EPO

EPO הם ראשית התיבות של European Patent Office, כלומר משרד הפטנטים האירופי.

משרד הפטנטים האירופי פועל מתוקף אמנת הפטנטים האירופית, European Patent Convention. רוב מדינות הגוש האירופי חתומות על אמנת הפטנטים האירופית, אבל לא כולן.

בקשת פטנטים המוגשת למשרד הפטנטים האירופי נבחנת על ידי רשות אחת, משרד הפטנטים האירופי, אבל מסקנותיה מחייבות את כל המדינות החתומות על אמנת הפטנטים האירופי. מבחינה מעשית זה אומר שאם משרד הפטנטים האירופי החליט להעניק פטנט על המצאה מסוימת, הרי שעל רשויות הפטנטים הלאומיות של המדינות החתומות על האמנה לכבד את ההחלטה, ולהעניק פטנט בתחומן. כל מה שיידרש ממבקש הבקשה על מנת להחיל את הפטנט האירופי במדינות החתומות על אמנת הפטנטים האירופית הוא לעמוד במספר דרישות פרוצדורליות כגון תשלום אגרה, תרגום התביעות או כל הבקשה לשפת המקום וכו'. יחד עם זאת חשוב לזכור כי למרות שקבלת פטנט אירופי מאפשר לבעל הפטנט להוציא ממנו נגזרות במדינות החתומות על האמנה, עדיין חלות על הפטנט הלאומי חוקי המדינה בה הוא ניתן.

יתרונו של המסלול האירופי הוא בכך שבמקום שבעל המצאה יתדיין עם מספר בוחנים במספר ארצות ואולי אפילו בשפות שונות, הוא מתדיין רק עם בוחן אחד בשפה אחת. זה חוסך מבעל ההמצאה הן מאמץ והן הוצאות. מבחינת העלות, למרות שבקשה אירופית היא יחסית יקרה, אם מחלקים את ההוצאות במספר המדינות האירופיות בהם ניתן לקבל פטנט כנגזרת מפטנט אירופי, מסתבר שההוצאה למדינה אינה כה יקרה.

הבחינה האירופית אינה כל כך פורמליסטית כמו הבחינה האמריקאית.