אדיסון עורכי פטנטים | מאמרים

אמנות בינלאומיות בתחום הפטנטים

הרשימה דנה בשלוש אמנות חשובות בתחום הפטנטים: אמנת פאריס, אמנת ה- PCT ואמנת הפטנטים האירופית

כל מדינה, בהיותה ישות ריבונית, רשאית לקבוע את החוקים לפיהם יתנהל בתחומה נושא הקניין הרוחני, ופטנטים בכלל זה. כפועל יוצא מזה לפטנט יש אפקטיביות רק בתחומי המדינה בה הוא ניתן. יחד עם זאת, מאחר והמצאה הינה בעלת אופי רוחני (בניגוד לאופי מוחשי), ובשל כך ניתנת להעתקה בקלות, קיים צורך בשיתוף פעולה בינלאומי על מנת לעזור לבעל המצאה לממש את בעלותו על המצאה גם מחוץ לתחומי מדינתו. לצורך זה נחתמו מספר אמנות בינלאומיות אשר מסדירות נושאים בענייני קניין רוחני מהבחינה הבין-טריטוריאלית. האמנה הידועה ביותר בנושא זה הינה אמנת פאריס.


הרשימה דנה בשלוש אמנות חשובות בתחום הפטנטים: אמנת פאריס, אמנת ה- PCT ואמנת הפטנטים האירופית

אמנת פאריס


אמנת פאריס נחתמה לראשונה ב- 20 במרץ 1883 ומאז היא עברה מספר שינויים, אבל העקרונות שנקבעו בה שרירים וקיימים עד היום. למרות שרוב מדינות העולם חתומות על אמנה זו, עדיין קיימת מדינה אחת חשובה שלא חתומה על האמנה, והיא טייוואן. ישראל חתמה על אמנת פאריס בשנת 1950.

אמנת פאריס קובעת שני עקרונות יסוד חשובים בנושא הקניין הרוחני ככלל, ובתחום הפטנטים בפרט: (א) לנתין מקומי ולנתין זר של כל אחת מהמדינות החתומות על האמנה יינתן יחס שווה; (ב) זכות הבכורה תשמר לזמן קצוב, והוא 12 חודשים לפטנט, 6 חודשים לסימן מסחר ולמדגם. כלומר, מי שהגיש בקשה לפטנט באחת ממדינות האיגוד (מדינות שחתומות על אמנת פאריס), יכול להגיש את אותה בקשה במדינה אחרת בתוך שנה מתאריך הגשת הבקשה הראשונה, ועדיין ישמרו לו הזכויות הקנייניות על ההמצאה בכל מדינות האיגוד, כולל תאריך הבכורה.

סעיף חשוב נוסף קובע שכל מדינה הינה עצמאית בבואה לבחון פטנטביליות של המצאה, ואין היא חייבת לאמץ מסקנות של מדינה אחרת לגבי נושא זה, בין אם המדובר בהענקת פטנט ובין אם המדובר בסירוב להעניק לפטנט. בסעיף אחר נקבע שזכותו של ממציא ששמו יופיע על מסמך הפטנט בתור הממציא.

אמנת פאריס מוצגת לציבור הרחב באתר האינטרנט של האיגוד העולמי לקניין רוחני בכתובת הבאה:

The Paris Convention

אמנת ה- PCT


אמנת ה- PCT, ראשי התיבות של Patent Cooperation Treaty, היא אמנה חדשה יחסית. היא נחתמה בשנת 1970, ונכון להיום חתומות עליה 124 מדינות. ישראל הצטרפה לאמנה בשנת 1996. האמנה מנוהלת על ידי הארגון העולמי לקניין רוחני WIPO. בישראל קיימת מחלקה מיוחדת המסונפת למשרד רשם הפטנטים בירושלים, והיא מטפלת בנושא האמנה בישראל.

בעיקרון, האמנה מאפשרת לבעל המצאה להעריך את הפטנטביליות שלה לפני שיגיש עליה בקשה לפטנט במדינות רבות, פעולה הכרוכה בהוצאה לא מבוטלת. לצורך זה אמנת ה- PCT כוללת שני סעיפים חשובים: הראשון הוא הארכת הזכות להגיש בקשות לפטנט על אותה המצאה לפרק זמן של עד 30 חודשים מתאריך הבכורה, שזה שנה וחצי יותר מאשר הזכות המוענקת מכוח אמנת פאריס. הנושא השני הוא הליך הבחינה של ההמצאה הכולל (א) דו"ח חיפוש של פטנטים ומסמכים שפורסמו לפני תאריך הבכורה ויש להם נגיעה לנושא ההמצאה, ו- (ב) דו"ח בחינה.

על מנת ליהנות מהיתרונות של אמנת ה- PCT יש להגיש בקשה לפטנט לרשויות ה- PCT. בקשת PCT הינה בקשה לפטנט לכל דבר. מאחר ומגישים אותה לרשות בינלאומית בניגוד לרשות לאומית, בקשת PCT זכתה לכינוי "בקשה בינלאומית" לפטנט. יחד עם זאת יש לזכור שהבקשה אמנם הוגשה לרשות בינלאומית, אבל פטנט יכול להיות אפקטיבי רק במישור הלאומי, ולכן גם אם רשויות ה- PCT יקבעו שההמצאה ראויה לקבל פטנט, קביעה זו תהיה בגדר המלצה בלבד, ורשויות הפטנטים הלאומיות עשויות שלא לקבל את ההמלצה. מצד שני מאחר והבחינה נחשבת לאיכותית, ההמלצה של רשויות ה- PCT עשויה לקבל משקל חשוב במדינות מסוימות, בייחוד במדינות בהן מערכת הפטנטים לא מפותחת.

נחזור לרגע לאמנת פאריס. אחד הסעיפים החשובים באמנת פאריס מדבר על שמירת זכות הבכורה למשך שנה. במשך שנה מתאריך הבכורה יכול בעל ההמצאה להגיש בקשות מקבילות לאותה המצאה בכל אחת ממדינות האיגוד, ולצורך בחינת הפטנטביליות של ההמצאה יראו את תאריך ההגשה הראשון כתאריך ההגשה של הבקשה בכל מדינה אחרת של האיגוד. אלא ששנה זה זמן קצר לקבל החלטות לאור העובדה שהזמן הלוקח להפיק את דו"ח הבחינה הראשון במדינה כלשהי הינו גדול משנה. לכן בהיעדר אינדיקציה לגבי הפטנטביליות של ההמצאה, בעל ההמצאה עומד בפני סימן שאלה לגבי נושא הגשת בקשה לפטנט במדינות אחרות, במיוחד לאור העובדה שהדבר כרוך בהוצאה גדולה. כאמור, אמנת ה- PCT באה לעזרת בעל ההמצאה בהאריכה את הזכות להגיש בקשה מקבילה לפטנט על אותה המצאה עד ל- 30 חודש מתאריך הבכורה. 

ניתן להתחיל תהליך לקבלת פטנט גם באמצעות בקשה בינלאומית, ותאריך הגשת הבקשה הבינלאומית יחשב לתאריך הבכורה. אפשר גם להגיש תחילה בקשה לאומית, כמו למשל בקשת פטנט ישראלית, ובתוך 12 חודשים מתאריך הבכורה להגיש בקשת פטנט בינלאומית. נקודה חשובה נוספת היא האפשרות להגיש בקשה בינלאומית לפטנט על סמך תאריך בכורה שהושג באמצעות בקשה ארעית לפטנט (Provisional Application).

בחינת בקשה לפטנט, בין אם היא בקשה לאומית ובין אם היא בקשה בינלאומית, נעשית בשני שלבים: שלב החיפוש ושלב הבחינה. בשלב החיפוש מחפשים פרסומים קרובים לנושא ההמצאה. החיפוש נעשה בדרך כלל על ידי צוות שמתמחה בנושא זה. השלב השני הוא שלב הבחינה, בו הבוחן מקבל לידיו את הפרסומים שנמצאו בחיפוש, ונותן את חוות דעתו לגבי הפטנטיביליות של ההמצאה לאור פרסומים אלה. במידה והבוחן החליט לדחות את התביעות, כולן או מקצתן, בעל ההמצאה רשאי לשנותם, בדרך כלל על ידי צמצום רוחב ההגנה של התביעות, ולהגיש את התביעות המתוקנות לבחינה חוזרת. תהליך זה יכול להמשך עד לקבלת הפטנט, או עד לרגע שבעל ההמצאה מוותר על המשך ההליכים, בדרך כלל בגלל ששוכנע שהמצאתו אינה פטנטבילית.

את ההליך הבינלאומי ניתן לחלק לשלושה שלבים. השלב הראשון הוא שלב החיפוש, כלומר השלב בו נערך חיפוש חומר רלוונטי להמצאה. שלב זה נקרא גם Chapter I, כלומר פרק ראשון. שלב זה הוא חובה בכל הליך PCT, כלומר בעד תשלום האגרה בעל ההמצאה יקבל את דו"ח חיפוש הפטנטים. 

השלב השני הוא שלב הבחינה, בה נבחנת החדשנות, ההתקדמות האמצאתית, והישימות התעשייתית של הבקשה הבינלאומית לפטנט. השלב השני נקרא Chapter II. שלב זה אינו חובה, אבל אם בעל ההמצאה מבקש לבצע את הבחינה, עליו לשלם אגרה מתאימה.

בבקשת PCT המבקש יכול להחליט איזו רשות תבצע את החיפוש ותבחן את הבחינה: האמריקאית או האירופית. בין אם יבחר המבקש באופציה הראשונה ובין אם יבחן באופציה השניה, עדיין החיפוש והבחינה יהיו איכותיים, שכן הם מתבצעים על ידי רשויות שהבחינה שלהם נחשבת בקרב בעלי המקצוע לאיכותית. מבחינת העלות, בחירת רשות החיפוש האירופית כרוכה באגרה גבוהה יותר בכ- $700 מהאופציה האמריקנית.

השלב השלישי הוא השלב הלאומי, כלומר השלב בו בעל ההמצאה מגיש את הבקשה לפטנט במדינות בהן הוא חפץ לקבל פטנט. שלב זה נקרא National phase. השלב הראשון הוא הכרחי, שאר השלבים הם אופציונליים, כלומר ניתנים לשיקול דעתו של בעל ההמצאה. בעל ההמצאה יכול לגשת לשלב הלאומי בלי בחינה, והוא יכול גם להחליט לזנוח את הבקשה הבינלאומית ולא להגיש בקשות מקבילות באף מדינה.

מבחינת התאריכים הליך הבחינה של בקשות PCT אינו גמיש, דבר הפועל דווקא לטובתו של בעל ההמצאה, שכן הוא מחייב את רשויות ה- PCT לעמוד בלוח הזמנים. לפיכך מי שבחר במסלול ה- PCT מקבל דו"ח חיפוש איכותי בתוך שנה וחצי מתאריך הבכורה.

לאחרונה שונתה אמנת ה- PCT, והיום מונפק דו"ח בחינה יחד עם דו"ח חיפוש, וללא אגרה נוספת. דו"ח החיפוש מפורסם לציבור הרחב.

נקודות הציון בהליך ה- PCT הן כדלקמן:

12 חודשים מתאריך הבכורה: בעל המצאה רשאי להגיש בקשה לפטנט על ההמצאה לא יאוחר מ- 12 חודשים מתאריך הבכורה. כאמור, גם תאריך בכורה שנקבע באמצעות בקשה ארעית בארה"ב הינו קביל בבקשת PCT.

16 חודשים מתאריך הבכורה: רשות ה- PCT אמורה לסיים עד תאריך זה את החיפוש ולהעמיד את תוצאותיו לרשות המבקש. הדו"ח כולל גם בחינה. מבחינתו של בעל ההמצאה דו"ח החיפוש והבחינה הינו כלי חשוב מאוד שכן לעיתים זו האינדיקציה הראשונה שיש לו מרשות פטנטים מוכרת לגבי הסיכויים של הבקשה לפטנט לקבל פטנט, והאינדיקציה מתרחשת בתקופה שיש לו עדיין זכות להגיש בקשות לפטנט המסתמכות על אותו תאריך בכורה במדינות נוספות.  

18 חודשים מתאריך הבכורה: רשות ה- PCT מפרסמת את הבקשה הבינלאומית לפטנט ככתבה וכלשונה.

עד 30 חודשים מתאריך הבכורה: לידי בעל ההמצאה עומדת הזכות להגיש בקשות נוספות לפטנט על ההמצאה במדינות אחרות. שלב זה נקרא "השלב הלאומי". בעל הבקשה יכול להציג בפני הרשות הלאומית הבוחנת את הפטנט את תוצאות הבחינה הבינלאומית, דבר שמהווה המלצה לגבי הפטנטביליות של התביעות. מאחר והבחינה נעשית על ידי גוף אמריקאי או על ידי גוף אירופי, הסיכויים לאימוץ תוצאות הבחינה הבינלאומית בארה"ב או באירופה בהתאמה הינם גבוהים. היום ניתן לבקש שרשות חיפוש והבחינה תהיה הרשות הישראלית. לאחר תום 30 החודשים, לא יהיה טעם להגיש בקשות מקבילות שכן דבר ההמצאה כבר פורסם על ידי רשות ה- PCT, ואף אמנה לא שומרת לו את זכות הבכורה לאחר תאריך זה.

עד 31 חודשים מתאריך הבכורה: יש מדינות, כגון מדינות אירופה, שבהן הירידה לשלב הלאומי ניתנת להיעשות עד 31 חודשים. יש כמובן לברר נקודה זו לגופה, שכן לעיתים חלים שינויים.

אמנת ה- PCT היא אמנה חדשה, ובשל כך עוברת שינויים והתאמות מדי פעם בפעם. לפיכך יש לסייג את הדברים הנאמרים כאן, ולזכור שלמרות שהיו נכונים בעת כתיבתם, יתכן שבשעה שיקראו יהיה לא נכונים או שילקו בחוסר דיוק. במיוחד יש לסייג את נושא שמירת זכות הבכורה עד 30 חודשים. נכון ליום 01/01/2005 במדינות הבאות זכות הבכורה מוארכת ל- 30 חודש רק באם המבקש הגיש בקשת בחינה בתוך 19 חודשים מתאריך הבכורה: שוויץ, פינלנד, לוקסמבורג, שבדיה, טנזניה, אוגנדה, וזמביה. יחד עם זאת לגבי המדינות האירופיות ניתן לעקוף את המכשול מאחר וכל המדינות האירופיות שצוינו חתומות על האמנה האירופית.

אמנת ה- PCT מוצגת לציבור הרחב בכתובת האינטרנט הבאה:
 

The Patent Cooperation Treaty

אמנת הפטנטים האירופית –  European Patent Convention

אמנת הפטנטים האירופית נחתמה ב- 5 באוקטובר 1973 במינכן שבגרמניה. אמנת הפטנטים האירופית הינה נפרדת מהאמנה האירופית. למעשה יש מדינות שחתומות על אמנת הפטנטים האירופית, אבל לא חתומות על האמנה האירופית, כמו למשל שוויץ, טורקיה, בולגריה ורומניה.

בקשת פטנטים המוגשת למשרד הפטנטים האירופי, EPO, ראשי התיבות של European Patent Organization, נבחנת על ידי רשות אחת, משרד הפטנטים האירופי, אבל מסקנותיה מחייבות את כל המדינות החתומות על אמנת הפטנטים האירופי. מבחינה מעשית זה אומר שאם משרד הפטנטים האירופי החליט להעניק פטנט על המצאה מסוימת, הרי שעל רשויות הפטנטים הלאומיות של המדינות החתומות על האמנה לכבד את ההחלטה, ולהעניק פטנט בתחומן. כל מה שיידרש ממבקש הבקשה על מנת להחיל את הפטנט האירופי במדינות החתומות על אמנת הפטנטים האירופית הוא לעמוד במספר דרישות פרוצדורליות כגון תשלום אגרה, תרגום התביעות או כל הבקשה לשפת המקום וכו'. יחד עם זאת חשוב לזכור כי למרות שקבלת פטנט אירופי מאפשר לבעל הפטנט להוציא ממנו נגזרות במדינות החתומות על האמנה, עדיין חלות על הפטנט הלאומי חוקי המדינה בה הוא ניתן.

יתרונו של המסלול האירופי הוא בכך שבמקום שבעל המצאה יתדיין עם מספר בוחנים במספר ארצות ואולי אפילו בשפות שונות, הוא מתדיין רק עם בוחן אחד בשפה אחת. זה חוסך מבעל ההמצאה הן מאמץ והן הוצאות. מבחינת העלות, למרות שבקשה אירופית היא יחסית יקרה, אם מחלקים את ההוצאות במספר המדינות האירופיות בהם ניתן לקבל פטנט כנגזרת מפטנט אירופי, מסתבר שההוצאה למדינה אינה כה יקרה.

תהליך קבלת פטנט אירופי מתחיל בהגשת בקשה לפטנט במשרד הפטנטים האירופי. בשלב הראשון נעשה סקר פטנטים ופרסומים אחרים בנושאי ההמצאה. דו"ח החיפוש נמסר לידיו של מבקש הפטנט. השלב הבא הוא פרסום תוכן הבקשה לפטנט. לאחר מכן הבקשה נבחנת. עם קבלת הפטנט בעל ההמצאה מתבקש לשלם אגרות תרגום התביעות לשתי השפות הרשמיות האחרות (השפות הרשמיות של אמנת הפטנטים האירופית הם אנגלית, צרפתית וגרמנית). בשלב זה בעל הפטנט האירופי יכול להגיש בקשות לפטנט במדינות החתומות על האמנה. חשוב להדגיש שעם פרסום קבלת פטנט אירופי, לציבור יש זכות לערער על דבר הענקתו במשך תשעה חודשים מתאריך פרסום הפטנט.
 
אמנת הפטנטים האירופית מוצגת לציבור הרחב בכתובת האינטרנט הבאה:

The European Patent Convention


מאת ראובן ברמן, עו"פ


קרא עוד  

אסטרטגיות רישום רב-לאומי

הרשימה דנה ברישום פטנט על אותה המצאה במספר מדינות בעולם, כולל רישום פטנט בארה"ב, רישום פטנט באירופה, בקשה בינלאומית (בקשת PCT), בקשה פרוביזיונאלית (ארעית)

מאת ראובן ברמן, עו"פ
 

הרשימה דנה בהגשת בקשות לפטנט על אותה המצאה במספר מדינות 

אילו היה ניתן לקבל פטנט בינלאומי, אין ספק שזה היה מקל על ציבור הממציאים. אלא שפטנט בינלאומי הינו עדיין בגדר חלום רחוק, שכן פטנט הוא זכות קניינית הניתנת על ידי מדינה, ומדינה לא תוותר על זכות זו בנקל, בין אם  משיקולים ריבוניים ובין אם משיקולים כלכליים. ההתמודדות עם יותר מרשות פטנטים אחת מייקרת את ההוצאה על הפטנט, ולכן בעל המצאה המעוניין לרשום פטנט על אותה המצאה ביותר ממדינה אחת, חייב לנתב את הדרך בין מגוון האפשרויות על מנת שיוכל לקבל פטנט על אותה המצאה בכמה שיותר מדינות ובכמה שפחות הוצאות, ואין זה משנה אם הוא תאגיד או אדם פרטי..

המכשול העיקרי העומד בפני הממציא הוא חוסר אינדיקציה מספקת לגבי הסיכויים לקבל פטנט על ההמצאה. אילו לממציא היתה תשובה נאמנה לשאלה זו, אין ספק שזה היה מקל עליו להגיע להחלטה האם להגיש בקשה לפטנט על אותה המצאה במספר מדינות, ובאילו מדינות. אלא שברוב המקרים עליו להחליט בנושא זה כשבידו מידע חלקי בלבד.

כאמור, החלטה בדבר הענקת פטנט נתונה לשיקול דעתה הבלעדי של מדינה. יחד עם זאת, במטרה לעזור לממציא בהליך של קבלת פטנט במספר מדינות, רוב המדינות חתמו על אמנות שמטרתם הסדרת נושאים הקשורים לפטנטים ולקניין רוחני בהם יש לאותן מדינות עניין משותף.

האמנות היותר חשובות בתחום הקניין הרוחני הן אמנת פאריס, אמנת ה- PCT והאמנה האירופית.


אמנת פאריס

אמנת פאריס קובעת שני עקרונות יסוד חשובים בנושא הקניין הרוחני: (א) לנתין מקומי ולנתין זר של כל אחת מהמדינות החתומות על האמנה יינתן יחס שווה; (ב) זכות הבכורה תשמר לזמן קצוב, והוא 12 חודשים לפטנט, 6 חודשים לסימני מסחר ומדגמים. כלומר, מי שהגיש בקשה לפטנט באחת ממדינות האיגוד (מדינות שחתומות על אמנת פאריס), יכול להגיש את אותה בקשה במדינת איגוד אחרת בתוך שנה מהגשת הבקשה הראשונה, ועדיין ישמרו לו הזכויות על ההמצאה בכל מדינות האיגוד, כולל תאריך הבכורה.

סעיפים חשוב נוסף קובע שכל מדינה הינה עצמאית בבואה לבחון פטנטביליות של המצאה, ואין היא חייבת לאמץ מסקנות של מדינה אחרת לגבי נושא זה, בין אם המדובר בהענקת פטנט ובין אם המדובר בסירוב להעניקו.

אמנת פאריס מאפשרת לממציא לדחות את מועד הגשתן של בקשות נוספות לפטנט על אותה המצאה במדינות אחרות ("בקשות מקבילות") לפרק זמן של עד שנה מתאריך הגשת הבקשה הראשונה. אלא שפרק זמן זה אינו מספיק על מנת לקבל תשובה לשאלה העיקרית בה מתחבט הממציא, והיא הסיכויים לקבל פטנט על המצאתו, שכן במרבית המקרים רשויות הפטנט אינן מפיקות את דו"ח הבחינה הראשון, המהווה אינדיקטור חשוב לשאלה זו, בפרק זמן של פחות משנה מתאריך הגשת הבקשה לפטנט.


אמנת ה-PCT

כאמור, השנה שניתנת מכח אמנת פאריס לממציא לדחות את הגשת הבקשות לפטנט על המצאה מסויימת במקומות שונים בעולם אינה עוזרת לממציא בשאלה העיקרית בה הוא מתחבט והיא קבלת אינדיקטור על הסיכוי של המצאתו לקבל פטנט. אמנם חוות דעתן של רשויות הפטנטים במדינה אחת אינה מחייבת את רשויות הפטנטים של מדינה אחרת, וגם חוקי הפטנטים במדינה אחת עשויים להיות שונים מחוקי הפטנטים במדינה אחרת, אבל בכל זאת חוות דעת ראשונית של משרד פטנטים, בייחוד אם הוא משרד בעל מוניטין כמו משרד הפטנטים האמריקאי או האירופי, מהוות אינדיקטור חשוב לשאלת הפטנטביליות של המצאה.

פתרון חלקי לבעיה זו נמצא באמנת ה- PCT. אמנה זו כוללת שני סעיפים חשובים: הראשון הוא הארכת הזכות להגיש בקשות לפטנט על אותה המצאה לפרק זמן של עד 30 חודשים מתאריך הבכורה, כלומר שנה וחצי יותר מאשר הזכות המוענקת מכוח אמנת פאריס. הנושא השני הוא הליך הבחינה של ההמצאה הכולל (א) דו"ח חיפוש של פטנטים ומסמכים שפורסמו לפני תאריך הבכורה ויש להם נגיעה לנושא ההמצאה, ו- (ב) דו"ח בחינה.  בהליך ה- PCT מגיש הבקשה מקבל דו"ח חיפוש בערך בחודש ה- 16 מתאריך הבכורה. דו"ח החיפוש כולל לא רק את הפרסומים הקרובים ביותר לנושא ההמצאה, אלא גם מראי מקום המצביעים על המקומות הרלוונטיים בתוך הפרסום ולאיזו תביעה. לפיכך דו"ח החיפוש של ה- PCT עשוי להוות אינדיקציה די טובה, לפחות לאיש מקצוע בתחום הפטנטים, על מנת להעריך את הסיכויים לקבלת פטנט.

הכניסה למסלול ה- PCT כרוך בתשלום אגרה.

למרות האינדיקציה, יש רבים הממתינים לקבלת דו"ח הבחינה של הבקשה הראשונית לפטנט, ורק לאחר מכן מחליטים האם להגיש בקשות לפטנט במדינות נוספות. לעיתים בפרק הזמן של 30 החודשים הניתן מתוקף אמנת ה- PCT מתקבל לא רק דו"ח הבחינה הראשון במדינה בה הוגשה בקשה לפטנט, אלא גם פטנט על ההמצאה, דבר העוזר לממציא להחליט בשאלת הגשת בקשת הפטנט גם במדינות אחרות.

כמו כן, הגוף שמבצע את החיפוש של ה- PCT הינו או רשות החיפוש האמריקאית או רשות החיפוש האירופית, לפי בחירתו של הממציא. אם בחר ברשות האמריקאית, רוב הסיכויים שהבחינה בארה"ב תתבסס על דו"ח החיפוש שעשתה רשות החיפוש האמריקאית, ואם בחר באירופית, רוב הסיכויים שהבחינה באירופה תתבסס על דו"ח החיפוש שעשתה רשות החיפוש האירופית. מכאן שדו"ח החיפוש של ה- PCT הינו אינדיקציה טובה לגבי הפטנטביליות של המצאה, ביחוד אם הבקשה לפטנט על ההמצאה מוגשת בארה"ב או באירופה.

כלי נוסף שניתן על ידי מסלול ה PCT הוא דו"ח הבחינה, שהזמנתו כרוכה בתשלום אגרה. דו"ח הבחינה של ה- PCT, המכונה בעגה המקצועית Written Opinion, הינו דו"ח בחינה לכל דבר, מלבד נקודה אחת - הוא אינו מחייב את אף אחד. אבל למרות שדו"ח הבחינה וגם דו"ח החיפוש של ה- PCT הינם בגדר המלצה בלבד, יש מדינות, בייחוד כאלה שרשויות הפטנטים שלהן לא מפותחת, שמאמצות את מסקנות בחינת ה- PCT.


אמנת הפטנטים האירופית

אמנת הפטנטים האירופית היא דוגמא לאמנה איזורית, כלומר אמנה בה מדינות החברות באותו גוש כלכלי-פוליטי מגבשות כללים דומים בתחום הקניין הרוחני. בקשת פטנטים המוגשת למשרד הפטנטים האירופי, EPO, ראשי התיבות של European Patent Office, נבחנת על ידי רשות אחת, משרד הפטנטים האירופי, אבל מסקנותיה מחייבות את כל המדינות החתומות על אמנת הפטנטים האירופית. מבחינה מעשית זה אומר שאם משרד הפטנטים האירופי החליט להעניק פטנט על המצאה מסוימת, הרי שעל רשויות הפטנטים הלאומיות של המדינות החתומות על האמנה לכבד את ההחלטה, ולהעניק פטנט בתחומן. כל מה שיידרש ממבקש הבקשה על מנת להחיל את הפטנט האירופי במדינות החתומות על אמנת הפטנטים האירופית הוא לעמוד במספר דרישות פרוצדורליות כגון תשלום אגרה, תרגום התביעות לשפת המקום וכו'. יחד עם זאת חשוב לזכור כי למרות שקבלת פטנט אירופי מאפשר לבעל הפטנט להוציא ממנו נגזרות במדינות החתומות על אמנת הפטנטים האירופית, עדיין חלות על הפטנט הלאומי חוקי המדינה בה הוא ניתן.

יתרונו של המסלול האירופי הוא בכך שבמקום שבעל המצאה יתדיין עם מספר בוחנים במספר ארצות ואולי אפילו בשפות שונות, הוא מתדיין רק עם בוחן אחד ובשפה אחת. זה חוסך מבעל ההמצאה הן מאמץ והן הוצאות. מבחינת העלות, למרות שבקשה אירופית היא יחסית יקרה, אם מחלקים את ההוצאות במספר המדינות האירופיות בהם ניתן לקבל פטנט כנגזרת מפטנט אירופי, מסתבר שההוצאה למדינה אינה כה יקרה.

אגב, המדינות החתומות על אמנת הפטנטים האירופית אינן בהכרח אותן מדינות החתומות על האמנה האירופית.


השגת תאריך בכורה באמצעות בקשה ארעית (Provisional Application)

חוק הפטנטים האמריקאי מאפשר השגת תאריך בכורה באמצעות הגשת בקשה ארעית לפטנט למשרד הפטנטים האמריקאי. אבל גם אמנת ה- PCT מכירה בתאריך בכורה שהתקבל בהליך הארעי האמריקאי, וממציא יכול לנצל זאת לטובתו, וזה אומר שהוא יכול להגיש בקשות לפטנט על אותה המצאה בכל מדינה שחתומה על אמנת ה-PCT בתוך 30 חודשים מתאריך הבכורה, וכל הזכויות ישמרו לו עליה כאילו הגיש את בקשתו בתאריך הבכורה. יחד עם זאת יש לציין שהליך ארעי אינו הליך בטוח בגלל שלא עמד עדיין במבחן משפטי. כמו כן זה הליך אמריקאי, ומדינות אחרות עשויות להחליט שהוא אינו מחייב אותן.


תוכנית ה- PPH

מאחר והתחלת בחינה של בקשה לפטנט מתחילה מספר שנים מתאריך הגשת הבקשה לפטנט, לפני מספר שנים החלה תוכנית ניסיונית בינלאומית שעוזרת לצמצם את הזמן להתחלת הבחינה. כפי שאנחנו יודעים, בבחינת בקשות לפטנט הבקשה הראשונה להבחן היא זו המוגשת מוקדם יותר. ניתן לבקש את הקדמת הבחינה באמצעות בקשת זירוז, אולם הכללים לאישור זירוז הבחינה, כלומר הקדמת בחינת בקשה מסוימת לפטנט על חשבון האחרות, שונה ממדינה למדינה.

תוכנית ה- PPH, ראשי התיבות Patent Prosecution Highway, מנסה להתוות מסלול שיקל על תהליך בחינת בקשות לפטנט על אותה המצאה המוגשות במספר מדינות. זו תוכנית בילטרלית, כלומר כל שתי מדינות חותמות ביניהן על הסכם הדדי. 
 

לפי תוכנית ה- PPH ניתן לבקש זירוז הבחינה במדינה אחת על סמך הסכמה של המדינה האחרת להעניק פטנט על אותה המצאה.


לכן, אם לפני החלת התוכנית בעל בקשה לפטנט היה צריך להמתין להתחלת הבחינה של הזכאות של ההמצאה שלו לקבל פטנט במדינה אחת 4 שנים למשל ובמדינה האחרת רק שנתיים, ברגע שהוא קיבל הסכמה להענקת פטנט במדינה אחת, הוא יכול לבקש להקדים את בחינת ההמצאה שלו במדינה האחרת במסגרת התוכנית.


בקשת להקדמת הבחינה לפי תוכנית ה- PPH לא רק חוסכת זמן לבעל ההמצאה, אלא גם מהווה המלצה למדינה האחרת להעניק פטנט. כלומר, אם רשות הפטנטים במדינה אחת מצאה לנכון להעניק פטנט על ההמצאה, הבוחן של הרשות במדינה האחרת עשוי להרגיש שלא בנוח לדחות את הבקשה לפטנט בשל נימוקים מהותיים, ביחוד אם במדינה הראשונה רשות הפטנטים הינה בעלת מוניטין.

בעת כתיבת שורות אלה ישראל חתומה על הסכם ה- PPH עם ארה"ב, משרד הפטנטים האירופי, יפן, ועוד. כמו כן, בישראל ניתן לבקש את זירוז הבחינה על סמך בחינה של ה- PCT.

פרטים נוספים על תוכנית ה- PPH שניתן למצוא באתר רשות הפטנטים:



UTILITY MODEL

על מנת להקל על אותם ממציאים וחברות קטנות בהגנה על ההמצאות שלהם, רשויות הפטנטים במדינות מסוימות החליטו להציע לממציאים מסלול יותר נוח ופחות יקר, ה- Utility Model. למעשה ההגדרה של Utility Model די דומה להגדרה של פטנט, אבל ההגדרה משתנה ממדינה למדינה. ההבדלים העיקריים בין פטנט ל- Utility Model הם:

 הקריטריונים לקבלת Utility Model הם פחות מחמירים מאשר לקבלת פטנט. בעוד שדרישת החידוש חייבת להתקיים בהמצאה על מנת שתהיה ראויה לקבל Utility Model, הרי שדרישת ההתקדמות ההמצאתית הינה פחות קריטית, או לא קיימת כלל. לצורך השוואה, בפטנט צריכים להתקיים גם חידוש וגם התקדמות המצאתית לעומת הידע הקודם. לכן Utility Model נחשב לעיתים ל"פטנט נחות" ("petty patent"), או "פטנט חידוש" ("innovation patent").


זמן ההגנה של Utility Model קטן יותר מאשר של פטנט, בדרך כלל בין 7-10 שנים (תלוי במדינה), בלי האפשרות להאריך את משך התוקף.


התהליך לקבלת  Utility Model פשוט, ולוקח בדרך כלל עד כחצי שנה. לעומת זאת הליך קבלת פטנט לוקח בדרך כלל מספר שנים.


בארצות מסוימות Utility Model יכול להיות רק בתחומים מסוימים של טכנולוגיה.

העלות של רישום Utility Model נמוכה משמעותית ביחס לעלות רישום פטנט.

ניתן להסתמך על בקשה ל- Utility Model לצורך דין קדימה. כמו כן, Utility Model יכול לבקש דין קדימה מבקשה לפטנט.


דוגמאות קונקרטיות

הבה ננסה ליישם את סבך הכללים שצויינו לעיל בדוגמאות קונקרטיות.

 תאגיד בעל פעילות עסקית ברוב מדינות העולם

תאגיד בעל פעילות עסקית ברוב מדינות העולם, כמו למשל חברה המוכרת מוצרי צריכה, ירצה לרשום פטנטים בכמה שיותר מדינות, כולל מדינות מתפתחות. לצורך זה הוא יבחר בוודאי במסלול ה- PCT על מנת לקבל אינדיקציה על הפטנטביליות של ההמצאה עוד לפני שרשם את הבקשה לפטנט בהרבה מדינות, דבר הכרוך בהוצאה לא מבוטלת. קרוב לוודאי שתאגיד כזה יזמין גם את הבחינה של ה- PCT, ואפילו ישנה את התביעות לאור דו"ח הבחינה, על מנת שמדינות שנוהגות לאמץ את מסקנות דו"ח הבחינה של ה- PCT אכן יעשו זאת.

עם קבלת אינדיקציה חיובית לגבי הפטנטביליות של ההמצאה, התאגיד יגיש בקשות לפטנט ברחבי העולם. בקשות איזוריות לפטנט, כגון בקשה אירופית לפטנט, יוגשו קרוב לוודאי גם כן, וזאת על מנת שעם קבלת הפטנט האיזורי התאגיד יוכל לגזור ממנו פטנטים במדינות החתומות על האמנה האיזורית.

חברת היי-טק

השוק של חברת היי-טק נמצא בדרך כלל במדינות המפותחות ולא המתפתחות. לפיכך חברת היי-טק עשויה להתחיל את המסלול בהגשת בקשה ארעית בארה"ב על מנת לתפוש תאריך בכורה מוקדם ככל האפשר, בייחוד אם החברה פועלת בשוק צפוף בו כל שכלול מזערי במוצר עשוי להשליך על תוצאותיו העסקיות. עוד בטרם חלפה השנה מיום הגשת הבקשה הארעית, קרוב לוודאי שהחברה תעדיף להגיש בקשה בארה"ב על מנת ליצור המשכיות מבקשת הפטנט הארעית, ואולי גם תוגש בקשת PCT. במקרה זה אם עד תום 30 החודשים מתוקף אמנת ה- PCT יתקבל פטנט או דו"ח בחינה בארה"ב, החברה תממש את זכותה מתוקף אמנת ה- PCT להגיש בקשות לפטנט גם במדינות נוספות הנמצאות בפוקוס העסקי שלה, או מדינות שבתוכן מתבצעת פעילות המחקר והפיתוח של החברה.

הממציא הפרטי וחברה קטנה

הממציא הפרטי וחברות קטנות מאופיינים בתקציב דל עבור פעילות הקשורה בקניין רוחני, לפיכך קרוב לוודאי שהם יעדיפו לדחות את ההוצאות הכרוכות בקבלת פטנט ככל האפשר, בין אם במטרה להפנות משאבים אלה לפעילות המחקר והפיתוח, ובין אם במטרה למצוא משקיע שישא בהוצאות אלה. לפיכך קרוב לוודאי שהגוף העסקי הקטן יתחיל את מסלול קבלת הפטנטים על המצאה באמצעות בקשה ארעית, ולו רק בגלל ההוצאה הזעומה יחסית.

היה ונמצא המשקיע המיוחל, הגוף העסקי הקטן ירצה בוודאי לקנות את האופציה להגיש בקשות לפטנט במקומות נוספים בעולם, ולצורך זה ישקיע בהכנת בקשה לא-ארעית (הכתובה לפי הכללים המחמירים של בקשות לפטנט), במטרה להיכנס למסלול ה- PCT.

מבחינת עלויות האגרה, ממבקש בקשת PCT תיחסך עלות אגרת החיפוש אם הגיש כבר בקשה לפטנט בארה"ב או באירופה, לפיכך לא מן הנמנע שלפני הגשת בקשת ה- PCT הוא יגיש בקשה לפטנט בארה"ב או אירופה.

הגשת בקשות נוספות ברחבי העולם תיעשה לאחר קבלת אינדיקציה חיובית לגבי הפטנטביליות של ההמצאה, כפי שתואר לעיל. אם התקציב מוגבל, ניתן לרשום Utility Model במקום פטנט, עם כל החסרונות הכרוכים בכך.

טייוואן

רוב המדינות בעולם חתומות על אמנת פאריס, וחלק נכבד מהן גם על אמנת ה- PCT. אבל בכל זאת קיימת מדינה חשובה אחת שלא חתומה לא על אמנת פאריס ולא על אמנת ה-PCT, והיא טייוואן. נקודה זו חייבת להילקח בחשבון על ידי ממציא שטייוואן נמצאת בפוקוס העסקי שלו. הדבר הבטוח ביותר במקרה זה הוא שבד בבד עם הגשת הבקשה הראשונה לפטנט במדינה כלשהי, תוגש בקשה לפטנט גם בטייוואן. יחד עם זאת, נכון לרגע כתיבת שורות אלה החוק הטייוואני מכיר במקרים מסויימים בתאריך בכורה שהושג באמצעות הגשת בקשה לפטנט במדינות אחרות.

קרא עוד  

מדריך לרישום פטנט

מדריך לרישום פטנטים, רישום פטנט, "פטנט בינלאומי", ארה"ב, באירופה, על, רעיון, זמני, פרוביזורי, אגרות, תהליך רישום פטנט, כיצד רושמים.

מאמר זה הינו מפורט. לקוראים שזו היכרותם הראשונה עם תחום הפטנטים כדאי לקרוא תחילה את המאמר פטנטים - צעדים ראשונים

מהו פטנט

ההמצאות מלוות את האדם משחר ההיסטוריה האנושית. מאחר והמצאה היא רעיון ולא אלמנט מוחשי, היא ניתנת להעתקה, ובשל כך השקעתו של ממציא שהשקיע בפיתוח המצאתו עשויה לרדת לטימיון, דבר שעשוי להוציא את הרוח מהמפרשים של ממציאים אחרים.

על מנת לעודד ממציאים לפתח המצאות, זכותו הקניינית של ממציא על המצאתו עוגנה בחוק. המסמך שמנפיקה מדינה, המעניק בעלות על המצאה, נקרא פטנט. יחד עם זאת, החוק לא הוגן כלפי כל הממציאים, כי רק הממציא הראשון שהגיש בקשה לפטנט על המצאה רשאי לקבל עליה פטנט. הממציאים האחרים, גם אם ימציאו את אותה המצאה בדיוק, לא יהיו זכאים לקבל פטנט, ואפילו אם יוכיחו שהגיעו להמצאה בכוחות עצמם ולא העתיקו אותה מהממציא הראשון. ומאחר ובישראל הממציא הראשון נחשב למי שהגיש ראשון את בקשה לפטנט על ההמצאה, הרי שככל שממציא יקדים להגיש בקשה לפטנט על המצאתו, כך סיכוייו לקבל פטנט יגדלו.

בנוסף לצורך להיות הראשון שהגיש בקשה על ההמצאה, על מנת שהמצאה תוכל לקבל פטנט עליה לעמוד במספר קריטריונים, ביניהם שתהיה חדשה, מועילה, שימושית, בתחום טכנולוגי, ובעלת התקדמות המצאתית.

הזכויות שמעניק פטנט

פטנט מעניק לבעליו זכות בלעדית לנצל את ההמצאה המוגנת בפטנט. משהתקבל פטנט, אסור לאחרים לנצל את ההמצאה המוגנת בפטנט מבלי לקבל היתר מבעל הפטנט. "ניצול המצאה" מוגדר בחוק הישראלי כדלקמן:

(1) לעניין אמצאה שהיא מוצר, כל פעולה שהיא אחת מאלה - ייצור, שימוש, הצעה למכירה, מכירה או ייבוא לצורך אחת מהפעולות האמורות;

(2) לעניין אמצאה שהיא תהליך - שימוש בתהליך, ולגבי מוצר הנובע במישרין מן התהליך - כל פעולה שהיא אחת מאלה: ייצור, שימוש, הצעה למכירה, מכירה, או ייבוא לצורך אחת מהפעולות האמורות;

הזכות הקניינית שמעניק פטנט מוגבלת בדרך כלל לעשרים שנה מתאריך הגשת הבקשה לפטנט, והיא ברת תוקף רק במדינה בה ניתן הפטנט. על מנת לאכוף זכות זו בעל פטנט יכול להוציא צו מניעה נגד המפר, שהוא הוראת בית המשפט אל המפר להפסיק לעשות שימוש בהמצאה שקיבלה פטנט. כמו כן בעל פטנט זכאי להגיש תביעה לפיצויים מהמפר. 

הקריטריונים לקבלת פטנט

  • חידוש. על ההמצאה להיות חדשה. לפי רוח החוק, המצאה היא חדשה אם לא התפרסמה ברבים ביום הגשת הבקשה לפטנט.
  • התקדמות המצאתית. על ההמצאה להיות בלתי מובנת מאליה לבעל מקצוע ממוצע בתחום ההמצאה ביום בו הוגשה הבקשה לפטנט.
  • על ההמצאה להיות מוצר או תהליך בתחום טכנולוגי.
  • על ההמצאה להיות מועילה.
  • על ההמצאה להיות שימושית.


חיפוש פטנטים וידע קודם - בדיקה האם ההמצאה חדשה

מנועי החיפוש הזמינים לציבור הרחב דרך האינטרנט, כמו Google ו- Yahoo, מאפשרים חיפוש מידע באמצעות מילות מפתח. כמו כן אפשר וכדאי לחפש גם במאגרי נתונים של פטנטים, שכן סביר שאם מישהו הקדים והמציא את ההמצאה והוא רואה בה ערך כלכלי, הוא כנראה הגיש בקשה לפטנט על אותה המצאה.

עלויות רישום פטנט

מאחר והתחום משיק למשפט, יש מי שיחשוב שרישום פטנט אינו זול, בייחוד עבור הממציא הפרטי. מצד שני יכול להיות שביחס לתועלת שתהיה מהפטנט, מה שנראה על פניו כיקר, יתגלה בסופו של דבר כמחיר מציאה. ואופן כללי, לאחרונה מתפשטת התופעה של "ציידי פטנטים", כלומר גופים עיסקיים המוכנים לקנות פטנטים או לתווך בין בעל פטנט לקונים פוטנציאליים.

אפשר לתת תשובה מקורבת לשאלה כמה יעלה לכתוב מפרט של בקשה לפטנט. אפשר לתת תשובה מקורבת לשאלה כמה יעלה להגיש בקשה לפטנט במדינה מסויימת. אבל קשה לענות כמה בדיוק זה עשוי לעלות בהמשך. הדבר תלוי במספר דוחות הבחינה עליהם יצטרך להשיב בעל הבקשה. 

עריכת הבקשה לפטנט

למרות שחוקי הפטנטים שונים ממדינה למדינה, בכל זאת התגבש פורמט שמקובל בשינויים אלה או אחרים בכל המדינות. 

באילו מדינות כדאי להגיש בקשה לפטנט?

הבעיה במתן תשובה לשאלה זו היא שחלק נכבד מההוצאות על קבלת פטנט הן בשלב שאין אינדיקציה לגבי הסיכויים של המצאה לקבל פטנט, ולכן ההחלטה היכן להגיש ובאיזה מסלול לבחור הינה קשה, ותלויה בשיקולי תקציב.

התחנות בדרך לקבלת פטנט

  • תחילה יש להגיש בקשה לפטנט לרשות הפטנטים במדינה בה העל ההמצאה החליט להגיש בקשה לפטנט. יש לעשות זאת בצורה שנקבעה על ידי אותה רשות, כלומר על ידי הטפסים המתאימים, תשלום אגרה, וכו'.
     
  • לאחר מספר שבועות מתקבל אישור הגשה הכולל בין היתר את מספר הבקשה לפטנט, פרטי בעל הבקשה, הממציא, וכו'.
     
  • לאחר פרק זמן של לפחות שנה, ובדרך כלל אפילו מספר שנים, רשות הפטנטים אליה הוגשה הבקשה לפטנט חוזרת אל מבקש הבקשה עם דו"ח בחינה, כלומר דו"ח המפרט מדוע הרשות מסרבת להעניק פטנט. דו"ח בחינה נקרא על ידי רשות הפטנטים בישראל "ליקויים בבקשת פטנט", ואילו במקומות אחרים בעולם השתרש המונח "Office Action". הדו"ח מסביר בלשון משפטית מדוע התביעות בבקשה לפטנט אינן עונות לקריטריונים לקבלת פטנט שקבע החוק, ובמידת הצורך מצביע על ליקויים פורמליסטים.
     
  • על מבקש בקשה לפטנט לענות לדו"ח הבחינה תוך הקפדה על הכללים הנהוגים במקרים כאלה, ובתוך פרק הזמן שנקבע על ידי רשות הפטנטים באותה מדינה.
     
  • אם רשות הפטנטים מקבלת את הטיעונים שהועלו במענה לדו"ח הבחינה, לבעל הבקשה יוענק פטנט. אם רשות הפטנטים עדיין מסרבת להעניק פטנט למרות נימוקי בעל הבקשה לפטנט, היא מסבירה את הסיבות לכך. במקרה זה בדרך כלל מותר לענות לדו"ח הבחינה החדש. במקרים בהם מגיעים לשוקת שבורה, כלומר רשות הפטנט מסרבת להעניק פטנט, ואילו מבקש הבקשה לפטנט בדיעה שהחלטת הרשות אינה מוצדקת,  מבקש הבקשה יכול לנקוט בהליכים של ערעור.
     
  • לאחר קבלת פטנט, יש לשלם דמי חידוש כל כמה שנים. אי תשלום דמי החידוש במועד עשוי לגרום לביטול הפטנט. פטנט יכול להיות בתוקף עד 20 שנים מתאריך הגשת הבקשה לפטנט. יחד עם זאת, בתחומי פרמצבטיקה ניתן להאריך תוקף פטנט בישראל לחמש שנים נוספות.

רישום פטנטים בישראל

מבחינה פורמאלית, בקשה לפטנט בישראל דומה לבקשה לפטנט בכל מקום בעולם, למעט מספר נקודות:

  • הדף האחרון של פירוט הבקשה הינו דף התביעות. כלומר, פרק ה- ABSTRACT שבמדינות אחרות נהוג להיות הדף האחרון של הפירוט צריך להיות מושמט.
  • בעל הבקשה או בא כוחו המשפטי צריך לחתום בסוף התביעות.
  • יש לרשום את שם בעל הבקשה לפטנט בראש כל גיליון שרטוטים.
  • יש לצרף מדיה מגנטית (CD) שעליה הפירוט של הבקשה לפטנט (תיאור, תביעות ושרטוטים).

לפירוט הבקשה לפטנט יש לצרף טופס בקשה לפטנט, שניתן להשיגו באתר האינטרנט של רשות הפטנטים. כמו כן, יש לצרף קבלה על התשלום של האגרות לעניין זה.

רישום פטנטים בארה"ב

השוק האמריקאי קורץ להרבה ממציאים. מצד אחד מדובר בשוק ענק, ומצד שני העלות היחסית לקבלת פטנט אמריקאי נמוכה יותר בהשוואה לעלות של קבלת פטנט אירופי.

הגוף הממונה על רישום פטנטים בארה"ב הינו ה-USPTO, ראשי התיבות של US Patent and trademark Office. הבוחן האמריקאי ידוע כפורמליסט, ותוך כדי ההתדיינות עימו לפעמים נדמה שמרוב כללים לא רואים את ההמצאה.

יחד עם זאת במשרד הפטנטים האמריקאי התיקים מתנהלים בשקיפות מלאה, ומרגע שדבר הגשת הפטנט התפרסמה (18 חודשים מתאריך הגשת הבקשה לפטנט), התיק פתוח בפני הציבור, ונגיש באמצעות האינטרנט.

אתר האינטרנט של משרד הפטנטים האמריקאי מכיל גם מנוע חיפוש.

בקשות ארעיות (פרוביזוריות)

ארה"ב מאפשרת הליך מקדים ופחות פורמאלי שמאפשר למבקש בקשה לפטנט לקבל זכות בכורה עוד לפני הגשת הבקשה ה"קבועה" לפטנט. האגרה מאוד זולה (כ- $100), והיא מעניקה לבעל הבקשה הארעית זכות להגיש את הבקשה "הקבועה" לפטנט בתוך שנה.

UTILITY MODEL

מעשה ההגדרה של Utility Model די דומה להגדרה של פטנט, אבל ההגדרה משתנה ממדינה למדינה. מה טעם מצאו אם כן רשויות הפטנטים להגדיר צורת קניין רוחני כמו Utility Model?

 ובכן, הטעם לכך הוא שממציאים פרטיים וחברות קטנות אינם מעסיקים מחלקת פיתוח גדולה, ולכן מטבע הדברים ההמצאות שלהם אינן בעלות התקדמות המצאתית כפי שניתן לצפות ממכון מחקר. על מנת להקל על אותם ממציאים וחברות קטנות בהגנה על ההמצאות שלהם, רשויות הפטנטים במדינות מסוימות החליטו להציע לממציאים מסלול יותר נוח ופחות יקר, ה- Utility Model.

 הקריטריונים לקבלת Utility Model הם פחות מחמירים מאשר לקבלת פטנט. בעוד שדרישת החידוש חייבת להתקיים בהמצאה על מנת שתהיה ראויה לקבל Utility Model, הרי שדרישת ההתקדמות ההמצאתית הינה פחות קריטית, או לא קיימת כלל. לצורך השוואה, בפטנט צריכים להתקיים גם חידוש וגם התקדמות המצאתית לעומת הידע הקודם. לכן Utility Model נחשב לעתים ל"פטנט נחות" ("petty patent"), או "פטנט חידוש" ("innovation patent").

זמן ההגנה של Utility Model קטן יותר מאשר של פטנט, בדרך כלל בין 7-10 שנים (תלוי במדינה), בלי האפשרות להאריך את משך התוקף.

התהליך לקבלת Utility Model  הינו פשוט לוקח בדרך כלל עד כחצי שנה. לעומת זאת הליך קבלת פטנט לוקח בדרך כלל מספר שנים.

בארצות מסוימות Utility Model  יכול להיות רק בתחומים מסוימים של טכנולוגיה.

העלות של רישום Utility Model נמוכה משמעותית ביחס לעלות רישום פטנט.

ניתן להסתמך על בקשה ל- Utility Model לצורך דין קדימה. כמו כן, Utility Model יכול לבקש דין קדימה מבקשה לפטנט.

אפשר להגיש בקשה ל- Utility Model כשלב הלאומי של בקשת פטנט בינלאומית (PCT).

רישום פטנטים באירופה

גם השוק האירופי קורץ להרבה ממציאים, אולם העלויות הגבוהות בקבלת פטנט אירופי מרתיעה חלק מהממציאים. יחד עם זאת, למרות המחיר הגבוה, אם מחלקים את העלות בין מספר המדינות, העלות למדינה אינה כה גבוהה כפי שזה נראה במבט ראשון.

הגוף הממונה על הענקת פטנטים אירופים הוא ה- EPO, ראשי התיבות של  European Patent Office. זה גוף איזורי הפועל מתוקף אמנת הפטנטים האירופית. יחד עם זאת, אין קשר בין האמנה האירופית המאגדת את מדינות אירופה לגוש כלכלי אחד, לבין אמנת הפטנטים האירופית. בנוסף לגוף האיזורי, בכל מדינה ממדינות אירופה יש רשות פטנטים עצמאית. על מנת להחיל פטנט אירופי שנתקבל על ידי משרד הפטנטים האירופי במדינה החתומה על אמנת הפטנטים האירופית, יש הליך פרוצדוראלי בלבד, אבל לא תהליך בחינה. לכן, במקום להתדיין עם הבוחן בכל מדינה ומדינה ממדינות אירופה, המסלול האירופי מאפשר להתדיין עם בוחן אחד, בשפה אחת (אנגלית, צרפתית או גרמנית), ולאחר מכן להחיל את הפטנט על המדינות המעניינות את הממציא מבין המדינות החתומות על אמנת הפטנטים האירופית.

אמנת פאריס

אמנת פאריס. אמנה זו קובעת שזכות הבכורה תשמר לזמן קצוב, והוא 12 חודשים לפטנט, 6 חודשים לסימן מסחר ולמדגם. כלומר, מי שהגיש בקשה לפטנט באחת ממדינות האיגוד (מדינות שחתומות על אמנת פאריס), יכול להגיש את אותה בקשה במדינה אחרת בתוך שנה מתאריך הגשת הבקשה הראשונה, ועדיין ישמרו לו הזכויות הקנייניות על ההמצאה בכל מדינות האיגוד, כולל תאריך הבכורה.

אמנת ה- PCT ובקשה בינלאומית לפטנט

ראשית נקדים ונאמר שאין דבר כזה שנקרא "פטנט בינלאומי" ו"פטנט עולמי". פטנט מוענק על ידי מדינה, והוא תקף רק למדינה הזו. יחד עם זאת יש שיתוף פעולה בענייני פטנטים בין מדינות, והאמנה שמרבית המדינות חתומות עליה ומחוייבות לה הינה אמנת ה- PCT.

PCT הוא ראשי התיבות של Patent Cooperation Treaty. האמנה מאפשרת לבעל המצאה להעריך את הפטנטביליות שלה לפני שיגיש עליה בקשה לפטנט במדינות רבות, פעולה הכרוכה בהוצאה לא מבוטלת. לצורך זה אמנת ה- PCT כוללת שני סעיפים חשובים: הראשון הוא הארכת הזכות להגיש בקשות לפטנט על אותה המצאה לפרק זמן של עד 30 חודשים מתאריך הבכורה, שזה שנה וחצי יותר מאשר הזכות המוענקת מכוח אמנת פאריס. הנושא השני הוא הליך הבחינה של ההמצאה הכולל (א) דו"ח חיפוש של פטנטים ומסמכים שפורסמו לפני תאריך הבכורה ויש להם נגיעה לנושא ההמצאה, ו- (ב) דו"ח בחינה.

על מנת ליהנות מהיתרונות של אמנת ה- PCT יש להגיש בקשה לפטנט לרשויות ה- PCT. בקשת PCT הינה בקשה לפטנט לכל דבר. מאחר ומגישים אותה לרשות בינלאומית בניגוד לרשות לאומית, בקשת PCT זכתה לכינוי "בקשה בינלאומית" לפטנט. יחד עם זאת יש לזכור שהבקשה אמנם הוגשה לרשות בינלאומית, אבל פטנט יכול להיות אפקטיבי רק במישור הלאומי, ולכן גם אם רשויות ה- PCT יקבעו שההמצאה ראויה לקבל פטנט, קביעה זו תהיה בגדר המלצה בלבד, ורשויות הפטנטים הלאומיות עשויות שלא לקבל את ההמלצה. מצד שני מאחר והבחינה נחשבת לאיכותית, ההמלצה של רשויות ה- PCT עשויה לקבל משקל חשוב במדינות מסוימות, בייחוד במדינות בהן מערכת הפטנטים לא מפותחת.

דו"חות בחינה

דו"ח הבחינה מסביר בלשון משפטית מדוע התביעות שלך אינן עונות לקריטריונים לקבלת פטנט. אדם שאינו מכיר את הנהלים לקבלת פטנט עשוי לקבל רגליים קרות די מהר, וללא הצדקה. כדאי לזכור שרק מספר מזערי של בקשות לפטנט זוכות לקבל פטנט במצב שהוגשו. בדרך כלל פטנט מתקבל לאחר דיאלוג בין מבקש בקשה או נציגו לבין בוחן הפטנטים. במהלך אותו דיאלוג מבקש הבקשה עשוי לשנות את התביעות (שהן החלק של הפירוט בו מבקש בקשה לפטנט מגדיר את הבעלות אותה הוא מבקש מהמדינה) על מנת להביאן למצב כזה שיתגברו על השגות הבוחן.

כדאי לזכור שהכלים בהם בוחנים האם ראויה ההמצאה לקבל פטנט, כמו למשל מבחני החדשנות וההתקדמות ההמצאתית, הינם זרים לרוב מבקשי הבקשות לפטנט, ולכן ההתמודדות עם דו"ח בחינה הינה בדרך כלל עניין לבעלי מקצוע בתחום, כלומר עורכי פטנטים. כמו כן על מבקש בקשה לפטנט להיות מוכן לכך שהבוחן לא יקבל את נימוקיו, ולא מן הנמנע שיהיו לדיאלוג עם הבוחן מספר סבבים במהלכן מבקש הבקשה יתקן את התביעות ולפעמים אפילו את פירוט הבקשה, ואילו הבוחן יבחן את הבקשה מחדש לאור התיקונים. פגישה עם הבוחן עשויה לצמצם את מספר הסבבים, ובכך את ההוצאה של מבקש הבקשה לפטנט.

הזמן בו מבקש בקשה לפטנט יכול להשיב על דו"ח הבחינה מוגבל. לא השיב מבקש הבקשה לפטנט על הדו"ח, הוא יצטרך לשלם קנס על כל חודש איחור. לא השיב מבקש הבקשה בפרק זמן הקבוע בחוק, בקשתו לפטנט עשויה להתבטל.

הודעה לפני קיבול (בישראל)

סוף סוף הגיע הרגע המיוחל, ומבקש בקשה לפטנט מקבל "הודעה לפני קיבול הבקשה". פירוש הדבר כי הבחינה הסתיימה בהצלחה, ורשות הפטנטים מצאה את ההמצאה פטנטבילית, כלומר עונה על הקריטריונים שקבע החוק לעניין זה. אלא שזה עדיין לא הסוף. הבקשה תפורסם ביומן הפטנטים לאחר כשלושה חודשים מתאריך ההודעה, ותעמוד לעיון הציבור במשך 3 חודשים. במידה ולא יהיה ערעור על עצם הענקת הפטנט, אזי לבעל הבקשה יוענק פטנט. אם יהיה ערעור, המערער יצטרך להגיש את הנימוקים שלו לרשם, ולבעל הבקשה לפטנט תהיה הזכות להשיב. לאחר מכן הנושא יידון בפני רשם הפטנטים.

הענקת הפטנט

נניח שגם את המכשול הזה עברנו, ולא היה ערעור על עצם הענקת הפטנט, אזי מקבל הבקשה יקבל את הפטנט. לאחר הענקת הפטנט, בעל הפטנט יקבל לכתובתו את תעודת הפטנט.

זהירות!!! בישראל פטנט שמתקבל תקף ל- 3 חודשים. על מנת להאריך את תוקפו יש לשלם בתוך שלושת החודשים האלה אגרה המאריכה את תוקף הפטנט. 

מה הלאה

לאחר קבלת פטנט ניתן לממש את הבלעדיות על המצאה המוגנת בפטנט באמצעות דרישה מהמפרים להפסיק את השימוש בהמצאה נשוא הפטנט. במידה והמפרים לא יעתרו, בעל הפטנט יכול לפנות לסעד משפטי. אם הפטנט ניתן על נדבך חשוב בטכנולוגיה בה מתמחה החברה בעלת הפטנט, החברה עשויה להוציא מן המשחק את המוצר של המתחרים, או לפחות להסיר מהחברה איום בתביעה על הפרת הפטנטים מצד המתחרים. הרשימה פטנטים בשדה הקרב העיסקי מרחיבה בנושא. 

ועוד כמה עצות להמשך הדרך

  • פטנט הינו רק צורה אחת של קניין רוחני, ויש צורות נוספות להגנה על רעיונות, כגון מדגמים רשומים וסימני מסחר.
     
  • עובדה ידועה היא שרוב הפטנטים שמתקבלים הינם על המצאות הרחוקות מלהיות מהפכניות כמו הנורה של אדיסון או הטלפון של גרהאם בל. המסקנה המתבקשת מכך היא שבמציאות של ימינו התפקיד שממלא עורך הפטנטים בהשגת פטנט הינו מכריע.
     
  • פטנט הוא יותר כלי התקפי מאשר כלי הגנתי, כי פטנט נותן לבעליו זכות בלעדית לשימוש בהמצאה, ואת הבלעדיות הוא יכול לנצל נגד השחקנים האחרים בשוק בו הוא פועל. לא בכדי יש הכוללים את המילה מונופול בהגדרת המושג פטנט.
     
  • גם אם מוצר מוגן בפטנטים מכל היבט שאפשר לחשוב עליו, אין זה מבטיח שהמוצר לא מפר פטנטים אחרים.
     
  • מטרת פטנט אינה להראות לעולם עד כמה הממציא חכם, וגם לא להוות תחליף למאמר אקדמי. המטרה של פטנט היא להעניק לממציא זכויות קנייניות על המצאה.


קרא עוד  

עשר הנקודות שכדאי לדעת

עשר נקודות ראשונות שמומלץ לדעת לפני שמתחילים ברישום פטנט

אם בכוונתך לרשום פטנט, אלה עשר הנקודות שכדאי לדעת:

1. פטנט הינו תעודה שמנפיקה מדינה המעניקה לבעל המצאה בלבדיות על המצאתו לפרק זמן קצוב, כלומר נותנת לו זכות להתנות את השימוש בהמצאתו.

2. על מנת לקבל פטנט על המצאה, לא רק שעליה להיות חדשה, אלא שעליה להיות גם בעלת ניצוץ המצאתי ("התקדמות המצאתית" כלשון החוק).

3. בחינת בקשה לפטנט הינה הליך שבו בעל המצאה מנהל יון עם רשות הפטנטים בדבר עמידתה של המצאתו בדרישות החוק, כולל החידוש וההתקדמות ההמצאתית.

4. עורך פטנטים הינו אדם שרשאי להעניק שירותים בתשלום בהקשר של חוק הפטנטים. רשם הפטנטים מזהיר מפני גופים שמעניקים שירותים כאלה מבלי שיהיה בידם רישיון.

5. פטנט הינו בר תוקף רק במדינה בה הוא ניתן. כלומר, אין פטנט בינלאומי.

6. מרגע שמתחילים בהליכי רישום הפטנט, עומדים לרשות הממציא 12 חודשים להגיש את הבקשה לפטנט במדינות אחרות כך שתשמר לו זכות הראשונים על ההמצאה ("דין קדימה" כלשון החוק).

7. בקשת PCT, או בשמה האחר "בקשה בינלאומית", מאפשרת להאריך את 12 החודשים בעוד 18 חודשים, כלומר לשמור על זכות הראשונים לפרק זמן של שנתיים וחצי.

8. בקשה לפטנט מוגשת אצל הרשות המוסמכת לעניין זה בכל מדינה. את הבקשה יש לערוך לפי הכללים שקבעה המדינה לעניין זה.

9. ניתן להתחיל את הליך רישום הפטנט באמצעות בקשה ארעית ("פרוביזיונאלית"), אבל על מנת לשמר את זכות הראשונים על ההמצאה, יש להגיש בקשה קבועה לפני תום השנה מתאריך הבקשה הארעית.

10. ככלל ניתן לומר שפטנטים לא מוענקים על שיטות עיסקיות, תוכנה ושיטות לריפוי בני אדם. ברם, הנושא שונה ממדינה למדינה ויש להתייעץ עם עורך פטנטים לגבי נקודה זו.

לקריאה נוספת:

קרא עוד