הגשת בקשה לפטנט בישראל


מאמר זה עוסק בדרישה הפורמלית לרישום פטנט בישראל ותהליך הרישום מול רשות הפטנטים הישראלית.

מענה לדו"ח הבחינה

ראשית יש לבדוק את נימוקי הבוחן שכן לפעמים הבוחן לא יורד לניואנסים של ההמצאה. לעיתים הבוחן מבין את ההמצאה אך בכוונה תחילה הוא מעלה את ההשגות, כדי שמבקש הפטנט יטרח ויעלה על הכתב את נימוקי ההמצאתיות לעומת אותם הציטוטים, ולא הוא.

לאחר שנימוקי הבוחן נלמדו, בייחוד עמידתה של ההמצאה בדרישות החידוש וההתקדמות ההמצאתית לאור הציטוטים שהביא, מגיש בקשה לפטנט יכול לשנות את התביעות ואף את הניסוח של פירוט הבקשה שלו לפטנט, בדרך כלל במטרה לצמצם את גבולות ההמצאה הנתבעת. במידה ומגיש בקשה לפטנט מגיע למסקנה שהבוחן שגה, הוא יכול לנמק מדוע.

השגותיו של בעל בקשה לפטנט ("מענה לדו"ח הבחינה") צריכות להיות ערוכות לפי המקובל במדינה בה הוגשה הבקשה לפטנט. הבקשה לפטנט נבחנת שוב לאור התשובה ו/או השינויים שנעשו. במידה והבוחן מקבל את השינויים ו/או הנימוקים, הוא מודיע על כך למבקש הבקשה. במידה ולא, אזי הוא מנפיק דו"ח בחינה חדש.

הליך זה (דו"ח בחינה ומענה לדו"ח) יכול להתרחש יותר מפעם אחת.

לפי הפרקטיקה הישראלית, באם בעל הבקשה לפטנט משנה את אחד העמודים, ואין זה משנה אם מדובר בעמוד של הפירוט או התביעות, עליו לציין בראש העמוד את מספר הבקשה ומספר הגירסה של העמוד. הנוהל הוא שהדף החדש מחליף את הדף הישן. אפשר כמובן להוסיף דפים נוספים, או למחוק דפים. כמו כן, נהוג לספק גם גירסה השוואתית, שמתארת את השינויים שנעשו בדפים שהוחלפו. כנ"ל לגבי גיליונות השרטוט. 

הודעה לפני קיבול

לאחר שהבחינה של הבקשה לפטנט מסתיימת בהצלחה, ובוחני רשות הפטנטים מגיעים למסקנה שההמצאה כפי שנתבעת בתביעות עומדת בקריטריונים להענקת פטנט, בעל הבקשה לפטנט מקבל הודעה לפני קיבול. בהודעה זו מודיע הרשם כי הבחינה הסתיימה, ופרטי הפטנט יתפרסמו בעוד שלושה חודשים באתר האינטרנט של רשות הפטנטים.
 

בכך הסתיימה למעשה הבחינה המהותית, אבל זה עדיין לא סוף פסוק.

לאחר הפרסום, בישראל יש לציבור שלושה חודשים לערער על עצם ההחלטה של הרשם להעניק פטנט. באם לא תוגש בקשת התנגדות בפרק זמן זה, בעל הבקשה לפטנט יקבל פטנט, ותעודת הפטנט תשלח לכתובתו

תעודת הפטנט וחידושו

פטנט שניתן בישראל תקף למשך שלושה חודשים בלבד. בפרק זמן זה בעל הפטנט צריך לשלם דמי חידוש. באם לא יעשה כן, הוא עשוי לאבד את הפטנט.


אמנם אפשר לשלם את דמי החידוש גם לאחר מכן במשך זמן מוגבל, אבל  להליך הזה יש מגבלות, ורצוי שלא להזדקק לו. הזנחה של בעל הפטנט אינה יכולה להיחשב כסיבה קבילה לאי תשלום אגרת החידוש בזמן. לפיכך, עם קבלת פטנט, יש לשלם מיד דמי חידוש.


בכל מדינה יש מועדי חידוש אחרים. בישראל דמי החידוש הראשונים הם עבור 6 שנים מתאריך הבקשה לפטנט (ליתר דיוק מהתאריך בו בעל הבקשה החל את ההליך לקבלת פטנט). לאחר מכן יש לשלם דמי חידוש כל 4 שנים, עד לפקיעת הפטנט (20 שנים מהתאריך בו החל בעל הבקשה את ההליכים לקבלת פטנט). הארה"ב יש לשלם דמי חידוש כל 3.5 שנים מתאריך הפטנט.


קריאה נוספת: