הרשימה מעניקה מושג ראשוני על רישום פטנט לקורא שאינו בקיא ברזי הנושא

מהו פטנט

ההמצאות מלוות את האדם משחר ההיסטוריה האנושית. מאחר והמצאה היא רעיון ולא אלמנט מוחשי, היא ניתנת להעתקה, ובשל כך השקעתו של ממציא שהשקיע בפיתוח המצאתו עשויה לרדת לטימיון, דבר שעשוי להוציא את הרוח מהמפרשים של ממציאים אחרים.

על מנת לעודד ממציאים לפתח המצאות, זכותו הקניינית של ממציא על המצאתו עוגנה בחוק. המסמך שמנפיקה מדינה, המעניק בעלות על המצאה, נקרא פטנט. יחד עם זאת, החוק לא הוגן כלפי כל הממציאים, כי רק הממציא הראשון שהגיש בקשה לפטנט על המצאה רשאי לקבל עליה פטנט. הממציאים האחרים, גם אם ימציאו את אותה המצאה בדיוק, לא יהיו זכאים לקבל פטנט, ואפילו יכוחו אם יוכיחו שהגיעו להמצאה בכוחות עצמם ולא העתיקו אותה מהממציא הראשון. ומאחר ובישראל הממציא הראשון נחשב למי שהגיש ראשון את בקשה לפטנט על המצאה, הרי שככל שממציא יקדים להגיש בקשה לפטנט על המצאתו, כך סיכוייו לקבל פטנט יגדלו.

יש לציין שהחוק בארה"ב שונה מאשר ברוב מדינות העולם, כי בעוד שברוב מדינות העולם זכאי לקבל פטנט מי שהגיש הראשון בקשה לפטנט על המצאה, הרי שבארה"ב הזכות שמורה למי שהמציא הראשון את ההמצאה, גם אם לא היה הראשון להגיש את הבקשה לפטנט. אבל זה נושא לדיון יותר מעמיק.

בנוסף לצורך להיות הראשון שהגיש בקשה על ההמצאה, על מנת שהמצאה תוכל לקבל פטנט עליה לעמוד במספר קריטריונים, ביניהם שתהיה חדשה, מועילה, שימושית, בתחום טכנולוגי, ובעלת התקדמות המצאתית.

עוד בנושא זה: המצאה כשירת פטנט
                     ד"ר נועם מאיר, השיקולים הראויים בהגנה על פטנטים, Youtube
 

הזכויות שמעניק פטנט

פטנט מעניק לבעליו זכות בלעדית לנצל את ההמצאה נשוא הפטנט. משנתקבל פטנט, אין לנצל את ההמצאה נשוא הפטנט מבלי לקבל היתר מבעל הפטנט. "ניצול המצאה" מוגדר בחוק הישראלי כדלמן:

(1) לעניין אמצאה שהיא מוצר, כל פעולה שהיא אחת מאלה - ייצור, שימוש, הצעה למכירה, מכירה או ייבוא לצורך אחת מהפעולות האמורות;

(2) לעניין אמצאה שהיא תהליך - שימוש בתהליך, ולגבי מוצר הנובע במישרין מן התהליך - כל פעולה שהיא אחת מאלה: ייצור, שימוש, הצעה למכירה, מכירה, או ייבוא לצורך אחת מהפעולות האמורות;

הזכות הקניינית שמעניק פטנט מוגבלת בדרך כלל לעשרים שנה מתאריך הגשת הבקשה לפטנט, והיא ברת תוקף רק במדינה בה ניתן הפטנט. על מנת לאכוף זכות זו יכול בעל פטנט להוציא צו מניעה נגד המפר, שהוא הוראת בית המשפט אל המפר להפסיק לעשות שימוש בהמצאה נשואת הפטנט. כמו כן בעל פטנט זכאי להגיש תביעה לפיצויים מהמפר.
 

הקריטריונים לקבלת פטנט

• חדשנות. על ההמצאה להיות חדשה. לפי רוח החוק, המצאה היא חדשה אם לא התפרסמה ברבים ביום הגשת הבקשה לפטנט.
• התקדמות המצאתית. על ההמצאה להיות בלתי מובנת מאליה לבעל מקצוע ממוצע בתחום ההמצאה ביום בו הוגשה הבקשה לפטנט.
• על ההמצאה להיות מוצר או תהליך בתחום טכנולוגי.
• על ההמצאה להיות מועילה.
• על ההמצאה להיות שימושית.

בדיקה האם המצאה הינה חדשה

מנועי החיפוש הזמינים לציבור הרחב דרך האינטרנט, כמו Google ו- Yahoo, מאפשרים חיפוש מידע באמצעות מילות מפתח. כמו כן אפשר וכדאי לחפש גם במאגרי נתונים של פטנטים, שכן סביר שאם מישהו הקדים והמציא את ההמצאה והוא רואה בה ערך כלכלי, הוא כנראה הגיש בקשה לפטנט על אותה המצאה.

להרחבה ראה הקישוריות הבאות:

• שיטות חיפוש במאגרי נתונים של פטנטים
• אוסף מאגרי מידע של פטנטים

עלויות רישום פטנט

זה לא זול, בייחוד את אתה ממציא פרטי ולא חברה מבוססת. מצד שני יכול להיות שביחס לתועלת שתהיה לך מהפטנט, מה שנראה על פניו כיקר, יתגלה בסופו של דבר כמחיר מציאה. ובכלל, לאחרונה מתפשטת התופעה של "ציידי פטנטים", כלומר גופים עיסקיים המוכנים לקנות פטנטים או לתווך בין בעל פטנט לקונים פוטנציאליים.

אפשר לתת תשובה מקורבת לשאלה כמה יעלה לכתוב מפרט של בקשה לפטנט. אפשר לתת תשובה מקורבת לשאלה כמה יעלה להגיש בקשה לפטנט במדינה מסויימת. אבל קשה לענות כמה בדיוק זה עשוי לעלות בהמשך.
 

באילו מדינות כדאי להגיש בקשה לפטנט?

הבעיה במתן תשובה לשאלה זו היא שחלק נכבד מההוצאות על קבלת פטנט הן בשלב שאין לך אינדיקציה לגבי הסיכויים של ההמצאה שלך לקבל פטנט, ולכן ההחלטה היכן להגיש ובאיזה מסלול לבחור הינה קשה, ולשיקולי תקציב יש חשיבות מכרעת.

עוד בנושא זה: אסטרטגיות הגשה רב-לאומית
 

התחנות בדרך לקבלת פטנט

• תחילה יש להגיש בקשה לפטנט לרשות הפטנטים במדינה בה החלטת להגיש בקשה לפטנט. יש לעשות זאת בצורה שנקבעה על ידי אותה רשות, כלומר על ידי הטפסים המתאימים, תשלום אגרה, וכו'.
   
• לאחר מספר שבועות מתקבל אישור הגשה הכולל בין היתר את מספר הבקשה לפטנט, פרטי בעל הבקשה, הממציא, וכו'.
   
• לאחר פרק זמן של לפחות שנה, ובדרך כלל אפילו מספר שנים, רשות הפטנטים אליה הוגשה הבקשה לפטנט חוזרת אל מבקש הבקשה עם דו"ח בחינה, כלומר דו"ח המפרט מדוע הרשות מסרבת להעניק פטנט. דו"ח בחינה נקרא על ידי רשות הפטנטים בישראל "ליקויים בבקשת פטנט", ואילו במקומות אחרים בעולם השתרש המונח "Office Action". הדו"ח מסביר בלשון משפטית מדוע התביעות שלך אינן עונות לקריטריונים לקבלת פטנט שקבע החוק, ובמידת הצורך מצביע על ליקויים פורמליסטים אחרים.
   
• על מבקש בקשה לפטנט לענות לדו"ח הבחינה תוך הקפדה על הכללים הנהוגים במקרים כאלה, ובתוך פרק הזמן שנקבע על ידי הרשות.
   
• אם רשות הפטנטים מקבלת את הטיעונים שהועלו במענה לדו"ח הבחינה, לבעל הבקשה יוענק פטנט. אם רשות הפטנטים עדיין מסרבת להעניק פטנט למרות נימוקי בעל הבקשה לפטנט, היא מסבירה את הסיבות לכך. במקרה זה בדרך כלל מותר לענות לדו"ח הבחינה החדש. במקרים בהם מגיעים לשוקת שבורה, כלומר רשות הפטנט מסרבת להעניק פטנט, ואילו מבקש הבקשה לפטנט בדיעה שהחלטת הרשות אינה מוצדקת,  מבקש הבקשה יכול לנקוט בהליכים של ערעור.
   
• לאחר קבלת פטנט, יש לשלם דמי חידוש כל כמה שנים. אי תשלום דמי החידוש במועד עשוי לגרום לביטול הפטנט. פטנט יכול להיות בתוקף עד 20 שנים מתאריך הגשת הבקשה לפטנט. יחד עם זאת, בתחומי פרמקולוגיה ניתן להאריך תוקף פטנט בישראל לחמש שנים נוספות.

• השירותים שלנו
• מדריך לרישום פטנט (רשות הפטנטים)

רישום פטנטים בארה"ב

השוק האמריקאי קורץ להרבה ממציאים. מצד אחד מדובר בשוק ענק, ומצד שני העלות היחסית לקבלת פטנט אמריקאי נמוכה יותר בהשוואה לעלות של קבלת פטנט אירופי.

הגוף הממונה על רישום פטנטים בארה"ב הינו ה-USPTO, ראשי התיבות של US Patent and trademark Office. הבוחן האמריקאי ידוע כפורמליסט, ותוך כדי ההתדיינות עימו לפעמים נדמה שמרוב כללים לא רואים את ההמצאה.

יחד עם זאת במשרד הפטנטים האמריקאי התיקים מתנהלים בשקיפות מלאה, ומרגע שדבר הגשת הפטנט התפרסמה (כ- 18 חודשים מתאריך הגשת הבקשה לפטנט), התיק פתוח בפני הציבור, ונגיש באמצעות האינטרנט.

אתר האינטרנט של משרד הפטנטים האמריקאי מכיל גם מנוע חיפוש.

עוד בנושא זה:

• השירותים שלנו
• בקשות המשך לפי הפרקטיקה האמריקנית

בקשות ארעיות (פרוביזוריות)

ארה"ב מאפשרת הליך מקדים ופחות פורמאלי שמאפשר למבקש בקשה לפטנט לקבל זכות בכורה עוד לפני הגשת הבקשה ה"קבועה" לפטנט. האגרה מאוד זולה (כ- $100), והיא מעניקה לבעל הבקשה הארעית זכות להגיש את הבקשה "הקבועה" לפטנט בתוך שנה.

עוד בנושא זה: 

• מספר מילים על בקשות פרובוזיונאליות
• פטנט פרוביזורי ???? אין דבר כזה !!! 

רישום פטנטים באירופה

גם השוק האירופי קורץ להרבה ממציאים, אולם העלויות הגבוהות בקבלת פטנט אירופי מרתיעה חלק מהממציאים. יחד עם זאת, למרות המחיר הגבוה, אם מחלקים את העלות בין מספר המדינות, העלות למדינה אינה כה גבוהה כפי שזה נראה במבט ראשון.

הגוף הממונה על הענקת פטנטים אירופים הוא ה- EPO, ראשי התיבות של  European Patent Office. זה גוף איזורי הפועל מתוקף אמנת הפטנטים האירופית. יחד עם זאת, אין קשר בין האמנה האירופית המאגדת את מדינות אירופה לגוש כלכלי אחד, לבין אמנת הפטנטים האירופית. בנוסף לגוף האיזורי, בכל מדינה ממדינות אירופה יש רשות פטנטים עצמאית. על מנת להחיל פטנט אירופי שנתקבל על ידי משרד הפטנטים האירופי במדינה החתומה על אמנת הפטנטים האירופית, יש הליך פרוצדוראלי בלבד, אבל לא תהליך בחינה. לכן, במקום להתדיין עם הבוחן בכל מדינה ומדינה ממדינות אירופה, המסלול האירופי מאפשר להתדיין עם בוחן אחד, בשפה אחת (אנגלית, צרפתית או גרמנית), ולאחר מכן להחיל את הפטנט על המדינות המעניינות את הממציא מבין המדינות החתומות על אמנת הפטנטים האירופית.

עוד בנושא זה: אסטרטגיות הגשה רב-לאומית
 

אמנת פאריס

אמנת פאריס. אמנה זו קובעת שזכות הבכורה תשמר לזמן קצוב, והוא 12 חודשים לפטנט, 6 חודשים לסימן מסחר ולמדגם. כלומר, מי שהגיש בקשה לפטנט באחת ממדינות האיגוד (מדינות שחתומות על אמנת פאריס), יכול להגיש את אותה בקשה במדינה אחרת בתוך שנה מתאריך הגשת הבקשה הראשונה, ועדיין ישמרו לו הזכויות הקנייניות על ההמצאה בכל מדינות האיגוד, כולל תאריך הבכורה.

עוד בנושא זה: אמנות בינלאומיות בתחום הפטנטים
 

אמנת ה- PCT ובקשה בינלאומית לפטנט

ראשית נקדים ונאמר שאין דבר כזה שנקרא "פטנט בינלאומי" ו"פטנט עולמי". פטנט מוענק על ידי מדינה, והוא תקף רק למדינה הזו. יחד עם זאת יש שיתוף פעולה בענייני פטנטים בין מדינות, והאמנה שמרבית המדינות חתומות עליה ומחוייבות לה הינה אמנת ה- PCT.

PCT הוא ראשי התיבות של Patent Cooperation Treaty. האמנה מאפשרת לבעל המצאה להעריך את הפטנטביליות שלה לפני שיגיש עליה בקשה לפטנט במדינות רבות, פעולה הכרוכה בהוצאה לא מבוטלת. לצורך זה אמנת ה- PCT כוללת שני סעיפים חשובים: הראשון הוא הארכת הזכות להגיש בקשות לפטנט על אותה המצאה לפרק זמן של עד 30 חודשים מתאריך הבכורה, שזה שנה וחצי יותר מאשר הזכות המוענקת מכוח אמנת פאריס. הנושא השני הוא הליך הבחינה של ההמצאה הכולל (א) דו"ח חיפוש של פטנטים ומסמכים שפורסמו לפני תאריך הבכורה ויש להם נגיעה לנושא ההמצאה, ו- (ב) דו"ח בחינה.

על מנת ליהנות מהיתרונות של אמנת ה- PCT יש להגיש בקשה לפטנט לרשויות ה- PCT. בקשת PCT הינה בקשה לפטנט לכל דבר. מאחר ומגישים אותה לרשות בינלאומית בניגוד לרשות לאומית, בקשת PCT זכתה לכינוי "בקשה בינלאומית" לפטנט. יחד עם זאת יש לזכור שהבקשה אמנם הוגשה לרשות בינלאומית, אבל פטנט יכול להיות אפקטיבי רק במישור הלאומי, ולכן גם אם רשויות ה- PCT יקבעו שההמצאה ראויה לקבל פטנט, קביעה זו תהיה בגדר המלצה בלבד, ורשויות הפטנטים הלאומיות עשויות שלא לקבל את ההמלצה. מצד שני מאחר והבחינה נחשבת לאיכותית, ההמלצה של רשויות ה- PCT עשויה לקבל משקל חשוב במדינות מסוימות, בייחוד במדינות בהן מערכת הפטנטים לא מפותחת.

עוד בנושא זה: אמנות בינלאומיות בתחום הפטנטים
 

דו"חות בחינה

דו"ח הבחינה מסביר בלשון משפטית מדוע התביעות שלך אינן עונות לקריטריונים לקבלת פטנט. אדם שאינו מכיר את הנהלים לקבלת פטנט עשוי לקבל רגליים קרות די מהר, וללא הצדקה. כדאי לזכור שרק מספר מזערי של בקשות לפטנט זוכות לקבל פטנט במצב שהוגשו. בדרך כלל פטנט מתקבל לאחר דיאלוג בין מבקש בקשה או נציגו לבין בוחן הפטנטים. במהלך אותו דיאלוג מבקש הבקשה עשוי לשנות את התביעות (שהן החלק של הפירוט בו מבקש בקשה לפטנט מגדיר את הבעלות אותה הוא מבקש מהמדינה) על מנת להביאן למצב כזה שיתגברו על השגות הבוחן.

כדאי לזכור שהכלים בהם בוחנים האם ראויה ההמצאה לקבל פטנט, כמו למשל מבחני החדשנות וההתקדמות ההמצאתית, הינם זרים לרוב מבקשי הבקשות לפטנט, ולכן ההתמודדות עם דו"ח בחינה הינה בדרך כלל עניין לבעלי מקצוע בתחום, כלומר עורכי פטנטים. כמו כן על מבקש בקשה לפטנט להיות מוכן לכך שהבוחן לא יקבל את נימוקיו, ולא מן הנמנע שיהיו לדיאלוג עם הבוחן מספר סבבים במהלכן מבקש הבקשה יתקן את התביעות ולפעמים אפילו את פירוט הבקשה, ואילו הבוחן יבחן את הבקשה מחדש לאור התיקונים. פגישה עם הבוחן עשויה לצמצם את מספר הסבבים, ובכך את ההוצאה של מבקש הבקשה לפטנט.

הזמן בו מבקש בקשה לפטנט יכול להשיב על דו"ח הבחינה מוגבל. לא השיב מבקש הבקשה לפטנט על הדו"ח, הוא יצטרך לשלם קנס על כל חודש איחור. לא השיב מבקש הבקשה בפרק זמן הקבוע בחוק, בקשתו לפטנט עשויה להתבטל.

הודעה לפני קיבול (בישראל)

סוף סוף הגיע הרגע המיוחל, ומבקש בקשה לפטנט מקבל "הודעה לפני קיבול הבקשה". פירוש הדבר כי הבחינה הסתיימה בהצלחה, ורשות הפטנטים מצאה את ההמצאה פטנטבילית, כלומר עונה על הקריטריונים שקבע החוק לעניין זה. אלא שזה עדיין לא הסוף. על מבקש הבקשה לפטנט לשלם אגרת פרסום הקיבול בסך כ- 500 ש"ח. לאחר התשלום, הבקשה תפורסם ביומן הפטנטים, ותעמוד לעיון הציבור במשך 3 חודשים. במידה ולא יהיה ערעור על עצם הענקת הפטנט, אזי לבעל הבקשה יוענק פטנט. אם יהיה ערעור, המערער יצטרך להגיש את הנימוקים שלו לרשם, ולבעל הבקשה לפטנט תהיה הזכות להשיב. לאחר מכן הנושא יידון בפני רשם הפטנטים.
 

הענקת הפטנט

נניח שגם את המכשול הזה עברנו, ולא היה ערעור על עצם הענקת הפטנט, אזי מקבל הבקשה יקבל את הפטנט. לאחר הענקת הפטנט, בעל הפטנט יקבל לכתובתו את תעודת הפטנט.

זהירות!!! בישראל פטנט שמתקבל תקף ל- 3 חודשים. על מנת להאריך את תוקפו יש לשלם בתוך שלושת החודשים האלה אגרה המאריכה את תוקף הפטנט.
 

מה הלאה

לאחר קבלת פטנט ניתן לממש את הבלעדיות על המצאה המוגנת בפטנט באמצעות דרישה מהמפרים להפסיק את השימוש בהמצאה נשוא הפטנט. במידה והמפרים לא יעתרו, בעל הפטנט יכול לפנות לסעד משפטי. אם הפטנט ניתן על נדבך חשוב בטכנולוגיה בה מתמחה החברה בעלת הפטנט, החברה עשויה להוציא מן המשחק את המוצר של המתחרים, או לפחות להסיר מהחברה איום בתביעה על הפרת הפטנטים מצד המתחרים. הרשימה פטנטים בשדה הקרב העיסקי מרחיבה בנושא.
 

ועוד כמה עצות להמשך הדרך

• פטנט הינו רק צורה אחת של קניין רוחני, ויש צורות נוספות להגנה על רעיונות, כגון מדגמים רשומים וסימני מסחר.
   
• עובדה ידועה היא שרוב הפטנטים שמתקבלים הינם על המצאות הרחוקות מלהיות מהפכניות כמו הנורה של אדיסון או הטלפון של גרהאם בל. המסקנה המתבקשת מכך היא שבמציאות של ימינו התפקיד שממלא עורך הפטנטים בהשגת פטנט הינו מכריע.
   
• פטנט הוא יותר כלי התקפי מאשר כלי הגנתי, כי פטנט נותן לבעליו זכות בלעדית לשימוש בהמצאה, ואת הבלעדיות הוא יכול לנצל נגד השחקנים האחרים בשוק בו הוא פועל. לא בכדי יש הכוללים את המילה מונופול בהגדרת המושג פטנט.
   
• גם אם מוצר מוגן בפטנטים מכל היבט שאפשר לחשוב עליו, אין זה מבטיח שהמוצר לא מפר פטנטים אחרים.
   
• מטרת הפטנט אינה להראות לעולם עד כמה הממציא חכם, וגם לא להוות תחליף למאמר אקדמי. המטרה של פטנט היא להעניק לממציא זכויות קנייניות על המצאה. 
   

טיפים נוספים ניתן למצוא ברשימה טיפים בנושאי פטנטים