הפרה תורמת
בפסיקה הישראלית ההגדרה הוזכרה, אך לא אומצה כהלכה מחייבת. העליון הדגיש כי החוק לא מכיר בכך במפורש.
להבנת הנושא נתאר מקרה חשוב בו עלה עניין ההפרה התורמת: ת.א. 505/94 רגבה נ' צחורי.
מושב רגבה היה בעל פטנט מס' 79100 על שיטה להתקנת כיור מטבח בצורה שטוחה (flush mount).
צחורי הייתה חברה שהתעסקה בהתקנת כיורים במטבחים, אך לא ייצרה את הכיורים עצמם.
מהות ההמצאה:
כיור מטבח שניתן להתקינו בתוך משטח השיש כך ששפתו העליונה של הכיור תהיה במישור השיש.
- ניתן להתקין את הכיור כך ששפתיו אינן בולטות מעל פני השיש.
- נעשה שימוש באמצעי חיבור מיוחדים ליציבות ואטימה.
- התוצאה היא מראה אחיד, אסתטי ונקי, עם יתרון פרקטי של ניקיון.
רגבה טענה כי צחורי מפרה את הפטנט שלה בכך שהיא מתקינה כיורים בשיטה שמוגנת בפטנט שלה.
צחורי טענה שהיא לא מייצרת את הכיור המוגן בפטנט, אלא רק את השיש שלתוכו מותקן הכיור.
- במחוזי השופט גורן קבע שזה עדיין חלק מהטכנולוגיה המוגנת בפטנט ולכן ראה בהם מפרים תורמים.
- בעליון השופט מצא דחה את ההחלה של "הפרה תורמת" וקבע שאין עיגון בחוק הפטנטים, ולכן לא ניתן להטיל עליהם אחריות כמפרי פטנט ישירים.
- בעלי פטנט בישראל צריכים לדעת שההגנה מפני "הפרה תורמת" חלשה יחסית, ולכן חשוב לנסח תביעות בצורה רחבה ולשקול אסטרטגיות מסחריות.
- מפרים פוטנציאליים יכולים להסתמך על כך שהחוק לא מכיר בהפרה תורמת, אך עדיין חשופים לאחריות עקיפה דרך דיני הנזיקין, ובוודאי חשופים יותר בשווקים זרים.
- שיקול אסטרטגי: לעיתים עדיף לפעול מסחרית (למשל, הסכמי רישוי או שיתופי פעולה) במקום להסתמך על הליכים משפטיים מורכבים.
- בארה״ב: סעיף 271(c) לחוק הפטנטים קובע במפורש שמי שמוכר רכיב מהותי שאין לו שימושים אחרים מלבד יישום הפטנט – מפר תורם.
- באירופה: סעיף 26 להסכם בית המשפט המאוחד לפטנטים (UPCA) מגדיר "הפרה עקיפה" באופן דומה.
- בישראל: כאמור, החוק לא מזכיר זאת במפורש. בפסקי דין כמו צחורי ו-רב בריח נדונה השאלה, אך העליון לא קבע הלכה מחייבת. לכן, ההכרה בהפרה תורמת בישראל נותרה בעיקר בפסיקה ובדיון משפטי, לא בחוק.
