פטנט על תוכנה ואפליקציה | אדיסון עורכי פטנטים
אדיסון עורכי פטנטים בע" מ
עריכה ורישום פטנטים, סימני מסחר ומדגמים
טל. 074-7042000

 
 
עברית  |  English  |  German  |  
  

אדיסון | פטנטים | עריכת פטנטים | רישום פטנטים
 

 צרו קשר
074-7042000

או השאירו מספר טלפון+קידומת
  
 פגישת היכרות חינם 

מאמרים וחומר רקע



 כתבו אלינו

  רישום פטנט על תוכנה ואפליקציה


פטנט על תוכנה | פטנט על אפליקציה | אדיסוןבעולם התגבשו שתי גישות לגבי הענקת פטנטים על תוכנה – האחת שוללת הענקת פטנטים על תוכנה, והשנייה מצדדת בזכות זו. אלו המתנגדים להענקת פטנטים על תוכנה טוענים שתוכנה, כולל תרשימי זרימה, הינה סדרה של צעדים מחשבתיים, ומאחר ולא יעלה על הדעת להגביל את חופש המחשבה, הרי שאין להעניק פטנטים על תוכנה. 

 

 

וכאן אנחנו צריכים לעשות היכרות עם שני מונחים: מחשב ותוכנה.

 


מהו מחשב ומהי תוכנה

 

ההגדרה הבסיסית ביותר של מחשב הינה מכשיר המשלב מעבד (Processor) עם זיכרון המאכסן קוד של הוראות ביצוע על ידי המעבד. ובאומרנו קוד הכוונה להוראות לקרוא את תוכן הזיכרון, לשנות את תוכן הזיכרון, ולבצע מניפולציות (כגון חיבור חיסור וכו') על הנתונים שבזיכרון, וכדומה. ואילו תוכנה הינה הקוד המאוכסן בזיכרון.

 

לפי הגדרות אלה אפשר בהחלט להבדיל בין אדם למחשב. ואם אפשר להבדיל בין אדם למחשב, הרי שאין חשש שפטנט יגביל את התהליך המחשבתי של האדם. והמסקנה מכך הינה ששלילה גורפת של הענקת פטנטים על תוכנה אינה מוצדקת.


מהו אלגוריתם

 
עכשיו, משהגדרנו את המונחים מחשב ותוכנה, נתייחס למונח נוסף, "אלגוריתם". המונח אלגוריתם יוגדר כאן כשורה של צעדים להשגת משימה מסוימת. ואם נחדד את הדברים שנאמרו לעיל, הרי שהמתנגדים להענקת פטנטים על תוכנה מתנגדים בעצם להענקת פטנטים על אלגוריתמים, ולא על התוכנה כשלעצמה. לכן, המילה "אלגוריתם" הינה "מילה אסורה" אצל עורכי פטנטים, והם משתדלים להשתמש במינוח אלטרנטיבי כגון "תהליך", "שיטה", "צעדים", וכדומה. כי אלגוריתם נתפש בעיני המתנגדים להענקת פטנטים על תוכנה כשורה של צעדים מחשבתיים.

 

אפליקציות

 

לפני מספר שנים התוודענו למושג חדש - הטלפון החכם. אפשר להגדיר טלפון חכם כמכשיר המשלב מחשב שולחני (desktop computer) עם טלפון סלולארי. יחד עם הטלפון החכם התוודענו למושג חדש - אפליקציה. אפליקציה הינה קוד המתבצע על אלמנט המחשב של טלפון חכם. המונח אפליקציה נקרא בעברית "יישומון".

 

האם אפליקציה הינה תוכנה? לפי ההגדרות דלעיל אפליקציה הינה תוכנה לכל דבר ועניין.

 

האם אפליקציה הינה אלגוריתם? לא בהכרח.


הבעייתיות בשלילת הזכות להענקת פטנט על אלגוריתם

 

חברת המחשבים CRAY זכתה למוניטין שלה בשל המחשבים המהירים שייצרה. נניח שהמהירות של מחשבי CRAY מושגת בשל מהחומרה שלהם, שתוכננה להריץ תוכנות עתירות חישובים. אם ניתן היה להשיג את אותה מהירות באמצעות אלגורימים, הרי שהיה בכך משום יתרון טכנולוגי, ולכן לפי השכל הישר תוכנה כזו ראויה להגנת פטנט. אלא שיש רשויות פטנטים שעשויות שלא לראות את הדברים כך, ויש תקדימים.


מתי אפליקציה לא נחשבת בוודאות לאלגוריתם?

 

אחד המבחנים לכך שמערכת העושה שימוש באלגוריתם הינה בעלת "אופי טכנולוגי מוחשי" כלשונו של רשם הפטנטים מתואר בסעיף 7.2 בפרק 23 להוראות העבודה לבוחני פטנטים:

 

לשם זיהוי האם מדובר באמצאה בתחום טכנולוגי כלשהו, ניתן גם להפעיל מבחנים ספציפיים בהתאם לסוג האמצאה המתוארת בבקשה, אשר יסייעו בזיהוי היותה "בכל תחום טכנולוגי".

זיהוי היותה של אמצאה בתחום טכנולוגי ייקבע על פי הדרישה שבביצוע האמצאה, בין אם היא נתבעת כמוצר ובין אם היא נתבעת כתהליך, יתרחש תהליך טכנולוגי מוחשי (כפי שזה נדון בע"ש (מחוזי י-ם) 23/94 United Technologies נ' רשם הפטנטים, דינים מחוזי, כרך כו(8) 729). תהליך טכנולוגי מוחשי משמעו ביטוי של תכונות פיזיות בדבר כלשהו עליו מבוצעת האמצאה או באופי הפעולה אותה המוצר או התהליך מבצעים (ר' האופן בו אלה נדונו על ידי ערכאת הערעור המורחבת של בית הדין האירופי בעניין G0003/08 בהחלטתה מיום 12.5.2010).

על פי רוב, לא יהיה קושי לסווג את התחום הטכנולוגי המתאים לתביעה שהיא למוצר לכשעצמו (שאינו נתבע כתהליך). עם זאת, כאשר ישנו קושי בזיהוי היותה של האמצאה בתחום טכנולוגי מבחן מרכזי לעניין זה יהיה זיהוי קיומו של אופי טכנולוגי מוחשי למוצר או התהליך הנתבעים, או לתוצאת התהליך.

ואם מנסים לפרש את הדברים, הרי שאם תהליך המתבצע במכונה המכילה מחשב ותוכנה גורם לשינוי מוחשי, או שמערב פעולה בעלת אופי מוחשי, או שהתוצאה של התהליך היא מוחשית, הרי שאי אפשר לשלול ממנו פטנט באופן גורף. במקרה הנ"ל (יונייטד טכנולוג'יס נגד רשם הפטנטים) מדובר במערכת מחשב המותקנת בתוך הליקופטר ומריצה תוכנית מחשב המבצעת אופטימיזציה של צריכת הדלק של ההליקופטר בעת טיסה (כלומר בזמן אמיתי). השופט ברנר שישב בדין כתב "אין מקום לדרוש שתוכנת המחשב תשנה את מבנה המחשב, אלא די בכך שתוכנת המחשב תשנה את צריכת הדלק".

 

ולעניין אפלקציה הרצה על טלפון חכם - חיישן GPS, מצלמה ומסך מגע הם דוגמאות לאמצעי קלט המותקנים בכל טלפון חכם, כלומר אלמנטים שמבצעים פעולה בעלת אופי מוחשי. וכפי שנאמר לעיל, אם בהמצאה מעורבת פעולה בעלת אופי מוחשי הרי שאי אפשר לשלול באופן גורף הענקת פטנט על ההמצאה.
 

דוגמאות לאמצעי פלט שמותקנים בטלפון חכם הם מסך, רמקול, וממשק USB. כפי שנאמר לעיל, אם תהליך המתבצע במכונה המכילה מחשב ותוכנה גורם לשינוי מוחשי, הרי שאי אפשר לשלול באופן גורף הענקת פטנט על ההמצאה.
 

לפיכך, יש טעם לבדוק את תפקידם של אמצעי הקלט והפלט של הטלפון החכם בהמצאה (כלומר באפליקציה) על מנת לגבש דיעה האם ההמצאה אכן תוכל לקבל פטנט גם במקומות בהם שוללים הענקת פטנטים על תוכנה באופן גורף.

 

המלצתו של עורך הפטנטים דייויד פרסמן

 

דייויד פרסמן (David Pressman) הינו עורך פטנטים אמריקאי וותיק, שפרסם מספר גדול של מהדורות של ספרו "פטנט את זה בעצמך" (Patent It Yourself). כדוגמא הוא מדגים כיצד לכתוב תביעה על שיטה להוספת מחרוזת טקסט בתוך מחרוזת טקסט אחרת. למשל, נניח שיש לנו מחרוזת "השיטה מאפשרת ביצוע חישובים מהירים", ויש להוסיף לה את המילה "לא" כך שהמחרוזת תהיה "השיטה לא מאפשרת ביצוע חישובים מהירים".

 

כל אחד מכיר כיצד מוסיפים מחרוזת טקסט במעבד תמלילים, אבל לפני שמישהו יתחיל לגחך על מה מעניקים פטנט, הבה נזכר בדרך בה משחררים נעילה של טלפון חכם. קודם לוחצים על כפתור על מנת לעורר את המכשיר. לאחר מכן מעבירים אצבע לרוחב המסך בכיוון מסוים. בצורה הזו מונעים פתיחה של המכשיר בטעות. ולמי שתהה, זה פטנט רשום של חברת אפל, שכמובן מופר על ידי יצרני מכשירי טלפון חכם ומחשבי לוח (טאבלט).

 

אז נחזור לדוגמא של המחרוזת. התביעה מתחילה בכך שהיא מגדירה אלמנטים של חומרה, כגון זיכרון לאכסון המחרוזת, אמצעי קלט לקליטת המחרוזת שמוסיפים, מצביע להצבעה על נקודת ההוספה, מעבד שמסוגל לקרוא ולכתוב בזיכרון, וכו'. לאחר מכן מגדירים את דרך הביצוע, כלומר לאחר שממקמים את הסמן על מקום ההוספה, עם כל הקשה על מקש מזיזים בזיכרון את שורת המחרוזת מנקודת ההצבעה מקום אחד. לאחר מכן מכניסים את הערך של התו שהקשנו לתא שעליו מצביע המצביע.

 

אז הבה נסכם: כפי שראינו, יש שני מרכיבים בתביעה: האלמנטים של החומרה, והצעדים של השיטה, כלומר האלגוריתם.

 

אגב, ארה"ב הרבה יותר ליברלית בהענקת פטנטים על תוכנה ביחס למדינות אחרות. לעומתה אירופה וישראל הן הרבה יותר שמרניות. לכן, על מנת לבחון את יכולתה של המצאה בתחום התוכנה / אפליקציות לקבל פטנט באירופה, אפשר לבצע פיילוט בישראל. אם נראה לפי תוצאות הבחינה הישראלית שיש סיכוי לקבל פטנט, אפשר להמשיך לאירופה שכידוע הרבה יותר יקרה בכל הנוגע לפטנטים. אבל זה נושא לדיון נפרד.


צורות הגנה אחרות על אפליקציות ותוכנה

 

האופן המסורתי להגנה על תוכנות מחשב הינה זכות היוצרים. תוכנה נחשבת ליצירה, ולכן העתקתה מותנה בהסכמת בעל הזכויות על התוכנה. מאחר ומדובר בזכות יוצרים, ומאחר ובישראל אין הליך מוסדר לרישום זכות יוצרים, יש הממליצים לשמור עותק של התוכנה אצל עורך דין באם יתעורר בעתיד צורך משפטי. לא ניתן להגן על הרעיון שמאחורי התוכנה, שכן זכויות היוצרים נועדו להגן על הביטוי לרעיון ולא על הרעיון עצמו.

 

 

וכמובן ניתן להגן על הלוגו של התוכנה באמצעו סימן מסחר רשום.
 


עוד על הנושא:

רישום פטנט על אפליקציה ותוכנה בארץ ובעולם רישום פטנט על אפליקציה ותוכנה - המצב בארץ ובעולם
 

 

אדיסון עורכי פטנטים, טל. 074-7042000
אדיסון עורכי פטנטים בע"מ
פארק המדע נס-ציונה
, טל. 074-704-2000,
edison.patent@gmail.com
[לראש העמוד]