תחום הפטנטים מוסדר בחוק הפטנטים התשכ"ז – 1967 (להלן "חוק הפטנטים") ובתקנות לעניין זה.לפי סעיף 1 של חוק הפטנטים, עורך-פטנטים הוא "מי שרשום בפנקס עורכי-הפטנטים והוא בעל-רשיון כעורך-פטנטים".
סעיף 154 של חוק הפטנטים מגדיר את הזכויות הבלעדיות של עורך פטנטים:
(א) לעורך-פטנטים תהיה זכות יחודית לעסוק בישראל בשכר בבקשות לפטנטים, למדגמים ולסימני-מסחר ובהכנת כל מסמך המוגש לרשם, ללשכה או לרשות ההגנה על קניני התעשיה במדינה אחרת, ולייצג ולטפל בכל הליך לפני הרשם או בלשכה.
(ב) סעיף זה אינו פוגע בזכותו של עורך-דין או של עובד המדינה בתחום תפקידו לעשות את הפעולות האמורות.
לפיכך, סעיף 154(א) מגדיר את השטחים שמותר לעורך פטנטים לעסוק בהם: "בקשות לפטנטים, למדגמים ולסימני-מסחר".
בנוסף לכך, לעורך פטנטים רשום תהיה הזכות הבלעדית ל"הכנת כל מסמך המוגש לרשם, ללשכה או לרשות ההגנה על קניני התעשיה במדינה אחרת, ולייצג ולטפל בכל הליך לפני הרשם או בלשכה".
לפי סעיף 145(ב) לחוק הפטנטים, גם לעורך דין מוענקות הזכויות האלה.
סעיף 142 לחוק הפטנטים עוסק בזכאות להירשם בפנקס עורכי הפטנטים:
(א) זכאי להירשם בפנקס עורכי הפטנטים ולקבל רשיון עורך-פטנטים מי שנתמלאו בו אלה:
(1) הוא תושב ישראל;
(2) מתקיים בו אחד מאלה:
(א) הוא רשום כמהנדס בפנקס המהנדסים והאדריכלים לפי חוק המהנדסים והאדריכלים, התשי"ח-1958;
(ב) הוא סיים מוסד להשכלה גבוהה כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958, באחד המקצועות המפורטים בתוספת השניה;
(ג) הוא סיים בחוץ לארץ מוסד להשכלה גבוהה או מוסד טכני גבוה, שאישר לענין זה שר המשפטים לאחר התייעצות במועצה להשכלה גבוהה, באחד המקצועות המפורטים בתוספת השניה;
(3) עמד בבחינות כאמור בסעיף 143 או שוחרר מהן;
(4) התמחה בישראל לא פחות משנתיים במשרד עורך-פטנטים העוסק במקצועו שלוש שנים לפחות, בלשכת הפטנטים או במחלקת-פטנטים של מפעל תעשייתי;
(5) שילם את האגרה שנקבעה.
(ב) שר המשפטים באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי להוסיף בצו, על המקצועות המנויים בתוספת השניה.
כלומר, לעורך פטנטים צריכה להיות השכלה גבוהה בתחום טכנולוגי, הוא צריך להיות תושב ישראל, צריך לעבור בחינות להוכחת בקיאותו בתחום, ולהתמחות לפחות שנתיים במשרד לעורכי פטנטים.
כאמור, לפי סעיף 145(ב) לחוק הפטנטים, גם לעורך דין מוענקות הזכויות האלה. ברם, לטעמו של כותב שורות אלה, יש בכך טעם לפגם, וזאת מכמה סיבות: בעוד שמעורך פטנטים נדרשת השכלה גבוהה בתחום טכנולוגי, הרי שעורך דין פטור מדרישה זו; ובעוד שמעורך פטנטים נדרשת התמחות של שנתיים במשרד לעורכי פטנטים, הרי שעורך דין פטור מהתמחות זו. יתירה מזו, בקשה לפטנט הינה מסמך ייחודי שאין לו דומה במקצועות אחרים. הלוגיקה של הפטנטים גם היא שונה, ואין לה דומה במקצועות אחרים. לכן, הכשרה המתמקדת בנושא הינה חיונית.
לפיכך, על פניו נראה שעורך פטנטים הינו בעל הכשרה יותר מתאימה בתחום הפטנטים מאשר עורך דין. אבל, כאמור, זו דעתו האישית של כותב שורות אלו.
החוק מגדיר מהו עורך דין ומהו עורך פטנטים. החוק לא מגדיר את המושג "עורך דין פטנטים" שמשום מה השתרש בשיח הישראלי. לפיכך, כל אדם יכול לפרש את זה כראות עיניו.
רשם הפטנטים רואה בחומרה את העיסוק בתחום הפטנטים על ידי גורמים לא מוסמכים, עד כדי כך שהאזהרה הבאה פורסמה בדף הבית של אתר רשות הפטנטים:
"לאחרונה הובא לידיעתנו, כי אנשים שאינם עורכי דין או עורכי פטנטים עוסקים לכאורה, בשכר, בפעילות שנתייחדה לעורכי דין ולעורכי פטנטים, ובכלל זה הכנת מסמכים המוגשים לרשם הפטנטים בישראל ובחו"ל, גם אם אינם חותמים על המסמכים בשם הלקוח.
הנני להביא לידיעת הציבור כי פעילות אותם גורמים בלתי מוסמכים עומדת בניגוד לסעיפים 154 ו-192 לחוק הפטנטים, תשכ"ז – 1967, ומשרד המשפטים – רשות הפטנטים, שוקלים נקיטת צעדים משפטיים כנגד אותם גורמים.
כל אדם מהציבור הזקוק לשירותי ייעוץ ורישום בתחום הפטנטים, סימני המסחר והמדגמים מוזהר בזאת שלא לפנות לאותם גורמים הפועלים בצורה בלתי חוקית, שכן הסתייעות באותם גורמים עלולה לגרום להם נזק בלתי הפיך."
חוק הפטנטים התשכ"ז - 1967 דן בעונש המוטל על מי שהתחזה לעורך פטנטים, או שעשה פעולות שנתייחדו לעורך פטנטים:
192. (א) ואלה דינם קנס 5,000 לירות:
(1) העושה פעולה שנתייחדה לפי חוק זה לעורך-פטנטים שעה שאינו עורך-פטנטים;
(2) המתחזה כעורך-פטנטים והוא אינו עורך-פטנטים;
פנקס עורכי הפטנטים בישראל מפורסם באתר רשות הפטנטים. אפשר להעזר בפנקס על מנת לדעת האם המשרד אליו אתה מעוניין לפנות אכן פועל תחת רישיון של אדם הרשום בפנקס עורכי הפטנטים.
היזהרו ממאכערים שרושמים פטנטים - עלול להיגרם לכם נזק בלתי הפיך
על פי טענת רשם הפטנטים, באחרונה התרחבה התופעה של רישום פטנטים על ידי אנשים שלא הוסמכו לכך:
קיצורים:
עו"פ - עורך פטנטים
עו"ד - עורך דין