אדיסון עורכי פטנטים | מאמרים

דיני הקנין הרוחני

קניין רוחני, דיני קניין רוחני, פטנטים, דיני הפטנטים, חוק הפטנטים, סימני מסחר, דיני סימני המסחר, מדגמים, דיני המדגמים, החוק לעשיית עושר ולא במשפט, רישום פטנטים, רישום פטנט על רעיון

דיני הקניין הרוחני

מאת ראובן ברמן, עו"פ


מהו קניין רוחני

אדיסון עורכי פטנטים | דיני הקנין הרוחניקניין רוחני הינו זכות על פרי הגות מחשבתית מקורית. יצירות אומנות, המצאות ועיצובים הינן פרי של הגות מחשבתית מקורית.

קניין מוחשי הינו בדרך כלל ברור ומוגדר, שכן ברוב המקרים העצם עצמו מגדיר את היקף הבעלות. למשל, רכישת חפיסה של גלולות נותנת לרוכש בעלות ברורה ומוגדרת על אותה חפיסה. אם אותו אדם ירצה להשתמש בחפיסה נוספת, הוא יצטרך לרכוש עוד חפיסה. לא כך קניין רוחני, שכן העתקה של פרי הגות מחשבתית מקורית הינה עניין פשוט וקל בהשוואה להעתקה של חפץ מוחשי. לכן, בהעתקת חפץ מוחשי הרווח הוא יחסית נמוך, שכן יש לעשות שימוש בכמות נוספת של חומר ומאמץ יצרני עבור כל העתקה. לא כך לגבי פרי הגות מחשבתית מקורית, שהעתקתו הינה קלה ופשוטה. למשל, אם על מנת להגיע להרכב של תרופה מסוימת היה נדרש מחקר ממושך, הרי שהעתקתה של התרופה הינה עניין הרבה יותר פשוט.

החברה האנושית הגיעה למסקנה שבעלי הגות מחשבתית מקורית זכאים לזכויות קנייניות על פרי הגותם. יתירה מזו, הדעה הרווחת היא שהגנה על קניין רוחני הינו נקודה מכרעת בצמיחתן הכלכלית של מדינות, ולכן רוב המדינות עיגנו את הנושא בחוקים, וחתמו על אמנות להסדרת הנושא ביניהן.

דיני הקניין רוחני

דיני הקניין הרוחני מתחלקים למספר מחלקות:
 

  • דיני זכויות יוצרים: נועדו להגן על יצירות ספרותיות, אומנותיות, מוסיקליות והקלטות.

  • דיני הפטנטים: נועדו להגן על חידושים טכנולוגיים.

  • דיני סימני המסחר: נועדו להגן על מוניטין.

  • ואילו דיני המדגמים: נועדו להגן על החידוש בעיצובים תעשיתיים.

  • לאלה אפשר להוסיף גם סודות מסחריים.

פטנטים

דיני קניין רוחני | פטנטים | רישום פטנטיםכאמור, דיני הפטנטים נועדו להגן על חידושים טכנולוגיים. המסמך שמנפיקה מדינה, המעניק בעלות בלבדית, לפרק זמן קצוב, על המצאה שיש בה חידוש טכנולוגי וזיק המצאתי, נקרא פטנט.

על מנת לקבל פטנט על המצאה על ההמצאה לעמוד במספר תנאים:

  • חידוש. על ההמצאה להיות חדשה. לפי רוח החוק, המצאה היא חדשה אם לא התפרסמה ברבים ביום הגשת הבקשה לפטנט.

  • התקדמות המצאתית ("זיק המצאתי"). על ההמצאה להיות בלתי מובנת מאליה לבעל מקצוע ממוצע בתחום ההמצאה ביום בו הוגשה הבקשה לפטנט.

  • על ההמצאה להיות מוצר או תהליך בתחום טכנולוגי.

  • על ההמצאה להיות מועילה.

  • על ההמצאה להיות שימושית.

פטנט מעניק לבעליו את הזכות למנוע מאחרים לעשות שימוש מסחרי בהמצאה המוגנת בפטנט. הפרת פטנט פירושו שימוש מסחרי בהמצאה המוגנת בפטנט ללא היתר מבעל הפטנט. החוק מגדיר גם מה הוא שימוש מסחרי לעניין זה: ייצור, שימוש, הצעה למכירה, מכירה או ייבוא לצורך אחת מהפעולות האמורות. המניעה יכולה להיעשות באמצעות צו מניעה ופיצויים. צו המניעה נועד לאפשר לבעל הפטנט למנוע ממאן דהוא להמשיך לעשות שימוש מפר בהמצאה נשוא הפטנט.

קבלת פטנט יכולה להיות תהליך ארוך, מתיש ויקר. רשויות המדינה הממונות על הענקת פטנטים אינן נוהגות לעשות חיים קלים לממציאים שכן הענקת פטנט לאדם אחד פירושו השתת הגבלה על אדם אחר.

גם החוק לא הוגן כלפי הממציאים, כי רק הממציא הראשון שהגיש בקשה לפטנט על המצאה רשאי לקבל עליה פטנט. הממציאים האחרים, גם אם ימציאו את אותה המצאה בדיוק, לא יהיו זכאים לקבל פטנט, אפילו אם יוכיחו שהגיעו להמצאה בכוחות עצמם ולא העתיקו אותה מהממציא הראשון.

נשאלת השאלה מה טעם מצאו המחוקקים בחקיקת חוק פטנטים. הדיעה הרווחת היא שבהענקת פטנט יש משום עיסקה בין הממציא למדינה. על מנת לקבל פטנט, הממציא מסכים לגלות לציבור את המצאתו, ובתמורה המדינה מעניקה לו פטנט, כלומר בעלות על המצאתו לפרק זמן מסוים המאפשרת לו למנוע מאדם אחר לעשות שימוש מסחרי באותה המצאה.

מאחר ופטנט הינו בעצם מסמך משפטי, הרי שכל אות וכל פסיק שבפטנט עשויים להיות משמעותיים לגביו. לכן ההתדיינות עם רשויות הפטנטים דורשת הכשרה מתאימה, והאנשים שהוכשרו לעניין זה נקראים עורכי פטנטים. החוק הישראלי מאפשר גם לעורכי דין לעסוק בנושא, אבל רובם נמנעים מכך שכן בדרך כלל אין להם לא הכשרה טכנולוגית ולא התמחות ספציפית בנושא הפטנטים. למרות שהחוק לא מונע מבעל בקשה לפטנט להתדיין בעצמו עם רשויות הפטנטים, ההיגיון אומר שההתדיינות עם רשויות הפטנטים צריכה להיעשות על ידי אנשים בעלי הכשרה וניסיון בנושא זה, כלומר עורכי פטנטים.

מדגמים (עיצובים)

דיני קניין רוחני | מדגמים | רישום מדגמיםמדגם הוא עיצוב של חפץ. על העיצוב להיות מיוצר בייצור תעשייתי. זו לא לשון החוק, אלא תיאור ממצה של המושג.

דיני המדגמים נועדו להגן על החידוש והמקוריות
(novelty and originality) בעיצובים תעשיתיים.
 

לשון החוק קצת מגושמת: "מדגם" אין פירושו אלא קוי דמות, צורה, דוגמא או קשוט שמייחדים לכל חפץ ע"י תהליך או אמצעי תעשייתי, אם בעבודת יד או במכונה או בפעולה כימית, בצורה נפרדת או מחוברת, הבולטים לעין הרואה בסחורה המוגמרת, ואפשר להבחינם רק במראית עין, אבל אין המונח כולל כל שיטה או עיקר של בנין או כל דבר שאינו בעיקרו אלא התקן מיכנית; (פקודת הפטנטים והמדגמים, סעיף 2)

השופט ד"ר עמירם בנימיני פירש זאת במילים הבאות: "סעיף 30(1) לפקודה קובע כי ניתן לרשום "כל מדגם חדש או מקורי שלא נתפרסם קודם לכן בישראל". מכאן שהתנאים לכשירותו של מדגם הינם כדלקמן: א) הוא חדש או מקורי; ב) הוא לא נתפרסם קודם לכן בישראל; ג) הוא כולל עיצוב חיצוני שייוחד לו בתהליך תעשייתי; ד) אותו עיצוב חיצוני בולט לעין במוצר הסופי; ה) אין מדובר במוצר שאינו בעיקרו אלא התקן מכני." (פ"ד חלקי מיום 26/07/2009 בת.א. 1562/04)

כלומר, מעבר לחידוש, על המדגם להיות מושך את העין, ואינו מוכתב רק משיקולים פונקציונאליים.

למשל, גודלו של טלפון נייד מוכתב משיקולים פונקציונאליים שיאפשרו לו להיות נישא. ברם גודל המכשיר הינו גם גורם עיצובי.

המושג "מושך את העין" דולל במשך השנים, והיום מספיק שמדגם מראה שוני ממדגמים אחרים באותו תחום על מנת לקבוע שהוא מושך את העין.

מבחן ההפרה של מדגם הוא מבחן העין. בהחלטתו בעניין בקשות לרישום מדגם 40567-40573, ציין הרשם מספר נקודות ליישום מבחן העין, ביניהן:

  • השוואת המדגם בכללותו;

  • אך לעיתים די בחידוש אחד או בחיבור חדש בין רכיבים;

  • העין היא הקובעת בעניין זה;

  • יש להשוות את המדגמים זה לצד זה אולם במרחק מה זה מזה;

  • לא די בביצוע שינויים או וריאנטים הנהוגים במסחר;

  • כאשר קיים דמיון בין החפצים אך לא זהות ממש, יש לבחון האם קיים חשש שהצרכן הרלוונטי יוטעה בין המוצר המוגן לבין המוצר האחר;

  • בחיפוש אחר אותם הבדלים משמעותיים יש להתייחס גם לטיבו של החפץ, לידע הקודם בתחום, וכמובן לכמות המדגמים הקודמים הרשומים.

סימני מסחר

סימני מסחר |  רישום סימני מסחר | אדיסון פטנטיםסימן מסחר הינו סימן המיועד להבדיל טובין או שירותים של אדם מהטובין או השירותים של משנהו. סימן מסחר יכול להיות מורכב מאותיות, מספרים, מילים, דמויות, או אותות אחרים, או שילובם, בשניים או שלושה מימדים. חברות מסחריות נוהגות לציין את מוצריהן ו/או השירותים שהן נותנות באמצעות סימני מסחר על מנת להבדילם מאלו של אחרים. סימני מסחר ושרות נרשמים ל-10 שנים, לאחר מכן יש לחדשם כל 10 שנים.

דיני סימני המסחר נועדו להגן על סמלים של יצרנים של טובין, סוחרים ונותני שירותים.

בהתאם לחוק הישראלי התנאים לקבלת סימן מסחר רשום הם:

  • הסימן הוא בעל אופי מבחין ("אין סימן כשר לרישום כסימן מסחר אלא אם כן יש בו כדי להבחין בין הטובין של בעל הסימן לבין הטובין של האחרים")

  • הסימן אינו תיאורי

  • הסימן אינו מתנגש עם סימנים רשומים קודמים ו/או בקשות לרישום סימנים זהים או דומים

סימן מסחר רשום נותן לבעליו את הזכות הבלעדית להשתמש בסימן, כולל הרשות הבלעדית להעניק לאחרים רישיון לעשות שימוש בסימן. שימוש בסימן רשום בלי רשותו של בעליו מהווה הפרה, ובכך נותן לבעליו עילה לנקיטת הליכים משפטיים נגד המפר.  

החוק לעשיית עושר ולא במשפט התשל"ט - 1979

החוק לעשיית עושר ולא במשפט | פטנטים | קניין רוחניחוק זה קובע עיקרון פשוט: אסור לאדם להתעשר על חשבון חברו. ואכן, החוק לעשיית עושר ולא במשפט מהווה מטרייה לכל חוקי הקנין הרוחני. למשל, כפי שהגדרנו לעיל, העתקת קנין רוחני (פרי הגות מחשבתית מקורית כגון יצירות אומנות, המצאות ועיצובים) של יוצר על ידי אדם אחר לצורך עשיית רווחים פירושו התעשרות על חשבונו של היוצר, כלומר הפרת החוק.

בכל הנוגע לקנין רוחני, נעשה שימוש בחוק זה במקרים שאינם נופלים בגבולות המחלקות דלעיל. כלומר במקרים בהם לא ניתן להגדיר את סוג הקנין הרוחני כפטנט, סימן מסחר וכו', נהוג לעשות שימוש בחוק לעשיית עושר ולא במשפט כתחליף.

קרא עוד  

מדריך קצרצר לרישום סימני מסחר

מדריך קצרצר לרישום סימני מסחר בארץ ובעולם: רישום סימני מסחר, חיפוש סימני מסחר, בקשה לרישום סימן מסחר, בקשה לרישום סימן מסחר בינלאומי

מהו סימן מסחר

אפשר להסתכל על "סימן מסחר" כלוגו או כמותג. סימן המסחר יכול להיות מעוצב (לוגו) או בצורת טקסט. החוק (ליתר דיוק פקודת סימני מסחר) מגדיר "סימן" כ- "אותיות, ספרות, מלים, דמויות או אותות אחרים או צירופם של אלה, בשני ממדים או בשלושה". סימן מסחר יכול להיות גם תלת מימדי, וגם צליל.

למשל, חברת קוקה קולה רשמה סימן מסחר על הטקסט "קוקה-קולה", אולם גם על סימני מסחר מעוצבים (לוגו):




מטרתו של סימן מסחר לשייך בתודעה של הצרכנים מוצר או שירות עם היצרן שלו, המקור שלו, תכונה שלו, המקום בו יוצר, וכדומה.

יש סוגים נוספים של סימני מסחר:

סימן מאשר: סימן שמטרתו לסמן תכונה/ות של מוצר או שירות, כגון מרכיבים, איכות, דרכי יצור, וכדומה.

סימן קיבוצי: סימן השייך לקבוצה של אנשים שיש להם עניין במוצר או בשירות, כמו למשל קבוצה של אנשים המשתייכים לאגודה מסוימת.

התועלת שברישום סימן מסחר

התועלת העיקרית בסימן מסחר רשום היא מניעה מגוף אחר לעשות שימוש בסימן המסחר, בסימן דומה, או להקים חברה בעלת שם דומה. נסו לדמיין מה היה קורה אם לכל אחד היה מותר לייצר משקאות ולמכור אותם תחת הסימן "קוקה-קולה". הרישום של סימן המסחר "קוקה-קולה" הוא שמונע זאת מאחרים.

סיווג סימני מסחר

ניתן לרשום סימני מסחר טקסטואליים זהים עבור טובין או שירותים שונים. סיווג סימני מסחר נועד בין השאר למנוע את רישום מטעה.

בישראל סימני המסחר מסווגים בהתאם לאמנת ניס הבינלאומית:

אולם שיוך הסימן לסיווג מסוים אינו מספיק, ויש להגביל את הסימן לקבוצה של סחורות או שירותים, עדיף לפי הרשימה הבאה:

סימני מסחר לא רשומים

גם סימן מסחר שלא נרשם ברשות הפטנטים זכאי להגנה מפני העתקה, אולם מימוש ההגנה, כלומר לתבוע מפרים, תלויה ביכולת של בעל הסימן להוכיח את המוניטין שצבר הסימן, כמו למשל מספר השנים שהוא משתמש בסימן, כמה הוא מוכר בקרב הצרכנים הפוטנציאליים, מה הסכום שהשקיע בעל הסימן בקידום סימן המסחר (פרסום, השתתפות בתערוכות), וכדומה.

מתי צריך להגיש בקשה לרישום סימן מסחר?

בניגוד לפטנטים, ניתן להגיש בקשה לרישום סימן מסחר גם לאחר שכבר התפרסם ברבים. כמובן שכדאי בקשה לרישום סימן מסחר עוד לפני שנעשה בו שימוש.

אילו סימני מסחר קל לרשום?

ככל שהסימן מתאר את הסחורה או השירות שאליהם הוא משויך, כך קשה יותר לקבל עליו סימן מסחר רשום. למשל, סביר שהסימן "מקרר" לא ינתן ליצרן מקררים, לעומת זאת מילה מומצאת תוכל לקבל סימן מסחר רשום. דוגמא טובה בנושא זה הינה חברת Apple. משמעות הסימן היא תפוח עץ, אולם החברה מוכרת ציוד מחשבים ולא תפוחי עץ.

רישום סימן מסחר בישראל

  • התהליך מתחיל עם הגשת בקשה לסימן מסחר למחלקת סימני המסחר ברשות הפטנטים בירושלים.
  • עם הגשת הבקשה מחלקת סימני המסחר בוחנת את הבקשה בחינה פורמלית ובמידה ולא נמצאו טעויות הדורשות תיקון הבקשה מקבלת מספר.
  • לאחר כ- 15 חודשים נעשית בחינה מהותית שבמהלכה בעל הסימן עשוי להתבקש לשנות את פרטי הבקשה לסימן מסחר, וכן הלאה.
  • לאחר שהסימן עבר את הבחינה המהותית, הוא מפורסם ברשומות ולציבור יש 3 חודשים להתנגד.
  • במקרה ולא הייתה התנגדות, הסימן מקבל מעמד של סימן מסחר רשום והוא תקף לעשר שנים.
  • לאחר 10 שנים יש לחדשו שוב לעשר שנים נוספות באמצעות תשלום אגרה מתאימה.

זירוז הבחינה

מאחר והתור לבחינת סימני מסחר ארוך, החוק מאפשר לזרז בחינה של סימני מסחר. בבקשה לזירוז הבחינה יש להסביר מדוע לדעתו של בעל הבקשה יש להקדים את בחינת בקשתו לפני האחרים, וכן לשלם אגרה. כוונה לרשום סימן מסחר בינלאומי עשויה להיות נימוק מתאים.

בקשה בינלאומית לסימן מסחר

ניתן לרשום סימן מסחר במספר מדינות באמצעות "מערכת מדריד". היתרון במערכת מדריד הינו בכך שניתן לרשום סימן מסחר במספר מדינות באמצעות טופס אחד ואגרה אחת.

על מנת לרשום סימן מסחר באמצעות מערכת מדריד על המבקש להיות בעל סימן מסחר רשום או לפחות בעל בקשה לסימן מסחר בישראל או באחת המדינות החתומות על "מערכת מדריד".

האגרות מורכבות מאגרה למשרד המקומי דרכו מגישים את הבקשה הבינלאומית (למשל רשות הפטנטים הישראלית), אגרה נוספת עבור WIPO (הארגון העולמי לקנין רוחני) ואגרה נוספת עבור כל מדינה בה רוצים להגן על סימן המסחר.


עוד על הנושא:


קרא עוד