 

לאחר שנימוקי הבוחן נלמדו, בייחוד עמידתה של ההמצאה בדרישות החידוש וההתקדמות ההמצאתית לאור הציטוטים שהביא, מגיש בקשה לפטנט יכול לשנות את התביעות ואף את הניסוח של פירוט הבקשה שלו לפטנט, בדרך כלל במטרה לצמצם את גבולות ההמצאה הנתבעת. במידה ומגיש בקשה לפטנט מגיע למסקנה שהבוחן שגה, הוא יכול לנמק מדוע.

מענה לדו"ח הבחינה

השגותיו של בעל בקשה לפטנט ("מענה לדו"ח הבחינה") צריכות להיות ערוכות לפי המקובל במדינה בה הוגשה הבקשה לפטנט. הבקשה לפטנט נבחנת שוב לאור התשובה ו/או השינויים שנעשו. במידה והבוחן מקבל את השינויים ו/או הנימוקים, הוא מודיע על כך למבקש הבקשה. במידה ולא, אזי הוא מנפיק דו"ח בחינה חדש.
הליך זה (דו"ח בחינה ומענה לדו"ח) יכול להתרחש יותר מפעם אחת.

קרא עוד  

דיני הקנין הרוחני

קניין רוחני, דיני קניין רוחני, פטנטים, דיני הפטנטים, חוק הפטנטים, סימני מסחר, דיני סימני המסחר, מדגמים, דיני המדגמים, החוק לעשיית עושר ולא במשפט, רישום פטנטים, רישום פטנט על רעיון

דיני הקניין הרוחני

מאת ראובן ברמן, עו"פ


מהו קניין רוחני

אדיסון עורכי פטנטים | דיני הקנין הרוחניקניין רוחני הינו זכות על פרי הגות מחשבתית מקורית. יצירות אומנות, המצאות ועיצובים הינן פרי של הגות מחשבתית מקורית.

קניין מוחשי הינו בדרך כלל ברור ומוגדר, שכן ברוב המקרים העצם עצמו מגדיר את היקף הבעלות. למשל, רכישת חפיסה של גלולות נותנת לרוכש בעלות ברורה ומוגדרת על אותה חפיסה. אם אותו אדם ירצה להשתמש בחפיסה נוספת, הוא יצטרך לרכוש עוד חפיסה. לא כך קניין רוחני, שכן העתקה של פרי הגות מחשבתית מקורית הינה עניין פשוט וקל בהשוואה להעתקה של חפץ מוחשי. לכן, בהעתקת חפץ מוחשי הרווח הוא יחסית נמוך, שכן יש לעשות שימוש בכמות נוספת של חומר ומאמץ יצרני עבור כל העתקה. לא כך לגבי פרי הגות מחשבתית מקורית, שהעתקתו הינה קלה ופשוטה. למשל, אם על מנת להגיע להרכב של תרופה מסוימת היה נדרש מחקר ממושך, הרי שהעתקתה של התרופה הינה עניין הרבה יותר פשוט.

החברה האנושית הגיעה למסקנה שבעלי הגות מחשבתית מקורית זכאים לזכויות קנייניות על פרי הגותם. יתירה מזו, הדעה הרווחת היא שהגנה על קניין רוחני הינו נקודה מכרעת בצמיחתן הכלכלית של מדינות, ולכן רוב המדינות עיגנו את הנושא בחוקים, וחתמו על אמנות להסדרת הנושא ביניהן.

דיני הקניין רוחני

דיני הקניין הרוחני מתחלקים למספר מחלקות:
 

  • דיני זכויות יוצרים: נועדו להגן על יצירות ספרותיות, אומנותיות, מוסיקליות והקלטות.

  • דיני הפטנטים: נועדו להגן על חידושים טכנולוגיים.

  • דיני סימני המסחר: נועדו להגן על מוניטין.

  • ואילו דיני המדגמים: נועדו להגן על החידוש בעיצובים תעשיתיים.

  • לאלה אפשר להוסיף גם סודות מסחריים.

פטנטים

דיני קניין רוחני | פטנטים | רישום פטנטיםכאמור, דיני הפטנטים נועדו להגן על חידושים טכנולוגיים. המסמך שמנפיקה מדינה, המעניק בעלות בלבדית, לפרק זמן קצוב, על המצאה שיש בה חידוש טכנולוגי וזיק המצאתי, נקרא פטנט.

על מנת לקבל פטנט על המצאה על ההמצאה לעמוד במספר תנאים:

  • חידוש. על ההמצאה להיות חדשה. לפי רוח החוק, המצאה היא חדשה אם לא התפרסמה ברבים ביום הגשת הבקשה לפטנט.

  • התקדמות המצאתית ("זיק המצאתי"). על ההמצאה להיות בלתי מובנת מאליה לבעל מקצוע ממוצע בתחום ההמצאה ביום בו הוגשה הבקשה לפטנט.

  • על ההמצאה להיות מוצר או תהליך בתחום טכנולוגי.

  • על ההמצאה להיות מועילה.

  • על ההמצאה להיות שימושית.

פטנט מעניק לבעליו את הזכות למנוע מאחרים לעשות שימוש מסחרי בהמצאה המוגנת בפטנט. הפרת פטנט פירושו שימוש מסחרי בהמצאה המוגנת בפטנט ללא היתר מבעל הפטנט. החוק מגדיר גם מה הוא שימוש מסחרי לעניין זה: ייצור, שימוש, הצעה למכירה, מכירה או ייבוא לצורך אחת מהפעולות האמורות. המניעה יכולה להיעשות באמצעות צו מניעה ופיצויים. צו המניעה נועד לאפשר לבעל הפטנט למנוע ממאן דהוא להמשיך לעשות שימוש מפר בהמצאה נשוא הפטנט.

קבלת פטנט יכולה להיות תהליך ארוך, מתיש ויקר. רשויות המדינה הממונות על הענקת פטנטים אינן נוהגות לעשות חיים קלים לממציאים שכן הענקת פטנט לאדם אחד פירושו השתת הגבלה על אדם אחר.

גם החוק לא הוגן כלפי הממציאים, כי רק הממציא הראשון שהגיש בקשה לפטנט על המצאה רשאי לקבל עליה פטנט. הממציאים האחרים, גם אם ימציאו את אותה המצאה בדיוק, לא יהיו זכאים לקבל פטנט, אפילו אם יוכיחו שהגיעו להמצאה בכוחות עצמם ולא העתיקו אותה מהממציא הראשון.

נשאלת השאלה מה טעם מצאו המחוקקים בחקיקת חוק פטנטים. הדיעה הרווחת היא שבהענקת פטנט יש משום עיסקה בין הממציא למדינה. על מנת לקבל פטנט, הממציא מסכים לגלות לציבור את המצאתו, ובתמורה המדינה מעניקה לו פטנט, כלומר בעלות על המצאתו לפרק זמן מסוים המאפשרת לו למנוע מאדם אחר לעשות שימוש מסחרי באותה המצאה.

מאחר ופטנט הינו בעצם מסמך משפטי, הרי שכל אות וכל פסיק שבפטנט עשויים להיות משמעותיים לגביו. לכן ההתדיינות עם רשויות הפטנטים דורשת הכשרה מתאימה, והאנשים שהוכשרו לעניין זה נקראים עורכי פטנטים. החוק הישראלי מאפשר גם לעורכי דין לעסוק בנושא, אבל רובם נמנעים מכך שכן בדרך כלל אין להם לא הכשרה טכנולוגית ולא התמחות ספציפית בנושא הפטנטים. למרות שהחוק לא מונע מבעל בקשה לפטנט להתדיין בעצמו עם רשויות הפטנטים, ההיגיון אומר שההתדיינות עם רשויות הפטנטים צריכה להיעשות על ידי אנשים בעלי הכשרה וניסיון בנושא זה, כלומר עורכי פטנטים.

מדגמים (עיצובים)

דיני קניין רוחני | מדגמים | רישום מדגמיםמדגם הוא עיצוב של חפץ. על העיצוב להיות מיוצר בייצור תעשייתי. זו לא לשון החוק, אלא תיאור ממצה של המושג.

דיני המדגמים נועדו להגן על החידוש והמקוריות
(novelty and originality) בעיצובים תעשיתיים.
 

לשון החוק קצת מגושמת: "מדגם" אין פירושו אלא קוי דמות, צורה, דוגמא או קשוט שמייחדים לכל חפץ ע"י תהליך או אמצעי תעשייתי, אם בעבודת יד או במכונה או בפעולה כימית, בצורה נפרדת או מחוברת, הבולטים לעין הרואה בסחורה המוגמרת, ואפשר להבחינם רק במראית עין, אבל אין המונח כולל כל שיטה או עיקר של בנין או כל דבר שאינו בעיקרו אלא התקן מיכנית; (פקודת הפטנטים והמדגמים, סעיף 2)

השופט ד"ר עמירם בנימיני פירש זאת במילים הבאות: "סעיף 30(1) לפקודה קובע כי ניתן לרשום "כל מדגם חדש או מקורי שלא נתפרסם קודם לכן בישראל". מכאן שהתנאים לכשירותו של מדגם הינם כדלקמן: א) הוא חדש או מקורי; ב) הוא לא נתפרסם קודם לכן בישראל; ג) הוא כולל עיצוב חיצוני שייוחד לו בתהליך תעשייתי; ד) אותו עיצוב חיצוני בולט לעין במוצר הסופי; ה) אין מדובר במוצר שאינו בעיקרו אלא התקן מכני." (פ"ד חלקי מיום 26/07/2009 בת.א. 1562/04)

כלומר, מעבר לחידוש, על המדגם להיות מושך את העין, ואינו מוכתב רק משיקולים פונקציונאליים.

למשל, גודלו של טלפון נייד מוכתב משיקולים פונקציונאליים שיאפשרו לו להיות נישא. ברם גודל המכשיר הינו גם גורם עיצובי.

המושג "מושך את העין" דולל במשך השנים, והיום מספיק שמדגם מראה שוני ממדגמים אחרים באותו תחום על מנת לקבוע שהוא מושך את העין.

מבחן ההפרה של מדגם הוא מבחן העין. בהחלטתו בעניין בקשות לרישום מדגם 40567-40573, ציין הרשם מספר נקודות ליישום מבחן העין, ביניהן:

  • השוואת המדגם בכללותו;

  • אך לעיתים די בחידוש אחד או בחיבור חדש בין רכיבים;

  • העין היא הקובעת בעניין זה;

  • יש להשוות את המדגמים זה לצד זה אולם במרחק מה זה מזה;

  • לא די בביצוע שינויים או וריאנטים הנהוגים במסחר;

  • כאשר קיים דמיון בין החפצים אך לא זהות ממש, יש לבחון האם קיים חשש שהצרכן הרלוונטי יוטעה בין המוצר המוגן לבין המוצר האחר;

  • בחיפוש אחר אותם הבדלים משמעותיים יש להתייחס גם לטיבו של החפץ, לידע הקודם בתחום, וכמובן לכמות המדגמים הקודמים הרשומים.

סימני מסחר

סימני מסחר |  רישום סימני מסחר | אדיסון פטנטיםסימן מסחר הינו סימן המיועד להבדיל טובין או שירותים של אדם מהטובין או השירותים של משנהו. סימן מסחר יכול להיות מורכב מאותיות, מספרים, מילים, דמויות, או אותות אחרים, או שילובם, בשניים או שלושה מימדים. חברות מסחריות נוהגות לציין את מוצריהן ו/או השירותים שהן נותנות באמצעות סימני מסחר על מנת להבדילם מאלו של אחרים. סימני מסחר ושרות נרשמים ל-10 שנים, לאחר מכן יש לחדשם כל 10 שנים.

דיני סימני המסחר נועדו להגן על סמלים של יצרנים של טובין, סוחרים ונותני שירותים.

בהתאם לחוק הישראלי התנאים לקבלת סימן מסחר רשום הם:

  • הסימן הוא בעל אופי מבחין ("אין סימן כשר לרישום כסימן מסחר אלא אם כן יש בו כדי להבחין בין הטובין של בעל הסימן לבין הטובין של האחרים")

  • הסימן אינו תיאורי

  • הסימן אינו מתנגש עם סימנים רשומים קודמים ו/או בקשות לרישום סימנים זהים או דומים

סימן מסחר רשום נותן לבעליו את הזכות הבלעדית להשתמש בסימן, כולל הרשות הבלעדית להעניק לאחרים רישיון לעשות שימוש בסימן. שימוש בסימן רשום בלי רשותו של בעליו מהווה הפרה, ובכך נותן לבעליו עילה לנקיטת הליכים משפטיים נגד המפר.  

החוק לעשיית עושר ולא במשפט התשל"ט - 1979

החוק לעשיית עושר ולא במשפט | פטנטים | קניין רוחניחוק זה קובע עיקרון פשוט: אסור לאדם להתעשר על חשבון חברו. ואכן, החוק לעשיית עושר ולא במשפט מהווה מטרייה לכל חוקי הקנין הרוחני. למשל, כפי שהגדרנו לעיל, העתקת קנין רוחני (פרי הגות מחשבתית מקורית כגון יצירות אומנות, המצאות ועיצובים) של יוצר על ידי אדם אחר לצורך עשיית רווחים פירושו התעשרות על חשבונו של היוצר, כלומר הפרת החוק.

בכל הנוגע לקנין רוחני, נעשה שימוש בחוק זה במקרים שאינם נופלים בגבולות המחלקות דלעיל. כלומר במקרים בהם לא ניתן להגדיר את סוג הקנין הרוחני כפטנט, סימן מסחר וכו', נהוג לעשות שימוש בחוק לעשיית עושר ולא במשפט כתחליף.

קרא עוד  

האזרח פ'

הרשימה דנה בשאלה מיהו בעל מקצוע ממוצע ובאיזה הקשר נזכר בחוק הפטנטים

המונח A person having ordinary skill in the art, או בתרגום חופשי "איש מקצוע מן השורה", הוא מונח המשמש למבחנים שונים בתחום הפטנטים. מאחר וראשי התיבות של המונח, PHOSITA, יוצרים שם קליט, יש המשתמשים בשם זה, במיוחד במסגרות לא רישמיות. 

פוסיטה, או כפי שנקרא לו כאן ברוח הימים האלה, פ', הוא פיקציה משפטית, דמות דמיונית לחלוטין שמערכת המשפט עושה בה שימוש. בדומה ל- ב', הלו הוא בוזגלו הידוע מ"מבחן בוזגלו" של השופט העליון ברק, המדובר בדמות שמערכת המשפט מייחסת לה תכונות מסויימות המשמשות אותה לצורך מבחן משפטי.

ב', בוזגלו, הוא אזרח מן השורה, בניגוד לבעל שררה או מי שיש לו מהלכים בחלונות הגבוהים. וגם פ', פוסיטה, הוא בעל מקצוע מן השורה. הוא לא גאון הדור, כי אחרת לא היה יכול להיחשב לבעל מקצוע מן השורה, אלא בעל מקצוע "ממוצע" כפי שהגדיר אותו חוק הפטנטים הישראלי. ואין הכוונה אפילו לבעל מקצוע כאינדיבידואל, אלא לרמת ידיעות ממוצעת בתחום ההמצאה, ולכן בעל מקצוע יכול להיחשב גם צוות שלם.

על מנת שהמצאה תהיה כשירה לקבלת פטנט, עליה לעמוד במספר קריטריונים שהחשובים ביניהם הינם מבחן החידוש ומבחן ההתקדמות ההמצאתית, ובשניהם מככב מיודענו פ', בעל המקצוע מן השורה. אשר על כן יש המתלוצצים ואמרים ש- פ' הוא כוכב גדול בתחום הפטנטים.

מבחן החידוש הוא קל יחסית. הוא אומר שאם נמצא פרסום אשר קדם לתאריך הבקשה לפטנט, והפרסום מגלה את ההמצאה ברמת פירוט כזו שאיש מקצוע יוכל לבצעה, הרי שההמצאה אינה כשירת פטנט. כלומר, לא מספיק שדבר ההמצאה פורסם, אלא שמהפרטים שהופיעו באותו פרסום יוכל איש מקצוע, כמו למשל מיודענו האזרח פ', לבצע את ההמצאה. 

לדוגמא, חברת אינטל פרסמה ידיעה שמהנדסיה פיתחו שבב מסוג מסוים הפועל במהירות כפולה מכל שבב אחר מאותו סוג. האם הפרסום קביל על מנת שימנע ממישהו אחר לקבל פטנט על שבב מאותו סוג הפועל במהירות כפולה מכל הידוע עד אז? בוודאי שלא, שכן איש מקצוע, ואפילו צוות של מדענים, לא היה יכול לבצע את ההמצאה רק מהידיעה שמישהו אחר הצליח להכפיל את מהירותם של שבבים מסוג מסוים. לפיכך, אם מישהו ימצא פתרון כיצד לגרום לשבב מאותו סוג לעבוד במהירות כפולה, לא הפרסום של אינטל הוא שימנע ממנו לקבל פטנט. 

מבחן ההתקדמות ההמצאתית הוא מבחן בעייתי מאחר וקשה לקבוע באופן אובייקטיבי מהו ניצוץ המצאתי. לפי הפרקטיקה של הפטנטים ברבות מהמדינות נקבע שאם הפער בין הידע הכללי שהיה ביום הגשת הבקשה לפטנט לבין המצאה מסויימת הוא כזה שאיש מקצוע מן השורה היה מסוגל לחשוב עליו, הרי שאין בהמצאה התקדמות המצאתית, ולכן היא אינה כשירה לקבל פטנט. כלומר, מטרת המחוקק במקרה זה היתה לספק לבוחני הפטנטים קריטריון לקבוע מהי התקדמות המצאתית. אלא שמבחן זה הינו עדיין בעייתי, שכן קשה לקבוע חד משמעית מה רמת ידיעותיו של פ', ועוד יותר מזה מה יכולותיו.

הפרקטיקה של הפטנטים ניסתה להתגבר על בעיה זו באמצעות המבחן הבא: אם נמצאו מספר פרסומים שכל אחד מגלה חלק של ההמצאה וצירופם יחד מניב את ההמצאה, הרי שאין בהמצאה ניצוץ המצאתי, והסיבה לכך היא ההנחה שאיש מקצוע מן השורה, האזרח פ', היה יכול להגיע בכוחות עצמו להמצאה מצירופם של חלקים אלה. אחת הדוקטרינות לעניין זה היא דוקטרינת ה- TSM, ראשי התיבות של Teaching / Suggestion / Motivation. לפי דוקטרינה זו אם: (א) יש פרסומים קודמים שכל אחד מהם מתאר חלק אחר של ההמצאה, (ב) מצירופם יחד ניתן לקבל את ההמצאה, ו- (ג) יש פרסום קודם המציע לצרף את החלקים או שלפחות קיימת מוטיבציה לצירופם - הרי שההמצאה לא עומדת בקריטריון ההתקדמות ההמצאתית, ומכאן שאינה ראויה להגנת פטנט.

אם כן, ל-  פ' מייחסים שתי תכונות נוספות: (א) שהוא מכיר את כל הפרסומים בתחומו, ו- (ב) שהוא מסוגל להגיע להמצאה על ידי צירופם של החלקים המתאימים. יש האומרים שזו איוולת שכן ספק אם יש בנמצא איש מקצוע מן השורה שמכיר את כל הפרסומים בתחומו, וגם אם נמצא איש מקצוע כזה עדיין אין זה אומר שהרעיון לשלב את המרכיבים שהוא מכיר בכדי לפתור בעיה מסויימת אכן היה עולה בדעתו. ובכלל, יש מקרים שעצם העלאת הבעיה היא החלק המרכזי בהמצאה, ואילו הפתרון הינו טריוויאלי, כך שעניין הצירוף אינו תמיד קריטריון הוגן לשלילת התקדמות המצאתית.


קרא עוד  

הגשת בקשה לפטנט בישראל ותהליך הבחינה - פרק א'

הרשימה עוסקת בדרישה הפורמלית לרישום פטנט בישראל, והמסמכים הנדרשים ותהליך הרישום מול רשות הפטנטים הישראלית. פרק א'

הגשת בקשה לפטנט בישראל

במאמר זה נעסוק בדרישה הפורמלית לרישום פטנט בישראל, במאמר זה נעסוק במסמכים הנדרשים ותהליך הרישום מול רשות הפטנטים הישראלית.

להלן סדר המסמכים שיש להגיש לרשם בבקשת פטנט ישראלית:

  • מכתב לרשם שבו מפורטים מספר הדפים של הפירוט של בקשת הפטנט, מספר האיורים, וסכום האגרה ששולמה על ידי מבקש הבקשה, ציון מסמך הבכורה (אם צורף), וכו'.
  • טופס בקשה לפטנט שניתן להורידו מאתר רשות הפטנטים. דוגמא בתחתית הדף.
  • דף כותרת הבקשה לפטנט שמכיל את שם ההמצאה בעברית ובאנגלית.
  • תיאור תמציתי של ההמצאה נשוא הבקשה לפטנט (לא חובה).
  • הפירוט של בקשת הפטנט.
  • פרק התביעות של בקשת הפטנט.
  • מדיה מגנטית (CD או DVD) שמכיל את החומר הנ"ל

יש לשים לב שהפירוט צריך להסתיים בפרק התביעות ולא ב- Abstract כמקובל בעולם. אפשר להוסיף את פרק ה- Abstract כדף נפרד.
כמו כן, מגיש בקשה לפטנט חייב לחתום בסוף פרק התביעות, שגם זה נוהל ישראלי ייחודי.
באשר לשרטוטים: יש להקפיד על כך שגודל הכתב של מספור החלקים לא יהיה קטן מ- 3.2 מ"מ. כמו כן, יש לכלול בראש כל דף את (א) מספר הגיליון, (ב) המספר הכולל של גיליונות השרטוט, וכן (ג) את שמות מבקשי הבקשה.

את הבקשה לפטנט יש להגיש ברשות הפטנטים בירושלים שכתובתה:
רשות הפטנטים
רח' אגודת ספורט הפועל מס' 1
הגן הטכנולוגי מלחה, בנין מס' 5
ירושלים

פרסום הבקשה לפטנט

לאחר כ- 18 חודשים מתאריך הבכורה של בקשה לפטנט, פרטי ההמצאה נשוא הבקשה לפטנט מפורסמים לציבור הרחב. אין הכוונה לפרסום פרטים ביבליוגראפיים כגון פרטי הממציא ושם ההמצאה, שכן אלה מפורסמים סמוך להגשת הבקשה לפטנט. המדובר בגילוי ההמצאה לפרטיה לציבור הרחב, כולל תיאור מילולי של ההמצאה, התביעות והשרטוטים אשר צורפו לבקשה לפטנט.

לאחר שפרטי ההמצאה מקבלים פומבי, ההמצאה כבר אינה חדשה (כמוגדר בחוק), ולכן לא יהיה כל טעם לבעל ההמצאה להגיש בקשות לפטנט במדינות בהן טרם החל בתהליך רישום פטנט על ההמצאה.

הפרסום של הבקשות לפטנט נעשה באתר רשות הפטנטים, בכתובת האינטרנט הבאה:

מאגר רשות הפטנטים

הודעה לפני בחינה 

לפני שהבחינה מתחילה, הרשם שולח אל מבקש הבקשה לפטנט "הודעה לפני בחינה" שבו הוא מודיע למבקש הבקשה:

 (א) על האפשרות לבצע שינויים בפירוט הבקשה לפטנט לפני התחלת הבחינה.

(ב) על החובה להודיע לרשם על כל פרסום שצוטט נגד הבקשה לפטנט במדינות אחרות (באם אכן הוגשה בקשה לפטנט במדינות אחרות בנוסף לישראל).

(ג) על החובה להודיע לרשם על כל פרסום הידוע למבקש הבקשה לפטנט, בעל רלוונטיות לפטנטביליות של ההמצאה.
על מכתב הרשם חובה לענות גם אם כל התשובות שליליות.
 על ההודעה לפני בחינה ניתן לענות בתוך 4 חודשים מתאריכה ללא תשלום קנס. לאחר מכן יחול קנס על כל חודש איחור. ברם, אם מבקש הבקשה לפטנט יתמהמה במשלוח המענה להודעה לפני בחינה, ויתעלם מהודעות הרשם שיבואו לאחר מכן, הוא עשוי לאבד את בקשתו לפטנט.

דוח בחינה

לאחר שמבקש הבקשה עונה להודעה לפני בחינה, רשות הפטנטים בוחנת את הבקשה לפטנט. דו"ח בחינה הינו מסמך בו רשות פטנטים מסבירה את הסיבות מדוע לדעתה אין להעניק פטנט על ההמצאה כפי שהוגדרה בתביעות.

בחוק הפטנטים התשכ"ז - 1967, בסעיף 20, דו"ח בחינה נקרא "הודעה על ליקויים בבקשת פטנט". בארה"ב ולמעשה בכל העולם דו"ח בחינה נקרא "Office Action". בבקשות PCT דו"ח זה נקרא "Written Opinion".

דו"ח בחינה עשוי להכיל את הנימוקים הבאים לדחיית בקשה לפטנט:

חוסר חידושלפי סעיף 4 לחוק הפטנטים הישראלי (מקביל לסעיף 102 לחוק בארה"ב), המצאה נחשבת לחדשה אם לא התפרסמה ברבים, בין בישראל ובין מחוצה לה, בדרגת פירוט כזו שבעל מקצוע יוכל לבצעה לפי הפרטים שנודעו.

היעדר התקדמות המצאתית. לפי סעיף 5 לחוק הפטנטים הישראלי (מקביל לסעיף 103 לחוק בארה"ב) על המצאה להיות בעלת "התקדמות המצאתית". בשאלה מהי התקדמות המצאתית מתחבטים רשויות הפטנטים ובתי המשפט ברחבי העולם זה שנים, ללמדך שהנושא מורכב. מכל מקום, אחת הדרכים שהתגבשו בפרקטיקה של הפטנטים להוכיח חוסר התקדמות המצאתית היא להוכיח שניתן להרכיב את ההמצאה הנתבעת מצירוף של חלקים שנלקחו מהפרסומים שצוטטו.

פגמים פרוצדורליים. זה למעשה החלק הפחות מדאיג, שכן ניתן לבצע שינויים בבקשה לפטנט גם לאחר ההגשה על מנת להתגבר על נקודות כאלה.

ההמצאה הנתבעת אינה בתחום פטנטבילי. בישראל המצאות היכולות לקבל הגנת פטנט חייבות להיות בתחום טכנולוגי, בניגוד למשל לשיטות לעשיית עסקים. כמו כן, המצאות על טיפול בבני אדם אינן פטנטביליות בישראל. ארה"ב יותר גמישה, והיא מאפשרת קבלת פטנט על שיטות לעשיית עסקים וטיפול בבני אדם. למעשה החוק שונה ממדינה למדינה, וגם עשוי להשתנות מדי פעם.

ריבוי המצאות. לפי החוק, פטנט ניתן על המצאה אחת בלבד. הבוחן עשוי להצביע על כך שלדעתו התביעות תובעות יותר מהמצאה אחת.

תביעות חמדניות. מאחר ונוהגים לנסח את התביעות בצורה כללית מדי, הבוחן עשוי להגיע למסקנה שהתביעות חמדנית ("כלליות מדי" לפי הניסוח המקובל).

קריאה נוספת:

קרא עוד  

הגשת בקשה לפטנט בישראל ותהליך הבחינה - פרק ב'

הרשימה עוסקת בתהליך הרישום מול רשות הפטנטים הישראלית. פרק ב'

הגשת בקשה לפטנט בישראל


מאמר זה עוסק בדרישה הפורמלית לרישום פטנט בישראל ותהליך הרישום מול רשות הפטנטים הישראלית.

מענה לדו"ח הבחינה

ראשית יש לבדוק את נימוקי הבוחן שכן לפעמים הבוחן לא יורד לניואנסים של ההמצאה. לעיתים הבוחן מבין את ההמצאה אך בכוונה תחילה הוא מעלה את ההשגות, כדי שמבקש הפטנט יטרח ויעלה על הכתב את נימוקי ההמצאתיות לעומת אותם הציטוטים, ולא הוא.

לאחר שנימוקי הבוחן נלמדו, בייחוד עמידתה של ההמצאה בדרישות החידוש וההתקדמות ההמצאתית לאור הציטוטים שהביא, מגיש בקשה לפטנט יכול לשנות את התביעות ואף את הניסוח של פירוט הבקשה שלו לפטנט, בדרך כלל במטרה לצמצם את גבולות ההמצאה הנתבעת. במידה ומגיש בקשה לפטנט מגיע למסקנה שהבוחן שגה, הוא יכול לנמק מדוע.

השגותיו של בעל בקשה לפטנט ("מענה לדו"ח הבחינה") צריכות להיות ערוכות לפי המקובל במדינה בה הוגשה הבקשה לפטנט. הבקשה לפטנט נבחנת שוב לאור התשובה ו/או השינויים שנעשו. במידה והבוחן מקבל את השינויים ו/או הנימוקים, הוא מודיע על כך למבקש הבקשה. במידה ולא, אזי הוא מנפיק דו"ח בחינה חדש.

הליך זה (דו"ח בחינה ומענה לדו"ח) יכול להתרחש יותר מפעם אחת.

לפי הפרקטיקה הישראלית, באם בעל הבקשה לפטנט משנה את אחד העמודים, ואין זה משנה אם מדובר בעמוד של הפירוט או התביעות, עליו לציין בראש העמוד את מספר הבקשה ומספר הגירסה של העמוד. הנוהל הוא שהדף החדש מחליף את הדף הישן. אפשר כמובן להוסיף דפים נוספים, או למחוק דפים. כמו כן, נהוג לספק גם גירסה השוואתית, שמתארת את השינויים שנעשו בדפים שהוחלפו. כנ"ל לגבי גיליונות השרטוט. 

הודעה לפני קיבול

לאחר שהבחינה של הבקשה לפטנט מסתיימת בהצלחה, ובוחני רשות הפטנטים מגיעים למסקנה שההמצאה כפי שנתבעת בתביעות עומדת בקריטריונים להענקת פטנט, בעל הבקשה לפטנט מקבל הודעה לפני קיבול. בהודעה זו מודיע הרשם כי הבחינה הסתיימה, ופרטי הפטנט יתפרסמו בעוד שלושה חודשים באתר האינטרנט של רשות הפטנטים.
 

בכך הסתיימה למעשה הבחינה המהותית, אבל זה עדיין לא סוף פסוק.

לאחר הפרסום, בישראל יש לציבור שלושה חודשים לערער על עצם ההחלטה של הרשם להעניק פטנט. באם לא תוגש בקשת התנגדות בפרק זמן זה, בעל הבקשה לפטנט יקבל פטנט, ותעודת הפטנט תשלח לכתובתו

תעודת הפטנט וחידושו

פטנט שניתן בישראל תקף למשך שלושה חודשים בלבד. בפרק זמן זה בעל הפטנט צריך לשלם דמי חידוש. באם לא יעשה כן, הוא עשוי לאבד את הפטנט.


אמנם אפשר לשלם את דמי החידוש גם לאחר מכן במשך זמן מוגבל, אבל  להליך הזה יש מגבלות, ורצוי שלא להזדקק לו. הזנחה של בעל הפטנט אינה יכולה להיחשב כסיבה קבילה לאי תשלום אגרת החידוש בזמן. לפיכך, עם קבלת פטנט, יש לשלם מיד דמי חידוש.


בכל מדינה יש מועדי חידוש אחרים. בישראל דמי החידוש הראשונים הם עבור 6 שנים מתאריך הבקשה לפטנט (ליתר דיוק מהתאריך בו בעל הבקשה החל את ההליך לקבלת פטנט). לאחר מכן יש לשלם דמי חידוש כל 4 שנים, עד לפקיעת הפטנט (20 שנים מהתאריך בו החל בעל הבקשה את ההליכים לקבלת פטנט). הארה"ב יש לשלם דמי חידוש כל 3.5 שנים מתאריך הפטנט.


קריאה נוספת:

קרא עוד