אדיסון עורכי פטנטים | מאמרים

אבטחה באמצעות הטלפון הסלולארי

היום הטלפון הסלולארי הפך להיות אביזר אישי המצוי כמעט אצל כל אחד, ובשל כך הוא יכול לשמש כערוץ יחסית בטוח להעברת סיסמה מנותן השירות הפיננסי אל בעל חשבון הבנק / כרטיס האשראי.

מאת ראובן ברמן, עו"פ

מה המוסדות הפיננסיים יכולים עוד לעשות על מנת שגורם בלתי מורשה לא יחגוג על חשבון הלקוחות שלהם


כשני מיליון ישראלים נוהגים לפקוד את חשבון הבנק שלהם באופן תדיר באמצעות אתר האינטרנט של הבנק, וחלקם אפילו מבצעים בצורה זו פעולות בחשבון הבנק שלהם, כגון מסחר בניירות ערך. אולם בפתיחתו של חשבון הבנק לעבודה דרך האינטרנט יש משום נטילת סיכון, שכן גורם בלתי מורשה יכול להשיג גישה לחשבון הבנק, ולרוקן אותו. פורצים יותר מתוחכמים נוהגים למשוך מחשבון הבנק של הקורבן סכום זעיר באופן חד פעמי או קבוע, על מנת שלא למשוך את תשומת לבו של בעל החשבון.

אחת הדרכים המוכרות להשגת פרטי הכניסה לחשבון בנק, כגון מספר חשבון וסיסמה, נקראת "חכת דייג", או בכינויה הבינלאומי Phishing, והאיות השגוי בא במטרה לרמוז על כך שהמדובר במעשה הונאה. חכת הדייג היא דבר דוא"ל (דואר אלקטרוני) הנשלח כהודעת "זבל" (SPAM) למספר גדול של נמענים, בתקווה שלפחות חלק מהם יבלע את הפיתיון. במכתב שנשלח כביכול על ידי הבנק מודיעים לנמען כי התגלתה בעיה בחשבון הבנק שלו ובעקבותיה עליו להיכנס לחשבון דרך האינטרנט על מנת לבצע פעולה זו או אחרת. לנוחיותו של הנמען הודעת הדואר מכילה קישורית, וכל מה שעליו לעשות הוא להקיש עליה על מנת להגיע לאתר האינטרנט של הבנק. אלא שהקישורית לא מובילה אל אתר האינטרנט של הבנק, אלא לאתר האינטרנט של הפורץ. האתר של הפורץ אמנם נראה כמו אתר האינטרנט של הבנק, אבל הוא לא. המשתמש התמים, הדג שעלה בחכת הפורץ, מקיש את הפרטים המזהים כולל הסיסמה, והפלא ופלא אתר האינטרנט מודיע לו שברגע זה ממש מתבצעות פעולות תחזוקה באתר האינטרנט של הבנק ועליו לחזור ולהיכנס לחשבון שלו מאוחר יותר. פרטי הכניסה לחשבון הבנק, כולל הסיסמה, מגיעים לפורץ, והוא יכול לחגוג על חשבונו של הדג שעלה בחכה...

דרך אחרת להשגת פרטי הכניסה לחשבון בנק היא על ידי תוכנת סוס טרויאני. זו תוכנה שרצה על המחשב של הקורבן, ושולחת את תמונת המסך או התווים שהמשתמש מקיש אל המחשב של הפורץ באמצעות האינטרנט. יש דרכים רבות לשתול את תוכנת הסוס הטרויאני במחשב של הקורבן, כמו למשל להטמיע את הסוס הטרויאני בתוכנות חינמיות (Freeware).

אבל חשבון הבנק הינו רק צרה אחת. צרה לא פחות צרורה היא כרטיס האשראי. לכל ישראלי בוגר יש היום לפחות כרטיס אשראי אחד, איתו הוא נוהג לעשות קניות. כידוע, קניות באמצעות כרטיס אשראי ניתן לבצע גם טלפונית או דרך האינטרנט, כלומר ללא הצגה פיסית של כרטיס האשראי. ואפשרות זו חושפת את הכרטיס לשימוש לרעה על ידי גורמים פליליים. אמנם אנו מציצים מדי פעם בתדפיס של חברת האשראי ועוברים על רשימת העסקאות שבצענו במטרה לגלות עיסקה לא מוכרת, אבל האם מישהו יכול לאמר בוודאות שהוא אכן היה זה ששילם עבור כל פעולות התדלוק שמופיעות בחשבון שלו, או שהיה מי שחגג על חשבונו?

המומחים לאבטחה מזהירים אותנו שנבקש את הבנק שלא לאפשר הוצאת כספים מחשבון הבנק שלנו על ידי העברה לחשבון אחר. מגבלה כזו אמנם תבטיח שלא ירוקנו את חשבון הבנק שלנו, אבל זה עדיין לא יפתור בעיות אבטחה אחרות. מכל מקום הזמן שמשתמש צריך להשקיע על מנת לוודא שלא פרצו לחשבון הבנק שלו הוא נכבד, וגם אם המשתמש הקדיש את הזמן הזה, עדיין אין בכך בכדי להבטיח שבחשבון שלו לא נעשות פעולות על ידי גורם בלתי מוסמך.

אבל, מסתבר שלבעיות אלה יש פתרון. היום הטלפון הסלולארי הפך להיות אביזר אישי המצוי כמעט אצל כל אחד, ובשל כך הוא יכול לשמש כערוץ יחסית בטוח להעברת סיסמה מנותן השירות הפיננסי אל בעל חשבון הבנק / כרטיס האשראי. באמצעות כלים המצויים בטלפון הסלולארי, כגון מסרון (SMS) והשמעת הודעה, ניתן להעביר מהחברה הפיננסית אל הלקוח סיסמה חד פעמית שאיתה הוא יוכל לקבל שירות חד פעמי, כגון כניסה לחשבון הבנק שלו דרך האינטרנט, ביצוע רכישה באמצעות האינטרנט, משיכת כסף מהכספומט, וכדומה.

למשל, כאשר בעל חשבון הבנק נכנס לאתר האינטרנט של הבנק, ומקיש את מספר החשבון שלו, מחשב הבנק שולח אל הטלפון הסלולארי שלו סיסמה חד פעמית באמצעותה הוא מקבל היתר כניסה לחשבון. או למשל בד בבד עם מתן האישור לבית העסק על ביצוע עיסקה בכרטיס האשראי של לקוח, המחשב של חברת האשראי שולח אל המכשיר הסלולארי של בעל הכרטיס מסרון (SMS) ובו פרטי העיסקה שאושרה. בעל כרטיס האשראי מקבל הודעה על שימוש בכרטיס האשראי שלו בו זמנית עם ביצוע העיסקה, או לכל היותר זמן קצר לאחר מכן, וכתוצאה מכך מתאפשר לו לבדוק את נכונות העיסקה כשפרטיה עדיין טריים בזכרונו. לכן, שימוש לא חוקי בכרטיס האשראי עשוי להתגלות על ידי בעל הכרטיס די מהר, דבר שהופך את השימוש בכרטיס אשראי גנוב כמעט לבלתי אפשרי. יש טכנולוגיה קצת יותר מתקדמת לפיה בעל כרטיס האשראי מתבקש לאשר את העיסקה לפני ביצועה באמצעות ממשק למשתמש. למשל, הלקוח מקבל אל הטלפון שלו שיחה מהמחשב של חברת האשראי שבה מושמעת הודעה קולית בנוסח "הקש אחת אם אתה מאשר את העיסקה, הקש אפס אם אינך מאשר". פשוט להפליא ויעיל להפליא.

השימוש בטכנולוגיה שתוארה לעיל גורמת לכך שעל מנת לעשות שימוש בלתי חוקי בכרטיס האשראי או חשבון הבנק, הפורץ צריך גם לדעת את פרטי כרטיס האשראי / חשבון בנק, וגם לגנוב לבעליו את הטלפון הסלולארי. אבל מאחר והשימוש במכשירים סלולאריים בחיי היום-יום הוא אינטנסיבי, גניבתו או אובדנו מתגלה די מהר על ידי בעליו, ולכן הזמן שעובר מרגע הגניבה עד שהחברה הסלולארית מתבקשת לנעול את המכשיר הוא יחסית מהיר, ובשל כך הסיכוי שגורם לא מורשה יוכל לעשות שימוש בסיסמאות הנשלחות אל הטלפון הוא יחסית נמוך. קשה להאמין שזה יעצור את הפריצות באופן מוחלט, אבל זה בהחלט צעד נגד הפשטות הבלתי נסבלת של הפריצה לחשבונות בנק של קורבנות תמימים.

למרות שהשימוש בערוץ הסלולארי לצרכי אבטחה הינו יחסית חדש, מסתבר שהוא בכל זאת מוכר בארץ. לפני מספר חודשים שמתי לב שאחת מחברות הטלפונים הסלולאריות מיישמת את הערוץ הסלולארי על מנת להעביר סיסמה חד פעמית כל אימת ששולחים מסרון באמצעות אתר האינטרנט של החברה. כלומר, הרעיון של שימוש בטלפון סלולארי לצרכי אבטחה אינו חדש לציבור בישראל, וודאי ובוודאי למומחי האבטחה של המוסדות הפיננסיים. ומי שמתאמץ מעט יותר יוכל למצוא גם מסמכי פטנטים המציגים את הרעיון. למשל, הבקשה האמריקנית לפטנט מספר 20040203595 שפורסמה באוקטובר 2004 אומרת:

"ההמצאה הנוכחית מכוונת לשיטה ומכשיר עבור מערכת אימות משתמש העושה שימוש בטלפון סלולארי. לפי תצורה אחת, מערכת האימות משמשת לאכסון סיסמאות של משתמש. כאשר המשתמש שוכח את סיסמה, המשתמש יכול לקבל את הסיסמה על ידי שיחה ללא חיוב אל מערכת האימות באמצעות המכשיר הסלולארי שלו, לפני הכניסה למערכת. הטכנולוגית הנוכחית לזיהוי של מתקשר באמצעות טלפון סלולארי המסופקת על ידי חברות סלולאריות מזהה בעליו של טלפון סלולארי והיא משמשת לאימות המשתמש המתקשר אל מערכת האימות." (פיסקה 10)

"לפי תצורה אחרת, מערכת האימות אינה מאכסנת את הסיסמאות, אלא יוצרת, לפי דרישה, סיסמה אקראית התקפה לזמן מוגבל. --- הסיסמאות יכולות להיות מאוד פשוטות, למשל מספר תלת ספרתי, ואמורות להיות הרבה יותר בטוחות באופן התפעול והשימוש שלהן מאשר השימוש העכשווי בסיסמאות." (פיסקה 11)

וזו רק דוגמא אחת מיני רבות.

אבל עם כל ההתלהבות אני לא מרגיש הקלה, כי משום מה מוסדות פיננסיים לא ששים ליישם את החידושים שהטכנולוגיה מציעה, והם מעדיפים להיצמד לדפוסי האבטחה הישנים. למשל, היום יש תחליף הרבה יותר בטוח לכרטיס המכיל פס מגנטי, והכוונה ל"כרטיס חכם", Smartcard. זה למעשה כרטיס פלסטיק המכיל מעבד זעיר וזיכרון "מאובטחים", כלומר לא ניתנים לשכפול באמצעים "רגילים", אלא רק באמצעות ציוד מאוד מתוחכם, אם בכלל. כך רמת האבטחה שמספק הכרטיס החכם הינה הרבה יותר גבוהה מאשר רמת האבטחה שמספק כרטיס האוגר את המידע שבתוכו בפס מגנטי. חברות הטלפון עמדו על היתרונות של הכרטיס החכם, וכבר שנים שכרטיסי חיוג בטלפון ציבורי ברחבי העולם מתבססים על כרטיס חכם, ללמדך שמחירו שווה לכל נפש. אבל למרות שהטכנולוגיה מוכרת ונמצאת בשימוש זמן רב, המוסדות הפיננסיים בכל זאת דבקים בצורה המסורתית של כרטיס הפס המגנטי. אז אם טכנולוגיה אלמנטארית כמו כרטיס חכם לא מיושמת על ידי המוסדות הפיננסיים בארץ, איזה סיכוי יש לטכנולוגיות אחרות?

קרא עוד  

איך לקבל פטנט תוך 3 חודשים

רישום פטנט בישראל הוא לרוב הליך ממושך, שאורך מספר שנים. אבל פרוצדורה חדשה יחסית, שרבים אינם יודעים על קיומה, מאפשרת לזרז את בחינת בקשה לפטנט, תוך פרק זמן קצר יחסית

איך לקבל פטנט תוך 3 חודשים

עו"ד גיתית אייאסוב


לא רבים יודעים זאת, אך בישראל קיים הליך שבמסגרתו ניתן לבחון בקשה לפטנט תוך מספר חודשים במקום מספר שנים. איך עושים זאת?
רישום פטנט בישראל הוא לרוב הליך ממושך, שאורך מספר שנים. אבל פרוצדורה חדשה יחסית, שרבים אינם יודעים על קיומה, מאפשרת לזרז את בחינת בקשה לפטנט, תוך פרק זמן קצר יחסית, שיכול להסתכם במספר חודשים ואפילו במספר ימים.
באילו נסיבות ניתן לקצר את הטיפול ברישום פטנט, מה צריך לעשות לצורך כך, ולמי כדאי לפנות - אלו הן חלק מהשאלות בהן נעסוק בכתבה זו. ראשית, נציג מספר מושגי יסוד בדיני פטנטים שיאפשרו להבין את הנושא:

מהו פטנט?

פטנט הוא בעלות בלעדית על המצאה (פתרון טכני לבעיה טכנית), שניתנת לפרק זמן קצוב של עד 20 שנה. פטנט מקנה בלעדיות על פעולות בעלות אופי מסחרי שניתן לעשות בהמצאה, כגון ייצור ההמצאה, שימוש בה, ומכירה לגורם אחר. עם זאת, מותר לעשות שימוש בהמצאה לצורך שכלול שלה.

על מה ניתן לקבל פטנט?

פטנט ניתן לקבל על מוצר או תהליך בתחום טכנולוגי (כולל חקלאות). כדי לקבלו, ההמצאה צריכה להיות מועילה, שימושית וחדשה, וצריכה להיות בה התקדמות המצאתית. למה הכוונה? הפתרון הטכני, כלומר ההמצאה, צריך להיות כזה שאינו מובן מאליו לאיש מקצוע "ממוצע".
ראוי לציין, כי פטנט ניתן לקבל על הדרך להגיע למטרה, ולא על המטרה עצמה. כלומר, על הרעיון להפוך ברזל לזהב לא ניתן לרשום פטנט, אך על הדרך לעשות זאת בהחלט ניתן לקבל פטנט.

על מה לא ניתן לקבל פטנט?

לא ניתן לקבל פטנט על תהליך לטיפול רפואי בגוף האדם (זאת לעומת מכשיר לטיפול רפואי). בנוסף, לא ניתן לקבל פטנט על זנים חדשים של צמחים או בעלי חיים, ועל שיטות לעשיית עסקים. בחלק מן המדינות לא ניתן לקבל פטנט על תוכנה. הסיבה לכך היא שיש הרואים בתוכנה מעין תהליך מחשבתי, ולא יעלה על הדעת להגביל את חופש המחשבה.

מהו התוקף של פטנט?

פטנט תקף רק במדינה שבה ניתן. על פי אמנת פריז, מרגע שהגשת פטנט במדינה מסוימת, ניתנת לך שנה להגישו במדינות נוספות. בשנה זו תינתן לך עדיפות מול מבקשים אחרים ברישום פטנט על אותה המצאה.
אם, לדוגמה, אדם הגיש בקשה לרישום פטנט על המצאה בישראל, וחודשיים אחר כך בארה"ב אדם אחר הגיש בקשה לפטנט על אותה המצאה, הישראלי, יהיה בעל עדיפות, שכן תאריך התחלת הליך בישראל ("תאריך הבכורה") קדם לאמריקאי.
בקשה בינלאומית לפטנט מכוח אמנה בשם PCT מקנה תוספת של 18 חודשים לאפשרות רישום הפטנט במדינות אחרות (מעבר ל-12 החודשים שהוזכרו). סין אף מעניקה חודשיים נוספים מעבר לכך.

מה כולל תהליך הענקת פטנט?

לאחר הגשת בקשה לרישום פטנט, נעשית בחינה ע"י בוחן פטנטים במדינה שבה הוגשה הבקשה לפטנט. בדרך כלל, נערך מעין משא ומתן בין בעל ההמצאה לבין רשות הפטנטים במהלכו הוא יכול לשנות במעט את הגדרת המצאתו, וכאשר הצדדים מגיעים להסכמה, מוענקת לממציא תעודת פטנט. בתום קבלת הפטנט, יש לחדשו כל מספר שנים.

תוך כמה זמן ניתן לקבל פטנט?

רישום פטנט הוא תהליך ממושך שלרוב אורך מספר שנים. בישראל נמשך רישום פטנט בממוצע שלוש שנים ומעלה, ובארה"ב התהליך יכול להימשך בין שנתיים וחצי ל-3 שנים. אם מישהו עושה שימוש בפטנט לאחר הגשת הבקשה לרישומו (ובטרם ניתן הפטנט), לא ניתן לתבוע אותו על כך.
תרופת הפלא: בקשה לזירוז בחינת הפטנט
בדומה לרוב המדינות שבהן קיימת מערכת פטנטים מפותחת, קיימת בישראל פרוצדורה המאפשרת בחינה מזורזת של הבקשה לפטנט, והיא נקראת "בקשה על-אתר". הבקשה לזירוז בחינת הפטנט יכולה להיות מוגשת במקביל לבקשה לרישום שלו, ומרגע שהוגשה ניתן לקבל עליה בתוך 3 חודשים הסכמה לבחינה מזורזת של הבקשה לפטנט.

מה התנאים להגשת בקשה לזירוז בחינה של פטנט?

התנאים לזירוז שונים ממדינה למדינה. אלה העיקריים שבהם בישראל:

  • המצאה "ירוקה"- המצאה אשר צפויה לסייע לשפר את איכות הסביבה.
  • גילו המתקדם או מצבו הרפואי של מגיש הבקשה - אם קיים חשש להרעה במצבו הבריאותי של הממציא קיימת עילה לזירוז.
  • אדם אחר החליט לנצל את ההמצאה - אם מישהו מנסה לחקות את ההמצאה, זו עילה לזירוז.
  • חלף פרק זמן ניכר מהגשת הבקשה לפטנט – אם חלפו 5 שנים ממועד הגשת הבקשה לפטנט? יתאפשר זירוז.
  • טובת הציבור ונסיבות מיוחדות שמצדיקות זאת- שתי עילות סל נוספות שמאפשרות לזרז פטנט.

לאחר הגשת הבקשה לזירוז, ניתן לקבל דו"ח בחינה תוך פרק זמן קצר.

בעניין זה יצוין, כי במקרה מסוים משרדה של הח"מ קיבל הסכמה להענקת פטנט בתוך 8 ימים בלבד מתאריך הבקשה לפטנט! מעבר לכך רק לאחרונה בקשה שאושרה לבחינה בהליך מזורז נבחנה תוך 12 ימים, מדובר בזמני שיא, שכן לרוב דו"ח בחינה ראשון ניתן בתוך מספר חודשים.

איך ניתן לזרז את רישום הפטנט גם מחוץ לישראל?

אמנה בשם PPH שעליה חתומות בין השאר ישראל, ארה"ב ואירופה, מאפשרת לזרז את הבחינה של בקשה לפטנט במדינה אחת על סמך פטנט שניתן במדינה אחרת. לעניין זה, גם הסכמה להעניק פטנט מספיקה. המשמעות: ניתן לקבל פטנט גם בארה"ב ואירופה בהליך מזורז בלי להמתין מספר שנים.

אסטרטגיה מומלצת לניהול תיק פטנטים

תחילה יש להגיש בקשה לרישום הפטנט בארץ, ובמקביל להגיש בקשת זירוז. עם קבלת הסכמה להענקת פטנט בישראל, כלומר כשיש כבר אינדיקציה שאפשר לקבל פטנט על ההמצאה ועוד לפני שתמה השנה מתאריך הבכורה, יש להגיש בקשה בינ"ל לפטנט, שמאריכה כאמור ב-18 חודשים את פרק הזמן שבו ניתן להגיש בקשות לפטנט במדינות נוספות (מעבר ל-12 החודשים הראשונים הניתנים מכוח אמנת פריז). לאחר מכן, יש להגיש בקשות לקבלת פטנט במדינות הרלוונטיות, לצד הגשה של בקשות זירוז.

טיפים חשובים לרישום פטנט

  • ראשית, חשוב לעבוד עם עורך פטנטים שיש איתו כימיה, ויוכל לממש את הפוטנציאל ברישום ההמצאה.
  • שנית, מומלץ לפנות למשרד של עורכי פטנטים מקצועיים ומנוסים, שמיומנים בין היתר בזירוז בטיפול בבקשות לרישום פטנטים.

יש להדגיש שתחום הפטנטים מורכב מאוד, ואין ברשימה זו בכדי למצות את הנושא. יתירה מזו, הדברים הוצגו בצורה פשטנית על מנת שלא לסבך את הקורא. לפיכך, אין רשימה זו יכולה להחליף יעוץ מקצועי.

קרא עוד  

אמנות בינלאומיות בתחום הפטנטים

הרשימה דנה בשלוש אמנות חשובות בתחום הפטנטים: אמנת פאריס, אמנת ה- PCT ואמנת הפטנטים האירופית

כל מדינה, בהיותה ישות ריבונית, רשאית לקבוע את החוקים לפיהם יתנהל בתחומה נושא הקניין הרוחני, ופטנטים בכלל זה. כפועל יוצא מזה לפטנט יש אפקטיביות רק בתחומי המדינה בה הוא ניתן. יחד עם זאת, מאחר והמצאה הינה בעלת אופי רוחני (בניגוד לאופי מוחשי), ובשל כך ניתנת להעתקה בקלות, קיים צורך בשיתוף פעולה בינלאומי על מנת לעזור לבעל המצאה לממש את בעלותו על המצאה גם מחוץ לתחומי מדינתו. לצורך זה נחתמו מספר אמנות בינלאומיות אשר מסדירות נושאים בענייני קניין רוחני מהבחינה הבין-טריטוריאלית. האמנה הידועה ביותר בנושא זה הינה אמנת פאריס.


הרשימה דנה בשלוש אמנות חשובות בתחום הפטנטים: אמנת פאריס, אמנת ה- PCT ואמנת הפטנטים האירופית

אמנת פאריס


אמנת פאריס נחתמה לראשונה ב- 20 במרץ 1883 ומאז היא עברה מספר שינויים, אבל העקרונות שנקבעו בה שרירים וקיימים עד היום. למרות שרוב מדינות העולם חתומות על אמנה זו, עדיין קיימת מדינה אחת חשובה שלא חתומה על האמנה, והיא טייוואן. ישראל חתמה על אמנת פאריס בשנת 1950.

אמנת פאריס קובעת שני עקרונות יסוד חשובים בנושא הקניין הרוחני ככלל, ובתחום הפטנטים בפרט: (א) לנתין מקומי ולנתין זר של כל אחת מהמדינות החתומות על האמנה יינתן יחס שווה; (ב) זכות הבכורה תשמר לזמן קצוב, והוא 12 חודשים לפטנט, 6 חודשים לסימן מסחר ולמדגם. כלומר, מי שהגיש בקשה לפטנט באחת ממדינות האיגוד (מדינות שחתומות על אמנת פאריס), יכול להגיש את אותה בקשה במדינה אחרת בתוך שנה מתאריך הגשת הבקשה הראשונה, ועדיין ישמרו לו הזכויות הקנייניות על ההמצאה בכל מדינות האיגוד, כולל תאריך הבכורה.

סעיף חשוב נוסף קובע שכל מדינה הינה עצמאית בבואה לבחון פטנטביליות של המצאה, ואין היא חייבת לאמץ מסקנות של מדינה אחרת לגבי נושא זה, בין אם המדובר בהענקת פטנט ובין אם המדובר בסירוב להעניק לפטנט. בסעיף אחר נקבע שזכותו של ממציא ששמו יופיע על מסמך הפטנט בתור הממציא.

אמנת פאריס מוצגת לציבור הרחב באתר האינטרנט של האיגוד העולמי לקניין רוחני בכתובת הבאה:

The Paris Convention

אמנת ה- PCT


אמנת ה- PCT, ראשי התיבות של Patent Cooperation Treaty, היא אמנה חדשה יחסית. היא נחתמה בשנת 1970, ונכון להיום חתומות עליה 124 מדינות. ישראל הצטרפה לאמנה בשנת 1996. האמנה מנוהלת על ידי הארגון העולמי לקניין רוחני WIPO. בישראל קיימת מחלקה מיוחדת המסונפת למשרד רשם הפטנטים בירושלים, והיא מטפלת בנושא האמנה בישראל.

בעיקרון, האמנה מאפשרת לבעל המצאה להעריך את הפטנטביליות שלה לפני שיגיש עליה בקשה לפטנט במדינות רבות, פעולה הכרוכה בהוצאה לא מבוטלת. לצורך זה אמנת ה- PCT כוללת שני סעיפים חשובים: הראשון הוא הארכת הזכות להגיש בקשות לפטנט על אותה המצאה לפרק זמן של עד 30 חודשים מתאריך הבכורה, שזה שנה וחצי יותר מאשר הזכות המוענקת מכוח אמנת פאריס. הנושא השני הוא הליך הבחינה של ההמצאה הכולל (א) דו"ח חיפוש של פטנטים ומסמכים שפורסמו לפני תאריך הבכורה ויש להם נגיעה לנושא ההמצאה, ו- (ב) דו"ח בחינה.

על מנת ליהנות מהיתרונות של אמנת ה- PCT יש להגיש בקשה לפטנט לרשויות ה- PCT. בקשת PCT הינה בקשה לפטנט לכל דבר. מאחר ומגישים אותה לרשות בינלאומית בניגוד לרשות לאומית, בקשת PCT זכתה לכינוי "בקשה בינלאומית" לפטנט. יחד עם זאת יש לזכור שהבקשה אמנם הוגשה לרשות בינלאומית, אבל פטנט יכול להיות אפקטיבי רק במישור הלאומי, ולכן גם אם רשויות ה- PCT יקבעו שההמצאה ראויה לקבל פטנט, קביעה זו תהיה בגדר המלצה בלבד, ורשויות הפטנטים הלאומיות עשויות שלא לקבל את ההמלצה. מצד שני מאחר והבחינה נחשבת לאיכותית, ההמלצה של רשויות ה- PCT עשויה לקבל משקל חשוב במדינות מסוימות, בייחוד במדינות בהן מערכת הפטנטים לא מפותחת.

נחזור לרגע לאמנת פאריס. אחד הסעיפים החשובים באמנת פאריס מדבר על שמירת זכות הבכורה למשך שנה. במשך שנה מתאריך הבכורה יכול בעל ההמצאה להגיש בקשות מקבילות לאותה המצאה בכל אחת ממדינות האיגוד, ולצורך בחינת הפטנטביליות של ההמצאה יראו את תאריך ההגשה הראשון כתאריך ההגשה של הבקשה בכל מדינה אחרת של האיגוד. אלא ששנה זה זמן קצר לקבל החלטות לאור העובדה שהזמן הלוקח להפיק את דו"ח הבחינה הראשון במדינה כלשהי הינו גדול משנה. לכן בהיעדר אינדיקציה לגבי הפטנטביליות של ההמצאה, בעל ההמצאה עומד בפני סימן שאלה לגבי נושא הגשת בקשה לפטנט במדינות אחרות, במיוחד לאור העובדה שהדבר כרוך בהוצאה גדולה. כאמור, אמנת ה- PCT באה לעזרת בעל ההמצאה בהאריכה את הזכות להגיש בקשה מקבילה לפטנט על אותה המצאה עד ל- 30 חודש מתאריך הבכורה. 

ניתן להתחיל תהליך לקבלת פטנט גם באמצעות בקשה בינלאומית, ותאריך הגשת הבקשה הבינלאומית יחשב לתאריך הבכורה. אפשר גם להגיש תחילה בקשה לאומית, כמו למשל בקשת פטנט ישראלית, ובתוך 12 חודשים מתאריך הבכורה להגיש בקשת פטנט בינלאומית. נקודה חשובה נוספת היא האפשרות להגיש בקשה בינלאומית לפטנט על סמך תאריך בכורה שהושג באמצעות בקשה ארעית לפטנט (Provisional Application).

בחינת בקשה לפטנט, בין אם היא בקשה לאומית ובין אם היא בקשה בינלאומית, נעשית בשני שלבים: שלב החיפוש ושלב הבחינה. בשלב החיפוש מחפשים פרסומים קרובים לנושא ההמצאה. החיפוש נעשה בדרך כלל על ידי צוות שמתמחה בנושא זה. השלב השני הוא שלב הבחינה, בו הבוחן מקבל לידיו את הפרסומים שנמצאו בחיפוש, ונותן את חוות דעתו לגבי הפטנטיביליות של ההמצאה לאור פרסומים אלה. במידה והבוחן החליט לדחות את התביעות, כולן או מקצתן, בעל ההמצאה רשאי לשנותם, בדרך כלל על ידי צמצום רוחב ההגנה של התביעות, ולהגיש את התביעות המתוקנות לבחינה חוזרת. תהליך זה יכול להמשך עד לקבלת הפטנט, או עד לרגע שבעל ההמצאה מוותר על המשך ההליכים, בדרך כלל בגלל ששוכנע שהמצאתו אינה פטנטבילית.

את ההליך הבינלאומי ניתן לחלק לשלושה שלבים. השלב הראשון הוא שלב החיפוש, כלומר השלב בו נערך חיפוש חומר רלוונטי להמצאה. שלב זה נקרא גם Chapter I, כלומר פרק ראשון. שלב זה הוא חובה בכל הליך PCT, כלומר בעד תשלום האגרה בעל ההמצאה יקבל את דו"ח חיפוש הפטנטים. 

השלב השני הוא שלב הבחינה, בה נבחנת החדשנות, ההתקדמות האמצאתית, והישימות התעשייתית של הבקשה הבינלאומית לפטנט. השלב השני נקרא Chapter II. שלב זה אינו חובה, אבל אם בעל ההמצאה מבקש לבצע את הבחינה, עליו לשלם אגרה מתאימה.

בבקשת PCT המבקש יכול להחליט איזו רשות תבצע את החיפוש ותבחן את הבחינה: האמריקאית או האירופית. בין אם יבחר המבקש באופציה הראשונה ובין אם יבחן באופציה השניה, עדיין החיפוש והבחינה יהיו איכותיים, שכן הם מתבצעים על ידי רשויות שהבחינה שלהם נחשבת בקרב בעלי המקצוע לאיכותית. מבחינת העלות, בחירת רשות החיפוש האירופית כרוכה באגרה גבוהה יותר בכ- $700 מהאופציה האמריקנית.

השלב השלישי הוא השלב הלאומי, כלומר השלב בו בעל ההמצאה מגיש את הבקשה לפטנט במדינות בהן הוא חפץ לקבל פטנט. שלב זה נקרא National phase. השלב הראשון הוא הכרחי, שאר השלבים הם אופציונליים, כלומר ניתנים לשיקול דעתו של בעל ההמצאה. בעל ההמצאה יכול לגשת לשלב הלאומי בלי בחינה, והוא יכול גם להחליט לזנוח את הבקשה הבינלאומית ולא להגיש בקשות מקבילות באף מדינה.

מבחינת התאריכים הליך הבחינה של בקשות PCT אינו גמיש, דבר הפועל דווקא לטובתו של בעל ההמצאה, שכן הוא מחייב את רשויות ה- PCT לעמוד בלוח הזמנים. לפיכך מי שבחר במסלול ה- PCT מקבל דו"ח חיפוש איכותי בתוך שנה וחצי מתאריך הבכורה.

לאחרונה שונתה אמנת ה- PCT, והיום מונפק דו"ח בחינה יחד עם דו"ח חיפוש, וללא אגרה נוספת. דו"ח החיפוש מפורסם לציבור הרחב.

נקודות הציון בהליך ה- PCT הן כדלקמן:

12 חודשים מתאריך הבכורה: בעל המצאה רשאי להגיש בקשה לפטנט על ההמצאה לא יאוחר מ- 12 חודשים מתאריך הבכורה. כאמור, גם תאריך בכורה שנקבע באמצעות בקשה ארעית בארה"ב הינו קביל בבקשת PCT.

16 חודשים מתאריך הבכורה: רשות ה- PCT אמורה לסיים עד תאריך זה את החיפוש ולהעמיד את תוצאותיו לרשות המבקש. הדו"ח כולל גם בחינה. מבחינתו של בעל ההמצאה דו"ח החיפוש והבחינה הינו כלי חשוב מאוד שכן לעיתים זו האינדיקציה הראשונה שיש לו מרשות פטנטים מוכרת לגבי הסיכויים של הבקשה לפטנט לקבל פטנט, והאינדיקציה מתרחשת בתקופה שיש לו עדיין זכות להגיש בקשות לפטנט המסתמכות על אותו תאריך בכורה במדינות נוספות.  

18 חודשים מתאריך הבכורה: רשות ה- PCT מפרסמת את הבקשה הבינלאומית לפטנט ככתבה וכלשונה.

עד 30 חודשים מתאריך הבכורה: לידי בעל ההמצאה עומדת הזכות להגיש בקשות נוספות לפטנט על ההמצאה במדינות אחרות. שלב זה נקרא "השלב הלאומי". בעל הבקשה יכול להציג בפני הרשות הלאומית הבוחנת את הפטנט את תוצאות הבחינה הבינלאומית, דבר שמהווה המלצה לגבי הפטנטביליות של התביעות. מאחר והבחינה נעשית על ידי גוף אמריקאי או על ידי גוף אירופי, הסיכויים לאימוץ תוצאות הבחינה הבינלאומית בארה"ב או באירופה בהתאמה הינם גבוהים. היום ניתן לבקש שרשות חיפוש והבחינה תהיה הרשות הישראלית. לאחר תום 30 החודשים, לא יהיה טעם להגיש בקשות מקבילות שכן דבר ההמצאה כבר פורסם על ידי רשות ה- PCT, ואף אמנה לא שומרת לו את זכות הבכורה לאחר תאריך זה.

עד 31 חודשים מתאריך הבכורה: יש מדינות, כגון מדינות אירופה, שבהן הירידה לשלב הלאומי ניתנת להיעשות עד 31 חודשים. יש כמובן לברר נקודה זו לגופה, שכן לעיתים חלים שינויים.

אמנת ה- PCT היא אמנה חדשה, ובשל כך עוברת שינויים והתאמות מדי פעם בפעם. לפיכך יש לסייג את הדברים הנאמרים כאן, ולזכור שלמרות שהיו נכונים בעת כתיבתם, יתכן שבשעה שיקראו יהיה לא נכונים או שילקו בחוסר דיוק. במיוחד יש לסייג את נושא שמירת זכות הבכורה עד 30 חודשים. נכון ליום 01/01/2005 במדינות הבאות זכות הבכורה מוארכת ל- 30 חודש רק באם המבקש הגיש בקשת בחינה בתוך 19 חודשים מתאריך הבכורה: שוויץ, פינלנד, לוקסמבורג, שבדיה, טנזניה, אוגנדה, וזמביה. יחד עם זאת לגבי המדינות האירופיות ניתן לעקוף את המכשול מאחר וכל המדינות האירופיות שצוינו חתומות על האמנה האירופית.

אמנת ה- PCT מוצגת לציבור הרחב בכתובת האינטרנט הבאה:
 

The Patent Cooperation Treaty

אמנת הפטנטים האירופית –  European Patent Convention

אמנת הפטנטים האירופית נחתמה ב- 5 באוקטובר 1973 במינכן שבגרמניה. אמנת הפטנטים האירופית הינה נפרדת מהאמנה האירופית. למעשה יש מדינות שחתומות על אמנת הפטנטים האירופית, אבל לא חתומות על האמנה האירופית, כמו למשל שוויץ, טורקיה, בולגריה ורומניה.

בקשת פטנטים המוגשת למשרד הפטנטים האירופי, EPO, ראשי התיבות של European Patent Organization, נבחנת על ידי רשות אחת, משרד הפטנטים האירופי, אבל מסקנותיה מחייבות את כל המדינות החתומות על אמנת הפטנטים האירופי. מבחינה מעשית זה אומר שאם משרד הפטנטים האירופי החליט להעניק פטנט על המצאה מסוימת, הרי שעל רשויות הפטנטים הלאומיות של המדינות החתומות על האמנה לכבד את ההחלטה, ולהעניק פטנט בתחומן. כל מה שיידרש ממבקש הבקשה על מנת להחיל את הפטנט האירופי במדינות החתומות על אמנת הפטנטים האירופית הוא לעמוד במספר דרישות פרוצדורליות כגון תשלום אגרה, תרגום התביעות או כל הבקשה לשפת המקום וכו'. יחד עם זאת חשוב לזכור כי למרות שקבלת פטנט אירופי מאפשר לבעל הפטנט להוציא ממנו נגזרות במדינות החתומות על האמנה, עדיין חלות על הפטנט הלאומי חוקי המדינה בה הוא ניתן.

יתרונו של המסלול האירופי הוא בכך שבמקום שבעל המצאה יתדיין עם מספר בוחנים במספר ארצות ואולי אפילו בשפות שונות, הוא מתדיין רק עם בוחן אחד בשפה אחת. זה חוסך מבעל ההמצאה הן מאמץ והן הוצאות. מבחינת העלות, למרות שבקשה אירופית היא יחסית יקרה, אם מחלקים את ההוצאות במספר המדינות האירופיות בהם ניתן לקבל פטנט כנגזרת מפטנט אירופי, מסתבר שההוצאה למדינה אינה כה יקרה.

תהליך קבלת פטנט אירופי מתחיל בהגשת בקשה לפטנט במשרד הפטנטים האירופי. בשלב הראשון נעשה סקר פטנטים ופרסומים אחרים בנושאי ההמצאה. דו"ח החיפוש נמסר לידיו של מבקש הפטנט. השלב הבא הוא פרסום תוכן הבקשה לפטנט. לאחר מכן הבקשה נבחנת. עם קבלת הפטנט בעל ההמצאה מתבקש לשלם אגרות תרגום התביעות לשתי השפות הרשמיות האחרות (השפות הרשמיות של אמנת הפטנטים האירופית הם אנגלית, צרפתית וגרמנית). בשלב זה בעל הפטנט האירופי יכול להגיש בקשות לפטנט במדינות החתומות על האמנה. חשוב להדגיש שעם פרסום קבלת פטנט אירופי, לציבור יש זכות לערער על דבר הענקתו במשך תשעה חודשים מתאריך פרסום הפטנט.
 
אמנת הפטנטים האירופית מוצגת לציבור הרחב בכתובת האינטרנט הבאה:

The European Patent Convention


מאת ראובן ברמן, עו"פ


קרא עוד  

אסטרטגיות ניהול תיקי פטנטים

אסטרטגיות לניהול תיקי פטנטים, פורטפוליו, פטנט, בקשה פרוביזיונאלית, בקשה בינלאומית, PCT, יוטיליטי מודל, Utility model

מהי אסטרטגית ניהול תיקי פטנטים

אילו היתה אופציה לקבל פטנט בינלאומי, בוודאי שלא היה צורך באסטרטגיה לניהול תיקי פטנטים. אלא שלמרות שיש ארגון עולמי לקנין רוחני, עדיין אין הסכמה של המדינות החברות בו על פטנט בינלאומי, וכל מדינה מנהלת את מדיניות הפטנטים שלה בצורה עצמאית. לכן, אסטרטגיה לניהול תיקי פטנטים הינה חיונית. אסטרטגיה נכונה תאפשר התמקדות בארצות בהן יש לחברה עיסקית אינטרס כלכלי, וכן תקטין את העלויות הכרוכות בניהול תיקי פטנטים.

האינטרס של חברה עיסקית שונה ממדינה למדינה. חברת טכנולוגיה עילית למשל עשויה להיות מעוניינת יותר בשווקים של מדינות מפותחות, בעוד שחברת מזון עשויה למצוא עניין גם בשווקים של מדינות מתפתחות. לכן, חברה המחזיקה מלאי גדול של פטנטים חייבת מדיניות לגבי הפורטפוליו שלה. אלא שמדיניות הינו מונח מופשט, וכאשר באים לממש את המדיניות, קשה להגיע לתוצאה שניתנת למדידה.

הגישה שאנו מציגים להלן הינה יותר פרקטית. היא מגדירה בצורה אמפירית את המטרה: הגנה מקסימאלית במחיר הנמוך ביותר, וזאת לאור העדפות החברה הנובעות משיקולים מסחריים. לזה אנחנו קוראים "אסטרטגית ניהול תיקי פטנטים".

חוזק תיק של פטנט

נדגיש שפטנט רשום עדיין אינו סוף פסוק, שכן ניתן לערער על קבילותו בבית המשפט. אבל, פטנט רשום מעיד על כך שההמצאה עמדה בדרישות החוק באותה מדינה, ולכן הסבירות שמישהו יערער על קבילותו נמוכה, ואם מאן דהוא בכל זאת יערער על קבילותה, עדיין הסיכוי שיצליח הינו נמוך. לכן, אחד הגורמים הנלקחים בחשבון בתכנון אסטרטגית ניהול תיקי פטנטים הינו חוזקו של תיק הפטנט במדינה מסוימת. אם למשל נעניק לפטנט רשום חוזק של 95%, הרי שלבקשה לפטנט ניתן להעניק חוזק של 20% בעת הגשת הבקשה למשרד הפטנטים באותה מדינה, ולאחר כשמתקבל דו"ח הבחינה הראשון ממנו ניתן להעריך את הסיכויים לקבלת פטנט, ניתן להגדיל את הסיכויים ל- 60% למשל, תלוי במקרה כמובן.

לאחר שהתוודענו למדד החוזק של תיק של פטנט, הבה נתוודע לצורות אחרות של הגנות על המצאה. ובכן, יש צורות הגנה אחרות שנותנות לבעל ההמצאה אופציה לממש את זכותו לסיים את ההליכים לאחר מכן. יש היגיון רב בצורת הגנה כזו, שכן למרות מלחמות הפטנטים שעולות לאחרונה לכותרות, רוב תיקי הפטנטים בכל זאת לא מגיעים לבית משפט, שכן האיום בהליך משפטי עושה את שלו.

כמו כן, לכל פטנט יש תקופה מקסימלית שבה הוא יכול להיות בתוקף. לכן, בתכנון אסטרטגיית פטנטים יש לקחת בחשבון גם נתון זה.

צורות ההגנה העיקריות על המצאה

פטנט, שהינו הצורה הגבוהה ביותר של ההגנה. הוא מעניק הגנה לפרק זמן של כ- 17 שנים. למעשה מדובר בתקופת הגנה של 20 שנים מיום הגשת בקשה לפטנט, אלא שתהליכי ההתדיינות עם הבוחן עד לקבלת הפטנט המיוחל עשויים להימשך שלוש שנים ולפעמים אף יותר, ולכן ניתן להעריך את התקופה בכ- 17 שנים החל מהשנה השלישית.

יוטיליטי מודל, שיש הקוראים לו גם "פטנט חידוש". מדובר במעין הצהרת כוונות על הנכונות להיכנס להליך משפטי עם כל מי שעושה שימוש בהמצאה המתוארת בפטנט החידוש. פטנט חידוש אינו נבחן מלבד נושא עמידתו בתנאים הצורניים (פורמאליים). מכאן שבמקומות שבהם צורת הגנה זו מעוגנת בחוק, רשויות הפטנטים לרוב לא מערימות קשיים על קבלתו. יש מקומות בהם ניתנת לציבור אפשרות לערער לפני שהיוטיליטי מודל קובל רישמית. פטנט חידוש נותן הגנה של כעשר שנים, בהתאם למדינה. כלומר, אפקטיביות לזמן קצר יותר מאשר פטנט. במילים אחרות, לבעל פטנט החידוש יש אופציה לתבוע את המפר לכאורה, ובית המשפט הוא שידון האם אכן ההמצאה עומדת בקריטריונים של החוק (למשל התקדמות המצאתית), ובמקרה שהתשובה חיובית הרי שנוצרה הפרה.

בקשה בינלאומית (בקשת PCT), הינה מעין הצהרת כוונות להגיש בקשה לפטנט / יוטיליטי מודל במדינות נוספות. היא יכולה להיות בתוקף במשך 30 חודשים (שנתיים וחצי) מתאריך הבכורה, ובמדינות מסוימות אפילו חודש אחד יותר. בעל בקשה בינלאומית יכול לממש את האופציה להגיש בקשה לפטנט בכל מדינה שחתומה על האמנה (רוב המדינות חתומות על אמנת ה- PCT, והמדינה החשובה היחידה שלא חתומה היא טאייוואן), אבל מאחר ומדובר באופציה, הוא אינו חייב לעשות זאת.

יש המכנים בקשה בינלאומית בכינוי "פטנט עולמי" או "פטנט בינלאומי". אולם זה לא פטנט בינלאומי ולא פטנט עולמי, ואפילו לא פטנט כלל. זו אופציה להגיש בקשה לפטנט במדינות אחרות.

בקשה פרוביזיונאלית שהיא מעין אופציה להגיש בקשה רגילה לפטנט או פטנט חידוש בתוך שנה מתאריך הגשת הבקשה הפרוביזיונאלית.

עלות האחזקה של כל אחת מהצורות הנ"ל היא שונה. כמו כן, לכל מדינה יש אגרות שונות לענייני פטנטים, וכמובן שהסוכנים באותה מדינה, כלומר עורכי פטנטים, עשויים לדרוש מחיר שונה עבור שכר טרחתם.

קבלת פטנט ואחזקתו דורשת כמובן תקציב, והתקציב לעולם אינו בלתי מוגבל. אפשר למשל להחליט שהמטרה העיקרית של ההמצאה היא לקבל הגנה בארה"ב, ולשם יופנו 80% מהמשאבים הכספיים, והשאר במדינות אחרות, בהתאם לאינטרס הכלכלי של החברה באותה מדינה.

האם אפשר להכניס את כל הנתונים האלה למבנה מתמטי על מנת לאמוד את הוצאות ההגנה על ההמצאה כפונקציה של הזמן? בוודאי. ואפילו אפשר לשחק עם הפרמטרים על מנת להגיע להחלטה אופטימלית בהתאם לתקציב. אפשר כמובן להציג את הנתונים כגרף של העלויות הצפויות במשך הזמן על אותה המצאה, וכו'.

תכנון ברמה יותר גבוהה מכוון לתת הערכה לגבי חוזק הפורטפוליו של החברה. גם כאן ניתן לבצע כימות של הנתונים. למשל, לכל תיק אפשר להעניק ציון שמתאר את החשיבות של התיק לחברה לפי מדינה. מהשקלול ניתן לקבל ערך שמתאר את חוזק הפורטפוליו של החברה, חוזק הפורטפוליו באזור גיאוגרפי מסוים, וכו''.

אפשר להמשיך ולבצע באותה צורה הערכות גם לגבי הפורטפוליו של המתחרים, שהרי כעבור שנה וחצי מיום הגשת בקשה לפטנט היא מתפרסמת ברבים. מתוך הפרסום ניתן להעריך את חוזקו של כל תיק ותיק, מתי הוא צפוי לקבל תוקף (פטנט), עד כמה הוא משפיע על הפעילות העסקית של החברה, מה נכונותם של המתחרים להיכנס לעימות משפטי, וכן הלאה.


 מאת ראובן ברמן, עורך פטנטים 

קרא עוד  

אסטרטגיות רישום רב-לאומי

הרשימה דנה ברישום פטנט על אותה המצאה במספר מדינות בעולם, כולל רישום פטנט בארה"ב, רישום פטנט באירופה, בקשה בינלאומית (בקשת PCT), בקשה פרוביזיונאלית (ארעית)

מאת ראובן ברמן, עו"פ
 

הרשימה דנה בהגשת בקשות לפטנט על אותה המצאה במספר מדינות 

אילו היה ניתן לקבל פטנט בינלאומי, אין ספק שזה היה מקל על ציבור הממציאים. אלא שפטנט בינלאומי הינו עדיין בגדר חלום רחוק, שכן פטנט הוא זכות קניינית הניתנת על ידי מדינה, ומדינה לא תוותר על זכות זו בנקל, בין אם  משיקולים ריבוניים ובין אם משיקולים כלכליים. ההתמודדות עם יותר מרשות פטנטים אחת מייקרת את ההוצאה על הפטנט, ולכן בעל המצאה המעוניין לרשום פטנט על אותה המצאה ביותר ממדינה אחת, חייב לנתב את הדרך בין מגוון האפשרויות על מנת שיוכל לקבל פטנט על אותה המצאה בכמה שיותר מדינות ובכמה שפחות הוצאות, ואין זה משנה אם הוא תאגיד או אדם פרטי..

המכשול העיקרי העומד בפני הממציא הוא חוסר אינדיקציה מספקת לגבי הסיכויים לקבל פטנט על ההמצאה. אילו לממציא היתה תשובה נאמנה לשאלה זו, אין ספק שזה היה מקל עליו להגיע להחלטה האם להגיש בקשה לפטנט על אותה המצאה במספר מדינות, ובאילו מדינות. אלא שברוב המקרים עליו להחליט בנושא זה כשבידו מידע חלקי בלבד.

כאמור, החלטה בדבר הענקת פטנט נתונה לשיקול דעתה הבלעדי של מדינה. יחד עם זאת, במטרה לעזור לממציא בהליך של קבלת פטנט במספר מדינות, רוב המדינות חתמו על אמנות שמטרתם הסדרת נושאים הקשורים לפטנטים ולקניין רוחני בהם יש לאותן מדינות עניין משותף.

האמנות היותר חשובות בתחום הקניין הרוחני הן אמנת פאריס, אמנת ה- PCT והאמנה האירופית.


אמנת פאריס

אמנת פאריס קובעת שני עקרונות יסוד חשובים בנושא הקניין הרוחני: (א) לנתין מקומי ולנתין זר של כל אחת מהמדינות החתומות על האמנה יינתן יחס שווה; (ב) זכות הבכורה תשמר לזמן קצוב, והוא 12 חודשים לפטנט, 6 חודשים לסימני מסחר ומדגמים. כלומר, מי שהגיש בקשה לפטנט באחת ממדינות האיגוד (מדינות שחתומות על אמנת פאריס), יכול להגיש את אותה בקשה במדינת איגוד אחרת בתוך שנה מהגשת הבקשה הראשונה, ועדיין ישמרו לו הזכויות על ההמצאה בכל מדינות האיגוד, כולל תאריך הבכורה.

סעיפים חשוב נוסף קובע שכל מדינה הינה עצמאית בבואה לבחון פטנטביליות של המצאה, ואין היא חייבת לאמץ מסקנות של מדינה אחרת לגבי נושא זה, בין אם המדובר בהענקת פטנט ובין אם המדובר בסירוב להעניקו.

אמנת פאריס מאפשרת לממציא לדחות את מועד הגשתן של בקשות נוספות לפטנט על אותה המצאה במדינות אחרות ("בקשות מקבילות") לפרק זמן של עד שנה מתאריך הגשת הבקשה הראשונה. אלא שפרק זמן זה אינו מספיק על מנת לקבל תשובה לשאלה העיקרית בה מתחבט הממציא, והיא הסיכויים לקבל פטנט על המצאתו, שכן במרבית המקרים רשויות הפטנט אינן מפיקות את דו"ח הבחינה הראשון, המהווה אינדיקטור חשוב לשאלה זו, בפרק זמן של פחות משנה מתאריך הגשת הבקשה לפטנט.


אמנת ה-PCT

כאמור, השנה שניתנת מכח אמנת פאריס לממציא לדחות את הגשת הבקשות לפטנט על המצאה מסויימת במקומות שונים בעולם אינה עוזרת לממציא בשאלה העיקרית בה הוא מתחבט והיא קבלת אינדיקטור על הסיכוי של המצאתו לקבל פטנט. אמנם חוות דעתן של רשויות הפטנטים במדינה אחת אינה מחייבת את רשויות הפטנטים של מדינה אחרת, וגם חוקי הפטנטים במדינה אחת עשויים להיות שונים מחוקי הפטנטים במדינה אחרת, אבל בכל זאת חוות דעת ראשונית של משרד פטנטים, בייחוד אם הוא משרד בעל מוניטין כמו משרד הפטנטים האמריקאי או האירופי, מהוות אינדיקטור חשוב לשאלת הפטנטביליות של המצאה.

פתרון חלקי לבעיה זו נמצא באמנת ה- PCT. אמנה זו כוללת שני סעיפים חשובים: הראשון הוא הארכת הזכות להגיש בקשות לפטנט על אותה המצאה לפרק זמן של עד 30 חודשים מתאריך הבכורה, כלומר שנה וחצי יותר מאשר הזכות המוענקת מכוח אמנת פאריס. הנושא השני הוא הליך הבחינה של ההמצאה הכולל (א) דו"ח חיפוש של פטנטים ומסמכים שפורסמו לפני תאריך הבכורה ויש להם נגיעה לנושא ההמצאה, ו- (ב) דו"ח בחינה.  בהליך ה- PCT מגיש הבקשה מקבל דו"ח חיפוש בערך בחודש ה- 16 מתאריך הבכורה. דו"ח החיפוש כולל לא רק את הפרסומים הקרובים ביותר לנושא ההמצאה, אלא גם מראי מקום המצביעים על המקומות הרלוונטיים בתוך הפרסום ולאיזו תביעה. לפיכך דו"ח החיפוש של ה- PCT עשוי להוות אינדיקציה די טובה, לפחות לאיש מקצוע בתחום הפטנטים, על מנת להעריך את הסיכויים לקבלת פטנט.

הכניסה למסלול ה- PCT כרוך בתשלום אגרה.

למרות האינדיקציה, יש רבים הממתינים לקבלת דו"ח הבחינה של הבקשה הראשונית לפטנט, ורק לאחר מכן מחליטים האם להגיש בקשות לפטנט במדינות נוספות. לעיתים בפרק הזמן של 30 החודשים הניתן מתוקף אמנת ה- PCT מתקבל לא רק דו"ח הבחינה הראשון במדינה בה הוגשה בקשה לפטנט, אלא גם פטנט על ההמצאה, דבר העוזר לממציא להחליט בשאלת הגשת בקשת הפטנט גם במדינות אחרות.

כמו כן, הגוף שמבצע את החיפוש של ה- PCT הינו או רשות החיפוש האמריקאית או רשות החיפוש האירופית, לפי בחירתו של הממציא. אם בחר ברשות האמריקאית, רוב הסיכויים שהבחינה בארה"ב תתבסס על דו"ח החיפוש שעשתה רשות החיפוש האמריקאית, ואם בחר באירופית, רוב הסיכויים שהבחינה באירופה תתבסס על דו"ח החיפוש שעשתה רשות החיפוש האירופית. מכאן שדו"ח החיפוש של ה- PCT הינו אינדיקציה טובה לגבי הפטנטביליות של המצאה, ביחוד אם הבקשה לפטנט על ההמצאה מוגשת בארה"ב או באירופה.

כלי נוסף שניתן על ידי מסלול ה PCT הוא דו"ח הבחינה, שהזמנתו כרוכה בתשלום אגרה. דו"ח הבחינה של ה- PCT, המכונה בעגה המקצועית Written Opinion, הינו דו"ח בחינה לכל דבר, מלבד נקודה אחת - הוא אינו מחייב את אף אחד. אבל למרות שדו"ח הבחינה וגם דו"ח החיפוש של ה- PCT הינם בגדר המלצה בלבד, יש מדינות, בייחוד כאלה שרשויות הפטנטים שלהן לא מפותחת, שמאמצות את מסקנות בחינת ה- PCT.


אמנת הפטנטים האירופית

אמנת הפטנטים האירופית היא דוגמא לאמנה איזורית, כלומר אמנה בה מדינות החברות באותו גוש כלכלי-פוליטי מגבשות כללים דומים בתחום הקניין הרוחני. בקשת פטנטים המוגשת למשרד הפטנטים האירופי, EPO, ראשי התיבות של European Patent Office, נבחנת על ידי רשות אחת, משרד הפטנטים האירופי, אבל מסקנותיה מחייבות את כל המדינות החתומות על אמנת הפטנטים האירופית. מבחינה מעשית זה אומר שאם משרד הפטנטים האירופי החליט להעניק פטנט על המצאה מסוימת, הרי שעל רשויות הפטנטים הלאומיות של המדינות החתומות על האמנה לכבד את ההחלטה, ולהעניק פטנט בתחומן. כל מה שיידרש ממבקש הבקשה על מנת להחיל את הפטנט האירופי במדינות החתומות על אמנת הפטנטים האירופית הוא לעמוד במספר דרישות פרוצדורליות כגון תשלום אגרה, תרגום התביעות לשפת המקום וכו'. יחד עם זאת חשוב לזכור כי למרות שקבלת פטנט אירופי מאפשר לבעל הפטנט להוציא ממנו נגזרות במדינות החתומות על אמנת הפטנטים האירופית, עדיין חלות על הפטנט הלאומי חוקי המדינה בה הוא ניתן.

יתרונו של המסלול האירופי הוא בכך שבמקום שבעל המצאה יתדיין עם מספר בוחנים במספר ארצות ואולי אפילו בשפות שונות, הוא מתדיין רק עם בוחן אחד ובשפה אחת. זה חוסך מבעל ההמצאה הן מאמץ והן הוצאות. מבחינת העלות, למרות שבקשה אירופית היא יחסית יקרה, אם מחלקים את ההוצאות במספר המדינות האירופיות בהם ניתן לקבל פטנט כנגזרת מפטנט אירופי, מסתבר שההוצאה למדינה אינה כה יקרה.

אגב, המדינות החתומות על אמנת הפטנטים האירופית אינן בהכרח אותן מדינות החתומות על האמנה האירופית.


השגת תאריך בכורה באמצעות בקשה ארעית (Provisional Application)

חוק הפטנטים האמריקאי מאפשר השגת תאריך בכורה באמצעות הגשת בקשה ארעית לפטנט למשרד הפטנטים האמריקאי. אבל גם אמנת ה- PCT מכירה בתאריך בכורה שהתקבל בהליך הארעי האמריקאי, וממציא יכול לנצל זאת לטובתו, וזה אומר שהוא יכול להגיש בקשות לפטנט על אותה המצאה בכל מדינה שחתומה על אמנת ה-PCT בתוך 30 חודשים מתאריך הבכורה, וכל הזכויות ישמרו לו עליה כאילו הגיש את בקשתו בתאריך הבכורה. יחד עם זאת יש לציין שהליך ארעי אינו הליך בטוח בגלל שלא עמד עדיין במבחן משפטי. כמו כן זה הליך אמריקאי, ומדינות אחרות עשויות להחליט שהוא אינו מחייב אותן.


תוכנית ה- PPH

מאחר והתחלת בחינה של בקשה לפטנט מתחילה מספר שנים מתאריך הגשת הבקשה לפטנט, לפני מספר שנים החלה תוכנית ניסיונית בינלאומית שעוזרת לצמצם את הזמן להתחלת הבחינה. כפי שאנחנו יודעים, בבחינת בקשות לפטנט הבקשה הראשונה להבחן היא זו המוגשת מוקדם יותר. ניתן לבקש את הקדמת הבחינה באמצעות בקשת זירוז, אולם הכללים לאישור זירוז הבחינה, כלומר הקדמת בחינת בקשה מסוימת לפטנט על חשבון האחרות, שונה ממדינה למדינה.

תוכנית ה- PPH, ראשי התיבות Patent Prosecution Highway, מנסה להתוות מסלול שיקל על תהליך בחינת בקשות לפטנט על אותה המצאה המוגשות במספר מדינות. זו תוכנית בילטרלית, כלומר כל שתי מדינות חותמות ביניהן על הסכם הדדי. 
 

לפי תוכנית ה- PPH ניתן לבקש זירוז הבחינה במדינה אחת על סמך הסכמה של המדינה האחרת להעניק פטנט על אותה המצאה.


לכן, אם לפני החלת התוכנית בעל בקשה לפטנט היה צריך להמתין להתחלת הבחינה של הזכאות של ההמצאה שלו לקבל פטנט במדינה אחת 4 שנים למשל ובמדינה האחרת רק שנתיים, ברגע שהוא קיבל הסכמה להענקת פטנט במדינה אחת, הוא יכול לבקש להקדים את בחינת ההמצאה שלו במדינה האחרת במסגרת התוכנית.


בקשת להקדמת הבחינה לפי תוכנית ה- PPH לא רק חוסכת זמן לבעל ההמצאה, אלא גם מהווה המלצה למדינה האחרת להעניק פטנט. כלומר, אם רשות הפטנטים במדינה אחת מצאה לנכון להעניק פטנט על ההמצאה, הבוחן של הרשות במדינה האחרת עשוי להרגיש שלא בנוח לדחות את הבקשה לפטנט בשל נימוקים מהותיים, ביחוד אם במדינה הראשונה רשות הפטנטים הינה בעלת מוניטין.

בעת כתיבת שורות אלה ישראל חתומה על הסכם ה- PPH עם ארה"ב, משרד הפטנטים האירופי, יפן, ועוד. כמו כן, בישראל ניתן לבקש את זירוז הבחינה על סמך בחינה של ה- PCT.

פרטים נוספים על תוכנית ה- PPH שניתן למצוא באתר רשות הפטנטים:



UTILITY MODEL

על מנת להקל על אותם ממציאים וחברות קטנות בהגנה על ההמצאות שלהם, רשויות הפטנטים במדינות מסוימות החליטו להציע לממציאים מסלול יותר נוח ופחות יקר, ה- Utility Model. למעשה ההגדרה של Utility Model די דומה להגדרה של פטנט, אבל ההגדרה משתנה ממדינה למדינה. ההבדלים העיקריים בין פטנט ל- Utility Model הם:

 הקריטריונים לקבלת Utility Model הם פחות מחמירים מאשר לקבלת פטנט. בעוד שדרישת החידוש חייבת להתקיים בהמצאה על מנת שתהיה ראויה לקבל Utility Model, הרי שדרישת ההתקדמות ההמצאתית הינה פחות קריטית, או לא קיימת כלל. לצורך השוואה, בפטנט צריכים להתקיים גם חידוש וגם התקדמות המצאתית לעומת הידע הקודם. לכן Utility Model נחשב לעיתים ל"פטנט נחות" ("petty patent"), או "פטנט חידוש" ("innovation patent").


זמן ההגנה של Utility Model קטן יותר מאשר של פטנט, בדרך כלל בין 7-10 שנים (תלוי במדינה), בלי האפשרות להאריך את משך התוקף.


התהליך לקבלת  Utility Model פשוט, ולוקח בדרך כלל עד כחצי שנה. לעומת זאת הליך קבלת פטנט לוקח בדרך כלל מספר שנים.


בארצות מסוימות Utility Model יכול להיות רק בתחומים מסוימים של טכנולוגיה.

העלות של רישום Utility Model נמוכה משמעותית ביחס לעלות רישום פטנט.

ניתן להסתמך על בקשה ל- Utility Model לצורך דין קדימה. כמו כן, Utility Model יכול לבקש דין קדימה מבקשה לפטנט.


דוגמאות קונקרטיות

הבה ננסה ליישם את סבך הכללים שצויינו לעיל בדוגמאות קונקרטיות.

 תאגיד בעל פעילות עסקית ברוב מדינות העולם

תאגיד בעל פעילות עסקית ברוב מדינות העולם, כמו למשל חברה המוכרת מוצרי צריכה, ירצה לרשום פטנטים בכמה שיותר מדינות, כולל מדינות מתפתחות. לצורך זה הוא יבחר בוודאי במסלול ה- PCT על מנת לקבל אינדיקציה על הפטנטביליות של ההמצאה עוד לפני שרשם את הבקשה לפטנט בהרבה מדינות, דבר הכרוך בהוצאה לא מבוטלת. קרוב לוודאי שתאגיד כזה יזמין גם את הבחינה של ה- PCT, ואפילו ישנה את התביעות לאור דו"ח הבחינה, על מנת שמדינות שנוהגות לאמץ את מסקנות דו"ח הבחינה של ה- PCT אכן יעשו זאת.

עם קבלת אינדיקציה חיובית לגבי הפטנטביליות של ההמצאה, התאגיד יגיש בקשות לפטנט ברחבי העולם. בקשות איזוריות לפטנט, כגון בקשה אירופית לפטנט, יוגשו קרוב לוודאי גם כן, וזאת על מנת שעם קבלת הפטנט האיזורי התאגיד יוכל לגזור ממנו פטנטים במדינות החתומות על האמנה האיזורית.

חברת היי-טק

השוק של חברת היי-טק נמצא בדרך כלל במדינות המפותחות ולא המתפתחות. לפיכך חברת היי-טק עשויה להתחיל את המסלול בהגשת בקשה ארעית בארה"ב על מנת לתפוש תאריך בכורה מוקדם ככל האפשר, בייחוד אם החברה פועלת בשוק צפוף בו כל שכלול מזערי במוצר עשוי להשליך על תוצאותיו העסקיות. עוד בטרם חלפה השנה מיום הגשת הבקשה הארעית, קרוב לוודאי שהחברה תעדיף להגיש בקשה בארה"ב על מנת ליצור המשכיות מבקשת הפטנט הארעית, ואולי גם תוגש בקשת PCT. במקרה זה אם עד תום 30 החודשים מתוקף אמנת ה- PCT יתקבל פטנט או דו"ח בחינה בארה"ב, החברה תממש את זכותה מתוקף אמנת ה- PCT להגיש בקשות לפטנט גם במדינות נוספות הנמצאות בפוקוס העסקי שלה, או מדינות שבתוכן מתבצעת פעילות המחקר והפיתוח של החברה.

הממציא הפרטי וחברה קטנה

הממציא הפרטי וחברות קטנות מאופיינים בתקציב דל עבור פעילות הקשורה בקניין רוחני, לפיכך קרוב לוודאי שהם יעדיפו לדחות את ההוצאות הכרוכות בקבלת פטנט ככל האפשר, בין אם במטרה להפנות משאבים אלה לפעילות המחקר והפיתוח, ובין אם במטרה למצוא משקיע שישא בהוצאות אלה. לפיכך קרוב לוודאי שהגוף העסקי הקטן יתחיל את מסלול קבלת הפטנטים על המצאה באמצעות בקשה ארעית, ולו רק בגלל ההוצאה הזעומה יחסית.

היה ונמצא המשקיע המיוחל, הגוף העסקי הקטן ירצה בוודאי לקנות את האופציה להגיש בקשות לפטנט במקומות נוספים בעולם, ולצורך זה ישקיע בהכנת בקשה לא-ארעית (הכתובה לפי הכללים המחמירים של בקשות לפטנט), במטרה להיכנס למסלול ה- PCT.

מבחינת עלויות האגרה, ממבקש בקשת PCT תיחסך עלות אגרת החיפוש אם הגיש כבר בקשה לפטנט בארה"ב או באירופה, לפיכך לא מן הנמנע שלפני הגשת בקשת ה- PCT הוא יגיש בקשה לפטנט בארה"ב או אירופה.

הגשת בקשות נוספות ברחבי העולם תיעשה לאחר קבלת אינדיקציה חיובית לגבי הפטנטביליות של ההמצאה, כפי שתואר לעיל. אם התקציב מוגבל, ניתן לרשום Utility Model במקום פטנט, עם כל החסרונות הכרוכים בכך.

טייוואן

רוב המדינות בעולם חתומות על אמנת פאריס, וחלק נכבד מהן גם על אמנת ה- PCT. אבל בכל זאת קיימת מדינה חשובה אחת שלא חתומה לא על אמנת פאריס ולא על אמנת ה-PCT, והיא טייוואן. נקודה זו חייבת להילקח בחשבון על ידי ממציא שטייוואן נמצאת בפוקוס העסקי שלו. הדבר הבטוח ביותר במקרה זה הוא שבד בבד עם הגשת הבקשה הראשונה לפטנט במדינה כלשהי, תוגש בקשה לפטנט גם בטייוואן. יחד עם זאת, נכון לרגע כתיבת שורות אלה החוק הטייוואני מכיר במקרים מסויימים בתאריך בכורה שהושג באמצעות הגשת בקשה לפטנט במדינות אחרות.

קרא עוד  

בקשת המשך לפי הפרקטיקה האמריקאית

לאחרונה העלה משרד הפטנטים האמריקני הצעה לשינוי הפרקטיקה של בקשות ההמשך. הרשימה דנה בבקשות המשך, ובהשלכות שיהיו לשינוי המוצע.

בקשות המשך לפי הפרקטיקה האמריקנית
 

לאחרונה העלה משרד הפטנטים האמריקני הצעה לשינוי הפרקטיקה של בקשות ההמשך. הרשימה דנה בבקשות המשך, ובהשלכות שיהיו לשינוי המוצע.

מרגע שהוגשה בקשה לפטנט מתחיל לעבוד שעון חול. הוא יפסיק את פעולתו רק אחרי עשרים שנה, כאשר הפטנט שיתקבל, אם יתקבל, יאבד את תוקפו, או לפני כן, אם הממציא החליט לוותר על המשך המאבק לקבלת פטנט על המצאתו. עובדה זו היא שעומדת בבסיס חוקי הפטנטים במרבית מדינות העולם. מצד אחד הממציא (ליתר דיוק מבקש הבקשה לפטנט) רשאי להמשיך ולהתדיין עם רשויות הפטנטים גם לאחר שאלה דחו את בקשתו לקבל פטנט, אבל מצד שני שעון החול הולך ואוזל, ולפיכך גם הערך של הפטנט, אילו היה מתקבל, יורד. בסופו של דבר אחד מהצדדים מרים ידיים, או הבוחן או הממציא.

בארצות הברית הפרקטיקה שונה. בחינת בקשה לפטנט נעשית בסבבים כך שבכל סבב שני שלבים: השגות הבוחן, ותשובת הממציא. בשלב הראשון של הסבב הבוחן מנפיק דו"ח בחינה שבו הוא מפרט מדוע הוא מאשר או דוחה את הבקשה לפטנט. דו"ח זה נקרא בעגה המקצועית Official Action ויש המכנים זאת גם Office Action. בהנחה שהבקשה נדחתה, הממציא רשאי לנמק מדוע לדעתו הבקשה הינה פטנטבילית, וגם רשאי לתקן את התביעות או לבטל כמה מהן על מנת להתגבר על השגות דו"ח הבחינה. הוא גם יכול להוסיף תביעות חדשות.

הבוחן עשוי לקבל את השינויים ולהעניק פטנט על התביעות, או לדחות את כולן או מקצתן. דו"ח בחינה שבו הבוחן לא מקבל את נימוקי הממציא על השגות הדו"ח הראשון נקרא בעגה המקצועית Final Rejection. למרות שהדחייה היא "סופית", בכל זאת הממציא יכול להמשיך ולהתדיין עם הבוחן על ידי הגשת בקשת המשך. הוא יכול לצמצם את היקף התביעות, להעלות טיעונים חדשים, או אפילו לחזור על טיעוניו הקודמים, בדרך כלל עם הסבר יותר מפורט.

לפיכך אופן התנהלות הדיון בבקשה לפטנט בארה"ב הינו כדלקמן:      

בקשה ראשונה (כלומר סבב ראשון):
  • דו"ח בחינה
  • תשובת הממציא
  • דחייה סופית
  • תשובת הממציא
  • מענה הבוחן (ראה לעיל)
בקשת המשך (כלומר סבב שני):
  • דו"ח בחינה 
  • תשובת הממציא
  •  דחייה סופית
  • תשובת הממציא
  • מענה הבוחן (ראה לעיל)

 בקשת המשך (כלומר סבב שלישי):

  • דו"ח בחינה 
  • תשובת הממציא
  • דחייה סופית
  • תשובת הממציא
  • מענה הבוחן (ראה לעיל)

 וכו' וכו'.  כאמור, כל אחד מהסבבים הנוספים הנו בבחינת בקשת המשך.

על כל דו"ח בחינה, בין אם דו"ח ראשון ובין אם דחייה סופית, הממציא צריך להשיב תוך שישה חודשים מתאריך הדו"ח. לא השיב הממציא על דו"ח בחינה בתוך פרק זמן זה, הוא מאבד את זכותו לקבל פטנט. באם התשובה ניתנה בפרק זמן של למעלה משלושה חודשים מתאריך הדו"ח, עליו לשלם קנס שעולה וגדל ככל שמתארך הזמן בו הוגשה תגובת הממציא. כמו כן על כל בקשת המשך עליו לשלם אגרה שגובהה בערך כגובה אגרת הגשה בקשה לפטנט.

הרצף הנ"ל נפסק החל מרגע שהבקשה לפטנט נזנחה על ידי הממציא, כלומר הוא לא ענה על דו"ח בחינה בתוך שישה חודשים, או מרגע שהתקבל עליה פטנט והממציא לא הגיש בקשת המשך על אספקטים נוספים של הבקשה המקורית.

כל עוד הבקשה לפטנט תלויה ועומדת, לממציא עומדת הזכות להגיש בקשות המשך על היבטים נוספים של ההמצאה, כלומר להגיש בקשות לפטנט נוספות שנראות כמו הבקשה המקורית עם או בלי תיקונים, והתובעות תביעות אחרות מאלו שנתבעו. במקרה של תיקונים, אמנם תאריך הבכורה יישמר, אולם תאריך הבכורה של התיקונים יהיה מאותו יום בו נעשו ולא מתאריך הבכורה של הבקשה.

לאחרונה העלה משרד הפטנטים האמריקני הצעה לפיה תוגבל זכותו של הממציא להגיש בקשות המשך לשני סבבים בלבד. החל מהסבב השלישי יהיה עליו לנמק מדוע הוא מעוניין להמשיך ולדון בבקשה, ואפילו לשלם אגרה מיוחדת לעניין זה. והגרוע מכל הוא שההצעה לא כללה כל קריטריונים מנחים לפיהם אמור משרד הפטנטים להחליט האם לאשר בקשת המשך או לא, דבר המשאיר את הממציא כמעט חסר אונים.


מאת ראובן ברמן, עו"פ


קרא עוד  

כל מה שרצית לדעת על פטנטים ולא היה לך את מי לשאול

כל מה שרצית לדעת על פטנטים, ולא היה לך את מי לשאול. רישום פטנט פרוביזורי או זמני על רעיון חדש - כל המידע אצלנו באתר!

ההמצאות מלוות את האדם משחר ההיסטוריה האנושית. מאחר והמצאה היא רעיון ולא אלמנט מוחשי, היא ניתנת להעתקה, ובשל כך השקעתו של ממציא שהשקיע בפיתוח המצאתו עשויה לרדת לטימיון, דבר שעשוי להוציא את הרוח מהמפרשים של ממציאים אחרים. הדרך המשפטית להגן על המצאה הינו הפטנט. מה זה פטנט?

על מנת לעודד ממציאים לפתח המצאות, זכותו הקניינית של ממציא על המצאתו עוגנה בחוק. המסמך שמנפיקה מדינה, המעניק בעלות על המצאה, נקרא פטנט. יחד עם זאת, החוק לא הוגן כלפי כל הממציאים, כי רק הממציא הראשון שהגיש בקשה לפטנט על המצאה רשאי לקבל עליה פטנט. הממציאים האחרים, גם אם ימציאו את אותה המצאה בדיוק, לא יהיו זכאים לקבל פטנט על אותה המצאה, ואפילו אם יוכיחו שהגיעו להמצאה בכוחות עצמם ולא העתיקו אותה מהממציא הראשון. לכן, ככל שממציא יקדים להגיש בקשה לפטנט על המצאתו, כך סיכוייו לקבל פטנט על המצאתו יגדלו.

אילו זכויות מעניק פטנט?

פטנט מעניק לבעליו זכות בלעדית לנצל את ההמצאה המוגנת בפטנט, וליתר דיוק, לפי החוק הישראלי הוא מעניק לבעליו זכות בלעדית לייצר את ההמצאה, להשתמש בהמצאה, להציע אותה למכירה, למכור אותה, או לייבא אותה לצורך אחת מהפעולות האמורות. משהתקבל פטנט, אסור לאחרים לבצע את הפעולות האלה מבלי לקבל היתר מבעל הפטנט.

האם על כל המצאה מעניקים פטנט?

לא. על מנת שניתן יהיה לקבל פטנט על המצאה, עליה לעמוד בקריטריונים הבאים:

  • חידוש: כלומר, הממציא הינו הראשון שהמציא את ההמצאה.
  • התקדמות המצאתית: על ההמצאה להיות בלתי מובנת מאליה לבעל מקצוע ממוצע בתחום ההמצאה.
  • תחום ההמצאה: על ההמצאה להיות מוצר או תהליך בתחום טכנולוגי. בישראל לא ניתן לקבל פטנט על המצאות בתחום התוכנה והמצאות בתחום שיטות לטיפול בבני אדם.
  • תועלת: על ההמצאה להיות מועילה.
  • שימוש: על ההמצאה להיות שימושית.

איך אפשר לדעת אם ההמצאה חדשה?

צריך לחפש את ההמצאה בתמונות שמפרסמות באינטרנט, חנויות וירטואליות, וכו'. אבל זה לא הכל. רצוי לחפש גם במסמכי פטנטים שכן יש סבירות שבעל המצאה שראה עניין כלכלי בהמצאתו, הגיש עליה בקשה לפטנט.

ראו גם: חיפוש פטנטים - עשה זאת בעצמך

איך מקבלים פטנט?

מגישים בקשה לפטנט לרשות הפטנטים במדינה בה רוצים לקבל פטנט. על הבקשה לכלול (א) טופס שבו רשומים פרטי מבקש הבקשה, (ב) תיאור של ההמצאה, (ג) "תביעות" שהן למעשה הגדרה פורמאלית של ההמצאה. הכללים של התיאור הם נוקשים. כמו כן, למרות שיש דמיון בין הדרישות במדינות שונות, בכל זאת לכל מדינה יש את הייחודיות שלה.

לאחר שהבקשה נבחנת (בדרך כלל כשנתיים לאחר שנתיים מתאריך הגשת הבקשה, אבל אפשר לזרז את הבחינה), מקבלים מרשות הפטנטים דו"ח בחינה. הדו"ח קובע האם הבוחן של רשות הפטנטים מצא שהמצאה עומדת בקריטריונים שצוינו לעיל, ואם לא הדו"ח מפרט מדוע. למשל, ההמצאה לא חדשה, או שההמצאה הינה מובנת מאליה לבעל מקצוע מתחום ההמצאה. על מנת לקבוע האם ההמצאה חדשה, הבוחן מבצע בעצמו סקר פטנטים וחיפוש ידע קודם. את מסקנותיו הוא מבסס על הפרסומים שמצא.

על מנת להתגבר על השגות הבוחן, בעל ההמצאה צריך לענות על דוח הבחינה. במענה לדו"ח הבחינה הוא צריך להסביר מדוע הוא אינו מסכים עם הבוחן, ובמידת הצורך לשנות את הגדרת ההמצאה ("התביעות") כך שההגדרה החדשה תיצור חידוש והתקדמות המצאתית ביחס לפרסומים שהבוחן מצא.

אני מבין שמדובר בתחום מורכב. מי יכול לעזור לי?

איש המקצוע שקיבל היתר לשם כך ממשרד המשפטים נקרא "עורך פטנטים". יחד עם זאת, גם לעורכי דין שמורה הזכות לעסוק בתחום זה.

אבל, החוק מתיר לכל מבקש בקשה לפטנט להכין את החומר בעצמו. אמנם מפאת המורכבות אנו לא ממליצים על כך, אבל מבחינה חוקית אין מניעה לעשות זאת. 

כמה עולה העזרה של עורך פטנטים?

בהתאם לכללי האתיקה של לשכת עורכי הדין, עורכי דין מנועים מלפרסם ברבים את המחירון שלהם. באשר לעורכי פטנטים, עם השנים החוק מאמץ את כללי האתיקה של עורכי הדין גם לגבי עורכי פטנטים. לפיכך, קשה להאמין שתמצאו משרד לעורכי פטנטים שמפרסם ברבים את המחירון שלו.

מכל מקום, יש לקחת בחשבון שתהליך רישום פטנט אינו זול, ממש כמו שירותי עריכת דין. לכן יש הממליצים להשקיע בפטנט בצורה פרוגרסיבית, כלומר, להגדיל את ההשקעה ככל שיש וודאות גדולה יותר שההמצאה תניב פטנט. למשל, תחילה לבצע חיפוש פטנטים "מקצועי" על מנת לעמוד על הסיכוי לקבל פטנט. אם יש אינדיקציה חיובית, להמשיך בבקשה לפטנט מזורזת בישראל. ואם הבחינה הישראלית תהיה חיובית, רק אז להשקיע בבקשות לפטנט במדינות נוספות כגון ארה"ב ומדינות אירופה.

קבלתי פטנט !!! כמה זמן הוא בתוקף? האם הפטנט שלי תקף גם במדינות אחרות?

אחת לכמה שנים יש לשלם "אגרת חידוש" על מנת לחדש את תוקף הפטנט לעוד מספר שנים. פטנט יכול להיות תקף עד עשרים שנה מתאריך הבקשה לפטנט, ובתנאי ששולמו אגרות החידוש. כמו כן, הפטנט תקף רק למדינה בה הוא ניתן. אם למשל קבלתי פטנט בישראל, הוא לא יהיה תקף בארה"ב. על מנת לקבל פטנט בארה"ב יש צורך לעבור את תהליך הבחינה כמו במקום אחר.

קבלתי פטנט בישראל. האם אני יכול להגיש בקשה לפטנט בארה"ב?

רק אם לא חלפה שנה מתאריך הבקשה לפטנט בישראל.

הבה נפרט מעט יותר. היחסים בין מדינות בתחום הפטנטים מוגדרים באמצעות אמנות. האמנה הנפוצה ביותר הינה אמנת פאריס שחתומות עליה כמעט כל מדינות העולם, והיא מעניקה לבעל בקשה לפטנט זכות להגיש בקשה לפטנט במדינות אחרות כך שזכות הראשונים על התאריך הראשון תשמר ("דין קדימה"). ולמה זה חשוב? כי אם הגשתי היום בקשה לפטנט על המצאה בישראל, תהיה לי שנה על מנת להגיש בקשה על אותה המצאה במדינות נוספות, כך שהתאריך לגביו ההמצאה צריכה להיות חדשה יהיה התאריך בו הגשתי בקשה לפטנט בישראל ("תאריך בכורה"). במשך השנה הזו אני יכול לנסות לשווק את ההמצאה, לבדוק את התגובה של השוק להמצאה, לגייס כספים לצורך בקשה לפטנט במדינות נוספות, וכדומה.

מה הטעם לנסות לקבל לפטנט בארה"ב כשעדיין אין לי אינדיקציה לגבי הסיכוי לקבל פטנט?

ואכן, מה הטעם להגיש בקשה לפטנט בארה"ב כשעדיין אין לי אינדיקציה האם יש לי סיכוי לקבל פטנט, שהרי דוח הבחינה הראשון יהיה תוך שנתיים, ואילו אמנת פאריס נותנת לי רק שנה אחת של חסד?

התשובה היא שניתן לזרז את בחינת הבקשה לפטנט. על מנת לזרז בחינת בקשה לפטנט בישראל יש צורך בנימוקים מתאימים, שהרי מדובר בבקשה להקדים את הבחינה של הבקשה שלי לפטנט על פני בקשות אחרת לפטנט הממתינות בתור.

ואין פטנט בינלאומי?

עדיין לא, ומאחר וכל מדינה רוצה להיות עצמאית בתחום הפטנטים, סביר שזה גם לא יקרה בעתיד הנראה לעין.

יחד עם זאת, יש אמנה שנקראת אמנת ה- PCT, שמאפשרת להאריך את שנת החסד מתוקף אמנת פאריס בעוד שנה וחצי נוספות. כלומר, אמנת ה- PCT שומרת לבעל המצאה את תאריך הבכורה לשנתיים וחצי. בזמן זה הוא יכול להגיש בקשות לפטנט על אותה המצאה במדינות נוספות.

אפשר לקבל פרטים נוספים על אמנת ה- PCT?

PCT הם ראשי התיבות של Patent Cooperation Treaty, כלומר האמנה לשיתוף פעולה בענייני פטנטים.

כאמור, לפי האמנה פרק הזמן בו ניתן להגיש בקשה לפטנט הינו שנתיים וחצי מתאריך הבכורה. יתרון נוסף שהאמנה מעניקה הינו בחינה. כלומר רשות ה- PCT בוחנת את ההמצאה ומנפיקה דו"ח בחינה. אמנם דו"ח הבחינה של ה-PCT אינו מחייב אף מדינה, אבל הוא מהווה המלצה.

החיסרון של אמנת ה- PCT הינו המחיר הגבוה של האגרות.

ישראל הינה אחת מרשויות החיפוש והבחינה של ה- PCT. רשויות נוספות הינן רשות החיפוש והבחינה האמריקאית, רשות החיפוש והבחינה האירופית, ועוד.

מה זה "פטנט ארעי" או "פטנט פרוביזיונאלי"?

בקשה פרוביזיונאלית (ארעית) הינה הליך אמריקאי מקדים לבקשה לפטנט, שמאפשר לשמור על זכויותיו של בעל הבקשה במשך שנה. על בעל בקשה פרוביזיונאלית להגיש בקשה "רגילה" לפטנט לפני תום השנה מתאריך הגשת הבקשה הפרוביזיונאלית, אחרת הוא יאבד את תאריך הבכורה על ההמצאה.

בקשה פרוביזיונאלית אינה צריכה לעמוד בדרישות הפורמאליות של בקשה רגילה לפטנט, והאגרה להגשתה נמוכה. לכן יש המעדיפים להתחיל את ההליך לקבלת פטנט על ההמצאה בדרך זו.
בקשה פרוביזיונאלית מוגשת למשרד הפטנטים האמריקאי (USPTO). יתרונה הוא שהאגרה להגשת בקשה פרוביזיונאלית הינה זולה באופן משמעותי ביחס לבקשה רגילה לפטנט, ועומדת על כ- 130 $ בלבד.

בקשה פרוביזיונאלית אינה נבחנת ואינה מתפרסמת ברבים. יחד עם זאת, היא מעניקה לבעל הבקשה זכות להגיש בקשה קבועה לפטנט בתוך שנה לכל היותר מתאריך הבקשה הפרוביזיונאלית, תוך כדי שמירת תאריך הבכורה. ובמיוחד יודגש שבקשה פרובוזיונאלית אינה פטנט ארעי, לא פטנט זמני, ולא פטנט כלל. היא אופציה הניתנת למימוש תוך שנה מתאריכה. לא מימש בעל הבקשה את האופציה, הוא מאבד את הזכויות שהיא מעניקה.

מה זה יוטיליטי מודל?

זו למעשה בקשה לפטנט שאינה נבחנת, אלא אם כן מישהו ערער בבית משפט. אזי נפתח התיק, וההמצאה נבחנת כאילו הייתה בקשה רגילה לפטנט.
למעשה, ביוטיליטי מודל יש יתרונות רבים – מצד אחד מזהירים את הציבור שמישהו המציא כבר את ההמצאה, אבל מצד שני לא בוחנים את ההמצאה אלא אם כן מישהו מתנגד שבעל ה- Utility Model יהנה מזכויות של פטנט.

יוטיליטי מודל תקף ל- 10 שנים לכל היותר (בהתאם למדינה בה ניתן), לעומת פטנט שתקף ל- 20 שנים מיום הבקשה לפטנט.
צורת הגנה זו על המצאות אינה תקפה בכל מדינות העולם. בארה"ב ובישראל אין הליך של יוטיליטי מודל. באירופה ההליך תקף רק במדינות מסויימות, שהחשובה ביניהן הינה גרמניה.

למרות הכותרת היומרנית, יש לזכור כי מדובר בנושא כבד, ואין מסמך זה אמור לכסות ולו חלק קטן של התחום.
הוא נועד להעניק מושגים ראשונים למי שתחום זה חדש לו.

קרא עוד  

להתחיל סטארטאפ במינימום השקעה

יש דרך הרבה יותר זולה להתחיל סטארטאפ - רישום פטנט !!!


במקום השקעה של אין-ספור שעות עבודה בלי וודאות שאכן תחזיר את עצמה, קיימת דרך זולה הרבה יותר להתחיל במיזם 

על מנת להתחיל בסטארט-אפ נדרשת השקעה. וגם אם ההשקעה אינה תמיד כספית, היא בכל זאת נמדדת בכסף, כי עבודה נמדדת בכסף, וודאי ובוודאי קניית ציוד וחומרים, העסקת עובדים, שכירת מקום, פרסום, וכו'.

אבל יש דרך הרבה יותר זולה להתחיל את המיזם שלכם - רישום פטנט
 פטנט מעניק בעלות על המצאה אפילו לפני שאב הטיפוס של המוצר קרם עור וגידים, וההוצאה על פטנט הנה זניחה ביחס להוצאה שצפויה לכם על המיזם בהמשך הדרך. בניגוד להשקעה של אין ספור שעות עבודה, הפטנט נותן בידי היזם דריסת רגל בשוק עוד לפני שהשקיע בפיתוח המוצר, ויחד עם זה את הרציונל העיסקי להמשיך את ההשקעה במיזם.

לתאגיד ענק אין בעייה להקצות צוות שיבצע במחיר זול את ההמצאה שלכם. על מנת שהתאגיד יימנע מלעשות זאת צריכים להתקיים לפחות אחד משני התנאים הבאים:
 

(א) קיומו של פטנט שמגן על הגרעין החדשני של המוצר, עובדה שתמנע מהתאגיד לעשות שימוש בהמצאה מבלי לבקש הסכמה מבעל הפטנט;

(ב) שהמוצר הגיע לדרגת פיתוח כזו שלתאגיד יעלה הרבה יותר לפתח אותו בעצמו.


האסטרטגיה של אדיסון עורכי פטנטים לניהול תיק פטנטים לסטארט-אפ

בעבר נדרשו מספר שנים לקבלת פטנט, אבל היום, בעקבות ההתפתחויות שחלו בענף הפטנטים, ניתן לקבל פטנט במהירות. ההתפתחויות שאנו מדברים עליהם הינם:

ישראל קיבלה מעמד של רשות חיפוש ובחינה מטעם הארגון העולמי לקניין רוחני WIPO, עובדה המעניקה קרדיט לבחינה שנעשתה על ידי רשות הפטנטים הישראלית. 
 

משרד הפטנטים של ארה"ב ורשות הפטנטים הישראלית חתמו על הסכם לפיו רשות הפטנטים הישראלית תחל לפעול כרשות חיפוש ובחינה עבור בקשות פטנטים בינלאומיות שיוגשו למשרד הפטנטים האמריקאי. וגם עובדה זו מעידה על איכות הבחינה הישראלית.
 

נחתמו הסכמים בין ישראל, ארה"ב, אירופה ועוד מדינות לפיו על סמך פטנט או לפחות הסכמה לפטנט ישראלי ניתן לבקש בקשת זירוז במדינות האחרות (ארה"ב, אירופה, וכו'). כלומר, במקום להמתין שנתיים ויותר עד שרשות הבחינה האמריקאית או האירופית יבחנו את הבקשה שלכם לפטנט, הדבר ייעשה בתוך חודשים כשהרוח שנושבת בגב הבוחן במדינות אלה הינו הפטנט שהוענק בישראל.

בהתאם לכך, כדאי לבחון את האסטרטגיה הבאה:

להתחיל את תהליך הפטנט בישראל עם בקשת זירוז. בצורה זו ניתן לקבל הסכמה להענקת פטנט בתוך מספר חודשים. אגב, השיא שלנו היה 9 ימים. אכן כך, הסכמה להענקת פטנט התקבלה בתוך תשעה ימים מתאריך הגשת הבקשה לפטנט !!!
 

עם קבלת ההסכמה להענקת פטנט מרשות הבחינה הישראלית, לגייס הון ראשוני מ"תנופה" ודומיה על מנת לכסות את ההוצאה הכרוכה ברישום פטנט במדינות אחרות, כולל בקשה בינלאומית.
 

ניצול ההון במטרה להמשיך עם בקשות במדינות אחרות, כולל בקשה בינלאומית שתעניק שהות של שנתיים וחצי מתאריך הבכורה להגשת בקשות לפטנט במדינות אחרות.

שורת הסיכום: מקסימום תועלת במינימום השקעה

קרא עוד  

עשר הנקודות שכדאי לדעת

עשר נקודות ראשונות שמומלץ לדעת לפני שמתחילים ברישום פטנט

אם בכוונתך לרשום פטנט, אלה עשר הנקודות שכדאי לדעת:

1. פטנט הינו תעודה שמנפיקה מדינה המעניקה לבעל המצאה בלבדיות על המצאתו לפרק זמן קצוב, כלומר נותנת לו זכות להתנות את השימוש בהמצאתו.

2. על מנת לקבל פטנט על המצאה, לא רק שעליה להיות חדשה, אלא שעליה להיות גם בעלת ניצוץ המצאתי ("התקדמות המצאתית" כלשון החוק).

3. בחינת בקשה לפטנט הינה הליך שבו בעל המצאה מנהל יון עם רשות הפטנטים בדבר עמידתה של המצאתו בדרישות החוק, כולל החידוש וההתקדמות ההמצאתית.

4. עורך פטנטים הינו אדם שרשאי להעניק שירותים בתשלום בהקשר של חוק הפטנטים. רשם הפטנטים מזהיר מפני גופים שמעניקים שירותים כאלה מבלי שיהיה בידם רישיון.

5. פטנט הינו בר תוקף רק במדינה בה הוא ניתן. כלומר, אין פטנט בינלאומי.

6. מרגע שמתחילים בהליכי רישום הפטנט, עומדים לרשות הממציא 12 חודשים להגיש את הבקשה לפטנט במדינות אחרות כך שתשמר לו זכות הראשונים על ההמצאה ("דין קדימה" כלשון החוק).

7. בקשת PCT, או בשמה האחר "בקשה בינלאומית", מאפשרת להאריך את 12 החודשים בעוד 18 חודשים, כלומר לשמור על זכות הראשונים לפרק זמן של שנתיים וחצי.

8. בקשה לפטנט מוגשת אצל הרשות המוסמכת לעניין זה בכל מדינה. את הבקשה יש לערוך לפי הכללים שקבעה המדינה לעניין זה.

9. ניתן להתחיל את הליך רישום הפטנט באמצעות בקשה ארעית ("פרוביזיונאלית"), אבל על מנת לשמר את זכות הראשונים על ההמצאה, יש להגיש בקשה קבועה לפני תום השנה מתאריך הבקשה הארעית.

10. ככלל ניתן לומר שפטנטים לא מוענקים על שיטות עיסקיות, תוכנה ושיטות לריפוי בני אדם. ברם, הנושא שונה ממדינה למדינה ויש להתייעץ עם עורך פטנטים לגבי נקודה זו.

לקריאה נוספת:

קרא עוד  

פטנטים - צעדים ראשונים

הרשימה מתמצתת את נושא הפטנטים לאנשים שזו ההיכרות הראשונה שלהם עם הנושא

מהו פטנט

על מנת לעודד את הציבור להמציא, החוק קבע צורה של בעלות על המצאות, והיא נקראת פטנט. מבחינה פורמאלית פטנט הינו מסמך שהמדינה מנפיקה, המעניק לבעל ההמצאה בלעדיות על המצאתו לתקופה מוגבלת של עד 20 שנים. הבלעדיות מאפשרת לבעל הפטנט למנוע מאחרים לעשות שימוש בהמצאה שלו ללא הסכמתו, להתיר את השימוש בהמצאה תמורת תשלום, וכו'. למעשה יש כאן מעין הסכם בין הממציא למדינה - הממציא מגלה את המצאתו לציבור, ואילו המדינה מעניקה לו בלעדיות על המצאתו לתקופה מוגבלת של 20 שנים מיום שהממציא הגיש בקשה לפטנט.

על אילו המצאות ניתן לרשום פטנט

פטנט ניתן לקבל על המצאות בתחום טכנולוגי, כולל חקלאות ורפואה. החוק אוסר על הענקת פטנטים על רעיונות אבסטרקטיים, שיטות לעשיית עסקים, תופעות טבע, ושיטות לטיפול בבני אדם. מאחר ויש הרואים בתוכנה רעיון אבסטרקטי ולא פתרון טכנולוגי, לעיתים יש קשיים בקבלת פטנטים על תוכנה.

מה התנאים לרישום פטנט

על מנת לקבל פטנט על המצאה, עליה לעמוד במספר תנאים. התנאי החשוב ביותר הינו החידוש, כלומר על ההמצאה להיות חדשה, וליתר דיוק המצאה שלא התפרסמה ברבים ביום הבקשה לפטנט. ויש לציין שאין זה חשוב אם ההמצאה התפרסמה בסינית או באנגלית, בישראל או ביפן. המטרה שמאחורי החוק הזה הינה לעודד את הציבור להמציא רעיונות חדשים. תנאי חשוב נוסף הינו ההתקדמות ההמצאתית, כלומר על מנת שהמצאה תוכל לקבל פטנט עליה להיות בעלת ניצוץ המצאתי, וזאת להבדיל מתכונה זניחה כגון הוספת בורג למכשיר מוכר, שינוי צבע המכשיר, וכו'.

מה התהליך לרישום פטנט

לצורך קבלת פטנט יש להגיש בקשה לפטנט לרשות הפטנטים במדינה בה מעוניינים לקבל בלעדיות על ההמצאה. בישראל הרשות המטפלת בבחינת בקשות לפטנט הינה רשות הפטנטים היושבת בירושלים. בקשה לפטנט צריכה להיות ערוכה לפי פורמט שהתגבש במשך מאות שנים. אחד הפרקים של הבקשה לפטנט הינו פרק התביעות, שבו ההמצאה מוגדרת בצורה משפטית. לאחר הגשת הבקשה לפטנט נערך מעין משא ומתן בין בעל ההמצאה לרשות הפטנטים במטרה לנסח את התביעות כך שיעמדו בדרישות החוק.

באילו מדינות הפטנט תקף

פטנט תקף רק במדינה בה הוא ניתן. למשל, פטנט ישראלי לא יהיה תקף בארה"ב. אם מעוניינים לקבל פטנט גם בארה"ב, יש צורך להגיש בקשה לפטנט גם בארה"ב. יש לזכור שמדינה אחת לא חייבת להעניק פטנט על המצאה שקיבלה פטנט במדינה אחרת. יוצא מן הכלל הזה הינן אמנות אזוריות כגון אמנת הפטנטים האירופית. לפי אמנה זו פטנט שהתקבל במשרד הפטנטים האירופי ניתן להחלה על מדינות אירופיות נוספות שחתומות על אמנת הפטנטים האירופית. לפיכך, יש לתכנן את אסטרטגית רישום הפטנטים על ההמצאה במדינות נוספות תוך התחשבות בהוצאות.

אמנות לענייני פטנטים

היחסים בין שתי מדינות בכל הנוגע לפטנטים מוסדרים באמצעות אמנות. האמנה המוכרת ביותר הינה אמנת פאריס שכמעט כל מדינות העולם חתומות עליה. האמנה מאפשרת להגיש בקשה לפטנט במדינות נוספות בתוך שנה מתאריך הגשת הבקשה הראשונה לפטנט תוך כדי שמירת זכות הראשונים על ההמצאה. אמנה מוכרת נוספת היא אמנת ה-PCT המאפשרת להאריך התקופה של 12 החודשים של אמנת פאריס בעוד שנה וחצי. כל המדיניות החשובות מבחינה כלכלית חתומות על שתי האמנות האלה, מלבד טייוואן.

מגבלת הזמן

מאחר וחוקי הפטנטים בעולם יוצאים מתוך הנחה שהענקת פטנט על המצאה מגבילה את הציבור בשימוש בהמצאה, כל הפעולות הכרוכות בנושא מוגבלות בזמן. אי עמידה בזמנים שנקבעו לכל פעולה עשויה לגרום לאיבוד הזכויות על הפטנט (או הבקשה לפטנט במקרה שההליכים לקבלת פטנט עדיין לא הגיעו לידי סיום). לדוגמא, אי תשלום אגרה במועד שקבע החוק עשויה להביא לזניחת התיק על ידי רשות הפטנטים בה מתנהל התיק.

עוד על הנושא

קרא עוד  

ציטוט של פטנטים אוריינטאליים בבחינה הישראלית

נוהג מקובל בבקשות ישראליות הוא לצטט פטנטים אוריינטאליים, אלא שבצעד זה יש בעיתיות. רשימה זו דנה בבעייתיות הזו.

ציטוט של פטנטים אוריינטאליים בבחינה הישראלית

 

נוהג מקובל בבקשות ישראליות הוא לצטט פטנטים אוריינטאליים, אלא שבצעד זה יש בעיתיות. רשימה זו דנה בבעייתיות הזו.

סעיף 4 לחוק הפטנטים התשכ"ז – 1967 מגדיר מהו חידוש:

4. אמצאה חדשה -מהי?

אמצאה נחשבת לחדשה, אם לא נתפרסמה בפומבי, בין בישראל ובין מחוצה לה, לפני תאריך הבקשה -

(1) על ידי תיאור, בכתב או במראה או בקול או בדרך אחרת, באופן שבעל-מקצוע יכול לבצע אותה לפי פרטי התיאור;

(2) על ידי ניצול או הצגה, באופן שבעל-מקצוע יכול לבצע אותה לפי הפרטים שנודעו בדרך זו.

אולם הקריאה בין השורות מגלה שסעיף זה עוסק גם בשאלה מה הדרישות מפרסום על מנת שבוחן יהיה רשאי לצטט אותו נגד הבקשה: על הפרסום להיות בדרגת פירוט כזו שבעל מקצוע יוכל לבצע את ההמצאה לפי הפרטים שבפרסום.

הבה נבחן האם ציטוט מתוך פטנטים אוריינטאליים אכן עומד בדרישה זו.

ציטוט מתוך פטנטים אוריינטאליים מתייחס בדרך כלל לתקציר (באנגלית), ומטבע הדברים התקציר אינו מספיק על מנת להבין את ההמצאה, ולכן לא מן הנמנע שהוא לא מאפשר לאיש המקצוע לבצע את ההמצאה על סמך הציטוט, בניגוד לחוק לעניין זה.

יתירה מזו, עקב המספר המוגבל של המילים שבתקציר, הוא נתון לפירושים שונים, ולכן לא מן הנמנע שיעורר מחלוקת בין הבוחן לבין בעל הבקשה לפטנט.

לזאת נוסיף את העובדה שאין כל וודאות שאותו תרגום נעשה בידי אדם הדובר אנגלית רהוטה, ולכן לפעמים זה נשמע כמו בליל של מילים, שאדם מן השורה לא יוכל להבין ממנו דבר וחצי דבר. כמובן שהבוחן הישראלי יכול לתרגם את מסמך הפטנט כולו, אבל טרם נתקלתי בבוחן שיעשה כן.

לכן אני תמה על הבוחן הישראלי שאינו מהסס לצטט תקציר של פטנט אוריינטאלי, ובכך יוצר מצב מעורפל, שגורר חילוקי דיעות בינו מבקש הבקשה לפטנט.

הנה דוגמא שתוכיח את הבעייתיות שבציטוט מתוך פטנט אוריינטאלי. בוחן ישראלי ציטט את התקציר של הפטנט הסיני CN1794269 (A) נגד בקשה לפטנט. מאחר והתרגום לאנגלית היה בשפה עילגת, ואפילו נדמה היה שמדובר בתרגום מכונה, מסרנו את התרגום באנגלית לנוטריון על מנת שיתרגם אותו ככתבו וכלשונו לעברית, ובכך ידגים כיצד אדם שהיה קורא את התרגום לאנגלית היה מבין אותו. להלן התרגום הנוטריוני:

המצאה זו מתייחסת למערכת נגד זיופים של מספר רשת אשר עושה מספר נגד זיופים של מוצר להיות רק חלק מפרמטר האימות ומקטין את הספרה של המספר בשוק הנוכחי, כולל: חברת ייצור או מכירה מחברת ברקוד נגד זיופים לכל מוצר ומזינה את המספר לבסיס נתונים נגד זיופים, כאשר המוצר נמכר, התקן סריקת בר קודים בעל פונקציה הודעה קצרה משמש לסריקת הקוד ולשליחת המספר לבסיס נתונים לשם רישום זמן ומקום מכירת המוצר, ומערכת נגד זיופים של הרשת מחזירה את המידע על זמן מכירת המוצר כאשר הלקוח שואל לגבי מצב נכון או לא נכון.

האם אפשר להבין דבר וחצי דבר מגיבוב המילים הזה? הבוחן סבר שכן, אנחנו סברנו שלא. הנה כמה סימני שאלה סביב הפסקה הנ"ל:

  • מה פירוש "מספר רשת"?
  • מה פירוש "עושה מספר נגד זיופים של מוצר"?
  • מה הוא "פרמטר אימות"?
  • מה זה "ברקוד נגד זיופים"?
  • אילו נתונים מכיל ה"בסיס נתונים נגד זיופים"?
  • מהו "התקן סריקת קודים בעל פונקציה הודעה קצרה"?

ואפשר היה להמשיך, אבל נעצור כאן, שהרי ברור שמהתקציר המברקי שנראה כתרגום מכונה לא ניתן לבצע את ההמצאה שהתקציר אמור לתאר, וזאת בניגוד לסעיף 4 של חוק הפטנטים.

לא מן הנמנע שאילו הבוחן היה מצטט תרגום של כל מסמך הפטנט ולא רק התקציר שלו, ניתן היה להבין במה מדובר, ואז להתמודד עם העניין. אולם מגיבוב המילים שצוטט לא ניתן להבין דבר וחצי דבר, וודאי ובוודאי שלא לשלול את זכותו של אדם לקבל פטנט על סמך כמה משפטים מעורפלים.

ועוד נוסיף שבמאות הפטנטים האמריקאיים שכותב רשימה זו נתקל עד היום, לא היה ולו ציטוט אחד של פטנט שאינו באנגלית. הבוחן האמריקאי עמד ככל הנראה על הבעייתיות שבפרסומים שאינם באנגלית, ולכן הוא נמנע מלהביא ציטוטים כאלה. הוא כנראה גם יודע שאם לפטנט ממדינה אחרת יש ערך, הרי שסביר שקיים גם פטנט אמריקאי מקביל.

דעתו הפרטית בהחלט של מחבר הרשימה היא שעל הבוחן הישראלי לאמץ נוהג זה. 

קרא עוד  

רישום פטנט עלות | רישום פטנטים עלויות - אדיסון עורכי פטנטים

כמה עולה לרשום פטנט, מהו מחיר רישום פטנט, איך רושמים וכמה זה עולה/ מה העלויות בינלאומי, בישראל, בארה"ב, פטנטים וכו.. אצלנו יש תשובות לכל השאלות!

כמה עולה לרשום פטנט


מאחר ועלויות רישום פטנט הינן פונקציה ישירה של כמות העבודה המושקעת, הערכת עלויות הרישום של פטנט הינה בעייתית. גם אם נניח שאפשר להעריך את כמות העבודה להכנת הפירוט של הבקשה לפטנט, עדיין אין לדעת כמה ארוכה תהיה ההתמודדות עם רשות הפטנטים. וככל שההתמודדות עם רשויות הפטנטים נמשכת יותר סבבים, כן גם העלות עולה. זו הסיבה שעורכי פטנטים נמנעים מלתת הערכת עלות עד לקבלת פטנט.
כמו כן, יש לזכור כי כי הגשת בקשה לפטנט היא רק השלב הראשון בתהליך הפטנט. לאחר הגשת הבקשה לפטנט, למשרד יש הרבה עבודה שהממציא אינו רואה, כגון לבדוק שכל מכתב שנשלח לרשות הפטנטים אכן הגיע ליעדו, לבדוק שהרשות ענתה בזמן סביר למכתבים שנשלחו אליה, לדבר עם האנשים המתאימים ברשות הפטנטים במקרה שמשהו לא עובד כראוי, להיות בקשר עם הבוחנים כאשר הדבר מתבקש, לשלוח תזכורות ללקוח, לוודא שהלקוח קיבל את התזכורת, לבדוק שלקוח לא איבד מועד, לייעץ ללקוח לגבי כל פעולה שעליו לעשות, לתעד כל פעולה שנעשתה בתיק, ועוד. לכן ניהול משרד עורכי פטנטים דורש כמות גדולה של מנהלה והיעזרות בתוכנה מתאימה. כל זה אמור להיות מגולם בסכום שלקוח משלם למשרד. משרד שלא גובה תשלום עבור עבודות כאלה, דינו להיסגר.

מנקודת המבט של העלות, ניתן לחלק את משרדי עורכי הפטנטים לשניים: משרדים שגובים סכום קבוע מראש על עבודה, ומשרדים שגובים עבור שעות העבודה. משרדים הגובים תשלום עבור שעות העבודה עשויים לדרוש תשלום לא רק עבור שכר טרחת עורך הפטנטים, אלא גם עבור השירותים הנילווים, כגון תזכורות, פקסים, מיילים, דפי מדפסת, וכדומה.

מעניין לשמוע את דבריה של וונדי באסקופ מקבוצת באסקופ שבטקסס ארה"ב, חברה העוסקת העוסקת בפטנטים וסימני מסחר, שנוקבת בסדרי גודל של עלויות רישום פטנט בארה"ב:


אם לא רואים את הסרטון, ניתן לצפות בו בקישורית הבאה: סרטון

לדברי באסקופ, הכנתה של בקשה פרוביזיונאלית (ארעית) תעלה בין 5 ל- 9 אלף דולר. ולהזכירכם, זו בקשה פרוביזיונאלית שאינה צריכה לעמוד בקריטריונים הפורמאליים של בקשה לפטנט.

בתוך שנה מתאריך הגשת הבקשה הפרוביזיונאלית יש להגיש בקשה קבועה. לדברי באסקופ, בקשה כזו תעלה בין 8 ל- 15 אלף דולר.

השלב הבא הוא הכנת מענה לדוחות הבחינה. בחינה של פטנט נעשית בצורה של העלאת השגות הבוחן (דו"ח בחינה), ותשובה של מבקש הבקשה לפטנט. לדברי באסקופ, כל סבב יעלה בין 2 ל- 5 אלף דולר. ועוד מוסיפה באסקופ שהבוחן האמריקאי "דוחה כמעט כל דבר", כלומר, תמיד מוצא סיבות מדוע ההמצאה אינה ראויה לקבל פטנט. אבל לבאסקופ יש הצעה כיצד לצמצם את מספר הסבבים. היא מציעה לשוחח עם הבוחן הנמצא בוושינגטון. אמנם גם כאן מצפה עלות של כמה אלפי דולרים, אבל ההוצאה עשויה להתגלות כמשתלמת, שכן השיחה עם הבוחן עשויה להביא אותו להבין יותר טוב את ההמצאה, ולהעניק פטנט, ובכך לחסוך סבבים.

אז כמה זה יוצא סך הכל?

לפי דברי באסקופ, אם מתחילים את התהליך בבקשה פרוביזיונאלית, ולאחר מכן עוברים לבקשה רגילה, וגם משוחחים עם הבוחן על מנת לחסוך בדוחות בחינה - יש להכין תקציב של 30 אלף דולר. כן, 30 אלף דולר! היווכחו בעצמכם. אם נצליח לקצר הליכים, יעלה 20 אלף דולר בלבד.

אבל, לא להבהל. ראשית, לא חייבים להגיש בקשה פרוביזיונאלית, ואפשר לגשת ישר לבקשה הקבועה. ושנית, העלויות בישראל הרבה יותר מתונות, ולכן אם עובדים עם משרד ישראלי, גם אם הבקשה לפטנט מוגשת בארה"ב, עדיין סביר שלא מגיעים לעלויות שציינה באסקופ. יתירה מזו, בקשה אמריקאית לפטנט מוגשת על ידי ישראלים לרוב כאשר יש כבר אינדיקציה לסיכויים לקבל פטנט כתוצאה מהבחינה הישראלית.

כמה עולה לרשום פטנט בארץ?

כמו בצה"ל, גם כאן ההוצאה מתחלקת לשלושה חלקים:

א. עריכת הפירוט של הבקשה לפטנט
ב. מענה לדוחות בחינה
ג. אגרות

האגרות קבועות, אבל השכר של עורך פטנטים נבדל ממשרד למשרד. כמו כן, יש משרדים שגובים לפי שעות, ויש משרדים שגובים לפי פרוייקט. אז במקום לשבור את הראש, אפשר לקבוע פגישה עם משרד עורכי פטנטים, ולקבל אינדיקציה לגבי העלות.

חשוב לזכור ששכר הטרחה מגלם עבודות שמגיש הבקשה לפטנט אפילו אינו מודע להן, כגון משלוח תזכורות לבעל הבקשה לפטנט, מעקב אחר התיק, דיווח והסבר לבעל הבקשה על כל פעולה בתיק, ייעוץ בנוגע להחלטות שעליו להחליט, רישום כל פעולה שנעשית בתיק, פניה לרשות הפטנטים כאשר הדברים מתעכבים, שמירת החומר למשך שנים, גיבוי החומר, אבטחת המשרד, אבטחת מערכת המחשב, וכן הלאה וכן הלאה. לכן אם המחיר נראה "זול" מדי, זה אומר דרשני.

קרא עוד