אדיסון עורכי פטנטים בע"מ - פטנטים על תוכנה | פטנט תוכנה
אדיסון עורכי פטנטים בע" מ
עריכה ורישום פטנטים, סימני מסחר ומדגמים
טל. 074-7042000

 
 
עברית  |  English  |  German  |  
  

אדיסון | פטנטים | עריכת פטנטים | רישום פטנטים
 

 צרו קשר
074-7042000

או השאירו מספר טלפון+קידומת
  
 פגישת היכרות חינם 

מאמרים וחומר רקע



 כתבו אלינו

מאמרים בנושאים מסחריים

כן לפטנטים על תוכנה

מאת ראובן ברמן, עו"פ

למה פטנטים על תוכנה יועילו יותר מכל לחברות קטנות ולא בהכרח לתאגידים

הרשימה ראתה אור ב- ynet

אדיסון עורכי פטנטים | עריכת פטנטיםלאחרונה אנו עדים למאבק קשה המתנהל בקהילייה האירופית בין המצדדים בהנהגת פטנטים על תוכנה לבין המתנגדים לצעד כזה. 648 חברים בפרלמנט האירופי דחו הצעת החלטה שמאפשרת לרשום פטנט על רכיב התוכנה בהמצאות אשר פועלות באמצעות תוכנה.

משמעות ההצבעה היא שהחוק האירופי יישאר כפי שהוא: לא ניתן לרשום פטנט על המצאות בתחום התוכנה. חברי הפרלמנט התנגדו להחלטה משום שהם רואים בה פגיעה בחופש העבודה של המפתחים ובחדשנות. לעומתם המחוקק בארה"ב דווקא הכיר בפטנטים על תוכנה, וכך גם בבריטניה.

על מה מדובר, בעצם?

הדרך המסורתית להגנה על תוכנה היא באמצעות זכויות יוצרים וסודות מסחריים. זכות היוצרים מגינה בפני שכפול לא חוקי של תוכנה, וסוד מסחרי מגן מפני גילוי הלוגיקה שמאחורי התוכנה. אלא שצורות הגנה אלה חלשות ביחס להגנה שמעניק פטנט, שכן סוד מסחרי אינו מונע מצד שלישי שהגיע בכוחות עצמו לאותו פתרון, לעשות בו שימוש, בעוד שפטנט מונע ממנו לעשות שימוש בהמצאה אפילו אם הגיע אליה בכוחות עצמו.

מי שחשב להגן על תוכנה באמצעות פטנט, עמד בפני שוקת שבורה, שכן מרבית רשויות הפטנטים ברחבי העולם סירבו בעבר להעניק פטנטים על תוכנה. בד בבד עם הגידול המסיבי שחל בשנים האחרונות בשטח התוכנה, חלה התפתחות גם בנושא ההגנה על הקניין הרוחני של המצאות בשטח זה, ונוצרו בקיעים בקונצנזוס הכלל עולמי נגד פטנטים בתחום התוכנה, עד כדי כך שבשנים האחרונות אנו עדים להתהפכות המגמה.

 פטנטים על תוכנה והלוגיקה של חוקי הפטנטים

בספרות ידועות מספר הגדרות לפטנט על תוכנה. למשל, המילון המקוון החופשי למחשוב FOLDOC מגדיר פטנט על תוכנה כפטנט שמטרתו למנוע מאחרים לעשות שימוש בטכניקת תכנות (programming). אם נרצה לתמצת, הרי שפטנט על תוכנה הוא פטנט שניתן על המצאה שהחידוש העיקרי בה מיושם באמצעות תוכנת מחשב.

מדוע הענקת פטנטים על תוכנה בעייתית? נהוג לחשוב שתהליך שבא לידי ביטוי בתוכנה בלבד דומה לנוסחה מתמטית או פיסיקלית, וכשם שאין מעניקים פטנטים על תגליות מדעיות שכן בבסיסן עומדת תופעת טבע, כך אין להעניק פטנט על תוכנה.

המצדדים בגישה זו נוהגים להביא כדוגמה את העובדה שאלברט איינשטיין לא היה יכול לקבל פטנט על הנוסחה E=MC2 שכן היא מבטאת תופעת טבע. זה נכון, אבל משום מה לא נהוג להזכיר באותה נשימה שעל פצצת האטום בהחלט היה ניתן לקבל פטנט, למרות שפצצת האטום היא מערכת העושה שימוש בנוסחה זו.

גישה אחרת גורסת שכשם שאין מעניקים פטנט על תהליך מחשבתי, כך גם אין להעניק פטנט על תוכנה שהיא תהליך מחשבתי. הבחינה אם התוכנה היא תהליך מחשבתי גרידא נעשית באמצעות התוצאה הסופית. או במילים אחרות - תוכנה שלא משפיעה בצורה מוחשית על העולם שמחוץ למחשב היא תהליך מחשבתי טהור, ולכן אין היא ראויה להגנת פטנט. גישה זו נהוגה באירופה והיא נקראת גישת "האפקט הטכני".

 אורקל נגד

אחת המתנגדות הבולטות להענקת פטנטים בתחום התוכנה היא ענקית התוכנה "אורקל", הסבורה כי הגנה על תוכנה באמצעים המסורתיים של זכויות יוצרים וסודות מסחריים בהחלט מספקת. הסיבה: עקב האופי המהיר של פיתוח התוכנה והמשאבים הנמוכים יחסית הדרושים לשם כך, החידושים בתחום התוכנה באים לעולם בקצב מסחרר, ולעומת זאת, קצב בחינת הפטנטים הוא איטי, דבר המשאיר את מפתחי התוכנה בחוסר וודאות בשאלת החדשנות דווקא בזמן הקריטי.

יתרה מזו, מאחר והמשאבים הדרושים לצורך פיתוח תוכנה הם נמוכים, הרבה חידושים בתחום התוכנה באים דווקא מצד חברות קטנות. אם יצטרכו אלה לקחת ממשאבי הפיתוח על מנת להשקיע בפטנטים, זה יפגע בפיתוח, ובסופו של דבר יצא הציבור נפסד.

IBM ומיקרוסופט בעד

לעומת זאת, IBM ומיקרוסופט גורסות אחרת. בשימוע שנערך בסן-חוסה קליפורניה בשנת 1994 אמר וויליאם ניוקום, נציג  מיקרוסופט, כי החברה לא מאמינה שיש בעובדה שהמצאה מיושמת רק באמצעים של תוכנה משום עילה לשלול מממציאה את הזכות לקבלת פטנט עליה.

במסגרת אותו שימוע אמר ויקטור סייבר, נציג IBM, כי מטרתו של המחקר והפיתוח בכל שטח טכנולוגי הוא להשיג יתרון על פני המתחרים, אבל, אם החוק נותן למתחרה את הזכות להעתיק את פרי עמלו של המפתח בעוד שהמפתח עדיין מנסה למצוא שווקים לאותו מוצר, הרי שהמפתח יוצא מפסיד.

לדבריו, הביוטכנולוגיה היא דוגמה טובה למה שקורה כאשר השלטון מנסה להגביל את הקניין הרוחני בתחום טכנולוגי מסוים – חברות מובילות בתחום הביוטכנולוגיה העתיקו את פעילותן מאירופה לארצות הברית רק משום שאירופה לא אפשרה להם להגן באופן סביר על פרי המחקר והפיתוח.

ההתייחסות לפטנטים על תוכנה במשרדי הפטנטים החשובים

למרות שבארצות הברית אין מניעה חוקית להעניק פטנטים על תוכנה, משרד הפטנטים האמריקני נמנע בעבר מלעשות כן. עם השנים התגמשה הבחינה, ופטנטים הוענקו על תוכנה בתנאי שהיה להם קשר לאפקט טכני, כמו למשל בקרה על מכונות. מאז 1995 הבחינה האמריקנית מתעלמת מהשאלה האם ההמצאה כוללת אלגוריתם מתמטי. החל משנת 1998 הוגמשה הבחינה האמריקנית עוד יותר בעקבות החלטה של בית המשפט הפדרלי.

את המהפכה האמיתית בתחום עמד להוביל בשנת 2000 משרד הפטנטים האירופי, ה- EPO. לפי הנוסח שהועלה בכינוס שנערך בנובמבר אותה שנה דן ה- EPO בהצעה להגדיר המצאה כשירת פטנט כהמצאה בכל תחום טכנולוגי שמכילה התקדמות המצאתית אשר מתבטאת ביישומים תעשיתיים. מהנוסח נשמט בכוונה פירוט התחומים בהם המצאות מנועות מלהיות כשירות פטנט, כגון תגליות מדעיות, משפטים מתמטיים, תהליכים מחשבתיים, שיטות משחק, שיטות לעשיית עסקים ועוד.

אילו היה מתקבל הנוסח החדש, אירופה היתה הופכת להיות גן עדן לממציאים, כולל ממציאים בתחום התוכנה. אלא שבסופו של דבר משרד הפטנטים האירופי לא מצא את העוז לעשות צעד כל כך מהפכני, וההחלטות שיצאו מאותו כינוס תאמו פחות או יותר את אמנת TRIPS. למשל, פרק 52 פיסקה 2 של האמנה האירופית קובע בפירוש שתוכנות מחשב אינן יכולות להיחשב כהמצאות כשירות פטנט.

 פטנטים על תוכנה שניתנו בישראל

גם בישראל התמודדו רשויות החוק עם בעיית הפטנטים על תוכנה. אחת מאבני הדרך בנוגע להמצאות על תוכנה היתה ההחלטה שניתנה על ידי בית המשפט המחוזי (השופט ברנר) לבקשת פטנט ישראלית מספר 68409 של חברת "יונייטד טכנולוגיס".

החלטת בית המשפט המחוזי הפכה על פיה החלטה של רשם הפטנטים שדחתה בקשה לפטנט על מערכת בקרה להליקופטר העושה שימוש בתוכנת מחשב להפחתת צריכת הדלק בתנאי טיסה משתנים. עם זאת, השופט ברנר אישר מחדש שתהליך מחשבתי, ותוכנת מחשב בכלל זה, אינם ראויים להגנה בפטנט.

בעניין זה, כדאי לציין את הפטנט הישראלי מספר 134525 משנת 2003 הנושא את השם "שיטה לביצוע עסקאות בטוחות של כרטיסי אשראי ואימות חתימה אלקטרונית דרך האינטרנט". ההמצאה נשואת הפטנט נופלת בתחום ההגדרות שצוינו מעלה בנוגע לפטנט על תוכנה, ולכן ייתכן שמדובר בציון דרך בהסתכלות של רשם הפטנטים על הנושא.

 פטנט הקליק היחיד

אחד הפטנטים השנויים במחלוקת בנושא זה הוא פטנט האמריקני מספר 5,960,411 השייך ל-"Amazon.com", והוא ידוע בכינוי "הקליק היחיד". החידוש הוא בכך שנחסך מהמשתמש הצורך להזין את פרטי הקונה כפי שהיה נהוג עד אז, ובמקום זה, בעקבות הקליק המסיים המחשב של הגולש שולח לחנות הווירטואלית רק את מספר הלקוח, ובהתאם לכך החנות שולפת את כתובתו, כרטיס האשראי שלו וכו' מתוך בסיס נתונים.

הרבה גבות הורמו כאשר ההמצאה של Amazon.com קיבלה פטנט, שכן קשה להניח שאיש מקצוע "ממוצע" לא היה יכול להגיע לפתרון זה בשנת 1997, כאשר הוגשה הבקשה לפטנט. אולם, משרד הפטנטים האמריקני חשב אחרת.

המתנגדים להנהגת פטנטים על תוכנה נוהגים לעשות שימוש בדוגמה זו על מנת להמחיש עד כמה אבסורדי יכול להיות פטנט על תוכנה, אבל דוגמה זו בוודאי אינה מעידה על הכלל.

פטנטים בשדה הקרב העיסקי

מחיר השגת פטנט בארה"ב נע בסביבות 10 אלף דולר. לפיכך, חברות קטנות, כגון חברות סטארט-אפ, יכולות לקבל בלעדיות בארה"ב על ההישגים הטכנולוגיים שלהן במחיר מצחיק, ובאמצעותו למנוע מענקיות תוכנה לעשות שימוש בהמצאותיהן, דבר שיפלס לחברות הקטנות את הדרך קדימה.

לעומת זאת, לחברה גדולה אין כל עניין בתביעות על הפרת פטנטים נגד חברות קטנות, כי אלה אינן מהוות איום או מטרד מבחינה עסקית. הבעייתיות תתחיל כאשר החברה הקטנה תגדל, שכן אז היא עשויה להוות איום, דבר שעשוי להתבטא בתביעות על הפרת פטנטים ו/או דרישה לדמי שימוש, אבל בהיותה חברה יותר גדולה יהיו לה בוודאי גם משאבים לעמוד בהוצאות אלה.

יתרה מזו, אם חברה קטנה משקיעה נכון בקניין רוחני וצוברת מלאי מתאים של פטנטים, היא יוצרת מאזן אסטרטגי בינה לבין חברות גדולות, כך שלא יהיה כדאי לנסות לתבוע אותה על הפרה. לפיכך, בניגוד לדעה הרווחת, כותב שורות אלה מאמין שהמצאות על תוכנה מיטיבות עם גופים קטנים לא פחות מאשר עם גדולים.

המוטיבציה לפטנטים על תוכנה זהה למוטיבציה לפטנטים בכל תחום טכנולוגי אחר, ולכן, מי ששולל הענקת פטנטים על התוכנה, בעצם שולל את שיטת הפטנטים בכללותה. יחד עם זאת, בשל אופייה המיוחד של התוכנה, יש להתאים את חוקי הפטנטים בתחום התוכנה לאופי המיוחד של הנושא. בתחום התוכנה, מן הראוי לקצר את זמן הפטנט, למשל לשבע שנים מתאריך קבלת הפטנט.

תעשיית התוכנה היא תעשיה אדירה שמגלגלת מיליארדים, והיא לא תוכל להשלים עם המצב שבו המצאה שהיא פרי השקעת משאבים וכישרון לא יכולה להיות מוגנת פטנט רק בגלל שהיא בתחום התוכנה.
 


ראו גם המאמר "רישום פטנטים על אפליקציה ותוכנה"

אדיסון עורכי פטנטים, טל. 074-7042000

Go Back  Print  Send Page
אדיסון עורכי פטנטים בע"מ
פארק המדע נס-ציונה
, טל. 074-704-2000,
edison.patent@gmail.com
[לראש העמוד]