מאמרים בנושאי פטנטים #בוחן פטנטים

ציטוט של פטנטים אוריינטאליים בבחינה הישראלית

נוהג מקובל בבקשות ישראליות הוא לצטט פטנטים אוריינטאליים, אלא שבצעד זה יש בעיתיות. רשימה זו דנה בבעייתיות הזו.

סעיף 4 לחוק הפטנטים התשכ"ז – 1967 מגדיר מהו חידוש:

4. אמצאה חדשה -מהי?

אמצאה נחשבת לחדשה, אם לא נתפרסמה בפומבי, בין בישראל ובין מחוצה לה, לפני תאריך הבקשה -

(1) על ידי תיאור, בכתב או במראה או בקול או בדרך אחרת, באופן שבעל-מקצוע יכול לבצע אותה לפי פרטי התיאור;

(2) על ידי ניצול או הצגה, באופן שבעל-מקצוע יכול לבצע אותה לפי הפרטים שנודעו בדרך זו.

אולם הקריאה בין השורות מגלה שסעיף זה עוסק גם בשאלה מה הדרישות מפרסום על מנת שבוחן יהיה רשאי לצטט אותו נגד הבקשה: על הפרסום להיות בדרגת פירוט כזו שבעל מקצוע יוכל לבצע את ההמצאה לפי הפרטים שבפרסום.

הבה נבחן האם ציטוט מתוך פטנטים אוריינטאליים אכן עומד בדרישה זו.

ציטוט מתוך פטנטים אוריינטאליים מתייחס בדרך כלל לתקציר (באנגלית), ומטבע הדברים התקציר אינו מספיק על מנת להבין את ההמצאה, ולכן לא מן הנמנע שהוא לא מאפשר לאיש המקצוע לבצע את ההמצאה על סמך הציטוט, בניגוד לחוק לעניין זה.

יתירה מזו, עקב המספר המוגבל של המילים שבתקציר, הוא נתון לפירושים שונים, ולכן לא מן הנמנע שיעורר מחלוקת בין הבוחן לבין בעל הבקשה לפטנט.

לזאת נוסיף את העובדה שאין כל וודאות שאותו תרגום נעשה בידי אדם הדובר אנגלית רהוטה, ולכן לפעמים זה נשמע כמו בליל של מילים, שאדם מן השורה לא יוכל להבין ממנו דבר וחצי דבר. כמובן שהבוחן הישראלי יכול לתרגם את מסמך הפטנט כולו, אבל טרם נתקלתי בבוחן שיעשה כן.

לכן אני תמה על הבוחן הישראלי שאינו מהסס לצטט תקציר של פטנט אוריינטאלי, ובכך יוצר מצב מעורפל, שגורר חילוקי דיעות בינו מבקש הבקשה לפטנט.

הנה דוגמא שתוכיח את הבעייתיות שבציטוט מתוך פטנט אוריינטאלי. בוחן ישראלי ציטט את התקציר של הפטנט הסיני CN1794269 (A) נגד בקשה לפטנט. מאחר והתרגום לאנגלית היה בשפה עילגת, ואפילו נדמה היה שמדובר בתרגום מכונה, מסרנו את התרגום באנגלית לנוטריון על מנת שיתרגם אותו ככתבו וכלשונו לעברית, ובכך ידגים כיצד אדם שהיה קורא את התרגום לאנגלית היה מבין אותו. להלן התרגום הנוטריוני:

המצאה זו מתייחסת למערכת נגד זיופים של מספר רשת אשר עושה מספר נגד זיופים של מוצר להיות רק חלק מפרמטר האימות ומקטין את הספרה של המספר בשוק הנוכחי, כולל: חברת ייצור או מכירה מחברת ברקוד נגד זיופים לכל מוצר ומזינה את המספר לבסיס נתונים נגד זיופים, כאשר המוצר נמכר, התקן סריקת בר קודים בעל פונקציה הודעה קצרה משמש לסריקת הקוד ולשליחת המספר לבסיס נתונים לשם רישום זמן ומקום מכירת המוצר, ומערכת נגד זיופים של הרשת מחזירה את המידע על זמן מכירת המוצר כאשר הלקוח שואל לגבי מצב נכון או לא נכון.

האם אפשר להבין דבר וחצי דבר מגיבוב המילים הזה? הבוחן סבר שכן, אנחנו סברנו שלא. הנה כמה סימני שאלה סביב הפסקה הנ"ל:

• מה פירוש "מספר רשת"?
• מה פירוש "עושה מספר נגד זיופים של מוצר"?
• מה הוא "פרמטר אימות"?
• מה זה "ברקוד נגד זיופים"?
• אילו נתונים מכיל ה"בסיס נתונים נגד זיופים"?
• מהו "התקן סריקת קודים בעל פונקציה הודעה קצרה"?

ואפשר היה להמשיך, אבל נעצור כאן, שהרי ברור שמהתקציר המברקי שנראה כתרגום מכונה לא ניתן לבצע את ההמצאה שהתקציר אמור לתאר, וזאת בניגוד לסעיף 4 של חוק הפטנטים.

לא מן הנמנע שאילו הבוחן היה מצטט תרגום של כל מסמך הפטנט ולא רק התקציר שלו, ניתן היה להבין במה מדובר, ואז להתמודד עם העניין. אולם מגיבוב המילים שצוטט לא ניתן להבין דבר וחצי דבר, וודאי ובוודאי שלא לשלול את זכותו של אדם לקבל פטנט על סמך כמה משפטים מעורפלים.

ועוד נוסיף שבמאות הפטנטים האמריקאיים שכותב רשימה זו נתקל עד היום, לא היה ולו ציטוט אחד של פטנט שאינו באנגלית. הבוחן האמריקאי עמד ככל הנראה על הבעייתיות שבפרסומים שאינם באנגלית, ולכן הוא נמנע מלהביא ציטוטים כאלה. הוא כנראה גם יודע שאם לפטנט ממדינה אחרת יש ערך, הרי שסביר שקיים גם פטנט אמריקאי מקביל.

דעתו הפרטית בהחלט של מחבר הרשימה היא שעל הבוחן הישראלי לאמץ נוהג זה. 

מדריך מקוצר ליזמים וממציאים

רישום פטנט בישראל הוא תהליך משפטי שמעניק לממציא בלעדיות על ההמצאה שלו לתקופה מוגבלת. אם יש לכם רעיון חדשני – חשוב להבין איך מגינים עליו נכון. במאמר זה נסביר שלב אחר שלב איך לרשום פטנט, מה העלויות, ומה חשוב לדעת לפני שמתחילים.

מהו פטנט?

פטנט הוא זכות משפטית שמוענקת על המצאה חדשה, מועילה, ובעלת אופי המצאתי. הפטנט מעניק לממציא זכות למנוע מאחרים להשתמש בהמצאה ללא רשותו – לרוב לתקופה של 20 שנה.

מי יכול לרשום פטנט?

כל אדם, יזם, סטארטאפ או חברה שפיתחו רעיון חדשני – בין אם מדובר במוצר פיזי, תהליך תעשייתי, או תוכנה – יכולים להגיש בקשה לפטנט, כל עוד ההמצאה עומדת בתנאים הבאים:

• ההמצאה היא "חדשה" – לא פורסמה או נחשפה לציבור.
• בעלת התקדמות המצאתית – לא מובנת מאליה לאיש מקצוע בתחום
• ניתנת ליישום תעשייתי – אפשר לייצר או להשתמש בה בפועל.

מהם שלבי רישום פטנט?

1. בדיקת כשירות לפטנט – האם הרעיון עומד בתנאים? האם קיימים פטנטים דומים?
2. כתיבת בקשה לפטנט – ניסוח משפטי מדויק של ההמצאה, כולל תיאור, שרטוטים ותביעות.
3. הגשת הבקשה לרשות הפטנטים – בישראל או במדינות אחרות.
4. בחינה על ידי בוחן פטנטים – תהליך שעשוי להימשך חודשים ואף שנים.
5. אישור ורישום הפטנט – אם הבקשה מתקבלת, מתקבל פטנט רשום.

כמה עולה לרשום פטנט?

העלות משתנה לפי מורכבות ההמצאה, מספר המדינות בהן מגישים את הבקשה, והאם נעזרים בעורך פטנטים. לרוב:

• בדיקה ראשונית: 1,000–2,000 ₪
• כתיבת בקשה מלאה: 8,000–20,000 ₪
• אגרות ממשלתיות: משתנות לפי מדינה
• הגנה בינלאומית (PCT): תוספת של אלפי דולרים

למה חשוב להיעזר בעורך פטנטים?

עורך פטנטים מוסמך יודע לנסח את הבקשה בצורה שתמקסם את ההגנה המשפטית על ההמצאה. ניסוח לא מדויק עלול לאפשר למתחרים לעקוף את הפטנט או להביא לדחיית הבקשה.

מתי כדאי להגיש בקשה לפטנט?

כמה שיותר מוקדם. כל חשיפה פומבית של ההמצאה – פרסום, הצגה, שיחה עם משקיע – עלולה לפגוע ביכולת לרשום פטנט. לכן, מומלץ להגיש בקשה לפטנט לפני כל חשיפה.

לסיכום

רישום פטנט הוא צעד קריטי בהגנה על רעיונות חדשניים. אם יש לכם רעיון, אל תחכו – פנו לעורך פטנטים מוסמך, בצעו בדיקה ראשונית, והתחילו את התהליך בצורה מקצועית.

רוצים לבדוק אם הרעיון שלכם ניתן לרישום כפטנט?  נשמח להציע לכם שיחת ייעוץ ראשונית – ללא התחייבות וללא עלות.

קראו עוד על הנושא:

• עריכת בקשה לפטנט