אדיסון עורכי פטנטים | מאמרים

אמנות בינלאומיות בתחום הפטנטים

הרשימה דנה בשלוש אמנות חשובות בתחום הפטנטים: אמנת פאריס, אמנת ה- PCT ואמנת הפטנטים האירופית

כל מדינה, בהיותה ישות ריבונית, רשאית לקבוע את החוקים לפיהם יתנהל בתחומה נושא הקניין הרוחני, ופטנטים בכלל זה. כפועל יוצא מזה לפטנט יש אפקטיביות רק בתחומי המדינה בה הוא ניתן. יחד עם זאת, מאחר והמצאה הינה בעלת אופי רוחני (בניגוד לאופי מוחשי), ובשל כך ניתנת להעתקה בקלות, קיים צורך בשיתוף פעולה בינלאומי על מנת לעזור לבעל המצאה לממש את בעלותו על המצאה גם מחוץ לתחומי מדינתו. לצורך זה נחתמו מספר אמנות בינלאומיות אשר מסדירות נושאים בענייני קניין רוחני מהבחינה הבין-טריטוריאלית. האמנה הידועה ביותר בנושא זה הינה אמנת פאריס.


הרשימה דנה בשלוש אמנות חשובות בתחום הפטנטים: אמנת פאריס, אמנת ה- PCT ואמנת הפטנטים האירופית

אמנת פאריס


אמנת פאריס נחתמה לראשונה ב- 20 במרץ 1883 ומאז היא עברה מספר שינויים, אבל העקרונות שנקבעו בה שרירים וקיימים עד היום. למרות שרוב מדינות העולם חתומות על אמנה זו, עדיין קיימת מדינה אחת חשובה שלא חתומה על האמנה, והיא טייוואן. ישראל חתמה על אמנת פאריס בשנת 1950.

אמנת פאריס קובעת שני עקרונות יסוד חשובים בנושא הקניין הרוחני ככלל, ובתחום הפטנטים בפרט: (א) לנתין מקומי ולנתין זר של כל אחת מהמדינות החתומות על האמנה יינתן יחס שווה; (ב) זכות הבכורה תשמר לזמן קצוב, והוא 12 חודשים לפטנט, 6 חודשים לסימן מסחר ולמדגם. כלומר, מי שהגיש בקשה לפטנט באחת ממדינות האיגוד (מדינות שחתומות על אמנת פאריס), יכול להגיש את אותה בקשה במדינה אחרת בתוך שנה מתאריך הגשת הבקשה הראשונה, ועדיין ישמרו לו הזכויות הקנייניות על ההמצאה בכל מדינות האיגוד, כולל תאריך הבכורה.

סעיף חשוב נוסף קובע שכל מדינה הינה עצמאית בבואה לבחון פטנטביליות של המצאה, ואין היא חייבת לאמץ מסקנות של מדינה אחרת לגבי נושא זה, בין אם המדובר בהענקת פטנט ובין אם המדובר בסירוב להעניק לפטנט. בסעיף אחר נקבע שזכותו של ממציא ששמו יופיע על מסמך הפטנט בתור הממציא.

אמנת פאריס מוצגת לציבור הרחב באתר האינטרנט של האיגוד העולמי לקניין רוחני בכתובת הבאה:

The Paris Convention

אמנת ה- PCT


אמנת ה- PCT, ראשי התיבות של Patent Cooperation Treaty, היא אמנה חדשה יחסית. היא נחתמה בשנת 1970, ונכון להיום חתומות עליה 124 מדינות. ישראל הצטרפה לאמנה בשנת 1996. האמנה מנוהלת על ידי הארגון העולמי לקניין רוחני WIPO. בישראל קיימת מחלקה מיוחדת המסונפת למשרד רשם הפטנטים בירושלים, והיא מטפלת בנושא האמנה בישראל.

בעיקרון, האמנה מאפשרת לבעל המצאה להעריך את הפטנטביליות שלה לפני שיגיש עליה בקשה לפטנט במדינות רבות, פעולה הכרוכה בהוצאה לא מבוטלת. לצורך זה אמנת ה- PCT כוללת שני סעיפים חשובים: הראשון הוא הארכת הזכות להגיש בקשות לפטנט על אותה המצאה לפרק זמן של עד 30 חודשים מתאריך הבכורה, שזה שנה וחצי יותר מאשר הזכות המוענקת מכוח אמנת פאריס. הנושא השני הוא הליך הבחינה של ההמצאה הכולל (א) דו"ח חיפוש של פטנטים ומסמכים שפורסמו לפני תאריך הבכורה ויש להם נגיעה לנושא ההמצאה, ו- (ב) דו"ח בחינה.

על מנת ליהנות מהיתרונות של אמנת ה- PCT יש להגיש בקשה לפטנט לרשויות ה- PCT. בקשת PCT הינה בקשה לפטנט לכל דבר. מאחר ומגישים אותה לרשות בינלאומית בניגוד לרשות לאומית, בקשת PCT זכתה לכינוי "בקשה בינלאומית" לפטנט. יחד עם זאת יש לזכור שהבקשה אמנם הוגשה לרשות בינלאומית, אבל פטנט יכול להיות אפקטיבי רק במישור הלאומי, ולכן גם אם רשויות ה- PCT יקבעו שההמצאה ראויה לקבל פטנט, קביעה זו תהיה בגדר המלצה בלבד, ורשויות הפטנטים הלאומיות עשויות שלא לקבל את ההמלצה. מצד שני מאחר והבחינה נחשבת לאיכותית, ההמלצה של רשויות ה- PCT עשויה לקבל משקל חשוב במדינות מסוימות, בייחוד במדינות בהן מערכת הפטנטים לא מפותחת.

נחזור לרגע לאמנת פאריס. אחד הסעיפים החשובים באמנת פאריס מדבר על שמירת זכות הבכורה למשך שנה. במשך שנה מתאריך הבכורה יכול בעל ההמצאה להגיש בקשות מקבילות לאותה המצאה בכל אחת ממדינות האיגוד, ולצורך בחינת הפטנטביליות של ההמצאה יראו את תאריך ההגשה הראשון כתאריך ההגשה של הבקשה בכל מדינה אחרת של האיגוד. אלא ששנה זה זמן קצר לקבל החלטות לאור העובדה שהזמן הלוקח להפיק את דו"ח הבחינה הראשון במדינה כלשהי הינו גדול משנה. לכן בהיעדר אינדיקציה לגבי הפטנטביליות של ההמצאה, בעל ההמצאה עומד בפני סימן שאלה לגבי נושא הגשת בקשה לפטנט במדינות אחרות, במיוחד לאור העובדה שהדבר כרוך בהוצאה גדולה. כאמור, אמנת ה- PCT באה לעזרת בעל ההמצאה בהאריכה את הזכות להגיש בקשה מקבילה לפטנט על אותה המצאה עד ל- 30 חודש מתאריך הבכורה. 

ניתן להתחיל תהליך לקבלת פטנט גם באמצעות בקשה בינלאומית, ותאריך הגשת הבקשה הבינלאומית יחשב לתאריך הבכורה. אפשר גם להגיש תחילה בקשה לאומית, כמו למשל בקשת פטנט ישראלית, ובתוך 12 חודשים מתאריך הבכורה להגיש בקשת פטנט בינלאומית. נקודה חשובה נוספת היא האפשרות להגיש בקשה בינלאומית לפטנט על סמך תאריך בכורה שהושג באמצעות בקשה ארעית לפטנט (Provisional Application).

בחינת בקשה לפטנט, בין אם היא בקשה לאומית ובין אם היא בקשה בינלאומית, נעשית בשני שלבים: שלב החיפוש ושלב הבחינה. בשלב החיפוש מחפשים פרסומים קרובים לנושא ההמצאה. החיפוש נעשה בדרך כלל על ידי צוות שמתמחה בנושא זה. השלב השני הוא שלב הבחינה, בו הבוחן מקבל לידיו את הפרסומים שנמצאו בחיפוש, ונותן את חוות דעתו לגבי הפטנטיביליות של ההמצאה לאור פרסומים אלה. במידה והבוחן החליט לדחות את התביעות, כולן או מקצתן, בעל ההמצאה רשאי לשנותם, בדרך כלל על ידי צמצום רוחב ההגנה של התביעות, ולהגיש את התביעות המתוקנות לבחינה חוזרת. תהליך זה יכול להמשך עד לקבלת הפטנט, או עד לרגע שבעל ההמצאה מוותר על המשך ההליכים, בדרך כלל בגלל ששוכנע שהמצאתו אינה פטנטבילית.

את ההליך הבינלאומי ניתן לחלק לשלושה שלבים. השלב הראשון הוא שלב החיפוש, כלומר השלב בו נערך חיפוש חומר רלוונטי להמצאה. שלב זה נקרא גם Chapter I, כלומר פרק ראשון. שלב זה הוא חובה בכל הליך PCT, כלומר בעד תשלום האגרה בעל ההמצאה יקבל את דו"ח חיפוש הפטנטים. 

השלב השני הוא שלב הבחינה, בה נבחנת החדשנות, ההתקדמות האמצאתית, והישימות התעשייתית של הבקשה הבינלאומית לפטנט. השלב השני נקרא Chapter II. שלב זה אינו חובה, אבל אם בעל ההמצאה מבקש לבצע את הבחינה, עליו לשלם אגרה מתאימה.

בבקשת PCT המבקש יכול להחליט איזו רשות תבצע את החיפוש ותבחן את הבחינה: האמריקאית או האירופית. בין אם יבחר המבקש באופציה הראשונה ובין אם יבחן באופציה השניה, עדיין החיפוש והבחינה יהיו איכותיים, שכן הם מתבצעים על ידי רשויות שהבחינה שלהם נחשבת בקרב בעלי המקצוע לאיכותית. מבחינת העלות, בחירת רשות החיפוש האירופית כרוכה באגרה גבוהה יותר בכ- $700 מהאופציה האמריקנית.

השלב השלישי הוא השלב הלאומי, כלומר השלב בו בעל ההמצאה מגיש את הבקשה לפטנט במדינות בהן הוא חפץ לקבל פטנט. שלב זה נקרא National phase. השלב הראשון הוא הכרחי, שאר השלבים הם אופציונליים, כלומר ניתנים לשיקול דעתו של בעל ההמצאה. בעל ההמצאה יכול לגשת לשלב הלאומי בלי בחינה, והוא יכול גם להחליט לזנוח את הבקשה הבינלאומית ולא להגיש בקשות מקבילות באף מדינה.

מבחינת התאריכים הליך הבחינה של בקשות PCT אינו גמיש, דבר הפועל דווקא לטובתו של בעל ההמצאה, שכן הוא מחייב את רשויות ה- PCT לעמוד בלוח הזמנים. לפיכך מי שבחר במסלול ה- PCT מקבל דו"ח חיפוש איכותי בתוך שנה וחצי מתאריך הבכורה.

לאחרונה שונתה אמנת ה- PCT, והיום מונפק דו"ח בחינה יחד עם דו"ח חיפוש, וללא אגרה נוספת. דו"ח החיפוש מפורסם לציבור הרחב.

נקודות הציון בהליך ה- PCT הן כדלקמן:

12 חודשים מתאריך הבכורה: בעל המצאה רשאי להגיש בקשה לפטנט על ההמצאה לא יאוחר מ- 12 חודשים מתאריך הבכורה. כאמור, גם תאריך בכורה שנקבע באמצעות בקשה ארעית בארה"ב הינו קביל בבקשת PCT.

16 חודשים מתאריך הבכורה: רשות ה- PCT אמורה לסיים עד תאריך זה את החיפוש ולהעמיד את תוצאותיו לרשות המבקש. הדו"ח כולל גם בחינה. מבחינתו של בעל ההמצאה דו"ח החיפוש והבחינה הינו כלי חשוב מאוד שכן לעיתים זו האינדיקציה הראשונה שיש לו מרשות פטנטים מוכרת לגבי הסיכויים של הבקשה לפטנט לקבל פטנט, והאינדיקציה מתרחשת בתקופה שיש לו עדיין זכות להגיש בקשות לפטנט המסתמכות על אותו תאריך בכורה במדינות נוספות.  

18 חודשים מתאריך הבכורה: רשות ה- PCT מפרסמת את הבקשה הבינלאומית לפטנט ככתבה וכלשונה.

עד 30 חודשים מתאריך הבכורה: לידי בעל ההמצאה עומדת הזכות להגיש בקשות נוספות לפטנט על ההמצאה במדינות אחרות. שלב זה נקרא "השלב הלאומי". בעל הבקשה יכול להציג בפני הרשות הלאומית הבוחנת את הפטנט את תוצאות הבחינה הבינלאומית, דבר שמהווה המלצה לגבי הפטנטביליות של התביעות. מאחר והבחינה נעשית על ידי גוף אמריקאי או על ידי גוף אירופי, הסיכויים לאימוץ תוצאות הבחינה הבינלאומית בארה"ב או באירופה בהתאמה הינם גבוהים. היום ניתן לבקש שרשות חיפוש והבחינה תהיה הרשות הישראלית. לאחר תום 30 החודשים, לא יהיה טעם להגיש בקשות מקבילות שכן דבר ההמצאה כבר פורסם על ידי רשות ה- PCT, ואף אמנה לא שומרת לו את זכות הבכורה לאחר תאריך זה.

עד 31 חודשים מתאריך הבכורה: יש מדינות, כגון מדינות אירופה, שבהן הירידה לשלב הלאומי ניתנת להיעשות עד 31 חודשים. יש כמובן לברר נקודה זו לגופה, שכן לעיתים חלים שינויים.

אמנת ה- PCT היא אמנה חדשה, ובשל כך עוברת שינויים והתאמות מדי פעם בפעם. לפיכך יש לסייג את הדברים הנאמרים כאן, ולזכור שלמרות שהיו נכונים בעת כתיבתם, יתכן שבשעה שיקראו יהיה לא נכונים או שילקו בחוסר דיוק. במיוחד יש לסייג את נושא שמירת זכות הבכורה עד 30 חודשים. נכון ליום 01/01/2005 במדינות הבאות זכות הבכורה מוארכת ל- 30 חודש רק באם המבקש הגיש בקשת בחינה בתוך 19 חודשים מתאריך הבכורה: שוויץ, פינלנד, לוקסמבורג, שבדיה, טנזניה, אוגנדה, וזמביה. יחד עם זאת לגבי המדינות האירופיות ניתן לעקוף את המכשול מאחר וכל המדינות האירופיות שצוינו חתומות על האמנה האירופית.

אמנת ה- PCT מוצגת לציבור הרחב בכתובת האינטרנט הבאה:
 

The Patent Cooperation Treaty

אמנת הפטנטים האירופית –  European Patent Convention

אמנת הפטנטים האירופית נחתמה ב- 5 באוקטובר 1973 במינכן שבגרמניה. אמנת הפטנטים האירופית הינה נפרדת מהאמנה האירופית. למעשה יש מדינות שחתומות על אמנת הפטנטים האירופית, אבל לא חתומות על האמנה האירופית, כמו למשל שוויץ, טורקיה, בולגריה ורומניה.

בקשת פטנטים המוגשת למשרד הפטנטים האירופי, EPO, ראשי התיבות של European Patent Organization, נבחנת על ידי רשות אחת, משרד הפטנטים האירופי, אבל מסקנותיה מחייבות את כל המדינות החתומות על אמנת הפטנטים האירופי. מבחינה מעשית זה אומר שאם משרד הפטנטים האירופי החליט להעניק פטנט על המצאה מסוימת, הרי שעל רשויות הפטנטים הלאומיות של המדינות החתומות על האמנה לכבד את ההחלטה, ולהעניק פטנט בתחומן. כל מה שיידרש ממבקש הבקשה על מנת להחיל את הפטנט האירופי במדינות החתומות על אמנת הפטנטים האירופית הוא לעמוד במספר דרישות פרוצדורליות כגון תשלום אגרה, תרגום התביעות או כל הבקשה לשפת המקום וכו'. יחד עם זאת חשוב לזכור כי למרות שקבלת פטנט אירופי מאפשר לבעל הפטנט להוציא ממנו נגזרות במדינות החתומות על האמנה, עדיין חלות על הפטנט הלאומי חוקי המדינה בה הוא ניתן.

יתרונו של המסלול האירופי הוא בכך שבמקום שבעל המצאה יתדיין עם מספר בוחנים במספר ארצות ואולי אפילו בשפות שונות, הוא מתדיין רק עם בוחן אחד בשפה אחת. זה חוסך מבעל ההמצאה הן מאמץ והן הוצאות. מבחינת העלות, למרות שבקשה אירופית היא יחסית יקרה, אם מחלקים את ההוצאות במספר המדינות האירופיות בהם ניתן לקבל פטנט כנגזרת מפטנט אירופי, מסתבר שההוצאה למדינה אינה כה יקרה.

תהליך קבלת פטנט אירופי מתחיל בהגשת בקשה לפטנט במשרד הפטנטים האירופי. בשלב הראשון נעשה סקר פטנטים ופרסומים אחרים בנושאי ההמצאה. דו"ח החיפוש נמסר לידיו של מבקש הפטנט. השלב הבא הוא פרסום תוכן הבקשה לפטנט. לאחר מכן הבקשה נבחנת. עם קבלת הפטנט בעל ההמצאה מתבקש לשלם אגרות תרגום התביעות לשתי השפות הרשמיות האחרות (השפות הרשמיות של אמנת הפטנטים האירופית הם אנגלית, צרפתית וגרמנית). בשלב זה בעל הפטנט האירופי יכול להגיש בקשות לפטנט במדינות החתומות על האמנה. חשוב להדגיש שעם פרסום קבלת פטנט אירופי, לציבור יש זכות לערער על דבר הענקתו במשך תשעה חודשים מתאריך פרסום הפטנט.
 
אמנת הפטנטים האירופית מוצגת לציבור הרחב בכתובת האינטרנט הבאה:

The European Patent Convention


מאת ראובן ברמן, עו"פ


קרא עוד  

שיטות חיפוש פטנטים במאגרי נתונים של פטנטים

חיפוש פטנטים - שיטות חיפוש פטנט במאגרי מידע, שיטת החיפוש החופשי - Quick Seacrh ויישומה בחיפוש פטנטים, שיטת החיפוש ממוקד השדות - Advanced Search וישומה בחיפוש פטנטים, שיטת החיפוש הבוליאני

שיטות חיפוש פטנטים במאגרי נתונים של פטנטים


הרשימה עוסקת בשיטות חיפוש במאגרי נתונים מקוונים של פטנטים

הפעולה הראשונה שמבצע ממציא המעוניין לקבל פטנט על המצאתו היא לבדוק האם מישהו כבר הקדים אותו והמציא את אותה המצאה. המקור הנוח ביותר למצוא תשובה לשאלה זו הוא כמובן מאגרי פטנטים, למרות שפרסום של המצאה אינו חייב להיות דווקא במסמכי פטנט. יחד עם זאת מאגרי פטנטים הם בהחלט המקום המועדף להתחיל בו את החיפוש, שכן די סביר שאם מישהו הקדים והמציא את אותה המצאה, ואותו ממציא ראה את הפוטנציאל המסחרי הגלום בהמצאתו, הוא בוודאי כבר הגיש בקשה לפטנט על המצאתו.היו זמנים בהם הממציא היה צריך לכתת רגליים למשרד הפטנטים ולהיעזר בספרן על מנת לאתר פטנטים באותו תחום, אבל היום, עם מהפיכת אוטוסטרדת המידע, מאגרי מידע בענייני פטנטים זמינים לציבור הרחב דרך האינטרנט.


שאילתות
הצורה הנפוצה של חיפוש במאגרי מידע היא על ידי שאילתות המורכבות ממילות מפתח ותנאים לוגיים. למשל, אם אנו מעוניינים לחפש מסמכי פטנטים בנושא של אינטרנט ווידאו, אזי נוכל להריץ למשל את השאילתה הבאה:

Internet AND Video

על מנת לחפש מסמכי פטנט העוסקים בסרטון וידאו המשודר באמצעות אינטרנט היינו יכולים למשל להשתמש בשאילתה שמשלבת פורמטים לדפי אינטרנט, כלומר HTML ו- JAVA:

( Internet AND Video AND ( HTML OR JAVA

או  למשל:

( Internet AND Video AND ( Web page

למושג Internet יש מספר מילים נרדפות, כמו למשל WWW, או Web. מאחר ואין אנו יכולים לדעת באיזה מילות מפתח נעשה שימוש במסמך הפטנט, כדאי לכלול את כל המילים הנרדפות בשאילתה. למשל:

(Internet OR WWW OR Web) AND Video AND ((Web page) OR HTML) 


חיפוש בתוך שדות

מסמך הפטנט מכיל פרקים מסוימים כמו למשל תקציר (Abstract) ותביעות (Claims). כמו כן יש נתונים נילווים, כגון שמות הממציאים, בעל הזכויות על ההמצאה, תאריך הבכורה, וכו'. מאגרי מידע טובים מאפשרים לבצע את החיפוש לפי שדות.

אחד השדות של מסמכי פטנט הוא התקציר (Abstract). התקציר מתאר את ההמצאה בקצרה, ולכן חיפוש בשדה של התקציר הוא יותר ממוקד לעומת חיפוש בכל הטקסט של מסמך הפטנט. יחד עם זאת יש לקחת בחשבון שהתיאור של ההמצאה שאנו מחפשים עשוי להימצא דווקא בחלק האחר של מסמך הפטנט, ולכן, אם החיפוש שנעשה בתקצירים העלה מספר דל של פרסומים, כדאי להרחיב את החיפוש אל יתר החלקים של מסמך הפטנט.


סיווג

נתון חשוב נוסף שכדאי לתת עליו את הדעת הוא הסיווג של ההמצאה. למשרד הפטנטים האמריקני סיווג משלו, וכן גם למשרד הפטנטים האירופי. אבל יש סיווג שמופיע בכל מסמכי הפטנט בעולם והוא הסיווג הבינלאומי, הנקרא International Patent Classification, או בקיצור IPC. יש מנועי החיפוש שמאפשרים לתחום את החיפוש רק לסיווגים מסוימים, ולא נרחיב כאן כי הנושא מורכב ובמיוחד למי שאינו עוסק בחיפושים בצורה אינטנסיבית. אבל בכל זאת אפשר לנצל את הסיווג בצורה פשוטה ויעילה: תחילה מאתרים בין הפרסומים שעלו בחיפוש לפחות פרסום אחד רלוונטי. מאחר ובאותו פרסום מופיע גם הסיווג של ההמצאה, מבצעים חיפוש חוזר שבו מוסיפים תנאי נוסף - הסיווג.

למשל, אם מסמך הפטנט הרלוונטי שמצאנו הראה שהסיווג שלו הוא H04L 9/02, אזי מוסיפים בשאילתה את ההגבלה שהשדה של הסיווג הבינלאומי יכול להכיל רק את הערך H04L 9/02. יש לשים לב שבסיווג הבינלאומי הקטגוריה 9/02 H04L היא תת קטגוריה של H04L 9. לכן, אם החיפוש בקטגוריה 9/02 H04L לא העלה מספיק תוצאות, ניתן להרחיב את החיפוש לקטגוריה רחבה יותר, אפילו מבלי לרדת לבדוק את תוכן ההגדרה של הקטגוריה (כמו H04L 9). תמיד עדיף להשתמש בסיווג היותר כללי. חיפוש ממוקד אמנם יביא למספר תוצאות קטן יותר, אבל הוא עשוי להחטיא דווקא את מה שמחפשים.


מיון התוצאות

שימוש נוסף וחשוב בסיווג ההמצאה הוא באמצעות מיון הפרסומים שעלו בחיפוש לפי הסיווג, דבר שעשוי להביא לכך שפרסומים של המצאות דומות ימצאו ברשימה הממוינת של תוצאות החיפוש באותה קירבה. זה יתרון עצום, שכן במקום להקדיש זמן רב לקריאת מסמכי פטנטים שלא רלוונטיים לנושא המבוקש, מתמקדים רק בפרסומים שנמצאים באיזור מסוים ברשימת החיפוש הממוינת לפי סיווג.

אבל לא הכל וורוד. אחת הנקודות המקשות על החיפוש הינה המינוח. מכיוון שאין כל הוראה בחוקי הפטנטים בעולם באילו מונחים צריך להשתמש במסמכי פטנט, הם יכולים להיות שונים זה מזה בכל הנוגע למינוח, דבר העשוי לגרום לכך שהחיפוש שנבצע לא יעלה את כל הפרסומים הרלוונטיים. יש מאגרי פטנטים שבהם התקצירים נכתבו על ידי צוות מומחים בתחום נושא ההמצאה, ולכן גם המינוח שנעשה בו שימוש הוא יותר סטנדרטי או לפחות שכיח.


שנה וחצי של חוסר וודאות

נקודה נוספת המקשה על החיפוש היא העובדה שבקשות לפטנט רואות אור רק שנה וחצי לאחר הגשתן, וגם זה לא מקובל בכל מדינות העולם. ולכן גם אם החיפוש שנערך היה הקפדני ביותר, עדיין יש שנה וחצי של אי וודאות.

כל הגורמים שצוינו מסבירים מדוע כל כך קשה לקבל תשובה מהימנה האם ההמצאה חדשה על סמך חיפוש, והממציא צריך להיות מוכן להפתעות בעת הבחינה.
 

קרא עוד  

תיקון 10 לחוק הפטנטים

תיקון מס' 10 לחוק הפטנטים, מה רע בכך? כיצד אפשר להתגבר על הבעיה? האם השינוי עולה בקנה אחד עם שיטת הפטנטים?

משמעותו של תיקון מספר 10 לחוק הפטנטים


לאחרונה נכנס לתוקפו תיקון מס' 10 לחוק הפטנטים התשכ"ז – 1967. השינוי המהותי ביותר היה העובדה שפרטי הבקשה לפטנט יפורסמו 18 חודשים מתאריך הבקשה לפטנט בישראל. בעצם כניסת התיקון לתוקף, ישראל מיישרת קו עם רוב מדינות העולם, שנוהגות לגלות את ההמצאה ברבים 18 חודשים מהתאריך בו החלו ההליכים לקבלת פטנט.

כזכור, עד לכניסתו של התיקון לחוק לתוקף, רשם הפטנטים נהג לפרסם רק פרטים ביבליוגראפיים של הבקשה לפטנט, כגון שם ההמצאה, שם הממציא, וכו'. פרטי ההמצאה פורסמו ברבים רק לאחר שהבקשה עברה בחינה מהותית, ונמצאה על ידי בוחני רשות הפטנטים כראויה לקבל פטנט. לאחר שהבחינה המהותית הסתיימה בהצלחה, דבר ההסכמה להעניק פטנט הועמד להתנגדות הציבור במשך שלושה חודשים. אם הציבור לא התנגד בפרק זמן זה להענקת הפטנט, בעל הבקשה היה מקבל פטנט. ברם עתה, משנכנס לתוקף תיקון מס' 10 לחוק הפטנטים, ההמצאה תפורסם ברבים לאחר 18 חודשים מתאריך הבקשה לפטנט ולא לאחר שההמצאה עברה בחינה מהותית ונמצאה על ידי בוחני רשות הפטנטים כראויה לקבל פטנט.

אז מה רע בכך?

אחת הדרישות הבסיסיות להענקת פטנט היא שההמצאה תהיה חדשה ביום התחלת ההליכים לקבלת פטנט. ברם, משפרטי ההמצאה נתפרסמו ברבים, היא מפסיקה להיות חדשה, ובתור שכזו לא ניתן להעניק עליה פטנט במקומות שבם טרם החל תהליך קבלת הפטנט.

לייחודיות של ישראל בהקשר הזה היה יתרון גדול, שכן בעל בקשה לפטנט לא היה חייב להזדרז ולהגיש בקשות לפטנט במדינות אחרות לפני שהבחינה הישראלית הסתיימה בהצלחה (ובכך העניקה אינדיקציה טובה שהסיכויים לקבלת פטנט במדינות אחרות הינו טוב).

מה אפשר לעשות על מנת להתגבר על הבעיה?

התיקון לחוק מאפשר לבעל הבקשה לזנוח את בקשתו לפטנט, ובכך היא לא תפורסם ברבים. אבל במקרה זה בעל ההמצאה יצטרך להגיש בקשה חדשה לפטנט, עובדה שתייקר את ההליך.

אולם יש פתרון נוסף, והוא הגשת בקשה להקדמת הבחינה ("בחינה על אתר"). הקדמת הבחינה יכולה לספק אינדיקציה על הסיכויים לקבל פטנט במקומות אחרים בעולם עוד לפני שפרטי ההמצאה פורסמו ברבים. 

האם השינוי בחוק עולה בקנה אחד עם ההיגיון שמאחורי שיטת הפטנטים?

הלוגיקה שמאחורי שיטת הפטנטים אומרת שהענקת פטנט הינה מעין חוזה בין בעל ההמצאה למדינה: בעל ההמצאה מגלה את פרטי המצאתו לציבור הרחב, ואילו המדינה מעניקה לו מונופול לתקופה מסויימת על המצאתו.  אלא שאם פרטי ההמצאה יפורסמו ברבים גם אם בסופו של דבר לא יוענק פטנט, הרי שהמדינה לא עומדת בהתחייבויותיה. 

קרא עוד