מאמרים בנושאי פטנטים #עלות

כמה עולה לרשום פטנט

מאחר ועלויות רישום פטנט הינן פונקציה ישירה של כמות העבודה המושקעת, הערכת עלויות הרישום של פטנט הינה בעייתית. גם אם נניח שאפשר להעריך את כמות העבודה להכנת הפירוט של הבקשה לפטנט, עדיין אין לדעת כמה ארוכה תהיה ההתמודדות עם רשות הפטנטים. וככל שההתמודדות עם רשויות הפטנטים נמשכת יותר סבבים, כן גם העלות עולה. זו הסיבה שעורכי פטנטים נמנעים מלתת הערכת עלות עד לקבלת פטנט.
כמו כן, יש לזכור כי כי הגשת בקשה לפטנט היא רק השלב הראשון בתהליך הפטנט. לאחר הגשת הבקשה לפטנט, למשרד יש הרבה עבודה שהממציא אינו רואה, כגון לבדוק שכל מכתב שנשלח לרשות הפטנטים אכן הגיע ליעדו, לבדוק שהרשות ענתה בזמן סביר למכתבים שנשלחו אליה, לדבר עם האנשים המתאימים ברשות הפטנטים במקרה שמשהו לא עובד כראוי, להיות בקשר עם הבוחנים כאשר הדבר מתבקש, לשלוח תזכורות ללקוח, לוודא שהלקוח קיבל את התזכורת, לבדוק שלקוח לא איבד מועד, לייעץ ללקוח לגבי כל פעולה שעליו לעשות, לתעד כל פעולה שנעשתה בתיק, ועוד. לכן ניהול משרד עורכי פטנטים דורש כמות גדולה של מנהלה והיעזרות בתוכנה מתאימה. כל זה אמור להיות מגולם בסכום שלקוח משלם למשרד. משרד שלא גובה תשלום עבור עבודות כאלה, דינו להיסגר.

מנקודת המבט של העלות, ניתן לחלק את משרדי עורכי הפטנטים לשניים: משרדים שגובים סכום קבוע מראש על עבודה, ומשרדים שגובים עבור שעות העבודה. משרדים הגובים תשלום עבור שעות העבודה עשויים לדרוש תשלום לא רק עבור שכר טרחת עורך הפטנטים, אלא גם עבור השירותים הנילווים, כגון תזכורות, פקסים, מיילים, דפי מדפסת, וכדומה.

מעניין לשמוע את דבריה של וונדי באסקופ מקבוצת באסקופ שבטקסס ארה"ב, חברה העוסקת העוסקת בפטנטים וסימני מסחר, שנוקבת בסדרי גודל של עלויות רישום פטנט בארה"ב:

אם לא רואים את הסרטון, ניתן לצפות בו בקישורית הבאה: סרטון

לדברי באסקופ, הכנתה של בקשה פרוביזיונאלית (ארעית) תעלה בין 5 ל- 9 אלף דולר. ולהזכירכם, זו בקשה פרוביזיונאלית שאינה צריכה לעמוד בקריטריונים הפורמאליים של בקשה לפטנט.

בתוך שנה מתאריך הגשת הבקשה הפרוביזיונאלית יש להגיש בקשה קבועה. לדברי באסקופ, בקשה כזו תעלה בין 8 ל- 15 אלף דולר.

השלב הבא הוא הכנת מענה לדוחות הבחינה. בחינה של פטנט נעשית בצורה של העלאת השגות הבוחן (דו"ח בחינה), ותשובה של מבקש הבקשה לפטנט. לדברי באסקופ, כל סבב יעלה בין 2 ל- 5 אלף דולר. ועוד מוסיפה באסקופ שהבוחן האמריקאי "דוחה כמעט כל דבר", כלומר, תמיד מוצא סיבות מדוע ההמצאה אינה ראויה לקבל פטנט. אבל לבאסקופ יש הצעה כיצד לצמצם את מספר הסבבים. היא מציעה לשוחח עם הבוחן הנמצא בוושינגטון. אמנם גם כאן מצפה עלות של כמה אלפי דולרים, אבל ההוצאה עשויה להתגלות כמשתלמת, שכן השיחה עם הבוחן עשויה להביא אותו להבין יותר טוב את ההמצאה, ולהעניק פטנט, ובכך לחסוך סבבים.

אז כמה זה יוצא סך הכל?

לפי דברי באסקופ, אם מתחילים את התהליך בבקשה פרוביזיונאלית, ולאחר מכן עוברים לבקשה רגילה, וגם משוחחים עם הבוחן על מנת לחסוך בדוחות בחינה - יש להכין תקציב של 30 אלף דולר. כן, 30 אלף דולר! היווכחו בעצמכם. אם נצליח לקצר הליכים, יעלה 20 אלף דולר בלבד.

אבל, לא להבהל. ראשית, לא חייבים להגיש בקשה פרוביזיונאלית, ואפשר לגשת ישר לבקשה הקבועה. ושנית, העלויות בישראל הרבה יותר מתונות, ולכן אם עובדים עם משרד ישראלי, גם אם הבקשה לפטנט מוגשת בארה"ב, עדיין סביר שלא מגיעים לעלויות שציינה באסקופ. יתירה מזו, בקשה אמריקאית לפטנט מוגשת על ידי ישראלים לרוב כאשר יש כבר אינדיקציה לסיכויים לקבל פטנט כתוצאה מהבחינה הישראלית.

כמה עולה לרשום פטנט בארץ?

כמו בצה"ל, גם כאן ההוצאה מתחלקת לשלושה חלקים:

א. עריכת הפירוט של הבקשה לפטנט
ב. מענה לדוחות בחינה
ג. אגרות

האגרות קבועות, אבל השכר של עורך פטנטים נבדל ממשרד למשרד. כמו כן, יש משרדים שגובים לפי שעות, ויש משרדים שגובים לפי פרוייקט. אז במקום לשבור את הראש, אפשר לקבוע פגישה עם משרד עורכי פטנטים, ולקבל אינדיקציה לגבי העלות.

חשוב לזכור ששכר הטרחה מגלם עבודות שמגיש הבקשה לפטנט אפילו אינו מודע להן, כגון משלוח תזכורות לבעל הבקשה לפטנט, מעקב אחר התיק, דיווח והסבר לבעל הבקשה על כל פעולה בתיק, ייעוץ בנוגע להחלטות שעליו להחליט, רישום כל פעולה שנעשית בתיק, פניה לרשות הפטנטים כאשר הדברים מתעכבים, שמירת החומר למשך שנים, גיבוי החומר, אבטחת המשרד, אבטחת מערכת המחשב, וכן הלאה וכן הלאה. לכן אם המחיר נראה "זול" מדי, זה אומר דרשני.

UTILITY MODEL

מהו Utility Model?

למעשה ההגדרה של Utility Model די דומה להגדרה של פטנט, אבל ההגדרה משתנה ממדינה למדינה. מה טעם מצאו אם כן רשויות הפטנטים להגדיר צורת קניין רוחני כמו Utility Model?

ובכן, הטעם לכך הוא שממציאים פרטיים וחברות קטנות אינם מעסיקים מחלקת פיתוח גדולה, ולכן מטבע הדברים ההמצאות שלהם אינן בעלות התקדמות המצאתית כפי שניתן לצפות ממכון מחקר. על מנת להקל על אותם ממציאים וחברות קטנות בהגנה על ההמצאות שלהם, רשויות הפטנטים במדינות מסוימות החליטו להציע לממציאים מסלול יותר נוח ופחות יקר, ה- Utility Model.

למרות הדמיון לפטנט, ההגדרה הבסיסית של Utility Model יכולה להשתנות ממדינה למדינה. 

ההבדלים העיקריים בין פטנט ל- Utility Model הם:

הקריטריונים לקבלת Utility Model הם פחות מחמירים מאשר לקבלת פטנט. בעוד שדרישת החידוש חייבת להתקיים בהמצאה על מנת שתהיה ראויה לקבל Utility Model, הרי שדרישת ההתקדמות ההמצאתית הינה פחות קריטית, או לא קיימת כלל. לצורך השוואה, בפטנט צריכים להתקיים גם חידוש וגם התקדמות המצאתית לעומת הידע הקודם. לכן Utility Model נחשב לעיתים ל"פטנט נחות" ("petty patent"), או "פטנט חידוש" ("innovation patent").

• זמן ההגנה של Utility Model קטן יותר מאשר של פטנט, בדרך כלל בין 7-10 שנים (תלוי במדינה), בלי האפשרות להאריך את משך התוקף.
• התהליך לקבלת Utility Model  פשוט, ולוקח בדרך כלל עד כחצי שנה. לעומת זאת הליך קבלת פטנט לוקח בדרך כלל מספר שנים.
• בארצות מסוימות Utility Model  יכול להיות רק בתחומים מסוימים של טכנולוגיה.
• העלות של רישום Utility Model נמוכה משמעותית ביחס לעלות רישום פטנט.

ניתן להסתמך על בקשה ל- Utility Model לצורך דין קדימה. כמו כן, Utility Model יכול לבקש דין קדימה מבקשה לפטנט.

אפשר להגיש בקשה ל- Utility Model כשלב הלאומי של בקשת פטנט בינלאומית (PCT).

להלן רשימת המדינות שמעניקות Utility Model :

 Albania, Angola, Argentina, ARIPO, Armenia, Aruba, Australia, Austria, Azerbaijan, Belarus, Belize, Brazil, Bolivia, Bulgaria, Chile, China (including Hong Kong and Macau), Colombia, Costa Rica, Czech Republic, Denmark, Ecuador, Estonia, Ethiopia, Finland, France, Georgia, Germany, Greece, Guatemala, Honduras, Hungary, Indonesia, Ireland, Italy, Japan, Kazakhstan, Kuwait, Kyrgyzstan, Laos, Malaysia, Mexico, OAPI, Peru, Philippines, Poland, Portugal, Republic of Korea, Republic of Moldova, Russian Federation, Slovakia, Spain, Taiwan, Tajikistan, Trinidad & Tobago, Turkey, Ukraine, Uruguay and Uzbekistan.

כפי שרואים, המדינות החשובות מבחינה כלכלית הן סין, צרפת, גרמניה, איטליה, טאיוואן יפן, והפדרציה הרוסית.

ארה"ב וישראל אינן מעניקות Utility Model.

האם זה כדאי?

מצד אחד, המחיר הזול יחסית (בהשוואה לפטנט) וההליך הפשוט, מאוד מפתה. אולם מצד שני בקשות ל- Utility Model לא עוברות בחינה מדוקדקת על ידי רשויות פטנטים, ולכן הן "חלשות". כלומר, העובדה שהבקשה לא נבחנה על ידי רשויות הפטנטים של אותה מדינה מעלה סימני שאלה בקשר ליכולתו של ה- Utility Model לעמוד בהליך משפטי.

לפיכך, כדאי לעשות מאמצים לקבל פטנט מקביל על ההמצאה לפחות במדינה אחת "חשובה", כלומר, לרשות הפטנטים שלה יש מוניטין.

חסרון נוסף הוא שה- Utility Model אינו הליך קביל בכל המדינות.

גרמניה

לגבי  Utility Model בגרמניה, הוא תקף למשך 10 שנים מיום הגשת הבקשה, בתנאי שמשלמים דמי חידוש עבור התקופה שאחר 3 שנים, 6 שנים, ו- 8 שנים מתאריך הבקשה, בסכומים הנעים בין 370 יורו ל- 690 יורו. כמו כן יש לשים לב שלא ניתן לקבל Utility Model עבור תביעות שיטה.