דיני הקניין הרוחני

מאת ראובן ברמן, עו"פ


מהו קניין רוחני

אדיסון עורכי פטנטים | דיני הקנין הרוחניקניין רוחני הינו זכות על פרי הגות מחשבתית מקורית. יצירות אומנות, המצאות ועיצובים הינן פרי של הגות מחשבתית מקורית.

קניין מוחשי הינו בדרך כלל ברור ומוגדר, שכן ברוב המקרים העצם עצמו מגדיר את היקף הבעלות. למשל, רכישת חפיסה של גלולות נותנת לרוכש בעלות ברורה ומוגדרת על אותה חפיסה. אם אותו אדם ירצה להשתמש בחפיסה נוספת, הוא יצטרך לרכוש עוד חפיסה. לא כך קניין רוחני, שכן העתקה של פרי הגות מחשבתית מקורית הינה עניין פשוט וקל בהשוואה להעתקה של חפץ מוחשי. לכן, בהעתקת חפץ מוחשי הרווח הוא יחסית נמוך, שכן יש לעשות שימוש בכמות נוספת של חומר ומאמץ יצרני עבור כל העתקה. לא כך לגבי פרי הגות מחשבתית מקורית, שהעתקתו הינה קלה ופשוטה. למשל, אם על מנת להגיע להרכב של תרופה מסוימת היה נדרש מחקר ממושך, הרי שהעתקתה של התרופה הינה עניין הרבה יותר פשוט.

החברה האנושית הגיעה למסקנה שבעלי הגות מחשבתית מקורית זכאים לזכויות קנייניות על פרי הגותם. יתירה מזו, הדעה הרווחת היא שהגנה על קניין רוחני הינו נקודה מכרעת בצמיחתן הכלכלית של מדינות, ולכן רוב המדינות עיגנו את הנושא בחוקים, וחתמו על אמנות להסדרת הנושא ביניהן.

דיני הקניין רוחני

דיני הקניין הרוחני מתחלקים למספר מחלקות:
 

  • דיני זכויות יוצרים: נועדו להגן על יצירות ספרותיות, אומנותיות, מוסיקליות והקלטות.

  • דיני הפטנטים: נועדו להגן על חידושים טכנולוגיים.

  • דיני סימני המסחר: נועדו להגן על מוניטין.

  • ואילו דיני המדגמים: נועדו להגן על החידוש בעיצובים תעשיתיים.

  • לאלה אפשר להוסיף גם סודות מסחריים.

פטנטים

דיני קניין רוחני | פטנטים | רישום פטנטיםכאמור, דיני הפטנטים נועדו להגן על חידושים טכנולוגיים. המסמך שמנפיקה מדינה, המעניק בעלות בלבדית, לפרק זמן קצוב, על המצאה שיש בה חידוש טכנולוגי וזיק המצאתי, נקרא פטנט.

על מנת לקבל פטנט על המצאה על ההמצאה לעמוד במספר תנאים:

  • חידוש. על ההמצאה להיות חדשה. לפי רוח החוק, המצאה היא חדשה אם לא התפרסמה ברבים ביום הגשת הבקשה לפטנט.

  • התקדמות המצאתית ("זיק המצאתי"). על ההמצאה להיות בלתי מובנת מאליה לבעל מקצוע ממוצע בתחום ההמצאה ביום בו הוגשה הבקשה לפטנט.

  • על ההמצאה להיות מוצר או תהליך בתחום טכנולוגי.

  • על ההמצאה להיות מועילה.

  • על ההמצאה להיות שימושית.

פטנט מעניק לבעליו את הזכות למנוע מאחרים לעשות שימוש מסחרי בהמצאה המוגנת בפטנט. הפרת פטנט פירושו שימוש מסחרי בהמצאה המוגנת בפטנט ללא היתר מבעל הפטנט. החוק מגדיר גם מה הוא שימוש מסחרי לעניין זה: ייצור, שימוש, הצעה למכירה, מכירה או ייבוא לצורך אחת מהפעולות האמורות. המניעה יכולה להיעשות באמצעות צו מניעה ופיצויים. צו המניעה נועד לאפשר לבעל הפטנט למנוע ממאן דהוא להמשיך לעשות שימוש מפר בהמצאה נשוא הפטנט.

קבלת פטנט יכולה להיות תהליך ארוך, מתיש ויקר. רשויות המדינה הממונות על הענקת פטנטים אינן נוהגות לעשות חיים קלים לממציאים שכן הענקת פטנט לאדם אחד פירושו השתת הגבלה על אדם אחר.

גם החוק לא הוגן כלפי הממציאים, כי רק הממציא הראשון שהגיש בקשה לפטנט על המצאה רשאי לקבל עליה פטנט. הממציאים האחרים, גם אם ימציאו את אותה המצאה בדיוק, לא יהיו זכאים לקבל פטנט, אפילו אם יוכיחו שהגיעו להמצאה בכוחות עצמם ולא העתיקו אותה מהממציא הראשון.

נשאלת השאלה מה טעם מצאו המחוקקים בחקיקת חוק פטנטים. הדיעה הרווחת היא שבהענקת פטנט יש משום עיסקה בין הממציא למדינה. על מנת לקבל פטנט, הממציא מסכים לגלות לציבור את המצאתו, ובתמורה המדינה מעניקה לו פטנט, כלומר בעלות על המצאתו לפרק זמן מסוים המאפשרת לו למנוע מאדם אחר לעשות שימוש מסחרי באותה המצאה.

מאחר ופטנט הינו בעצם מסמך משפטי, הרי שכל אות וכל פסיק שבפטנט עשויים להיות משמעותיים לגביו. לכן ההתדיינות עם רשויות הפטנטים דורשת הכשרה מתאימה, והאנשים שהוכשרו לעניין זה נקראים עורכי פטנטים. החוק הישראלי מאפשר גם לעורכי דין לעסוק בנושא, אבל רובם נמנעים מכך שכן בדרך כלל אין להם לא הכשרה טכנולוגית ולא התמחות ספציפית בנושא הפטנטים. למרות שהחוק לא מונע מבעל בקשה לפטנט להתדיין בעצמו עם רשויות הפטנטים, ההיגיון אומר שההתדיינות עם רשויות הפטנטים צריכה להיעשות על ידי אנשים בעלי הכשרה וניסיון בנושא זה, כלומר עורכי פטנטים.

מדגמים (עיצובים)

דיני קניין רוחני | מדגמים | רישום מדגמיםמדגם הוא עיצוב של חפץ. על העיצוב להיות מיוצר בייצור תעשייתי. זו לא לשון החוק, אלא תיאור ממצה של המושג.

דיני המדגמים נועדו להגן על החידוש והמקוריות
(novelty and originality) בעיצובים תעשיתיים.
 

לשון החוק קצת מגושמת: "מדגם" אין פירושו אלא קוי דמות, צורה, דוגמא או קשוט שמייחדים לכל חפץ ע"י תהליך או אמצעי תעשייתי, אם בעבודת יד או במכונה או בפעולה כימית, בצורה נפרדת או מחוברת, הבולטים לעין הרואה בסחורה המוגמרת, ואפשר להבחינם רק במראית עין, אבל אין המונח כולל כל שיטה או עיקר של בנין או כל דבר שאינו בעיקרו אלא התקן מיכנית; (פקודת הפטנטים והמדגמים, סעיף 2)

השופט ד"ר עמירם בנימיני פירש זאת במילים הבאות: "סעיף 30(1) לפקודה קובע כי ניתן לרשום "כל מדגם חדש או מקורי שלא נתפרסם קודם לכן בישראל". מכאן שהתנאים לכשירותו של מדגם הינם כדלקמן: א) הוא חדש או מקורי; ב) הוא לא נתפרסם קודם לכן בישראל; ג) הוא כולל עיצוב חיצוני שייוחד לו בתהליך תעשייתי; ד) אותו עיצוב חיצוני בולט לעין במוצר הסופי; ה) אין מדובר במוצר שאינו בעיקרו אלא התקן מכני." (פ"ד חלקי מיום 26/07/2009 בת.א. 1562/04)

כלומר, מעבר לחידוש, על המדגם להיות מושך את העין, ואינו מוכתב רק משיקולים פונקציונאליים.

למשל, גודלו של טלפון נייד מוכתב משיקולים פונקציונאליים שיאפשרו לו להיות נישא. ברם גודל המכשיר הינו גם גורם עיצובי.

המושג "מושך את העין" דולל במשך השנים, והיום מספיק שמדגם מראה שוני ממדגמים אחרים באותו תחום על מנת לקבוע שהוא מושך את העין.

מבחן ההפרה של מדגם הוא מבחן העין. בהחלטתו בעניין בקשות לרישום מדגם 40567-40573, ציין הרשם מספר נקודות ליישום מבחן העין, ביניהן:

  • השוואת המדגם בכללותו;

  • אך לעיתים די בחידוש אחד או בחיבור חדש בין רכיבים;

  • העין היא הקובעת בעניין זה;

  • יש להשוות את המדגמים זה לצד זה אולם במרחק מה זה מזה;

  • לא די בביצוע שינויים או וריאנטים הנהוגים במסחר;

  • כאשר קיים דמיון בין החפצים אך לא זהות ממש, יש לבחון האם קיים חשש שהצרכן הרלוונטי יוטעה בין המוצר המוגן לבין המוצר האחר;

  • בחיפוש אחר אותם הבדלים משמעותיים יש להתייחס גם לטיבו של החפץ, לידע הקודם בתחום, וכמובן לכמות המדגמים הקודמים הרשומים.

סימני מסחר

סימני מסחר |  רישום סימני מסחר | אדיסון פטנטיםסימן מסחר הינו סימן המיועד להבדיל טובין או שירותים של אדם מהטובין או השירותים של משנהו. סימן מסחר יכול להיות מורכב מאותיות, מספרים, מילים, דמויות, או אותות אחרים, או שילובם, בשניים או שלושה מימדים. חברות מסחריות נוהגות לציין את מוצריהן ו/או השירותים שהן נותנות באמצעות סימני מסחר על מנת להבדילם מאלו של אחרים. סימני מסחר ושרות נרשמים ל-10 שנים, לאחר מכן יש לחדשם כל 10 שנים.

דיני סימני המסחר נועדו להגן על סמלים של יצרנים של טובין, סוחרים ונותני שירותים.

בהתאם לחוק הישראלי התנאים לקבלת סימן מסחר רשום הם:

  • הסימן הוא בעל אופי מבחין ("אין סימן כשר לרישום כסימן מסחר אלא אם כן יש בו כדי להבחין בין הטובין של בעל הסימן לבין הטובין של האחרים")

  • הסימן אינו תיאורי

  • הסימן אינו מתנגש עם סימנים רשומים קודמים ו/או בקשות לרישום סימנים זהים או דומים

סימן מסחר רשום נותן לבעליו את הזכות הבלעדית להשתמש בסימן, כולל הרשות הבלעדית להעניק לאחרים רישיון לעשות שימוש בסימן. שימוש בסימן רשום בלי רשותו של בעליו מהווה הפרה, ובכך נותן לבעליו עילה לנקיטת הליכים משפטיים נגד המפר.  

החוק לעשיית עושר ולא במשפט התשל"ט - 1979

החוק לעשיית עושר ולא במשפט | פטנטים | קניין רוחניחוק זה קובע עיקרון פשוט: אסור לאדם להתעשר על חשבון חברו. ואכן, החוק לעשיית עושר ולא במשפט מהווה מטרייה לכל חוקי הקנין הרוחני. למשל, כפי שהגדרנו לעיל, העתקת קנין רוחני (פרי הגות מחשבתית מקורית כגון יצירות אומנות, המצאות ועיצובים) של יוצר על ידי אדם אחר לצורך עשיית רווחים פירושו התעשרות על חשבונו של היוצר, כלומר הפרת החוק.

בכל הנוגע לקנין רוחני, נעשה שימוש בחוק זה במקרים שאינם נופלים בגבולות המחלקות דלעיל. כלומר במקרים בהם לא ניתן להגדיר את סוג הקנין הרוחני כפטנט, סימן מסחר וכו', נהוג לעשות שימוש בחוק לעשיית עושר ולא במשפט כתחליף.