הציבור שעשוי למצוא עניין בפטנטים מודע להגנה שמעניק פטנט, אבל נושא ההפרה של פטנט הינו פחות מוכר, ולא בכדי. בישראל משפטים בענייני הפרה של פטנט די נדירים, ולא מן הנמנע שבעלי הריב מעדיפים להסדיר את העניין ביניהם ולא להגיע לבית משפט.
להלן ננסה להרחיב מעט בעיניין הפרת פטנט.
הפרה של פטנט פירושה ניצול בהיקף מסחרי של המצאה המוגנת בפטנט, וליתר דיוק ייצור, שימוש, הצעה למכירה, מכירה או ייבוא לצורך אחת מהפעולות האמורות.
היקף ההגנה של פטנט נקבע בתביעות הבלתי תלויות. ומבחינה טכנית, הפרה של תביעה בלתי תלויה פירושו שימוש מסחרי במוצר המכיל את כל הסעיפים של אותה התביעה.
במשפט על הפרה הנתבע עשוי לנסות להוכיח כי המוצר שלו אינו מפר את הפטנט, וליתר דיוק להראות שהמוצר המפר לכאורה אינו מכיל כל סעיפי התביעה הבלתי תלויה. כמו כן הוא עשוי לנסות להוכיח כי ההמצאה המוגנת בפטנט הייתה מוכרת ביום שהבקשה לפטנט הוגשה, ולכן הפטנט הוענק שלא בצדק ויש טעם לבטלו. ומשהפטנט בוטל, עניין ההפרה הופך במילא ללא רלוונטי.
בענייני הפרה החוק נותן בידי בעל פטנט שני סעדים - צו מניעה להפסיק את פעולת ההפרה, ופיצויים. הפיצויים אמורים להיות פועל יוצא של "מידת ההנאה" של המפר מהשימוש המסחרי בהמצאה המוגנת בפטנט.
כאמור, משפטים בענייני הפרה הינם נדירים בישראל, ולכן יש עניין בשתי תביעות על ההפרה שהוגשו על ידי חברת טויטופלסט בע"מ כנגד חברת תביג-ישראל גרובר בע"מ בעניין של הפרת פטנטים ישראלים 131198 ו-137728. הדיון בתביעות אלה נדון בבית המשפט המחוזי בתל אביב בפני השופט יהודה פרגו. ביום 22.7.2013 ניתן פסק הדין בשני בתיקים.
בפסק הדין בית המשפט קבע ששני הפטנטים הופרו, ולכן הורה להפסיק את השימוש המפר. באשר לפיצויים, מאחר ובמקרה הזה לא ניתן היה להוכיח מה מידת ה"הנאה" של המפרים מהניצול המפר, הפיצוי שנקבע עמד על 200,000 ש"ח, בתוספת הוצאות משפט בסך 60,000 ש"ח.