אדיסון עורכי פטנטים | מאמרים

אסטרטגיות ניהול תיקי פטנטים

אסטרטגיות לניהול תיקי פטנטים, פורטפוליו, פטנט, בקשה פרוביזיונאלית, בקשה בינלאומית, PCT, יוטיליטי מודל, Utility model

מהי אסטרטגית ניהול תיקי פטנטים

אילו היתה אופציה לקבל פטנט בינלאומי, בוודאי שלא היה צורך באסטרטגיה לניהול תיקי פטנטים. אלא שלמרות שיש ארגון עולמי לקנין רוחני, עדיין אין הסכמה של המדינות החברות בו על פטנט בינלאומי, וכל מדינה מנהלת את מדיניות הפטנטים שלה בצורה עצמאית. לכן, אסטרטגיה לניהול תיקי פטנטים הינה חיונית. אסטרטגיה נכונה תאפשר התמקדות בארצות בהן יש לחברה עיסקית אינטרס כלכלי, וכן תקטין את העלויות הכרוכות בניהול תיקי פטנטים.

האינטרס של חברה עיסקית שונה ממדינה למדינה. חברת טכנולוגיה עילית למשל עשויה להיות מעוניינת יותר בשווקים של מדינות מפותחות, בעוד שחברת מזון עשויה למצוא עניין גם בשווקים של מדינות מתפתחות. לכן, חברה המחזיקה מלאי גדול של פטנטים חייבת מדיניות לגבי הפורטפוליו שלה. אלא שמדיניות הינו מונח מופשט, וכאשר באים לממש את המדיניות, קשה להגיע לתוצאה שניתנת למדידה.

הגישה שאנו מציגים להלן הינה יותר פרקטית. היא מגדירה בצורה אמפירית את המטרה: הגנה מקסימאלית במחיר הנמוך ביותר, וזאת לאור העדפות החברה הנובעות משיקולים מסחריים. לזה אנחנו קוראים "אסטרטגית ניהול תיקי פטנטים".

חוזק תיק של פטנט

נדגיש שפטנט רשום עדיין אינו סוף פסוק, שכן ניתן לערער על קבילותו בבית המשפט. אבל, פטנט רשום מעיד על כך שההמצאה עמדה בדרישות החוק באותה מדינה, ולכן הסבירות שמישהו יערער על קבילותו נמוכה, ואם מאן דהוא בכל זאת יערער על קבילותה, עדיין הסיכוי שיצליח הינו נמוך. לכן, אחד הגורמים הנלקחים בחשבון בתכנון אסטרטגית ניהול תיקי פטנטים הינו חוזקו של תיק הפטנט במדינה מסוימת. אם למשל נעניק לפטנט רשום חוזק של 95%, הרי שלבקשה לפטנט ניתן להעניק חוזק של 20% בעת הגשת הבקשה למשרד הפטנטים באותה מדינה, ולאחר כשמתקבל דו"ח הבחינה הראשון ממנו ניתן להעריך את הסיכויים לקבלת פטנט, ניתן להגדיל את הסיכויים ל- 60% למשל, תלוי במקרה כמובן.

לאחר שהתוודענו למדד החוזק של תיק של פטנט, הבה נתוודע לצורות אחרות של הגנות על המצאה. ובכן, יש צורות הגנה אחרות שנותנות לבעל ההמצאה אופציה לממש את זכותו לסיים את ההליכים לאחר מכן. יש היגיון רב בצורת הגנה כזו, שכן למרות מלחמות הפטנטים שעולות לאחרונה לכותרות, רוב תיקי הפטנטים בכל זאת לא מגיעים לבית משפט, שכן האיום בהליך משפטי עושה את שלו.

כמו כן, לכל פטנט יש תקופה מקסימלית שבה הוא יכול להיות בתוקף. לכן, בתכנון אסטרטגיית פטנטים יש לקחת בחשבון גם נתון זה.

צורות ההגנה העיקריות על המצאה

פטנט, שהינו הצורה הגבוהה ביותר של ההגנה. הוא מעניק הגנה לפרק זמן של כ- 17 שנים. למעשה מדובר בתקופת הגנה של 20 שנים מיום הגשת בקשה לפטנט, אלא שתהליכי ההתדיינות עם הבוחן עד לקבלת הפטנט המיוחל עשויים להימשך שלוש שנים ולפעמים אף יותר, ולכן ניתן להעריך את התקופה בכ- 17 שנים החל מהשנה השלישית.

יוטיליטי מודל, שיש הקוראים לו גם "פטנט חידוש". מדובר במעין הצהרת כוונות על הנכונות להיכנס להליך משפטי עם כל מי שעושה שימוש בהמצאה המתוארת בפטנט החידוש. פטנט חידוש אינו נבחן מלבד נושא עמידתו בתנאים הצורניים (פורמאליים). מכאן שבמקומות שבהם צורת הגנה זו מעוגנת בחוק, רשויות הפטנטים לרוב לא מערימות קשיים על קבלתו. יש מקומות בהם ניתנת לציבור אפשרות לערער לפני שהיוטיליטי מודל קובל רישמית. פטנט חידוש נותן הגנה של כעשר שנים, בהתאם למדינה. כלומר, אפקטיביות לזמן קצר יותר מאשר פטנט. במילים אחרות, לבעל פטנט החידוש יש אופציה לתבוע את המפר לכאורה, ובית המשפט הוא שידון האם אכן ההמצאה עומדת בקריטריונים של החוק (למשל התקדמות המצאתית), ובמקרה שהתשובה חיובית הרי שנוצרה הפרה.

בקשה בינלאומית (בקשת PCT), הינה מעין הצהרת כוונות להגיש בקשה לפטנט / יוטיליטי מודל במדינות נוספות. היא יכולה להיות בתוקף במשך 30 חודשים (שנתיים וחצי) מתאריך הבכורה, ובמדינות מסוימות אפילו חודש אחד יותר. בעל בקשה בינלאומית יכול לממש את האופציה להגיש בקשה לפטנט בכל מדינה שחתומה על האמנה (רוב המדינות חתומות על אמנת ה- PCT, והמדינה החשובה היחידה שלא חתומה היא טאייוואן), אבל מאחר ומדובר באופציה, הוא אינו חייב לעשות זאת.

יש המכנים בקשה בינלאומית בכינוי "פטנט עולמי" או "פטנט בינלאומי". אולם זה לא פטנט בינלאומי ולא פטנט עולמי, ואפילו לא פטנט כלל. זו אופציה להגיש בקשה לפטנט במדינות אחרות.

בקשה פרוביזיונאלית שהיא מעין אופציה להגיש בקשה רגילה לפטנט או פטנט חידוש בתוך שנה מתאריך הגשת הבקשה הפרוביזיונאלית.

עלות האחזקה של כל אחת מהצורות הנ"ל היא שונה. כמו כן, לכל מדינה יש אגרות שונות לענייני פטנטים, וכמובן שהסוכנים באותה מדינה, כלומר עורכי פטנטים, עשויים לדרוש מחיר שונה עבור שכר טרחתם.

קבלת פטנט ואחזקתו דורשת כמובן תקציב, והתקציב לעולם אינו בלתי מוגבל. אפשר למשל להחליט שהמטרה העיקרית של ההמצאה היא לקבל הגנה בארה"ב, ולשם יופנו 80% מהמשאבים הכספיים, והשאר במדינות אחרות, בהתאם לאינטרס הכלכלי של החברה באותה מדינה.

האם אפשר להכניס את כל הנתונים האלה למבנה מתמטי על מנת לאמוד את הוצאות ההגנה על ההמצאה כפונקציה של הזמן? בוודאי. ואפילו אפשר לשחק עם הפרמטרים על מנת להגיע להחלטה אופטימלית בהתאם לתקציב. אפשר כמובן להציג את הנתונים כגרף של העלויות הצפויות במשך הזמן על אותה המצאה, וכו'.

תכנון ברמה יותר גבוהה מכוון לתת הערכה לגבי חוזק הפורטפוליו של החברה. גם כאן ניתן לבצע כימות של הנתונים. למשל, לכל תיק אפשר להעניק ציון שמתאר את החשיבות של התיק לחברה לפי מדינה. מהשקלול ניתן לקבל ערך שמתאר את חוזק הפורטפוליו של החברה, חוזק הפורטפוליו באזור גיאוגרפי מסוים, וכו''.

אפשר להמשיך ולבצע באותה צורה הערכות גם לגבי הפורטפוליו של המתחרים, שהרי כעבור שנה וחצי מיום הגשת בקשה לפטנט היא מתפרסמת ברבים. מתוך הפרסום ניתן להעריך את חוזקו של כל תיק ותיק, מתי הוא צפוי לקבל תוקף (פטנט), עד כמה הוא משפיע על הפעילות העסקית של החברה, מה נכונותם של המתחרים להיכנס לעימות משפטי, וכן הלאה.


 מאת ראובן ברמן, עורך פטנטים 

קרא עוד  

כל מה שרצית לדעת על פטנטים ולא היה לך את מי לשאול

כל מה שרצית לדעת על פטנטים, ולא היה לך את מי לשאול. רישום פטנט פרוביזורי או זמני על רעיון חדש - כל המידע אצלנו באתר!

ההמצאות מלוות את האדם משחר ההיסטוריה האנושית. מאחר והמצאה היא רעיון ולא אלמנט מוחשי, היא ניתנת להעתקה, ובשל כך השקעתו של ממציא שהשקיע בפיתוח המצאתו עשויה לרדת לטימיון, דבר שעשוי להוציא את הרוח מהמפרשים של ממציאים אחרים. הדרך המשפטית להגן על המצאה הינו הפטנט. מה זה פטנט?

על מנת לעודד ממציאים לפתח המצאות, זכותו הקניינית של ממציא על המצאתו עוגנה בחוק. המסמך שמנפיקה מדינה, המעניק בעלות על המצאה, נקרא פטנט. יחד עם זאת, החוק לא הוגן כלפי כל הממציאים, כי רק הממציא הראשון שהגיש בקשה לפטנט על המצאה רשאי לקבל עליה פטנט. הממציאים האחרים, גם אם ימציאו את אותה המצאה בדיוק, לא יהיו זכאים לקבל פטנט על אותה המצאה, ואפילו אם יוכיחו שהגיעו להמצאה בכוחות עצמם ולא העתיקו אותה מהממציא הראשון. לכן, ככל שממציא יקדים להגיש בקשה לפטנט על המצאתו, כך סיכוייו לקבל פטנט על המצאתו יגדלו.

אילו זכויות מעניק פטנט?

פטנט מעניק לבעליו זכות בלעדית לנצל את ההמצאה המוגנת בפטנט, וליתר דיוק, לפי החוק הישראלי הוא מעניק לבעליו זכות בלעדית לייצר את ההמצאה, להשתמש בהמצאה, להציע אותה למכירה, למכור אותה, או לייבא אותה לצורך אחת מהפעולות האמורות. משהתקבל פטנט, אסור לאחרים לבצע את הפעולות האלה מבלי לקבל היתר מבעל הפטנט.

האם על כל המצאה מעניקים פטנט?

לא. על מנת שניתן יהיה לקבל פטנט על המצאה, עליה לעמוד בקריטריונים הבאים:

  • חידוש: כלומר, הממציא הינו הראשון שהמציא את ההמצאה.
  • התקדמות המצאתית: על ההמצאה להיות בלתי מובנת מאליה לבעל מקצוע ממוצע בתחום ההמצאה.
  • תחום ההמצאה: על ההמצאה להיות מוצר או תהליך בתחום טכנולוגי. בישראל לא ניתן לקבל פטנט על המצאות בתחום התוכנה והמצאות בתחום שיטות לטיפול בבני אדם.
  • תועלת: על ההמצאה להיות מועילה.
  • שימוש: על ההמצאה להיות שימושית.

איך אפשר לדעת אם ההמצאה חדשה?

צריך לחפש את ההמצאה בתמונות שמפרסמות באינטרנט, חנויות וירטואליות, וכו'. אבל זה לא הכל. רצוי לחפש גם במסמכי פטנטים שכן יש סבירות שבעל המצאה שראה עניין כלכלי בהמצאתו, הגיש עליה בקשה לפטנט.

ראו גם: חיפוש פטנטים - עשה זאת בעצמך

איך מקבלים פטנט?

מגישים בקשה לפטנט לרשות הפטנטים במדינה בה רוצים לקבל פטנט. על הבקשה לכלול (א) טופס שבו רשומים פרטי מבקש הבקשה, (ב) תיאור של ההמצאה, (ג) "תביעות" שהן למעשה הגדרה פורמאלית של ההמצאה. הכללים של התיאור הם נוקשים. כמו כן, למרות שיש דמיון בין הדרישות במדינות שונות, בכל זאת לכל מדינה יש את הייחודיות שלה.

לאחר שהבקשה נבחנת (בדרך כלל כשנתיים לאחר שנתיים מתאריך הגשת הבקשה, אבל אפשר לזרז את הבחינה), מקבלים מרשות הפטנטים דו"ח בחינה. הדו"ח קובע האם הבוחן של רשות הפטנטים מצא שהמצאה עומדת בקריטריונים שצוינו לעיל, ואם לא הדו"ח מפרט מדוע. למשל, ההמצאה לא חדשה, או שההמצאה הינה מובנת מאליה לבעל מקצוע מתחום ההמצאה. על מנת לקבוע האם ההמצאה חדשה, הבוחן מבצע בעצמו סקר פטנטים וחיפוש ידע קודם. את מסקנותיו הוא מבסס על הפרסומים שמצא.

על מנת להתגבר על השגות הבוחן, בעל ההמצאה צריך לענות על דוח הבחינה. במענה לדו"ח הבחינה הוא צריך להסביר מדוע הוא אינו מסכים עם הבוחן, ובמידת הצורך לשנות את הגדרת ההמצאה ("התביעות") כך שההגדרה החדשה תיצור חידוש והתקדמות המצאתית ביחס לפרסומים שהבוחן מצא.

אני מבין שמדובר בתחום מורכב. מי יכול לעזור לי?

איש המקצוע שקיבל היתר לשם כך ממשרד המשפטים נקרא "עורך פטנטים". יחד עם זאת, גם לעורכי דין שמורה הזכות לעסוק בתחום זה.

אבל, החוק מתיר לכל מבקש בקשה לפטנט להכין את החומר בעצמו. אמנם מפאת המורכבות אנו לא ממליצים על כך, אבל מבחינה חוקית אין מניעה לעשות זאת. 

כמה עולה העזרה של עורך פטנטים?

בהתאם לכללי האתיקה של לשכת עורכי הדין, עורכי דין מנועים מלפרסם ברבים את המחירון שלהם. באשר לעורכי פטנטים, עם השנים החוק מאמץ את כללי האתיקה של עורכי הדין גם לגבי עורכי פטנטים. לפיכך, קשה להאמין שתמצאו משרד לעורכי פטנטים שמפרסם ברבים את המחירון שלו.

מכל מקום, יש לקחת בחשבון שתהליך רישום פטנט אינו זול, ממש כמו שירותי עריכת דין. לכן יש הממליצים להשקיע בפטנט בצורה פרוגרסיבית, כלומר, להגדיל את ההשקעה ככל שיש וודאות גדולה יותר שההמצאה תניב פטנט. למשל, תחילה לבצע חיפוש פטנטים "מקצועי" על מנת לעמוד על הסיכוי לקבל פטנט. אם יש אינדיקציה חיובית, להמשיך בבקשה לפטנט מזורזת בישראל. ואם הבחינה הישראלית תהיה חיובית, רק אז להשקיע בבקשות לפטנט במדינות נוספות כגון ארה"ב ומדינות אירופה.

קבלתי פטנט !!! כמה זמן הוא בתוקף? האם הפטנט שלי תקף גם במדינות אחרות?

אחת לכמה שנים יש לשלם "אגרת חידוש" על מנת לחדש את תוקף הפטנט לעוד מספר שנים. פטנט יכול להיות תקף עד עשרים שנה מתאריך הבקשה לפטנט, ובתנאי ששולמו אגרות החידוש. כמו כן, הפטנט תקף רק למדינה בה הוא ניתן. אם למשל קבלתי פטנט בישראל, הוא לא יהיה תקף בארה"ב. על מנת לקבל פטנט בארה"ב יש צורך לעבור את תהליך הבחינה כמו במקום אחר.

קבלתי פטנט בישראל. האם אני יכול להגיש בקשה לפטנט בארה"ב?

רק אם לא חלפה שנה מתאריך הבקשה לפטנט בישראל.

הבה נפרט מעט יותר. היחסים בין מדינות בתחום הפטנטים מוגדרים באמצעות אמנות. האמנה הנפוצה ביותר הינה אמנת פאריס שחתומות עליה כמעט כל מדינות העולם, והיא מעניקה לבעל בקשה לפטנט זכות להגיש בקשה לפטנט במדינות אחרות כך שזכות הראשונים על התאריך הראשון תשמר ("דין קדימה"). ולמה זה חשוב? כי אם הגשתי היום בקשה לפטנט על המצאה בישראל, תהיה לי שנה על מנת להגיש בקשה על אותה המצאה במדינות נוספות, כך שהתאריך לגביו ההמצאה צריכה להיות חדשה יהיה התאריך בו הגשתי בקשה לפטנט בישראל ("תאריך בכורה"). במשך השנה הזו אני יכול לנסות לשווק את ההמצאה, לבדוק את התגובה של השוק להמצאה, לגייס כספים לצורך בקשה לפטנט במדינות נוספות, וכדומה.

מה הטעם לנסות לקבל לפטנט בארה"ב כשעדיין אין לי אינדיקציה לגבי הסיכוי לקבל פטנט?

ואכן, מה הטעם להגיש בקשה לפטנט בארה"ב כשעדיין אין לי אינדיקציה האם יש לי סיכוי לקבל פטנט, שהרי דוח הבחינה הראשון יהיה תוך שנתיים, ואילו אמנת פאריס נותנת לי רק שנה אחת של חסד?

התשובה היא שניתן לזרז את בחינת הבקשה לפטנט. על מנת לזרז בחינת בקשה לפטנט בישראל יש צורך בנימוקים מתאימים, שהרי מדובר בבקשה להקדים את הבחינה של הבקשה שלי לפטנט על פני בקשות אחרת לפטנט הממתינות בתור.

ואין פטנט בינלאומי?

עדיין לא, ומאחר וכל מדינה רוצה להיות עצמאית בתחום הפטנטים, סביר שזה גם לא יקרה בעתיד הנראה לעין.

יחד עם זאת, יש אמנה שנקראת אמנת ה- PCT, שמאפשרת להאריך את שנת החסד מתוקף אמנת פאריס בעוד שנה וחצי נוספות. כלומר, אמנת ה- PCT שומרת לבעל המצאה את תאריך הבכורה לשנתיים וחצי. בזמן זה הוא יכול להגיש בקשות לפטנט על אותה המצאה במדינות נוספות.

אפשר לקבל פרטים נוספים על אמנת ה- PCT?

PCT הם ראשי התיבות של Patent Cooperation Treaty, כלומר האמנה לשיתוף פעולה בענייני פטנטים.

כאמור, לפי האמנה פרק הזמן בו ניתן להגיש בקשה לפטנט הינו שנתיים וחצי מתאריך הבכורה. יתרון נוסף שהאמנה מעניקה הינו בחינה. כלומר רשות ה- PCT בוחנת את ההמצאה ומנפיקה דו"ח בחינה. אמנם דו"ח הבחינה של ה-PCT אינו מחייב אף מדינה, אבל הוא מהווה המלצה.

החיסרון של אמנת ה- PCT הינו המחיר הגבוה של האגרות.

ישראל הינה אחת מרשויות החיפוש והבחינה של ה- PCT. רשויות נוספות הינן רשות החיפוש והבחינה האמריקאית, רשות החיפוש והבחינה האירופית, ועוד.

מה זה "פטנט ארעי" או "פטנט פרוביזיונאלי"?

בקשה פרוביזיונאלית (ארעית) הינה הליך אמריקאי מקדים לבקשה לפטנט, שמאפשר לשמור על זכויותיו של בעל הבקשה במשך שנה. על בעל בקשה פרוביזיונאלית להגיש בקשה "רגילה" לפטנט לפני תום השנה מתאריך הגשת הבקשה הפרוביזיונאלית, אחרת הוא יאבד את תאריך הבכורה על ההמצאה.

בקשה פרוביזיונאלית אינה צריכה לעמוד בדרישות הפורמאליות של בקשה רגילה לפטנט, והאגרה להגשתה נמוכה. לכן יש המעדיפים להתחיל את ההליך לקבלת פטנט על ההמצאה בדרך זו.
בקשה פרוביזיונאלית מוגשת למשרד הפטנטים האמריקאי (USPTO). יתרונה הוא שהאגרה להגשת בקשה פרוביזיונאלית הינה זולה באופן משמעותי ביחס לבקשה רגילה לפטנט, ועומדת על כ- 130 $ בלבד.

בקשה פרוביזיונאלית אינה נבחנת ואינה מתפרסמת ברבים. יחד עם זאת, היא מעניקה לבעל הבקשה זכות להגיש בקשה קבועה לפטנט בתוך שנה לכל היותר מתאריך הבקשה הפרוביזיונאלית, תוך כדי שמירת תאריך הבכורה. ובמיוחד יודגש שבקשה פרובוזיונאלית אינה פטנט ארעי, לא פטנט זמני, ולא פטנט כלל. היא אופציה הניתנת למימוש תוך שנה מתאריכה. לא מימש בעל הבקשה את האופציה, הוא מאבד את הזכויות שהיא מעניקה.

מה זה יוטיליטי מודל?

זו למעשה בקשה לפטנט שאינה נבחנת, אלא אם כן מישהו ערער בבית משפט. אזי נפתח התיק, וההמצאה נבחנת כאילו הייתה בקשה רגילה לפטנט.
למעשה, ביוטיליטי מודל יש יתרונות רבים – מצד אחד מזהירים את הציבור שמישהו המציא כבר את ההמצאה, אבל מצד שני לא בוחנים את ההמצאה אלא אם כן מישהו מתנגד שבעל ה- Utility Model יהנה מזכויות של פטנט.

יוטיליטי מודל תקף ל- 10 שנים לכל היותר (בהתאם למדינה בה ניתן), לעומת פטנט שתקף ל- 20 שנים מיום הבקשה לפטנט.
צורת הגנה זו על המצאות אינה תקפה בכל מדינות העולם. בארה"ב ובישראל אין הליך של יוטיליטי מודל. באירופה ההליך תקף רק במדינות מסויימות, שהחשובה ביניהן הינה גרמניה.

למרות הכותרת היומרנית, יש לזכור כי מדובר בנושא כבד, ואין מסמך זה אמור לכסות ולו חלק קטן של התחום.
הוא נועד להעניק מושגים ראשונים למי שתחום זה חדש לו.

קרא עוד  

עשר הנקודות שכדאי לדעת

עשר נקודות ראשונות שמומלץ לדעת לפני שמתחילים ברישום פטנט

אם בכוונתך לרשום פטנט, אלה עשר הנקודות שכדאי לדעת:

1. פטנט הינו תעודה שמנפיקה מדינה המעניקה לבעל המצאה בלבדיות על המצאתו לפרק זמן קצוב, כלומר נותנת לו זכות להתנות את השימוש בהמצאתו.

2. על מנת לקבל פטנט על המצאה, לא רק שעליה להיות חדשה, אלא שעליה להיות גם בעלת ניצוץ המצאתי ("התקדמות המצאתית" כלשון החוק).

3. בחינת בקשה לפטנט הינה הליך שבו בעל המצאה מנהל דיון עם רשות הפטנטים בדבר עמידתה של המצאתו בדרישות החוק, כולל החידוש וההתקדמות ההמצאתית.

4. עורך פטנטים הינו אדם שרשאי להעניק שירותים בתשלום בהקשר של חוק הפטנטים. רשם הפטנטים מזהיר מפני גופים שמעניקים שירותים כאלה מבלי שיהיה בידם רישיון.

5. פטנט הינו בר תוקף רק במדינה בה הוא ניתן. כלומר, אין פטנט בינלאומי.

6. מרגע שמתחילים בהליכי רישום הפטנט, עומדים לרשות הממציא 12 חודשים להגיש את הבקשה לפטנט במדינות אחרות כך שתשמר לו זכות הראשונים על ההמצאה ("דין קדימה" כלשון החוק).

7. בקשת PCT, או בשמה האחר "בקשה בינלאומית", מאפשרת להאריך את 12 החודשים בעוד 18 חודשים, כלומר לשמור על זכות הראשונים לפרק זמן של שנתיים וחצי.

8. בקשה לפטנט מוגשת אצל הרשות המוסמכת לעניין זה בכל מדינה. את הבקשה יש לערוך לפי הכללים שקבעה המדינה לעניין זה.

9. ניתן להתחיל את הליך רישום הפטנט באמצעות בקשה ארעית ("פרוביזיונאלית"), אבל על מנת לשמר את זכות הראשונים על ההמצאה, יש להגיש בקשה קבועה לפני תום השנה מתאריך הבקשה הארעית.

10. ככלל ניתן לומר שפטנטים לא מוענקים על שיטות עיסקיות, תוכנה ושיטות לריפוי בני אדם. ברם, הנושא שונה ממדינה למדינה ויש להתייעץ עם עורך פטנטים לגבי נקודה זו.

לקריאה נוספת:

קרא עוד  

פטנטיפ - מספר טיפים בנושאי פטנטים

פטנטיפ - טיפים בנושאי פטנטים

פטנטיפ - מספר טיפים בנושאי פטנטים
 

על עורכי פטנטים

"היזהרו ממאכערים שרושמים פטנטים - עלול להיגרם לכם נזק בלתי הפיך". נורית רוט, דה-מרקר. קישורית.

כשבוחנים משרד לעריכת פטנטים, כדאי לבדוק:

  • האם רישום פטנטים הינו העיסוק היחיד או העיקרי של המשרד או שמא מדובר בעיסוק צדדי?
    האם אתר האינטרנט של המשרד מפרט מי האנשים העומדים מאחורי המשרד?
  • האם עובדי המשרד מחזיקים ברישיון לעריכת פטנטים או מומחים מטעם עצמם?
  • האם עובדי המשרד בעלי רישיון ישראלי או של מדינה אחרת?
  • מה הניסיון של עורכי הפטנטים של המשרד? בתחום הפטנטים לניסיון יש חשיבות עליונה.
  • האם מדובר בעורכי פטנטים או עורכי דין? עורך פטנטים עובר התמחות של שנתיים בתחום הספציפי של פטנטים, בעוד שעורך דין מתמחה שנה בלבד, ולאו דווקא בתחום הפטנטים.
  • כיצד נראה המשרד? כמו מחסן או כמו משרד? צורתו האסתטית של המשרד עשויה להעיד על התייחסות אנשי המשרד למקצוע שלהם.
  • יש לזכור כי הגשת בקשה לפטנט היא רק השלב הראשון בתהליך הפטנט. לאחר הגשת הבקשה לפטנט, למשרד יש הרבה עבודה שהממציא אינו רואה, כולל תזכורות, מעקב תקופתי, ייעוץ ללקוח, תיעוד כל פעולה בתיק, וכן הלאה. כל זה אמור להיות מגולם בסכום שלקוח משלם למשרד. אם המחירים שהמשרד גובה נמוך באופן מוגזם, זה אומר דרשני.
  • לרוב, משרדים לעריכת פטנטים דורשים שתשלום שכר הטרחה שלהם יתבצע מראש. הסיבה לכך הינה שעקב הכמות הגבוהה של המנהלה המלווה ניהול משרד לעורכי פטנטים, בעלי המשרד רוצים לחסוך לעצמם את הרדיפה אחר הלקוח כאשר הוא לא עומד בהתחיבויותיו הכספיות.
  • נוהגים לומר שפטנט ה"קליק היחיד" של "אמאזון" הוא תעודת עניות למשרד הפטנטים האמריקני. אבל האמת היא שפטנט "הקליק היחיד" הינו תעודת כבוד לעורך הפטנטים שהשיג אותו. כי מאוד קל לקבל פטנט על המצאה גאונית, אבל לקבל פטנט על המצאה טריוויאלית.

על פטנטים

  • פטנט ניתן על הצגת פתרון לבעיה ולא על הצגת הבעיה. 
  • ניתן לקבל פטנט תוך מספר חודשים. עובדה - אנחנו קבלנו הסכמה להענקת פטנט תוך שבעה ימי עבודה מתאריך רישום הפטנט.
  •  הוא יותר כלי התקפי מאשר כלי הגנתי, כי פטנט נותן לבעליו זכות בלעדית לשימוש בהמצאה, ואת הבלעדיות הוא יכול לנצל נגד השחקנים האחרים בשוק בו הוא פועל. לא בכדי יש הכוללים את המילה מונופול בהגדרת המושג פטנט.
  • גם אם המוצר שלך מוגן בפטנטים מכל היבט שאפשר לחשוב עליו, אין זה מבטיח שהמוצר הזה לא מפר פטנטים אחרים.
  •  אינה להראות לעולם עד כמה הממציא חכם, וגם לא להוות תחליף למאמר אקדמי. המטרה של פטנט היא להעניק לממציא זכויות קנייניות על המצאה.
  • על מנת שפטנט יהיה אפקטיבי עליו להיות מספיק רחב על מנת לכסות מקרים שהממציא אפילו לא חשב עליהם, ועליו להיות מכוון אל השחקנים בשוק בו הממציא פועל, על מנת שיעניק לך יתרון על פניהם.
  • עובדה ידועה היא שרוב הפטנטים שמתקבלים הינם על המצאות הרחוקות מלהיות מהפכניות כמו הנורה של אדיסון או הטלפון של גרהאם בל. המסקנה המתבקשת מכך היא שבמציאות של ימינו התפקיד שממלא עורך הפטנטים בהשגת פטנט הינו מכריע.
  • יש חברות בעלות פורטפוליו מרשים של פטנטים, אבל דל מבחינת ההיקף, ויש חברות בעלות פורטפוליו דל של פטנטים, אבל מרשים מבחינת ההיקף.
  • אם ההמצאה שלך מקדימה את זמנה - אפשר להשיג פטנט עבורה במחיר מצחיק.
  • טייוואן אינה חתומה על אמנת פאריס וגם לא על אמנת ה- PCT. לכן אם טייוואן נמצאת במוקד העסקים שלך, כדאי לך להגיש בה בקשה לפטנט על המצאה מסויימת בד בבד עם הגשת בקשת הפטנט הראשונה על אותה המצאה במדינה אחרת, שכן זכות הבכורה עשויה שלא להישמר בטייוואן. מכל מקום, בדוק נושא זה עם עורך הפטנטים שלך, כי החוקים משתנים מדי פעם, גם בטייוואן.
  • לפני שממהרים לדווח לכל העולם ואשתו על קיבול הפטנט (כלומר הסכמת רשות הפטנטים להעניק פטנט), יש לקחת בחשבון שיש מדינות שבהן לציבור יש זכות לערער על קבלת הפטנט במשך תקופה מסויימת מתאריך קבלתו. ישראל היא אחת מהן.
  • כדאי לעקוב באופן קבוע אחר הפטנטים שמקבלים המתחרים שלך על מנת שלא להחמיץ את המועד בו תוכל להגיש ערעור על קבלתם.
  • חיפוש פטנטים וידע קודם אינו מדע מדויק, ולכן גם אם נעשה סקר פטנטים קפדני, מקיף ומעמיק, עדיין אין זה אומר שכל הפרסומים הרלוונטיים אכן נמצאו. יתירה מזו, בקשות לפטנטים מתפרסמות רק לאחר שנה וחצי מיום הגשתן, ולכן לא יוכלו לעלות בסקר הפטנטים שנעשה, אבל בעת הבחינה הן עשויות להילקח בחשבון.
  • חיפוש פטנטים, ולו יהה קפדני, מקיף ומעמיק, לעולם לא יוכל לתת תשובה מלאה לשאלה האם המצאה היא פטנטבילית, שכן גם אם בחיפוש עלו כל הפרסומים הרלוונטיים, הרי שיש בזה מענה רק לשאלת החידוש, אבל לא לשאלת ההתקדמות ההמצאתית.
  • אין די במצבת פטנטים חזקה רק במדינה הנמצאת בפוקוס העיסקי של חברה. כדאי שתהיה מצבת פטנטים חזקה גם במדינה בה מתקיימת פעילות המחקר והפיתוח שלה.
  • הפרק החשוב בפטנט הינו פרק התביעות שכן הוא מגדיר את היקף הבעלות על ההמצאה


אתר האינטרנט About מחלק מספר טיפים כיצד לבחור עורך פטנטים     

  • בחר עורך פטנטים שהוא גם מהנדס. שתי המיומנויות (משפטית והנדסית) דרושות לבניית מסמך פטנט טוב.
    בחר בעורך פטנטים שהרקע ההנדסי שלו שייך לשטח ההמצאה. יש ארבעה סוגי מהנדסים: בתחום המכניקה, בתחום הכימיה, בתחום האלקטרוניקה, ובתחום מדעי המחשב.
  • שאל את עורך הפטנטים מה תחום התמחותו ההנדסית, מה הוותק שלו בענייני פטנטים, כמה מפרטים לפטנט כתב, ועל אילו המצאות.
  • בחר רק עורך פטנטים שיכול לתת לך תשובה מה תהיה העלות הכוללת של העבודה. לצורך זה עליך לפרט לעורך הפטנטים את ההמצאה שלך. שאל מה תנאי התשלום.
  • בחר רק עורך פטנטים שיכול לתת לך תשובה מה תהיה העלות הכוללת של העבודה. לצורך זה עליך לפרט לעורך הפטנטים את ההמצאה שלך. שאל מה תנאי התשלום.
  •  למד על נושא הפטנטים ככל שתוכל, כי זה יקל עליך את העבודה עם עורך הפטנטים שלך.
  • אתה יכול להעסיק סוכן פטנטים במקום עורך פטנטים, אבל דע שסוכן פטנטים לא יוכל לייצג אותך בענייני הפרה. (יש להעיר שבארה"ב קיים הבדל בין עורך פטנטים לסוכן פטנטים. בעוד שעורך פטנטים צריך להיות בעל רקע משפטי, סוכן פטנטים צריך להיות בעל רקע הנדסי.







קרא עוד  

ציטוט של פטנטים אוריינטאליים בבחינה הישראלית

נוהג מקובל בבקשות ישראליות הוא לצטט פטנטים אוריינטאליים, אלא שבצעד זה יש בעיתיות. רשימה זו דנה בבעייתיות הזו.

ציטוט של פטנטים אוריינטאליים בבחינה הישראלית

 

נוהג מקובל בבקשות ישראליות הוא לצטט פטנטים אוריינטאליים, אלא שבצעד זה יש בעיתיות. רשימה זו דנה בבעייתיות הזו.

סעיף 4 לחוק הפטנטים התשכ"ז – 1967 מגדיר מהו חידוש:

4. אמצאה חדשה -מהי?

אמצאה נחשבת לחדשה, אם לא נתפרסמה בפומבי, בין בישראל ובין מחוצה לה, לפני תאריך הבקשה -

(1) על ידי תיאור, בכתב או במראה או בקול או בדרך אחרת, באופן שבעל-מקצוע יכול לבצע אותה לפי פרטי התיאור;

(2) על ידי ניצול או הצגה, באופן שבעל-מקצוע יכול לבצע אותה לפי הפרטים שנודעו בדרך זו.

אולם הקריאה בין השורות מגלה שסעיף זה עוסק גם בשאלה מה הדרישות מפרסום על מנת שבוחן יהיה רשאי לצטט אותו נגד הבקשה: על הפרסום להיות בדרגת פירוט כזו שבעל מקצוע יוכל לבצע את ההמצאה לפי הפרטים שבפרסום.

הבה נבחן האם ציטוט מתוך פטנטים אוריינטאליים אכן עומד בדרישה זו.

ציטוט מתוך פטנטים אוריינטאליים מתייחס בדרך כלל לתקציר (באנגלית), ומטבע הדברים התקציר אינו מספיק על מנת להבין את ההמצאה, ולכן לא מן הנמנע שהוא לא מאפשר לאיש המקצוע לבצע את ההמצאה על סמך הציטוט, בניגוד לחוק לעניין זה.

יתירה מזו, עקב המספר המוגבל של המילים שבתקציר, הוא נתון לפירושים שונים, ולכן לא מן הנמנע שיעורר מחלוקת בין הבוחן לבין בעל הבקשה לפטנט.

לזאת נוסיף את העובדה שאין כל וודאות שאותו תרגום נעשה בידי אדם הדובר אנגלית רהוטה, ולכן לפעמים זה נשמע כמו בליל של מילים, שאדם מן השורה לא יוכל להבין ממנו דבר וחצי דבר. כמובן שהבוחן הישראלי יכול לתרגם את מסמך הפטנט כולו, אבל טרם נתקלתי בבוחן שיעשה כן.

לכן אני תמה על הבוחן הישראלי שאינו מהסס לצטט תקציר של פטנט אוריינטאלי, ובכך יוצר מצב מעורפל, שגורר חילוקי דיעות בינו מבקש הבקשה לפטנט.

הנה דוגמא שתוכיח את הבעייתיות שבציטוט מתוך פטנט אוריינטאלי. בוחן ישראלי ציטט את התקציר של הפטנט הסיני CN1794269 (A) נגד בקשה לפטנט. מאחר והתרגום לאנגלית היה בשפה עילגת, ואפילו נדמה היה שמדובר בתרגום מכונה, מסרנו את התרגום באנגלית לנוטריון על מנת שיתרגם אותו ככתבו וכלשונו לעברית, ובכך ידגים כיצד אדם שהיה קורא את התרגום לאנגלית היה מבין אותו. להלן התרגום הנוטריוני:

המצאה זו מתייחסת למערכת נגד זיופים של מספר רשת אשר עושה מספר נגד זיופים של מוצר להיות רק חלק מפרמטר האימות ומקטין את הספרה של המספר בשוק הנוכחי, כולל: חברת ייצור או מכירה מחברת ברקוד נגד זיופים לכל מוצר ומזינה את המספר לבסיס נתונים נגד זיופים, כאשר המוצר נמכר, התקן סריקת בר קודים בעל פונקציה הודעה קצרה משמש לסריקת הקוד ולשליחת המספר לבסיס נתונים לשם רישום זמן ומקום מכירת המוצר, ומערכת נגד זיופים של הרשת מחזירה את המידע על זמן מכירת המוצר כאשר הלקוח שואל לגבי מצב נכון או לא נכון.

האם אפשר להבין דבר וחצי דבר מגיבוב המילים הזה? הבוחן סבר שכן, אנחנו סברנו שלא. הנה כמה סימני שאלה סביב הפסקה הנ"ל:

  • מה פירוש "מספר רשת"?
  • מה פירוש "עושה מספר נגד זיופים של מוצר"?
  • מה הוא "פרמטר אימות"?
  • מה זה "ברקוד נגד זיופים"?
  • אילו נתונים מכיל ה"בסיס נתונים נגד זיופים"?
  • מהו "התקן סריקת קודים בעל פונקציה הודעה קצרה"?

ואפשר היה להמשיך, אבל נעצור כאן, שהרי ברור שמהתקציר המברקי שנראה כתרגום מכונה לא ניתן לבצע את ההמצאה שהתקציר אמור לתאר, וזאת בניגוד לסעיף 4 של חוק הפטנטים.

לא מן הנמנע שאילו הבוחן היה מצטט תרגום של כל מסמך הפטנט ולא רק התקציר שלו, ניתן היה להבין במה מדובר, ואז להתמודד עם העניין. אולם מגיבוב המילים שצוטט לא ניתן להבין דבר וחצי דבר, וודאי ובוודאי שלא לשלול את זכותו של אדם לקבל פטנט על סמך כמה משפטים מעורפלים.

ועוד נוסיף שבמאות הפטנטים האמריקאיים שכותב רשימה זו נתקל עד היום, לא היה ולו ציטוט אחד של פטנט שאינו באנגלית. הבוחן האמריקאי עמד ככל הנראה על הבעייתיות שבפרסומים שאינם באנגלית, ולכן הוא נמנע מלהביא ציטוטים כאלה. הוא כנראה גם יודע שאם לפטנט ממדינה אחרת יש ערך, הרי שסביר שקיים גם פטנט אמריקאי מקביל.

דעתו הפרטית בהחלט של מחבר הרשימה היא שעל הבוחן הישראלי לאמץ נוהג זה. 

קרא עוד