מאמרים בנושאי פטנטים #תאריך בכורה

ההמצאות מלוות את האדם משחר ההיסטוריה האנושית. מאחר והמצאה היא רעיון ולא אלמנט מוחשי, היא ניתנת להעתקה, ובשל כך השקעתו של ממציא שהשקיע בפיתוח המצאתו עשויה לרדת לטימיון, דבר שעשוי להוציא את הרוח מהמפרשים של ממציאים אחרים. הדרך המשפטית להגן על המצאה הינו הפטנט. מה זה פטנט?

על מנת לעודד ממציאים לפתח המצאות, זכותו הקניינית של ממציא על המצאתו עוגנה בחוק. המסמך שמנפיקה מדינה, המעניק בעלות על המצאה, נקרא פטנט. יחד עם זאת, החוק לא הוגן כלפי כל הממציאים, כי רק הממציא הראשון שהגיש בקשה לפטנט על המצאה רשאי לקבל עליה פטנט. הממציאים האחרים, גם אם ימציאו את אותה המצאה בדיוק, לא יהיו זכאים לקבל פטנט על אותה המצאה, ואפילו אם יוכיחו שהגיעו להמצאה בכוחות עצמם ולא העתיקו אותה מהממציא הראשון. לכן, ככל שממציא יקדים להגיש בקשה לפטנט על המצאתו, כך סיכוייו לקבל פטנט על המצאתו יגדלו.

אילו זכויות מעניק פטנט?

פטנט מעניק לבעליו זכות בלעדית לנצל את ההמצאה המוגנת בפטנט, וליתר דיוק, לפי החוק הישראלי הוא מעניק לבעליו זכות בלעדית לייצר את ההמצאה, להשתמש בהמצאה, להציע אותה למכירה, למכור אותה, או לייבא אותה לצורך אחת מהפעולות האמורות. משהתקבל פטנט, אסור לאחרים לבצע את הפעולות האלה מבלי לקבל היתר מבעל הפטנט.

האם על כל המצאה מעניקים פטנט?

לא. על מנת שניתן יהיה לקבל פטנט על המצאה, עליה לעמוד בקריטריונים הבאים:

• חידוש: כלומר, הממציא הינו הראשון שהמציא את ההמצאה.
• התקדמות המצאתית: על ההמצאה להיות בלתי מובנת מאליה לבעל מקצוע ממוצע בתחום ההמצאה.
• תחום ההמצאה: על ההמצאה להיות מוצר או תהליך בתחום טכנולוגי. בישראל לא ניתן לקבל פטנט על המצאות בתחום התוכנה והמצאות בתחום שיטות לטיפול בבני אדם.
• תועלת: על ההמצאה להיות מועילה.
• שימוש: על ההמצאה להיות שימושית.

איך אפשר לדעת אם ההמצאה חדשה?

צריך לחפש את ההמצאה בתמונות שמפרסמות באינטרנט, חנויות וירטואליות, וכו'. אבל זה לא הכל. רצוי לחפש גם במסמכי פטנטים שכן יש סבירות שבעל המצאה שראה עניין כלכלי בהמצאתו, הגיש עליה בקשה לפטנט.

ראו גם: חיפוש פטנטים - עשה זאת בעצמך

איך מקבלים פטנט?

מגישים בקשה לפטנט לרשות הפטנטים במדינה בה רוצים לקבל פטנט. על הבקשה לכלול (א) טופס שבו רשומים פרטי מבקש הבקשה, (ב) תיאור של ההמצאה, (ג) "תביעות" שהן למעשה הגדרה פורמאלית של ההמצאה. הכללים של התיאור הם נוקשים. כמו כן, למרות שיש דמיון בין הדרישות במדינות שונות, בכל זאת לכל מדינה יש את הייחודיות שלה.

לאחר שהבקשה נבחנת (בדרך כלל כשנתיים לאחר שנתיים מתאריך הגשת הבקשה, אבל אפשר לזרז את הבחינה), מקבלים מרשות הפטנטים דו"ח בחינה. הדו"ח קובע האם הבוחן של רשות הפטנטים מצא שהמצאה עומדת בקריטריונים שצוינו לעיל, ואם לא הדו"ח מפרט מדוע. למשל, ההמצאה לא חדשה, או שההמצאה הינה מובנת מאליה לבעל מקצוע מתחום ההמצאה. על מנת לקבוע האם ההמצאה חדשה, הבוחן מבצע בעצמו סקר פטנטים וחיפוש ידע קודם. את מסקנותיו הוא מבסס על הפרסומים שמצא.

על מנת להתגבר על השגות הבוחן, בעל ההמצאה צריך לענות על דוח הבחינה. במענה לדו"ח הבחינה הוא צריך להסביר מדוע הוא אינו מסכים עם הבוחן, ובמידת הצורך לשנות את הגדרת ההמצאה ("התביעות") כך שההגדרה החדשה תיצור חידוש והתקדמות המצאתית ביחס לפרסומים שהבוחן מצא.

אני מבין שמדובר בתחום מורכב. מי יכול לעזור לי?

איש המקצוע שקיבל היתר לשם כך ממשרד המשפטים נקרא "עורך פטנטים". יחד עם זאת, גם לעורכי דין שמורה הזכות לעסוק בתחום זה.

אבל, החוק מתיר לכל מבקש בקשה לפטנט להכין את החומר בעצמו. אמנם מפאת המורכבות אנו לא ממליצים על כך, אבל מבחינה חוקית אין מניעה לעשות זאת. 

כמה עולה העזרה של עורך פטנטים?

בהתאם לכללי האתיקה של לשכת עורכי הדין, עורכי דין מנועים מלפרסם ברבים את המחירון שלהם. באשר לעורכי פטנטים, עם השנים החוק מאמץ את כללי האתיקה של עורכי הדין גם לגבי עורכי פטנטים. לפיכך, קשה להאמין שתמצאו משרד לעורכי פטנטים שמפרסם ברבים את המחירון שלו.

מכל מקום, יש לקחת בחשבון שתהליך רישום פטנט אינו זול, ממש כמו שירותי עריכת דין. לכן יש הממליצים להשקיע בפטנט בצורה פרוגרסיבית, כלומר, להגדיל את ההשקעה ככל שיש וודאות גדולה יותר שההמצאה תניב פטנט. למשל, תחילה לבצע חיפוש פטנטים "מקצועי" על מנת לעמוד על הסיכוי לקבל פטנט. אם יש אינדיקציה חיובית, להמשיך בבקשה לפטנט מזורזת בישראל. ואם הבחינה הישראלית תהיה חיובית, רק אז להשקיע בבקשות לפטנט במדינות נוספות כגון ארה"ב ומדינות אירופה.

קבלתי פטנט !!! כמה זמן הוא בתוקף? האם הפטנט שלי תקף גם במדינות אחרות?

אחת לכמה שנים יש לשלם "אגרת חידוש" על מנת לחדש את תוקף הפטנט לעוד מספר שנים. פטנט יכול להיות תקף עד עשרים שנה מתאריך הבקשה לפטנט, ובתנאי ששולמו אגרות החידוש. כמו כן, הפטנט תקף רק למדינה בה הוא ניתן. אם למשל קבלתי פטנט בישראל, הוא לא יהיה תקף בארה"ב. על מנת לקבל פטנט בארה"ב יש צורך לעבור את תהליך הבחינה כמו במקום אחר.

קבלתי פטנט בישראל. האם אני יכול להגיש בקשה לפטנט בארה"ב?

רק אם לא חלפה שנה מתאריך הבקשה לפטנט בישראל.

הבה נפרט מעט יותר. היחסים בין מדינות בתחום הפטנטים מוגדרים באמצעות אמנות. האמנה הנפוצה ביותר הינה אמנת פאריס שחתומות עליה כמעט כל מדינות העולם, והיא מעניקה לבעל בקשה לפטנט זכות להגיש בקשה לפטנט במדינות אחרות כך שזכות הראשונים על התאריך הראשון תשמר ("דין קדימה"). ולמה זה חשוב? כי אם הגשתי היום בקשה לפטנט על המצאה בישראל, תהיה לי שנה על מנת להגיש בקשה על אותה המצאה במדינות נוספות, כך שהתאריך לגביו ההמצאה צריכה להיות חדשה יהיה התאריך בו הגשתי בקשה לפטנט בישראל ("תאריך בכורה"). במשך השנה הזו אני יכול לנסות לשווק את ההמצאה, לבדוק את התגובה של השוק להמצאה, לגייס כספים לצורך בקשה לפטנט במדינות נוספות, וכדומה.

מה הטעם לנסות לקבל לפטנט בארה"ב כשעדיין אין לי אינדיקציה לגבי הסיכוי לקבל פטנט?

ואכן, מה הטעם להגיש בקשה לפטנט בארה"ב כשעדיין אין לי אינדיקציה האם יש לי סיכוי לקבל פטנט, שהרי דוח הבחינה הראשון יהיה תוך שנתיים, ואילו אמנת פאריס נותנת לי רק שנה אחת של חסד?

התשובה היא שניתן לזרז את בחינת הבקשה לפטנט. על מנת לזרז בחינת בקשה לפטנט בישראל יש צורך בנימוקים מתאימים, שהרי מדובר בבקשה להקדים את הבחינה של הבקשה שלי לפטנט על פני בקשות אחרת לפטנט הממתינות בתור.

ואין פטנט בינלאומי?

עדיין לא, ומאחר וכל מדינה רוצה להיות עצמאית בתחום הפטנטים, סביר שזה גם לא יקרה בעתיד הנראה לעין.

יחד עם זאת, יש אמנה שנקראת אמנת ה- PCT, שמאפשרת להאריך את שנת החסד מתוקף אמנת פאריס בעוד שנה וחצי נוספות. כלומר, אמנת ה- PCT שומרת לבעל המצאה את תאריך הבכורה לשנתיים וחצי. בזמן זה הוא יכול להגיש בקשות לפטנט על אותה המצאה במדינות נוספות.

אפשר לקבל פרטים נוספים על אמנת ה- PCT?

PCT הם ראשי התיבות של Patent Cooperation Treaty, כלומר האמנה לשיתוף פעולה בענייני פטנטים.

כאמור, לפי האמנה פרק הזמן בו ניתן להגיש בקשה לפטנט הינו שנתיים וחצי מתאריך הבכורה. יתרון נוסף שהאמנה מעניקה הינו בחינה. כלומר רשות ה- PCT בוחנת את ההמצאה ומנפיקה דו"ח בחינה. אמנם דו"ח הבחינה של ה-PCT אינו מחייב אף מדינה, אבל הוא מהווה המלצה.

החיסרון של אמנת ה- PCT הינו המחיר הגבוה של האגרות.

ישראל הינה אחת מרשויות החיפוש והבחינה של ה- PCT. רשויות נוספות הינן רשות החיפוש והבחינה האמריקאית, רשות החיפוש והבחינה האירופית, ועוד.

מה זה "פטנט ארעי" או "פטנט פרוביזיונאלי"?

בקשה פרוביזיונאלית (ארעית) הינה הליך אמריקאי מקדים לבקשה לפטנט, שמאפשר לשמור על זכויותיו של בעל הבקשה במשך שנה. על בעל בקשה פרוביזיונאלית להגיש בקשה "רגילה" לפטנט לפני תום השנה מתאריך הגשת הבקשה הפרוביזיונאלית, אחרת הוא יאבד את תאריך הבכורה על ההמצאה.

בקשה פרוביזיונאלית אינה צריכה לעמוד בדרישות הפורמאליות של בקשה רגילה לפטנט, והאגרה להגשתה נמוכה. לכן יש המעדיפים להתחיל את ההליך לקבלת פטנט על ההמצאה בדרך זו.
בקשה פרוביזיונאלית מוגשת למשרד הפטנטים האמריקאי (USPTO). יתרונה הוא שהאגרה להגשת בקשה פרוביזיונאלית הינה זולה באופן משמעותי ביחס לבקשה רגילה לפטנט, ועומדת על כ- 130 $ בלבד.

בקשה פרוביזיונאלית אינה נבחנת ואינה מתפרסמת ברבים. יחד עם זאת, היא מעניקה לבעל הבקשה זכות להגיש בקשה קבועה לפטנט בתוך שנה לכל היותר מתאריך הבקשה הפרוביזיונאלית, תוך כדי שמירת תאריך הבכורה. ובמיוחד יודגש שבקשה פרובוזיונאלית אינה פטנט ארעי, לא פטנט זמני, ולא פטנט כלל. היא אופציה הניתנת למימוש תוך שנה מתאריכה. לא מימש בעל הבקשה את האופציה, הוא מאבד את הזכויות שהיא מעניקה.

מה זה יוטיליטי מודל?

זו למעשה בקשה לפטנט שאינה נבחנת, אלא אם כן מישהו ערער בבית משפט. אזי נפתח התיק, וההמצאה נבחנת כאילו הייתה בקשה רגילה לפטנט.
למעשה, ביוטיליטי מודל יש יתרונות רבים – מצד אחד מזהירים את הציבור שמישהו המציא כבר את ההמצאה, אבל מצד שני לא בוחנים את ההמצאה אלא אם כן מישהו מתנגד שבעל ה- Utility Model יהנה מזכויות של פטנט.

יוטיליטי מודל תקף ל- 10 שנים לכל היותר (בהתאם למדינה בה ניתן), לעומת פטנט שתקף ל- 20 שנים מיום הבקשה לפטנט.
צורת הגנה זו על המצאות אינה תקפה בכל מדינות העולם. בארה"ב ובישראל אין הליך של יוטיליטי מודל. באירופה ההליך תקף רק במדינות מסויימות, שהחשובה ביניהן הינה גרמניה.

למרות הכותרת היומרנית, יש לזכור כי מדובר בנושא כבד, ואין מסמך זה אמור לכסות ולו חלק קטן של התחום.
הוא נועד להעניק מושגים ראשונים למי שתחום זה חדש לו.

תאריך הבכורה והדרכים להקדמתו

הרשימה דנה בפתרונות שמצאו רשויות הפטנטים בארה"ב לבעיה זו: שנת חסד, מסמך גילוי המצאה ובקשות ארעיות לפטנט. יש להדגיש שמאז תוקן החוק האמריקאי, חלק מהאפשרויות כבר לא קיים.

ב- 14 בפברואר בשנת 1876 נכנסו למשרד הפטנטים בניו יורק שני ממציאים והגישו כל אחד בנפרד בקשה לפטנט על אותה המצאה, שזכתה להיקרא ברבות הימים בשם "טלפון". שמו של הממציא הראשון, אלכסנדר גרהאם בל, מוכר לכולם, ואילו שמו של הממציא השני, אלישע גריי, נשאר אנונימי למרות שהוא המציא את אותה המצאה. הסיבה לכך שאלכסנדר גרהאם בל זכה בכל הקופה היא שהוא הקדים בשעתיים את אלישע גריי בהגשת הבקשה לפטנט, ולכן הוא היה זה שקיבל פטנט על ההמצאה.

תאריך בכורה

התאריך בו הוגשה לראשונה בקשה לפטנט על המצאה מסוימת נקרא "תאריך בכורה". בקשות לפטנט על אותה המצאה יכולות להיות מוגשות על ידי בעל ההמצאה במספר מדינות, ותאריך הבכורה של בקשות אלה הוא התאריך בו הוגשה לראשונה בקשה לפטנט על ההמצאה במדינה כלשהי בעולם. שאלת החדשנות וההתקדמות ההמצאתית נבחנת רק לאור פרסומים שקדמו לתאריך הבכורה, ומכאן חשיבותו של תאריך זה כמעט בכל היבט של נושא הפטנטים. ככל שתאריך הבכורה מוקדם יותר, כן הסיכויים למצוא פרסומים שיכולים להעיב על הפטנטביליות של ההמצאה קטנים יותר. יתירה מזו, אחת הדרכים לבטל פטנט היא על ידי הצגת פרסום שקדם לתאריך הבכורה ומתאר את ההמצאה.

קיימים מכשולים לקבלת תאריך בכורה סמוך למועד המצאת ההמצאה. כתיבת המפרט לבקשה לפטנט הוא הליך שבדרך כלל לוקח זמן. כמו כן אם מחקר נמצא עדיין בעיצומו ואלמנטים נוספים עשויים להתווסף להמצאה, הממציא נאלץ לחכות עם הגשת הבקשה לפטנט עד אשר יתקבלו תוצאות יותר טובות. בהתאם לכך תאריך הגשת הבקשה הראשונה לפטנט על המצאה מסוימת, ועימו קביעת תאריך הבכורה, עשוי להתאחר. המחוקק האמריקני שהיה ער לבעיה זו ניצל את שיטת הפטנטים האמריקנית השונה מזו של שאר מדינות העולם, והביא מספר פתרונות יצירתיים על מנת להקל על מצוקת הממציאים בעניין זה.

מחברות מעבדה

השוני של שיטת הפטנטים האמריקנית ביחס לזו הנהוגה ברוב מדינות העולם מתבטא בכך שבארצות הברית פטנט מוענק לראשון שהמציא את ההמצאה, ולא לראשון שהגיש עליה בקשה לפטנט. לעומת זאת ברוב מדינות העולם, כולל ישראל, מי שזכאי לקבל פטנט על המצאה הוא הראשון שהגיש את הבקשה לפטנט על ההמצאה, ולאו דווקא הראשון להמציא את ההמצאה. לכן, לפי שיטת הפטנטים האמריקנית מי שיכול להוכיח כי הוא הראשון שהמציא המצאה מסוימת יהיה זכאי לקבל פטנט על ההמצאה גם אם אחר הקדימו והגיש בקשה לפטנט על אותה המצאה. אלא שיש כמובן קושי אובייקטיבי להוכיח מי הראשון להמציא המצאה.

אחת הדרכים בהן מכוני מחקר מוכיחים מהו התאריך שבו הם המציאו המצאה הינה באמצעות תיעוד מסודר של הפיתוחים והניסויים הנעשים בתחומן, מה שמכונה "מחברות מעבדה". אבל מחברות מעבדה נהוגות בדרך כלל במכוני מחקר, ואילו שאר המשק לא כל כך מקפיד על נהלים כאלה, אם בכלל.

מסמך גילוי המצאה

על מנת לעזור לאותו מכון לתמוך באמיתות מחברות המעבדה, משרד הפטנטים האמריקני נתן בידי הממציא כלי בשם "מסמך גילוי המצאה". מסמך גילוי ההמצאה הינו למעשה מסמך המתאר פיתוח שנעשה על ידי הממציא. הוא נמסר לידי משרד הפטנטים האמריקני למשמרת למשך שנתיים. בתום השנתיים, אם יתברר שלא היה במסמך גילוי ההמצאה שימוש לצורך הוכחת תאריך המצאת ההמצאה, הוא מושמד. עלות הרישום של מסמך גילוי המצאה הינה זעומה, כך שאינה מכבידה על התקציב של הממציא. הגשת בקשה לרישום מסמך גילוי המצאה עולה 10$, והעתק מאושר של המסמך עולה 25$ (גם אם האגרות שונו מאז רגע כתיבת שורות אלה, סדרי הגודל עדיין דומים). מסמך גילוי המצאה נקרא באנגלית Disclosure Document. פרטים נוספים ניתן למצוא באתר משרד הפטנטים האמריקני. על מסמך גילוי ההמצאה חל כלל נוסף והוא הוכחת השקדנות (diligence) בפיתוח ההמצאה. כלומר, באם לא הוגשה בקשה לפטנט מיד לאחר רישום מסמך גילוי ההמצאה, ולא הוכח שהממציא המשיך לפתח את המצאתו, אזי מסמך גילוי ההמצאה לא יהיה אפקטיבי.

שנת חסד

אמצעי נוסף שהוא פועל יוצא משיטת הפטנטים האמריקנית הוא "שנת החסד". לפי החוק האמריקני מיום שממציא המציא את המצאתו עומדת לרשותו שנה להגיש בקשה לפטנט על ההמצאה, שנה שבה ישמרו לו מלוא זכויותיו על אותה המצאה. שנה זו נקראת באנגלית Grace Period. מבחינת החוק האמריקני הממציא יכול לתת פרסום להמצאתו לפני הגשת הבקשה לפטנט, וזה לא יפגע כהוא זה בזכותו של הממציא לקבל פטנט על ההמצאה בארצות הברית. אבל, מבחינת החוק של רוב מדינות העולם, הפרסום של ההמצאה לפני הגשת הבקשה לפטנט ישלול מהממציא את הזכות לקבל פטנט על המצאתו במדינות אלה, שכן המצאה שפורסמה ברבים לפני הגשת הבקשה לפטנט כבר אינה חדשה.

בקשה ארעית - Provisional Application

מחברות המעבדה, מסמך גילוי ההמצאה ושנת החסד אינם מעניקים תאריך בכורה, אלא רק משמשים את הממציא להוכיח שהוא היה הראשון להמציא המצאה מסוימת. אבל המחוקק האמריקני נתן בידי הממציא כלי נוסף שבאמצעותו הוא יכול לקבל תאריך בכורה בהליך מזורז – בקשה ארעית לפטנט, ובאנגלית Provisional Application.

לבקשה ארעית לפטנט יש מספר יתרונות: אין כל חובה לכתוב אותה לפי הכללים הפורמליים הנוקשים של בקשות לפטנט, היא אינה נבחנת, ומבחינת החוק האמריקני היא אינה חייבת אפילו לכלול ולו תביעה אחת. כל שהיא צריכה זה לתאר את ההמצאה ואת דרכי המימוש שלה בצורה כזו שאיש מקצוע יוכל לבצעה. עם הגשת הבקשה הארעית לפטנט מקבל הממציא תאריך בכורה על המצאתו. מרגע הגשת הבקשה הארעית עומדת לרשותו של הממציא שנה להגיש בארצות הברית את הבקשה לפטנט המסתמכת על תאריך הבכורה של הבקשה הארעית. אמנת ה- PCT מכירה בבקשה ארעית לפטנט לצורך תאריך בכורה, כך שאת בקשת ההמשך ניתן להגיש גם לארגון העולמי לקניין רוחני WIPO, כלומר בקשת PCT. חשוב לזכור שתקופה זו לא ניתנת להארכה.

העובדה שכמעט ואין דרישות פורמליות מבקשה ארעית לפטנט מקלה על הממציא לבצע את הליך רישום הבקשה הארעית, ואפילו בלא עזרת עורך פטנטים. כל שעליו לעשות הוא למלא את הטופס המתאים הזמין לציבור דרך האינטרנט, לשלם את האגרה, לתאר את המצאתו בפירוט כזה שאיש מקצוע יוכל לבצעה, ולשלוח את הבקשה למשרד הפטנטים האמריקני. האגרה לבקשות ארעיות הינה נמוכה ביותר, ועומדת ברגע כתיבת שורות אלה על 100 דולר אמריקני בלבד.

המשמעות של ההכרה על ידי  WIPO בתאריך בכורה שהושג באמצעות בקשה ארעית היא שניתן להתבסס על תאריך בכורה זה לצורך בקשה מקבילה לפטנט כמעט בכל מקום אחר בעולם. מבחינת מעשית זה אומר שבעקבות הגשת בקשה ארעית לפטנט יש להגיש בקשת PCT, שממנה ניתן להגיש נגזרות כמעט בכל מקום אחר בעולם. אבל יש לזכור שקבילותן של בקשות ארעיות לצורך תאריך בכורה עדיין לא נבחנה בדיון משפטי, עם כל המשתמע מכך. יתירה מזו, מאחר והתוכן של בקשה ארעית לפטנט לא נבחן על ידי משרד הפטנטים האמריקני, קבילותו של פטנט שהחל דרכו בבקשה ארעית עשוי להיות מותקף בבית משפט על ידי המתחרים בגלל הסיכוי שהוא ערוך פחות טוב מהבקשה לפטנט עצמה, והם ינסו בוודאי להוכיח שההמצאה נשואת הפטנט לא תוארה בבקשה הארעית, או לפחות שהתיאור שלה לא היה מספיק מפורט על מנת שאיש מקצוע ממוצע יוכל לבצעה, בניגוד למה שדורש החוק במרבית מדינות העולם.

נשמע מסובך? אכן כך. אז הבה נתרכז בשורה התחתונה. אפשר להשתמש בבקשה ארעית לפטנט בארה"ב על מנת להקדים את תאריך הבכורה, אך יחד עם זאת חשוב לזכור (א) לתאר את ההמצאה בפירוט מספיק על מנת שאיש מקצוע יוכל ליישמה, (ב) להגיש מהר ככל האפשר את הבקשה הקבועה בארה"ב ו/או בקשת PCT, ו- (ג) להבין שתאריך בכורה שהושג באמצעות הליך ארעי אמריקני עדיין לא עמד במבחן בית המשפט.

מאת ראובן ברמן, עורך פטנטים